איך לבחור במסלול קריירה?
החלטה לא פשוטה עומדת בפני צעירים רבים. חלק מהם, האמת שחלק הולך וגדל דוחה את ההחלטה. הם לא בטוחים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים ובינתיים מעבירים את הזמן בעבודות מזדמנות. לא בטוח שזה רע, או לא נכון, רק שלפעמים קשה מאוד למצוא כיוון והזמן שעובר לא מגבש אתכם לכיוון ספציפי. אז אם אתם צעירים-צעירות שעוד לא רוצים להתגבש למסלול של לימודים-עבודה וקריירה, סבבה, לא תמיד ריצת אמוק למסלול המקובל, היא הנכונה. אבל, אם אתם מושכים את הזמן כי אתם לא יודעים מה לעשות (במה לעסוק, מה ללמוד), שווה לחשוב, לקרוא, להבין מהם השיקולים ולמצוא את הנושאים-תחומים שלשם אתם רוצים להגיע. נתחיל בשאלה לכאורה פשוטה - מה מעניין אתכם?
הגורם החשוב ביותר בבחירת מסלול קריירה הוא תחום העניין. מאיזה נושא אתם הכי מתלהבים. דבר שהופך מסלול קריירה ממסלול מטוב למצוין הוא היכולת לעסוק בדבר שכי מעניין אתכם. אבל! האם אתם יודעים בכלל מה מעניין אתכם? האם הקדשתם לנושא מחשבה, ניסתם להבין, מה באמת מעניין אתכם? מה באמת מדליק אתכם? זוהי שאלה מאד מורכבת ויתכן שאין עבורה תשובה בשלב זה של חייכם, אבל ללא ספק חיפוש מתמיד אחר תחומי העניין יכול לשמש כמפתח המרכזי לבחירת מסלול קריירה נכון.
במה אתם טובים?
רבים מאיתנו לא מסוגים לענות על השאלה המורכבת מהו מסלול הקריירה אותו אנו רוצים, אבל אנו יכולים לענות על שאלות כגון: במה אני טוב? בתחום ראלי או הומני?, האם אני אוהב עבודה פיזית או עבודה משרדית? האם אתם אוהבים/ לא אוהבים לנהל? האם מעדיפים עבודה בצוות או לבד? האם אתם רוצים לעבוד בארץ או בחו"ל? האם הייתם מעדיפים לעבוד בעברית או באנגלית? ועוד. מסלול הקריירה שלכם תמיד יכיל נושאים שאתם שתהיו בו טובים יותר וטובים פחות, מה שיקבע האם מסלול זה מתאים עבורכם הוא מה גובר על מה, אם רוב זמנכם אתם עוסקים בנושאים שמעניינים אתכם אז כנראה שאתם במסלול הנכון.
תנו לי קצת לחץ בבקשה
מה יהיה אתכם? מה אתם מתכוונים לעשות בחיים שלכם? נשמע לכם מוכר? קצת לחץ חברתי הוא התבלין הסודי שאנחנו הישראלים כל כך אוהבים להשתמש בו. בחירת מסלול קריירה מושפעת רבות ממידת הלחץ החברתי המופעל עלינו, הרצון להשתייך לקבוצה חברתית, לעסוק במקצוע מכובד כגון: רופא, או מהנדס. להיות דומה לסביבה שלי. לחץ שבמידה מסוימת יכול להיות לחץ מועיל, אם הוא דוחף אתכם לכיוון הנכון, אבל אם הוא יוביל אתכם לבחור מסלול קריירה שאתם לא אוהבים ולא רוצים, בסופו של התהליך הבלון זה עתיד להתפוצץ, ואתם תמצאו את עצמכם מתוסכלים. בחירת מסלול קריירה לרוב אינה מוכרעת באופן מוחלט אלה ביתרון בין תחום אחד לתחום השני. מה שחשוב זה בעיקר להקשיב לעצמכם וכמה שפחות לבחור מסלול קריירה שמושפע מן הסביבה החברתית שלכם.
כמה אתם רוצים להרוויח?
רמת החיים אותה אתם מבקשים להגיש תשפיע על בחירת מסלול הקריירה שלכם, אבל אל תטעו בנושא, לימודים אקדמיים אינם מתכון בטוח ליצירת רמת הכנסה, מוסדות האקדמיה אינם עוסקים בתחום הלימוד של יצירת רמת הכנסה אלא בהקניית מקצוע, היכולת שלכם להמיר את מקצוע לרמת השתכרות תהיה תלויה במקום העבודה שתעבדו, בתקופת העבודה, במציאות הכלכלית שתהיה ובגורמים נוספים. מנגד חשוב לציין שיש מקצועות שרמת השכר בהם לאורך שנים רבות הוא גבוה, כדוגמת מקצועות הנדסיים.
