אסדה נפט גז
צילום: Getty images Israel

ארה"ב רוצה להחליף את הגז הרוסי - מה הקשיים ומי צפוי להנות מכך?

אירופה וארצות הברית מתקדמות לקראת הסכם לאספקת גז מארצות הברית במקום הגז הרוסי, אך הקשיים הטכניים שעומדים בפני מהלך כזה אינם פשוטים. במקרה והוא יצא אל הפועל סקטור חברות הגז בארצות הברית יהנה ממנוע צמיחה משמעותי בטווח הבינוני ארוך; איך ישראל יכולה להשתלב?
גיא טל | (7)

בשנים האחרוות אירופה תלתה את יהבה ואת עתידה האנרגטי ברוסיה, כשעשרות אחוזים מצריכת הגז והנפט שלה הגיעו מהמדינה של פוטין. פרוץ המלחמה הבהירה את האיוולת שמדיניות הזו, ואירופה פנתה לכל עבר בחיפוש אחר תחליפים מתאימים. כדי להגביר את הלחץ פוטין הודיע בשבוע שעבר כי רוסיה תדרוש תשלום ברובל עבור הגז שתמכור למדינות "לא ידידותיות" - כלומר כל מי שלא תומך במסע ההרג הרצחני שלו באוקראינה. 

האחות הגדולה בברית נאטו, ארצות הברית, נחלצה לעזרה, ובמהרה הוסכם על העברת גז נוזלי מארצות הברית לאירופה שיחפה על עצירה אפשרית של הגז רוסי. ההסכם אמנם דורש עדיין עבודה אך מדגיש את המחויבות האמריקאית לעזור לאירופה בשעת משבר זו. העברת גז מארצות הברית לאירופה אפשרית רק באמצעות הנזלתו במתקנים בארצות ברית (LNG), העמסתו על אוניות מתאימות וחציית האוקיינוס האטלנטי ואז קבלתו במתקנים מתאימים באירופה והשמשתו. זהו מסע ארוך ויקר הרבה יותר מאשר הגז שזורם לו בצינורות מרוסיה.

מלבד העלות הגדולה עולות בעיות טכניות לא פשוטות. ארצות הברית מייצאת כיום 20% מייצור הגז שלה כיום, חלקו בצינורות וחלקו באמצעות גז נוזלי. המתקנים העוסקים בכך, עובדים כבר היום בתפוקה מלאה. מתקנים חדשים לא יוכלו להיפתח לפני 2024, וכדי לבנות אותם, נדרשים בדרך כלל התחיבויות מימוניות ל-20 שנה שיצדיקו את הקמת המפעל. הבעיה היא שהיחס של אירופה לגז טבעי הוא עדיין אמביוולנטי. מצד אחד הגז מזהם הרבה פחות מנפט או פחם, מצד שני הוא עדיין אנרגיה ממקור פחמני שנחשב כתורם להתחממות הגלובלית, ולכן איננו נחשב ירוק לשיטת הסביבתנים המקסימליסטים, שלא מעט מהם משפיעים מאד ביבשת הישנה. לכן, כחלק מההתמודדות עם המשבר מול רוסיה, אירופה בוחנת דרכים להוריד באופן דראסטי את צריכת הגז הטבעי שלה, ולא רק דרכים להגדיל את הייבוא ממקומות אחרים.

אירופה מרגישה בעת הזאת את הצורך במקורות גז חליפיים, אך לאור המדיניות שלה תתקשה להתחיב לצריכה של 20 שנה שמצדיקה הקמת מתקני הנזלה חדשים, בעיצומו של תהליך הדה-קרבוניזציה שהיא עוברת. בלי הבטחת הכנסה ל-20 שנה, החברות האמריקאיות יתקשו להקים מפעלים חדשים. לכן, קובעים המומחים, יהיה צורך בהתחייבות מדינתית כלשהי למימון ארוך טווח, או אפשרות לייצוא הגז למקומות אחרים כמו אסיה, במידה והביקוש האירופי ירד בשנים הבאות במידה ואירופה תמצא חלופות ירוקות יותר. 

במידה וימצא פתרון משביע רצון לקונפליקט הזה, הרי שהביקוש האירופי לגז האמריקאי ירקיע שחקים, לפחות בשנים הקרובות. במספרים: אירופה ייבאה בשנת 2021 165 bcm (מיליון מטר מעוקב) מרוסיה, היא מצפה לייבא לפחות 50 bcm מארצות הברית כל שנה לפחות עד שנת 2030, כפול ממה שייצאה ארצות הברית לאירופה בשנת 2021, שהייתה בפני עצמה שנת שיא. ארצות הברית כבר התחייבה ל-15 bcm נוספים בשנה הנוכחית, אך לא הבהירה האם מדובר בנוסף ל-25 bcm שסופקו בשנה שעברה, או לאיזה שהוא קריטריון אחר. בנוסף לא פורט בהודעה מאיפה יגיעו 15 bcm נוספים, כשהייצור כבר נמצא בקצה גבול היכולת. יחד עם זאת, בפברואר לבדו שלחה ארצות הברית 8 bcm מה שכבר מהווה אינדיקציה לשנת שיא במשלוח גז לאירופה, ייתכן שעל חשבון לקוחות אחרים של ארצות הברית. 

