איך לבחור במסלול קריירה?
החלטה לא פשוטה עומדת בפני צעירים רבים. חלק מהם, האמת שחלק הולך וגדל דוחה את ההחלטה. הם לא בטוחים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים ובינתיים מעבירים את הזמן בעבודות מזדמנות. לא בטוח שזה רע, או לא נכון, רק שלפעמים קשה מאוד למצוא כיוון והזמן שעובר לא מגבש אתכם לכיוון ספציפי. אז אם אתם צעירים-צעירות שעוד לא רוצים להתגבש למסלול של לימודים-עבודה וקריירה, סבבה, לא תמיד ריצת אמוק למסלול המקובל, היא הנכונה. אבל, אם אתם מושכים את הזמן כי אתם לא יודעים מה לעשות (במה לעסוק, מה ללמוד), שווה לחשוב, לקרוא, להבין מהם השיקולים ולמצוא את הנושאים-תחומים שלשם אתם רוצים להגיע. נתחיל בשאלה לכאורה פשוטה - מה מעניין אתכם?
הגורם החשוב ביותר בבחירת מסלול קריירה הוא תחום העניין. מאיזה נושא אתם הכי מתלהבים. דבר שהופך מסלול קריירה ממסלול מטוב למצוין הוא היכולת לעסוק בדבר שכי מעניין אתכם. אבל! האם אתם יודעים בכלל מה מעניין אתכם? האם הקדשתם לנושא מחשבה, ניסתם להבין, מה באמת מעניין אתכם? מה באמת מדליק אתכם? זוהי שאלה מאד מורכבת ויתכן שאין עבורה תשובה בשלב זה של חייכם, אבל ללא ספק חיפוש מתמיד אחר תחומי העניין יכול לשמש כמפתח המרכזי לבחירת מסלול קריירה נכון.
במה אתם טובים?
רבים מאיתנו לא מסוגים לענות על השאלה המורכבת מהו מסלול הקריירה אותו אנו רוצים, אבל אנו יכולים לענות על שאלות כגון: במה אני טוב? בתחום ראלי או הומני?, האם אני אוהב עבודה פיזית או עבודה משרדית? האם אתם אוהבים/ לא אוהבים לנהל? האם מעדיפים עבודה בצוות או לבד? האם אתם רוצים לעבוד בארץ או בחו"ל? האם הייתם מעדיפים לעבוד בעברית או באנגלית? ועוד. מסלול הקריירה שלכם תמיד יכיל נושאים שאתם שתהיו בו טובים יותר וטובים פחות, מה שיקבע האם מסלול זה מתאים עבורכם הוא מה גובר על מה, אם רוב זמנכם אתם עוסקים בנושאים שמעניינים אתכם אז כנראה שאתם במסלול הנכון.
תנו לי קצת לחץ בבקשה
מה יהיה אתכם? מה אתם מתכוונים לעשות בחיים שלכם? נשמע לכם מוכר? קצת לחץ חברתי הוא התבלין הסודי שאנחנו הישראלים כל כך אוהבים להשתמש בו. בחירת מסלול קריירה מושפעת רבות ממידת הלחץ החברתי המופעל עלינו, הרצון להשתייך לקבוצה חברתית, לעסוק במקצוע מכובד כגון: רופא, או מהנדס. להיות דומה לסביבה שלי. לחץ שבמידה מסוימת יכול להיות לחץ מועיל, אם הוא דוחף אתכם לכיוון הנכון, אבל אם הוא יוביל אתכם לבחור מסלול קריירה שאתם לא אוהבים ולא רוצים, בסופו של התהליך הבלון זה עתיד להתפוצץ, ואתם תמצאו את עצמכם מתוסכלים. בחירת מסלול קריירה לרוב אינה מוכרעת באופן מוחלט אלה ביתרון בין תחום אחד לתחום השני. מה שחשוב זה בעיקר להקשיב לעצמכם וכמה שפחות לבחור מסלול קריירה שמושפע מן הסביבה החברתית שלכם.
כמה אתם רוצים להרוויח?
