ראיון

"אירופה שוב בסיכון לסטגפלציה. משבר האנרגיה לוקח אותה למקום לא טוב"

כך אומר אורי גרינפלד מפסגות. מחיר הגז באירופה נוסק ב-30%, הדאקס נופל ב-2.3%, והקאק ב-2%. "ייתכן שאירופה נכנסת למיתון עמוק. גם הנפט עשוי להיות מושפע״. איך זה ישפיע על ארה״ב?
עומר רוסו | (9)

ההחלטה בסוף השבוע האחרון של רוסיה על סגירת צינור הגז המרכזי נורד סטרים 1 עד להודעה חדשה, מכניסה את אירופה לזעזוע בפתיחת השבוע. המסחר בשוק הסחורות האירופי מתנהל בזינוק חד של יותר מ-30% במחיר הגז הטבעי בגרמניה (TTF) ובבריטניה.

הירידות החדות ביותר הן בגרמניה DAX 40 -0.36% , זאת בעקבות, ההודעה של חברת גזפרום בסוף השבוע על עצירה מוחלטת של אספקת הגז לאירופה. מדובר על "סגירה לזמן בלתי מוגבל" של צינור נורדסטרים 1 לגרמניה באמתלה של "בעיות בציוד" ודליפת גז. אבל הסיפור הוא כמובן המלחמה באוקראינה והלחץ שאירופה מנסה להפעיל על פוטין. הקאק הצרפתי  CAC 40 0.15% יורד גם הוא וגם הפוטסי הבריטי  FTSE 100 -0.19%

״אירופה הולכת למקום לא טוב בחודשים הקרובים, עם רמות סיכון גבוהות כתוצאה ממשבר האנרגיה שהיא חווה בעקבות סגירת צינור הנורדסטרים 1, וצריך לזכור שגם כשהוא היה פתוח הוא הזרים רק 20% בלבד. המשמעות היא שזה מקפיץ את המחירים בשיעורים דו ספרתיים. זה שם על השולחן את תרחיש הסטגפלציה באירופה (אינפלציה גבוהה ומיתון. ע"ר)" כך אומר בראיון לביזפורטל אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות. לדבריו "המחירים הגבוהים של האנרגיה מקפיצים את האינפלציה, סיטי בנק למשל צופים אינפלציה של 18% בבריטניה. בנוסף לכך, אותם מחירי אנרגיה גבוהים גם פוגעים בפעילות הכלכלית, מדברים על מפעלים שמפסיקים פעילות, שיכולים להוביל לפיטורים ולמיתון עמוק באירופה. לדעתי אנחנו נראה את אירופה נכנסת למיתון עמוק עם אבטלה גבוהה בשילוב עם אינפלציה״

מה יעשה הבנק המרכזי של אירופה?

גרינפלד אומר כי מדובר במצב הכלכלי קשוח ומאתגר: ״הבנק המרכזי באירופה נמצא בפלונטר, העלאות ריבית לא יעזרו ולא יורידו את האינפלציה ורק יעמיקו את המיתון, כיוון שהאינפלציה לא מגיעה מצד הביקוש, אלא נגרמת בשל מחירי האנרגיה הגבוהים. לכן העלאות ריבית רק יפגעו עוד בעסקים ובמשק, שגם ככה במצב קשה. מצד שני - ללא העלאות ריבית, האינפלציה, כולל ציפיות האינפלציה, יתודלקו כלפי מעלה ויכולות לגרום למצב מסוכן״

עד כמה המצב המאתגר באירופה יכול להשפיע על ארה״ב? 

גרינפלד: ״ההשפעה הכלכלית הצפויה על המשק האמריקאי היא לא גבוהה, ארה״ב היא כמו אי, חלק הייצוא בכלכלה האמריקאית הוא חלק מאוד קטן, בטח לאירופה. גם אם אירופה במיתון אין השפעה ישירה על הכלכלה האמריקאית, אבל נכון שיש חברות ספציפיות שמוכרות באירופה וזה ישפיע עליהן. באופן עקיף, עליית מחירי הגז הטבעי יכולות להשפיע על מחירי חלופות אנרגיה כמו נפט, שלאחר מכן גם מתגלגלות למחירי האנרגיה בארצות הברית, אז זו איזשהי השפעה באופן עקיף״.

