קריירה
צילום: Photo by Saulo Mohana on Unsplash
מדריך

איך לבחור במסלול קריירה?

בחירה במסלול קריירה נכון תקבע את עתידנו הכלכלי, את מעמדנו החברתי, תשפיע על מידת האושר, ההגשמה עצמית ועל הפרנסה. אז מהם השיקולים שצריך להביא בחשבון בבחירת קריירה? וגם - מדוע החלטה על מסלול קריירה איננה החלטה חד פעמית
רמי יוסף | (1)

החלטה לא פשוטה עומדת בפני צעירים רבים. חלק מהם, האמת שחלק הולך וגדל דוחה את ההחלטה. הם לא בטוחים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים ובינתיים מעבירים את הזמן בעבודות מזדמנות. לא בטוח שזה רע, או לא נכון, רק שלפעמים קשה מאוד למצוא כיוון והזמן שעובר לא מגבש אתכם לכיוון ספציפי.  אז אם אתם צעירים-צעירות שעוד לא רוצים להתגבש למסלול של לימודים-עבודה וקריירה, סבבה, לא תמיד ריצת אמוק למסלול המקובל, היא הנכונה. אבל, אם אתם מושכים את הזמן כי אתם לא יודעים מה לעשות (במה לעסוק, מה ללמוד), שווה לחשוב, לקרוא, להבין מהם השיקולים ולמצוא את הנושאים-תחומים שלשם אתם רוצים להגיע. נתחיל בשאלה לכאורה פשוטה - מה מעניין אתכם?

הגורם החשוב ביותר בבחירת מסלול קריירה הוא תחום העניין. מאיזה נושא אתם הכי מתלהבים. דבר שהופך מסלול קריירה ממסלול מטוב למצוין הוא היכולת לעסוק בדבר שכי מעניין אתכם. אבל! האם אתם יודעים בכלל מה מעניין אתכם? האם הקדשתם לנושא מחשבה, ניסתם להבין, מה באמת מעניין אתכם? מה באמת מדליק אתכם? זוהי שאלה מאד מורכבת ויתכן שאין עבורה תשובה בשלב זה של חייכם, אבל ללא ספק חיפוש מתמיד אחר תחומי העניין יכול לשמש כמפתח המרכזי לבחירת מסלול קריירה נכון.

 

במה אתם טובים?

רבים מאיתנו לא מסוגים לענות על השאלה המורכבת מהו מסלול הקריירה אותו אנו רוצים, אבל אנו יכולים לענות על שאלות כגון: במה אני טוב? בתחום ראלי או הומני?, האם אני אוהב עבודה פיזית או עבודה משרדית? האם אתם אוהבים/ לא אוהבים לנהל? האם מעדיפים עבודה בצוות או לבד? האם אתם רוצים לעבוד בארץ או בחו"ל? האם הייתם מעדיפים לעבוד בעברית או באנגלית? ועוד. מסלול הקריירה שלכם תמיד יכיל נושאים שאתם שתהיו בו טובים יותר וטובים פחות, מה שיקבע האם מסלול זה מתאים עבורכם הוא מה גובר על מה, אם רוב זמנכם אתם עוסקים בנושאים שמעניינים אתכם אז כנראה שאתם במסלול הנכון. 

תנו לי קצת לחץ בבקשה

מה יהיה אתכם? מה אתם מתכוונים לעשות בחיים שלכם? נשמע לכם מוכר? קצת לחץ חברתי הוא התבלין הסודי שאנחנו הישראלים כל כך אוהבים להשתמש בו. בחירת מסלול קריירה מושפעת רבות ממידת הלחץ החברתי המופעל עלינו, הרצון להשתייך לקבוצה חברתית, לעסוק במקצוע מכובד כגון: רופא, או מהנדס. להיות דומה לסביבה שלי. לחץ שבמידה מסוימת יכול להיות לחץ מועיל, אם הוא דוחף אתכם לכיוון הנכון, אבל אם הוא יוביל אתכם לבחור מסלול קריירה שאתם לא אוהבים ולא רוצים, בסופו של התהליך הבלון זה עתיד להתפוצץ, ואתם תמצאו את עצמכם מתוסכלים. בחירת מסלול קריירה לרוב אינה מוכרעת באופן מוחלט אלה ביתרון בין תחום אחד לתחום השני. מה שחשוב זה בעיקר להקשיב לעצמכם וכמה שפחות לבחור מסלול קריירה שמושפע מן הסביבה החברתית שלכם. 

כמה אתם רוצים להרוויח?

רמת החיים אותה אתם מבקשים להגיש תשפיע על בחירת מסלול הקריירה שלכם, אבל אל תטעו בנושא, לימודים אקדמיים אינם מתכון בטוח ליצירת רמת הכנסה, מוסדות האקדמיה אינם עוסקים בתחום הלימוד של יצירת רמת הכנסה אלא בהקניית מקצוע, היכולת שלכם להמיר את מקצוע לרמת השתכרות תהיה תלויה במקום העבודה שתעבדו, בתקופת העבודה, במציאות הכלכלית שתהיה ובגורמים נוספים. מנגד חשוב לציין שיש מקצועות שרמת השכר בהם לאורך שנים רבות הוא גבוה, כדוגמת מקצועות הנדסיים.

מתי צריך להתחיל לחשוב על מסלול קריירה?

ברוב מדינות העולם בהם צעירים אינם צריכים להתגייס לצבא, התחלת מסלול הקריירה יכולה להתחיל לאחר סיום לימודי התיכון, בישראל - עקב השרות הצבאי, לרוב המחשבה על תחילת מסלול הקריירה מתחילה לאחר השרות הצבאי. לעניות דעתי, המסע לגילוי מה מעניין אתכם צריך להתחיל מוקדם יותר, לרוב ילדים שמתנסים בתחומים שונים, וחוויות שונות יכולים להגיע להחלטה טובה יותר בעת בחירת מסלול הקריירה .

קיראו עוד ב"קריירה"

מותו של המסלול המקצועי

בגרמניה, תלמידים בכיתה ה' , כבר מתחלים למסלול עיוני ומסלול מקצועי, מסלול שיכול להוביל אותם לעסוק במקצועות רבים כמו: עובדי ייצור, חשמלאים, נגרים, אינסטלטורים וכדומה, אבל, ויש אבל גדול, בגרמניה השכר של עובדי ייצור הוא בין הגבוהים בעולם, ובישראל כל התחום המקצועי לוקה בחסר, לא רק שאין מספיק הכשרה מקצועית, השכר לעובדים במקצועות אלו הוא נמוך מאד ויכולת השתכרות הגובה תגיע רק אם תצליחו להיות עצמאיים. זוהי מציאות שחייבת להשתנות בשנים הבאות, אם אנו רוצים שיהיו לו יותר עובדים מקצועיים.

תשכחו מקיצורי דרך

מסלול קריירה יכול להיות ארוך ויקר, מסלול הקריירה הארוך ביותר הוא רפואה, הכולל שבע שנות לימוד ועוד שנים ארוכות של התמחות בתנאים שכר לא גבוהים. לימודי הנדסה אורכים ארבע רק עבור התואר הראשון. לפני שאתם בוחרים מסלול קריירה, אתם חייבים לענות על השאלה האם אתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים בכדי להשיג את ההכשרה. בשנים האחרונות החלה מתגבשת מגמה של קיצורי דרך, לפחות בחלק מן המקצועות, השתתפות במספר קורסי הכשרה קצרים, ואתם בפנים, במיוחד בעולם היי טק, זה נכון, מדובר באופציה אפשרית, אבל צריך לזכור שהיא טובה רק לטווח הקצר, המקצועות הבכירים יהיו לרוב חסומים בפני מועמדים שאין להם השכלה (למעט יחידיי סגולה).

מסלול קריירה זאת לא החלטה חד פעמית

אז בהנחה בחברתם את המסלול הנכון, ואתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים, אבל מה יקרה אם ימאס לכם? או חלילה תרצו לעסוק במשהו אחר? בחירה במסלול קריירה איננה החלטית סופית, אתם תמיד יכולים לשנות להמיר את הקריירה שלכם בקריירה חדשה, אל תחששו לנסות וללכת לכיוונים חדשים, כיוונים שמעניינים אתכם, תחומים חדשים שיכנסו לשוק העובדה. מה שחשוב זה שלא "תרדמו על ההגה" שינוי או הסבת קריירה הופכת למשימה קשה יותר לאורך שנות הקריירה, להחליף מסלול  בגיל 35 זה לא אותו הדבר כמו בגיל 50 ומעלה.

דבר אחרון – זה שאתם במסלול קריירה מסוים לא אומר שאתם תגיעו למנוחה והנחלה, השינויים המתחרשים בעולם, כניסה של יישום AI תשנה בשנים הבאות את שוק העבודה מקצה לקצה, עובדים אשר לא יסתגלו למציאות החדשה באופן מהיר עלולים למצוא את עצמם לא רלוונטים לשוק העבודה בשנים הבאות. נצלו את העובדה שאתם מועסקים במקום עבודה לשמור על הערך שלכם, הקפידו ללמוד ולהתפתח כל הזמן, ואל תחששו לנסות ולהתנסות בדברים חדשים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מורן 16/04/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    הרבה דברי טעם ותמציתי
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקמפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוק

ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?

הדס ברטל |

חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.

דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.

הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.

במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.

לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

מחשב1
צילום: FREEPIK

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים

המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית

עוזי גרסטמן |

מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.

בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.

ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.

המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.

ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.