מתי צריך להתחיל לחשוב על מסלול קריירה?
ברוב מדינות העולם בהם צעירים אינם צריכים להתגייס לצבא, התחלת מסלול הקריירה יכולה להתחיל לאחר סיום לימודי התיכון, בישראל - עקב השרות הצבאי, לרוב המחשבה על תחילת מסלול הקריירה מתחילה לאחר השרות הצבאי. לעניות דעתי, המסע לגילוי מה מעניין אתכם צריך להתחיל מוקדם יותר, לרוב ילדים שמתנסים בתחומים שונים, וחוויות שונות יכולים להגיע להחלטה טובה יותר בעת בחירת מסלול הקריירה .
- האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
- מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת נשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
מותו של המסלול המקצועי
בגרמניה, תלמידים בכיתה ה' , כבר מתחלים למסלול עיוני ומסלול מקצועי, מסלול שיכול להוביל אותם לעסוק במקצועות רבים כמו: עובדי ייצור, חשמלאים, נגרים, אינסטלטורים וכדומה, אבל, ויש אבל גדול, בגרמניה השכר של עובדי ייצור הוא בין הגבוהים בעולם, ובישראל כל התחום המקצועי לוקה בחסר, לא רק שאין מספיק הכשרה מקצועית, השכר לעובדים במקצועות אלו הוא נמוך מאד ויכולת השתכרות הגובה תגיע רק אם תצליחו להיות עצמאיים. זוהי מציאות שחייבת להשתנות בשנים הבאות, אם אנו רוצים שיהיו לו יותר עובדים מקצועיים.
תשכחו מקיצורי דרך
מסלול קריירה יכול להיות ארוך ויקר, מסלול הקריירה הארוך ביותר הוא רפואה, הכולל שבע שנות לימוד ועוד שנים ארוכות של התמחות בתנאים שכר לא גבוהים. לימודי הנדסה אורכים ארבע רק עבור התואר הראשון. לפני שאתם בוחרים מסלול קריירה, אתם חייבים לענות על השאלה האם אתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים בכדי להשיג את ההכשרה. בשנים האחרונות החלה מתגבשת מגמה של קיצורי דרך, לפחות בחלק מן המקצועות, השתתפות במספר קורסי הכשרה קצרים, ואתם בפנים, במיוחד בעולם היי טק, זה נכון, מדובר באופציה אפשרית, אבל צריך לזכור שהיא טובה רק לטווח הקצר, המקצועות הבכירים יהיו לרוב חסומים בפני מועמדים שאין להם השכלה (למעט יחידיי סגולה).
מסלול קריירה זאת לא החלטה חד פעמית
אז בהנחה בחברתם את המסלול הנכון, ואתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים, אבל מה יקרה אם ימאס לכם? או חלילה תרצו לעסוק במשהו אחר? בחירה במסלול קריירה איננה החלטית סופית, אתם תמיד יכולים לשנות להמיר את הקריירה שלכם בקריירה חדשה, אל תחששו לנסות וללכת לכיוונים חדשים, כיוונים שמעניינים אתכם, תחומים חדשים שיכנסו לשוק העובדה. מה שחשוב זה שלא "תרדמו על ההגה" שינוי או הסבת קריירה הופכת למשימה קשה יותר לאורך שנות הקריירה, להחליף מסלול בגיל 35 זה לא אותו הדבר כמו בגיל 50 ומעלה.
דבר אחרון – זה שאתם במסלול קריירה מסוים לא אומר שאתם תגיעו למנוחה והנחלה, השינויים המתחרשים בעולם, כניסה של יישום AI תשנה בשנים הבאות את שוק העבודה מקצה לקצה, עובדים אשר לא יסתגלו למציאות החדשה באופן מהיר עלולים למצוא את עצמם לא רלוונטים לשוק העבודה בשנים הבאות. נצלו את העובדה שאתם מועסקים במקום עבודה לשמור על הערך שלכם, הקפידו ללמוד ולהתפתח כל הזמן, ואל תחששו לנסות ולהתנסות בדברים חדשים.
- 1.מורן 16/04/2023 12:38הגב לתגובה זוהרבה דברי טעם ותמציתי
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
אילוסטרציה להכנסה אוניברסלית באמצעות ביטקוין. קרדיט: רשתות חברתיותהאם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
הכנסה אוניברסלית היא רעיון ותיק שקיבל תאוצה חדשה בעידן ה-AI; מאסק ואלטמן כבר תומכים ואפילו מעורבים בפיילוטים ובמחקרים; איפה כבר ניסו ליישם והאם זה חזון שיכול להצליח ולהחליף את המשרות שהתרגלנו אליהן?
כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה.
הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.
במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה.
אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר.
גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.
