מחליפים ידע: קפריסין וישראל חתמו על הסכם שת"פ במאגר הגז 'אפרודיטה'

המגעים בין הצדדים התנהלו מאז נובמבר 2013 והסתיים בינואר 2014 וייאפשרו למדינות להעריך טוב יותר את נכסי הגז והנפט אשר גובלים בין המדינות. הצדדים חתמו גם על הסכם סודיות
תומר קורנפלד | (3)

ישראל וקפריסין מעמיקות את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום הנפט והגז. ביום שני האחרון חתמו המדינות על הסכם להחלפת מידע וסודיות על הידרוקרבונים אשר נתגלו ב'בלוק 12' וברישון הימי הסמוך למאגר 'ישי'. ההסכם נחתם מהצד הישראלי על ידי שגריר ישראל בניקוסיה מיכאל הררי.

על פי ההודעה הרשמית המגעים בין הצדדים התנהלו החל מנובמבר 2013 והסתיימו בינואר 2014. המידע הסודי אשר יועבר בין המדינות יסייע להעריך בצורה טובה יותר את המאגר אשר נמצא בחלקו בקפריסין ובחלקו בצד הישראלי.

במאגר הגז שבבלוק 12 נתגלו כ-5 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי. במאגר בצד הישראלי היה פוטנציאל למציאת 3-4 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי אך הקידוח שביצעו השותפים בפלאג'יק נכשל ונמצאו כמויות גז אפסיות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הזדמנות ישראלית על הסוס (ל"ת)
    שון 30/04/2014 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאמין שבישי יש הרבה נפט למטה (ל"ת)
    עודד1 30/04/2014 10:31
    הגב לתגובה זו
  • D007 30/04/2014 11:52
    הגב לתגובה זו
    מה כולכם עושים כאן ??
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.