כל זאת מעיד על כך שהתוכנית עדיין בחיתוליה, וישנם עוד פרטים רבים נוספים שיש לעבוד עליהם כדי שתהייה לתוכנית השפעה אמיתית על משק האנרגיה העולמי בכלל ועל זה האירופי בפרט. ההשפעה, אם אכן כך יקרה, על חברות שישתתפו בפרויקטים לא תהיה קצרת טווח אלא תשפיע לאורך שנים ארוכות קדימה, לפחות עד שנת 2030 אם לא מעבר. בינתיים בשוק המניות אופטימיים ביחס לאפשרות שהדבר אכן יקרה לבסוף, ומניות של חברות שעשויות להרוויח מהמהלך הגיבו בעליות ביום המסחר האחרון.

מי הן החברות שייתכן שירוויחו מן המהלך בטווח הבינוני ארוך? 

החברות הראשונות שירוויחו מהמלך יהיו יצרניות הגז האמריקאיות שיראו עליה חדה בביקוש למרכולתן. גם אלו שלא יעסקו ישירות ביצוא מסיבות כלשהן, יהנו מכך שחברות אחרות ייצאו את הגז שלהן כך שההיצע בשוק המקומי ירד. באופן כללי מדובר בעליה לא מבוטלת בביקוש שכמעט בהכרח תעלה את המחירים ואת כדאיות הייצור והפיתוח של מאגרים ומתקנים עתידיים עבור החברות הללו. ישנן חברות רבות שעוסקות בתחום, ולהלן נסקור רק שתיים מהן. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

Coterra Energy COTERRA ENERGY - מניית החברה זינקה ב-7% ביום המסחר האחרון למחיר של 29.9 דולר למניה שמשקף לה שווי שוק של 23.4 מיליארד דולר. מתחילת השנה היא טיפסה בכ-52%. החברה הציגה הכנסות של 3.67 מיליארד דולר בשנת 2021 ורווח נקי של 1.16 מיליארד דולר, המחיר והרווחים משקפים למניה מכפיל רווח של 12.62 ומכפיל רווח עתידי צפוי של 8.01. 

החברה עוסקת בייצור נפט, גז טבעי וגז נוזלי בארצות הברית, כשהעיסוק העיקרי שלה הוא בשדות גז יבשים (כלומר לא בים). לחברה שדות גז בפנסילווניה, אוקלהומה וטקסס.  האנליסטים חלוקים בדעתם ביחס למניה כש-10 מתוכם אוחזים בהמלצת החזק ו-16 בהמלצת קניה או קניה חזקה. מחיר היעד הממוצע הוא 29 דולר שלא משקף אפסייד כלשהו למניה לאחר העליות האחרונות. 

Southwestern Energy  SOUTHWESTERN ENERGY COטיפסה אף היא ביום שישי האחרון ב-15% לשווי שוק של 7.7 מיליארד דולר, והשלימה זינוק של 56% מתחילת השנה. גם החברה הזו עוסקת בהפקת גז טבעי, נפט וגז נוזלי בשדות גז בפנסילווניה , וירג'יניה לואיזינה ואוהיו. היא עוסקת גם בשינוע גז נוזלי הרלוונטי להסכם המתגבש. החברה הציגה הכנסות של 6.7 מיליארד דולר בשנת 2021, אך הפסד נקי של 25 מיליון דולר בשורה התחתונה. 

על פי אתר יאהו פיננס 22 מהאנליסטים המסקרים את החברה מעניקים לה המלצת החזק לעומת 9 בלבד עם המלצת קניה או קניה חזקה. מחיר היעד הממוצע עומד על 7.7 דולר, אפסייד של 13% על מחיר המניה הנוכחי שעומד על 6.88 לאחר הזינוק היום המסחר האחרון. 

סגמנט נוסף בתחום הגז הן חברות שעסוקות בתהליך העיבוד והשינוע של הגז. ביניהן ניתן למצוא את:

Cheniere Energy CHENIERE ENERGY INC החברה שבסיסה ביוסטון עוסקת בעיקר בהנזלת גז. יש לה מתקנים בלאויזינה ובטקסס וכן צינורות גז שיוצאים מהמפעלים הללו למגוון לקוחות. ביום שישי האחרון קפצת המניה 5.5% לשווי שוק של כ-38 מיליארד דולר והשלימה עליה של 47% מתחילת השנה ו-102% ב-12 החודשים האחרונים. 

הכנסות החברה בשנת 2021 עלו ל-17.5 מיליארד דולר, לעומת 9.2 מיליארד בשנת 2020, אך בשורה התחתונה נרשם הפסד של 2.34 מיליארד דולר, כשהחברה מפספסת את תחזיות האנליסטים. בכל זאת 12 מהאנליסטים המסקרים את החברה לפי אתר יאהו פיננס אופטימים ביחס למניה ומעניקים לה המלצת קניה או קניה חזקה, לעומת 3 בלבד שממלצים עליה ב"החזק". מחיר היעד הממוצע הוא 144.29 דולר למניה, מתחת למחיר הנוכחי שעומד על 149.3 דולר למניה. 

Energy Transfer  ENERGY TRANSFER החברה שנסחרת לפי שווי של 32.6 מליארד דולר לאחר עליות של 30% מתחילת השנה עוסקת באיחסון גז ושינוע בצינורות, כמו גם מתקני הנזלת גז.

החברה דיווחה בשנת 2021 על הכנסות של 67.4 מיליארד דולר, לעומת 39 מיליארד בשנת 2020, ועל רווח נקי של 5.5 מיליארד דולר לעומת הפסד קל שנה קודם לכן. תשואת הדיבידנד של החברה היא גבוהה יחסית ומגיעה ל-6.8%. מכפיל הרווח העתידי הצפוי עומד על 7.3. 

על פי אתר יאהו פיננס, 19 מהאנליסטים המסקרים את המניה ממליצים עליה בקניה או קניה חזקה, ורק אחד ממליץ עליה בהחזק. מחיר היעד הממוצע הוא 14.6 דולר למניה לעומת 10.57 דולר בה סגרה ביום המסחר האחרון. 

לסיום נוסיף הערה. לא רחוק מאירופה, באגן הים התיכון, שוכנת מדינה קטנה שלא מזמן מצאה מרבצי גז משמעותיים בים התיכון שיכולים לסייע לאירופה להתמודד עם המשבר, וכן לייצר רווחים גדולים למשק הישראלי כמו גם להיות קלף פוליטי משמעותי ביחסים הסבוכים באזור. המדינה הזו היא כמובן ישראל, שצריכה להכות על הברזל בעודו חם ולפעול בכל הדרכים לבנות צינור גז ישירות לאירופה, ולא להפסיק את החיפושים אחר מאגרי גז נוספים שקרוב לוודאי עדיין מסתתרים אי שם במרחבי  המים הטריטריאלים של ישראל. אם האירופאים חושבים על פתרונות ארוכי טווח יקרים בהרבה כמו הנזלת גז וייבוא מארצות הברית או ממדינות המפרץ, הרי שהקמה של צינור גז כזה, שאורכת עד 7 שנים, בהחלט אפשרית. חבל יהיה לפספס את ההזדמנות ולראות את הכסף האירופי זורם לארצות הברית או לקטאר במקום לסייע למשק המקומי. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אפשר גם להשקיע ישירות בחוזי גז עתידיים (ל"ת)
    סניר 03/04/2022 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 27/03/2022 21:25
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט ההודעה תצא.לי זה ברור שכבר נחתם מכירה מליוותן.הם ישתו אותו בקשית.ואז נוכל להביא מקדח לנפט מתחת.חכו הסקוויז כבר יצא לדרכו
  • 4.
    אבל! 27/03/2022 19:49
    הגב לתגובה זו
    אוסרות על המשך חיפוש גז ונפט!!! טפשות שמאלנית לשמה.. זה מה שהשמאל תורם...טפשות וטמטום
  • דב 28/03/2022 09:08
    הגב לתגובה זו
    רק טיפשות וטמטום? ואולי מדובר ברוע; ברוע זדוני ואנטי יהודי? השמאל הוא רוע טהור - הרבה מעבר לטיפשות וטמטום. השמאל הוא מחלה חשוכת מרפא.
  • 3.
    אבישלום 27/03/2022 19:37
    הגב לתגובה זו
    צינורות נוספים למצרים ששם מפעלי ההנזלה עובדים בשליש מהתפוקה. בצינורות יזרום גם הגז מאפרודיטה שהוא בכמות גדולה בהרבה ממה שקפריסין צריכה. אם יתגלו מאגרי גז חדשים בים הקפריסאי גם הם יעברו בצינורות הללו וישלמו לנו. כך אנחנו מתרחקים מארדואן האנטישמי והקפריזי ומזרזים את הפרוייקט.
  • 2.
    בוריס 27/03/2022 19:27
    הגב לתגובה זו
    אין איפה להנזיל. ההתחייבויות האלו שוות לתחת. חוץ מזה שיש מקומות אחרים, יותר משתלמים מארהב ליבוא גז נוזלי (קטאר למשל).מי שחקנה את המניות האלו בגלל המצב עם רוסיה, לא מבין כלום בשוק הגז המיובא לאירופה.
  • 1.
    כל החכמי חלם שרצו להשאיר את הגז בים, היום יכולתנו 27/03/2022 19:13
    הגב לתגובה זו
    כל החכמי חלם שרצו להשאיר את הגז בים, היום יכולתנו להזרים גז לאירופה, איזה פיספוס
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.