רמת החיים אותה אתם מבקשים להגיש תשפיע על בחירת מסלול הקריירה שלכם, אבל אל תטעו בנושא, לימודים אקדמיים אינם מתכון בטוח ליצירת רמת הכנסה, מוסדות האקדמיה אינם עוסקים בתחום הלימוד של יצירת רמת הכנסה אלא בהקניית מקצוע, היכולת שלכם להמיר את מקצוע לרמת השתכרות תהיה תלויה במקום העבודה שתעבדו, בתקופת העבודה, במציאות הכלכלית שתהיה ובגורמים נוספים. מנגד חשוב לציין שיש מקצועות שרמת השכר בהם לאורך שנים רבות הוא גבוה, כדוגמת מקצועות הנדסיים.
מתי צריך להתחיל לחשוב על מסלול קריירה?
ברוב מדינות העולם בהם צעירים אינם צריכים להתגייס לצבא, התחלת מסלול הקריירה יכולה להתחיל לאחר סיום לימודי התיכון, בישראל - עקב השרות הצבאי, לרוב המחשבה על תחילת מסלול הקריירה מתחילה לאחר השרות הצבאי. לעניות דעתי, המסע לגילוי מה מעניין אתכם צריך להתחיל מוקדם יותר, לרוב ילדים שמתנסים בתחומים שונים, וחוויות שונות יכולים להגיע להחלטה טובה יותר בעת בחירת מסלול הקריירה .
- "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
- הסבה מקצועית בעידן ה-AI: מסלולים מהירים שמבטיחים קריירה - ללא צורך בתואר אקדמי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לאן נושבת הרוח? אלו 4 המקצועות שיישארו רלוונטיים גם בעשורים...
מותו של המסלול המקצועי
בגרמניה, תלמידים בכיתה ה' , כבר מתחלים למסלול עיוני ומסלול מקצועי, מסלול שיכול להוביל אותם לעסוק במקצועות רבים כמו: עובדי ייצור, חשמלאים, נגרים, אינסטלטורים וכדומה, אבל, ויש אבל גדול, בגרמניה השכר של עובדי ייצור הוא בין הגבוהים בעולם, ובישראל כל התחום המקצועי לוקה בחסר, לא רק שאין מספיק הכשרה מקצועית, השכר לעובדים במקצועות אלו הוא נמוך מאד ויכולת השתכרות הגובה תגיע רק אם תצליחו להיות עצמאיים. זוהי מציאות שחייבת להשתנות בשנים הבאות, אם אנו רוצים שיהיו לו יותר עובדים מקצועיים.
תשכחו מקיצורי דרך
מסלול קריירה יכול להיות ארוך ויקר, מסלול הקריירה הארוך ביותר הוא רפואה, הכולל שבע שנות לימוד ועוד שנים ארוכות של התמחות בתנאים שכר לא גבוהים. לימודי הנדסה אורכים ארבע רק עבור התואר הראשון. לפני שאתם בוחרים מסלול קריירה, אתם חייבים לענות על השאלה האם אתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים בכדי להשיג את ההכשרה. בשנים האחרונות החלה מתגבשת מגמה של קיצורי דרך, לפחות בחלק מן המקצועות, השתתפות במספר קורסי הכשרה קצרים, ואתם בפנים, במיוחד בעולם היי טק, זה נכון, מדובר באופציה אפשרית, אבל צריך לזכור שהיא טובה רק לטווח הקצר, המקצועות הבכירים יהיו לרוב חסומים בפני מועמדים שאין להם השכלה (למעט יחידיי סגולה).
מסלול קריירה זאת לא החלטה חד פעמית
אז בהנחה בחברתם את המסלול הנכון, ואתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים, אבל מה יקרה אם ימאס לכם? או חלילה תרצו לעסוק במשהו אחר? בחירה במסלול קריירה איננה החלטית סופית, אתם תמיד יכולים לשנות להמיר את הקריירה שלכם בקריירה חדשה, אל תחששו לנסות וללכת לכיוונים חדשים, כיוונים שמעניינים אתכם, תחומים חדשים שיכנסו לשוק העובדה. מה שחשוב זה שלא "תרדמו על ההגה" שינוי או הסבת קריירה הופכת למשימה קשה יותר לאורך שנות הקריירה, להחליף מסלול בגיל 35 זה לא אותו הדבר כמו בגיל 50 ומעלה.
דבר אחרון – זה שאתם במסלול קריירה מסוים לא אומר שאתם תגיעו למנוחה והנחלה, השינויים המתחרשים בעולם, כניסה של יישום AI תשנה בשנים הבאות את שוק העבודה מקצה לקצה, עובדים אשר לא יסתגלו למציאות החדשה באופן מהיר עלולים למצוא את עצמם לא רלוונטים לשוק העבודה בשנים הבאות. נצלו את העובדה שאתם מועסקים במקום עבודה לשמור על הערך שלכם, הקפידו ללמוד ולהתפתח כל הזמן, ואל תחששו לנסות ולהתנסות בדברים חדשים.
- 1.מורן 16/04/2023 12:38הגב לתגובה זוהרבה דברי טעם ותמציתי
שכר מנכ"לים (CHATGPT)מה השכר הממוצע בגיל 40?
בדיקת ביזפורטל - מה השכר הממוצע בגילאים שונים
השכר החודשי הממוצע בישראל עמד באמצע השנה על 14,657 שקל, אולם מאחורי הנתון הכללי מסתתרים פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל השונות. כך עולה מדוח מקיף של הביטוח הלאומי שפורסם לאחרונה, המציג לראשונה תמונה מפורטת של שוק השכירים בישראל.
על פי הנתונים, העובדים בגילאי 50-59 הם המשתכרים הגבוהים ביותר במשק, עם שכר ממוצע של 19,472 שקל לחודש. אחריהם נמצאים עובדים בגילאי 40-49 עם שכר ממוצע של 18,958 שקל, ואחריהם עובדים בגילאי 30-39 עם 15,684 שקל בממוצע.
הירידה בשכר מתרחשת לאחר גיל 60, כאשר העובדים בקבוצת גיל זו משתכרים בממוצע 14,371 שקל לחודש. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מעבר לתפקידים בהיקף משרה מופחת, פרישה מוקדמת חלקית והעדפת גמישות תעסוקתית על פני רמת שכר.
בקרב העובדים הצעירים הפערים בולטים במיוחד. צעירים בגילאי 20-29 משתכרים בממוצע 8,434 שקל לחודש, כמחצית מהשכר הממוצע במשק. זה נראה מפתיע וזה נובע כנראה מעבודות חלקיות - עבודות סטודנטיאליות ועוד.
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עובדים מתחת לגיל 20, שרבים מהם עובדים במשרות חלקיות במקביל ללימודים, משתכרים בממוצע 3,032 שקל בלבד.
דר' אבישי קליין ממשרד ברנע ג'פה ולנדה, צילום: נמרוד גליקמן"המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
שיחה עם ד"ר אבישי קליין, שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע ג'פה לנדה
ספר קצת על עצמך?
דר' בהשכלתי תחום הפרטיות והטכנולוגיה כבר 16 שנה. דוקטורט בתחום הפרטיות והסייבר ואחר כך עברתי לעבור כפרקטיקן במשרד הרצוג ושימשתי כמרצה בתחום הטכנולוגיה, הרצתי גם במכללה למנהל, באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת חיפה ובבר אילן, שם גם היום יש לי קורס קיץ על היבטי הבינה המלאכותית בעולם המשפט. הייתי גם בתפקיד ממונה הגנת פרטיות באמדוקס ושם בניתי את תשתית המערך לדיני הפרטיות. הקמתי את פורום ה-DPO שזה פורום לתפקיד הממונה להגנת הפרטיות בארגון, שזה הפך להיות מקצוע משמעותי ועכשיו יש דרישות חוקיות לאייש אליו, אבל בזמנו באמדוקס הוא כבר הוקם ב-2018 בגלל הדרישות של ה-GDPR שאלו החוקים להגנת הפרטיות של האיחוד האירופי. כיום בפורום הזה יש נציגים מהארגונים הגדולים ביותר, כמו בנק הפועלים ופייבר.