״מחירי הגז הטבעי באירופה לא בהכרח עולים בקנה אחד עם מחירי הגז הטבעי בארה״ב. קח את ישראל לדוגמה, שחלק גדול מיצוא הגז שלה מגיע לאירופה - מיתון ביבשת אירופה כן יכול להשפיע על ישראל. אבל בארה״ב, מה שמעניין אותם כיום זה מדיניות הפד והכלכלה האמריקאית״.

הגרמנים כועסים על סגירת צינור הגז: "רוסיה לא אמינה"

שר הכלכלה הגרמני הגיב: "ראינו את חוסר האמינות של רוסיה בשבועות האחרונים ולכן המשכנו לנקוט בצעדים כדי לחזק את עצמאותנו מייבוא ​​אנרגיה רוסי". בחודש שעבר אמר רוברט האבק, שר הכלכלה של גרמניה כי "אין להם אפילו אומץ לומר 'אנחנו במלחמה כלכלית איתך'". גרמניה משדרת כי היא הייתה מוכנה להפסקת אספקת הגז הרוסי, עד כמה מוכנה? ימים יגידו.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הנרי קיסינג'ר, חתן פרס הנובל לשלום ומזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, אמר לאחרונה שהעולם כיום ניצב בפני חוסר שיווי־משקל מסוכן: "אנחנו נמצאים על סיפה של מלחמה נגד רוסיה וסין לגבי נושאים שאנחנו בחלקנו אחראים ליצירתם, בלי שום מושג איך זה ייגמר או לאן זה יוביל".

הוא הזכיר גם את נושא טייוואן (שנמצאת במצב מתיחות מתמשך מול סין ובמקביל מחזקת את קשריה עם ארה"ב), קיסינג'ר הביע חשש שארה"ב וסין נעות לעבר משבר, והוא ייעץ לוושינגטון לנהוג במתינות: "המדיניות שקידמו שני הצדדים אפשרה וגרמה לטייוואן להפוך לישות דמוקרטית אוטונומית, ושימרה את השלום בין סין וארה"ב במשך 50 שנה. צריך להיות מאוד זהירים, לפיכך, כשנוקטים צעדים שנראה שעלולים לשנות את המבנה הבסיסי הזה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ירון בן נון 06/09/2022 10:49
    הגב לתגובה זו
    שרת האנרגיה .הגמדה המטורללת נילחמה לסגור את משאבי הגז של ישראל.. .היום היא מעריצת גז וגאונית גז וצריך לתת לה לנשום גז ..כי היום היא חיה ונושמת גז .רק בגרמניה מגבלים שימוש בגז ..לא כמו בעבר אז אפילו היתרחצו במלתחות בגז.
  • 4.
    lior 05/09/2022 17:58
    הגב לתגובה זו
    הם צרכים לחזור להפיק חשמל מפחם באופן זמני עד שהמצב יתייצב..
  • 3.
    מפחיד מה שקורה כאן , אין מילה אחרת לתאר זאת ! (ל"ת)
    דן 05/09/2022 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יגאל 05/09/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
    לא לתחנות כוח גרעיניות, לא לפצלי שמן, לא לאנרגיה גיאותרמית, לא לקידוח בים הצפוני. אחרי יסבלו קצת באירופה ויבינו שהירוקים רק הורסים. המלחמה בסופו של דבר תעשה טוב לאירופה, יפתחו מקורות אנרגיה וישתחררו מהתלות במדינות אפלות.
  • 1.
    סתם אחד 05/09/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
    למה שווה לחזור בחזרה לימי הביניים כדי לעשות עם האצבע נו נו נו לרוסיה .
  • נכון! משלמים מחיר כדי לעצור את השיגעון של פוטין!! (ל"ת)
    אבי 05/09/2022 18:08
    הגב לתגובה זו
  • רוסי (ל"ת)
    בוט 05/09/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 05/09/2022 15:27
    הגב לתגובה זו
    שיכנס גם למולדובה ולפולין וסלובניה וישים שם שלטון בובות שנתון למרותו של עוד דיקטטור שלא רואה אף אחד בעיניים. העיקר שלא תהיה אינפלציה באירופה. בשביל פריחה וצמיחה לטווח הארוך יש לסבול ולספוג בטווח הקצר. בטווח הארוך- העולם יצא מחוזק ורוסיה מוחלשת ומי שיסבול זה העם הרוסי.
  • לצערי אתה צודק, מסכן העם הרוסי שמשלם על שיגעון פוטין! (ל"ת)
    אבי 05/09/2022 18:09
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן