האקוויטי של EQT: האם לענקית הגז האמריקאית יש אפסייד של 44%?
לפני חמש שנים, מחיר מניית EQT (EQT) יצרנית הגז הגדולה בארה"ב עמד על 42 דולר למניה. מאז ועד פברואר אשתקד, המניה נחתכה בלמעלה מ-87% והגיעה למחיר של 5.3 דולר למניה - בעיקר בגלל החוב הגדול שלה, שהופך אותה לרגישה לתנודתיות במחירי הגז. אבל מאז ה-9 בפברואר 2020 המניה עלתה ב-294% לקרוב ל-21 דולר. יש כאלה שסבורים שיחד עם מחירי הגז הטבעי שממשיכים לעלות בצל אירועי המגפה, לחברה יש לא מעט אפסייד.
למה? מכיוון שכשמהוונים את תזרים המזומנים החופשי העתידי שצפוי ממאגרי הגז בריבית היוון של 10%, מקבלים ערך שהוא גבוה משמעותית מהערך המניה בשוק.
"ל-EQT יש את אחת ההנהלות הטובות בסקטור וזה הכניס את החברה לפוזיציית שגשוג", אמר ג'וש סילברסטין מוולף לתקשורת האמריקאית, "יש לה את אחת התשואות לתזרים מזומנים חופשי האטרקטיביות והיא מהווה את אחת מהמניות בעלות הערך הטובות בסקטור".
החברה שממוקמת בפנסילווניה, הודיעה לאחרונה כי תרכוש את אלטא ריסורסס תמורת 3 מיליארד דולר, כדי לחסוך לה בעלויות קידוח, להאיץ את תוכנית הורדת החוב ולהאיץ את החזרה לחלוקת דיבידנד בשנה הבאה – לאחר שהדיבידנדים הופסקו בשל המשבר וקריסת המחירים של אשתקד.
EQT צופה כי התזרים החופשי יעמוד על 1 מיליארד דולר בשנה הבאה. אם תשלם 50% מזה בדיבידנדים, זה יתורגם פחות או יותר לתשואה של 6%. החברה ששווי השוק שלה עומד על כ-5.8 מיליארד, צפויה אחרי המיזוג עם אלטא להיות בעלת שווי של כ-8 מיליארד. בעקבות הרכישה, לחברה יהיו 15% מכל קידוחי הגז באזור מרסלוס, שממנו מסופקים שליש מתצרוכת הגז של ארה"ב. כיום החברה מספקת 5% מהגז הטבעי בארה"ב.
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת לחברה יש חוב גדול, כמעט 5 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לרגישה במיוחד לתנודתיות במחירי הגז, שהשוק צופה שירדו בלמעלה מ-30% עד 2026, לרמה 2.1 דולר. עם זאת, שוק הגז צפוי להוות נתח גדול יותר משוק האנרגיה, כשימשיך לתפוס יותר ויותר את מקומם של הנפט והפחם המזהמים יותר.
ב-12 החודשים האחרונים החוזים העתידיים על מחירי הגז הטבעי עלה ב-63%, מרמה של 1.849 דולר ל-Mmbtu, לקצת צפונה מ-3 דולר. אבל אם מסתכלים מסוף יוני, המחיר עלה בלמעלה מ-100%. השנה, המחיר עלה בכ-15%.
בוול סטריט מעריכים כי החברה נסחרת בדיסקאונט, בהתבסס על היוון תזרימי המזומנים העתידיים בהתייחס ל-EBITDA של החברה.
רוס מרגוליס שמנהל פורטפוליו בסטליאם קפיטל סבור שהמניה תגיע ל-30 דולר, או 44% אפסייד על מחיר השוק הנוכחי. סילברסטין נותן לה מחיר יעד של 28 דולר, שמהווים קרוב ל-35% אפסייד.
- 3.YL 13/06/2021 23:00הגב לתגובה זוהחברה הקנדית הקטנה ש זכתה ב סופר סופר לוטו ש אן לה חובות קיבלהזיכיון ל חיפוש ב נמיביה ו שני קידוחים יבשתיים האפס עלות גילתה שכבות נפט וגז של 200 מטר שנה שעברה עלתה מ 70 סנט ל 7.35 דולר ***לא סיימתי כיתה א לכן לא יודע אחוזים ***** REACF*****
- 2.משה ראשל"צ 02/06/2021 07:57הגב לתגובה זוזה העתיד הקרוב והכי נקי מכל מוצרי האנרגיה
- 1.דני 01/06/2021 18:23הגב לתגובה זואך אפשר לדעת שזה לא בלון איך לצפות את זה
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