לפני 3 שנים קיבלתי הזדמנות מעניינת ממשרד ברנע, ג'פה לנדה, להקים ולהוביל את תחום הפרטיות והסייבר במשרד ובאמת בנינו את המחלקה, היינו צוות של שני עורכי דין וכיום אנחנו שישה. הוספנו את פרקטיקת הבינה המלאכותית ואנחנו עובדים עם חברות ישראליות בהייטק וגם חברות שהן לא בהייטק ועוזרים להם לבוא להתעמק בשינויים המשפטיים והרגלוטורית שמביאה איתה הבינה המלאכותית. בנוסף אנחנו גם מייעצים לחברות שפועלות בישראל ובעולם ולחברות בינלאומיות שרוצות ייעוץ ביחס לישראל.
איך ה-AI משפיע על הענף?
ביום יום, בינה מלאכותית מסייעת לנסח מיילים ולבדוק את חוות הדעת שכתבתי מבחינת הגהה או רמת השפה, אלו השימושים הקלאסיים ב-AI. אבל יש גם שימושים מורכבים בבינה מלאכותית, כמו למשל לחפש אילו חוקים יכולים להיות רלוונטים במדינות מסוימות או פסקי דין שיכולים לתמוך בטענה משפטית או בחוות דעת משפטית. זה לא משמש לכתיבה של חוות דעת משפטית אבל זה מאפשר לי להבין את נקודת ההתחלה במחקר המשפטי. הוא מחדד רעיונות ובמקרים מסוימים יכול לעזור ביצירת מסמכים. בכל הנוגע לחוזים, הוא עובר עליהם ומוצא את הנקודות העיקריות שאולי אני, העורך דין האנושי אולי פספסתי במבט ראשון.
איך הבינה המלאכותית תורמת?
היא מקצרת לי תהליכים דרמטית. אם למשל, איפשהו בעולם יצאה חוות דעת חדשה. אפשר לבוא ולהגיד בואו נתרגם את הכל לאנגלית ונקרא 50 עמודים ונסיק מזה מסקנות. אבל זה יכול לקחת המון שעות של עבודה, במקרים בהם צריך משהו פשוט אפשר לבקש מה-AI לסכם את המאמר ולתת את ההיילייט, איך החוות דעת הזו משפיעה על התחומים שאני רוצה לדעת עליהם. אפשר גם להשתמש בו במגוון רחב של פעולות חשובות כמו ניסוח או הגהה. ה-AI חוסך המון זמן עבודה עבורי ועבור הצוות שלי ומשנה את עבודת המתמחים במשרד.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה הייתי בכנס עם סטודנטים למשפט בבר אילן, ושאלו אותי איך אני רואה את תפקיד המתמחה, עניתי שעד שהם יכנסו לשוק יהיו להם רק שתי ברירות: או להיהפך לעורכי דין מהיום הראשון או שלא תהיה לכם עבודה. אין למתמחה היום מה לעשות. בעבר הייתי לוקח מתמחה ומבקש ממנו לעשות מחקר או סקירה משפטית, למצוא פסיקה כזו או אחרת כדי לשלב בחוות דעת משפטית או כדי לחזק טיעונים משפטיים. היום אין סיבה לעשות את זה כי עורך דין יכול לבצע זאת בעצמו באמצעות חיפוש טוב בבינה מלאכותית לסקור פסיקות וטענות בצורה טובה. אני עדיין אני סבור שיש המון המצאות והמון אשליות שה-AI בונה, וזה בסדר כי שזה אינטגרלי לפעילות שלו. ה-AI הוא מודל סטטיסטי ולא יכול להיות שלא יהיו לו אשליות אבל התפקיד של המתמחה זה להפעיל את הכלים ביעילות ולהבין האם נתקבלה תשובה מדויקת ונכונה. להכיר את החוק באופן הזה, זו עבודה של עורך דין, ולכן לפי ראייתי מתמחים צריכים לייצר יותר תובנות לעורכי הדין ולשותפים באופן מהיר.
