קריירה
צילום: Photo by Saulo Mohana on Unsplash
מדריך

איך לבחור במסלול קריירה?

בחירה במסלול קריירה נכון תקבע את עתידנו הכלכלי, את מעמדנו החברתי, תשפיע על מידת האושר, ההגשמה עצמית ועל הפרנסה. אז מהם השיקולים שצריך להביא בחשבון בבחירת קריירה? וגם - מדוע החלטה על מסלול קריירה איננה החלטה חד פעמית
רמי יוסף | (1)

החלטה לא פשוטה עומדת בפני צעירים רבים. חלק מהם, האמת שחלק הולך וגדל דוחה את ההחלטה. הם לא בטוחים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים ובינתיים מעבירים את הזמן בעבודות מזדמנות. לא בטוח שזה רע, או לא נכון, רק שלפעמים קשה מאוד למצוא כיוון והזמן שעובר לא מגבש אתכם לכיוון ספציפי.  אז אם אתם צעירים-צעירות שעוד לא רוצים להתגבש למסלול של לימודים-עבודה וקריירה, סבבה, לא תמיד ריצת אמוק למסלול המקובל, היא הנכונה. אבל, אם אתם מושכים את הזמן כי אתם לא יודעים מה לעשות (במה לעסוק, מה ללמוד), שווה לחשוב, לקרוא, להבין מהם השיקולים ולמצוא את הנושאים-תחומים שלשם אתם רוצים להגיע. נתחיל בשאלה לכאורה פשוטה - מה מעניין אתכם?

הגורם החשוב ביותר בבחירת מסלול קריירה הוא תחום העניין. מאיזה נושא אתם הכי מתלהבים. דבר שהופך מסלול קריירה ממסלול מטוב למצוין הוא היכולת לעסוק בדבר שכי מעניין אתכם. אבל! האם אתם יודעים בכלל מה מעניין אתכם? האם הקדשתם לנושא מחשבה, ניסתם להבין, מה באמת מעניין אתכם? מה באמת מדליק אתכם? זוהי שאלה מאד מורכבת ויתכן שאין עבורה תשובה בשלב זה של חייכם, אבל ללא ספק חיפוש מתמיד אחר תחומי העניין יכול לשמש כמפתח המרכזי לבחירת מסלול קריירה נכון.

 

במה אתם טובים?

רבים מאיתנו לא מסוגים לענות על השאלה המורכבת מהו מסלול הקריירה אותו אנו רוצים, אבל אנו יכולים לענות על שאלות כגון: במה אני טוב? בתחום ראלי או הומני?, האם אני אוהב עבודה פיזית או עבודה משרדית? האם אתם אוהבים/ לא אוהבים לנהל? האם מעדיפים עבודה בצוות או לבד? האם אתם רוצים לעבוד בארץ או בחו"ל? האם הייתם מעדיפים לעבוד בעברית או באנגלית? ועוד. מסלול הקריירה שלכם תמיד יכיל נושאים שאתם שתהיו בו טובים יותר וטובים פחות, מה שיקבע האם מסלול זה מתאים עבורכם הוא מה גובר על מה, אם רוב זמנכם אתם עוסקים בנושאים שמעניינים אתכם אז כנראה שאתם במסלול הנכון. 

תנו לי קצת לחץ בבקשה

מה יהיה אתכם? מה אתם מתכוונים לעשות בחיים שלכם? נשמע לכם מוכר? קצת לחץ חברתי הוא התבלין הסודי שאנחנו הישראלים כל כך אוהבים להשתמש בו. בחירת מסלול קריירה מושפעת רבות ממידת הלחץ החברתי המופעל עלינו, הרצון להשתייך לקבוצה חברתית, לעסוק במקצוע מכובד כגון: רופא, או מהנדס. להיות דומה לסביבה שלי. לחץ שבמידה מסוימת יכול להיות לחץ מועיל, אם הוא דוחף אתכם לכיוון הנכון, אבל אם הוא יוביל אתכם לבחור מסלול קריירה שאתם לא אוהבים ולא רוצים, בסופו של התהליך הבלון זה עתיד להתפוצץ, ואתם תמצאו את עצמכם מתוסכלים. בחירת מסלול קריירה לרוב אינה מוכרעת באופן מוחלט אלה ביתרון בין תחום אחד לתחום השני. מה שחשוב זה בעיקר להקשיב לעצמכם וכמה שפחות לבחור מסלול קריירה שמושפע מן הסביבה החברתית שלכם. 

כמה אתם רוצים להרוויח?

רמת החיים אותה אתם מבקשים להגיש תשפיע על בחירת מסלול הקריירה שלכם, אבל אל תטעו בנושא, לימודים אקדמיים אינם מתכון בטוח ליצירת רמת הכנסה, מוסדות האקדמיה אינם עוסקים בתחום הלימוד של יצירת רמת הכנסה אלא בהקניית מקצוע, היכולת שלכם להמיר את מקצוע לרמת השתכרות תהיה תלויה במקום העבודה שתעבדו, בתקופת העבודה, במציאות הכלכלית שתהיה ובגורמים נוספים. מנגד חשוב לציין שיש מקצועות שרמת השכר בהם לאורך שנים רבות הוא גבוה, כדוגמת מקצועות הנדסיים.

מתי צריך להתחיל לחשוב על מסלול קריירה?

ברוב מדינות העולם בהם צעירים אינם צריכים להתגייס לצבא, התחלת מסלול הקריירה יכולה להתחיל לאחר סיום לימודי התיכון, בישראל - עקב השרות הצבאי, לרוב המחשבה על תחילת מסלול הקריירה מתחילה לאחר השרות הצבאי. לעניות דעתי, המסע לגילוי מה מעניין אתכם צריך להתחיל מוקדם יותר, לרוב ילדים שמתנסים בתחומים שונים, וחוויות שונות יכולים להגיע להחלטה טובה יותר בעת בחירת מסלול הקריירה .

קיראו עוד ב"קריירה"

מותו של המסלול המקצועי

בגרמניה, תלמידים בכיתה ה' , כבר מתחלים למסלול עיוני ומסלול מקצועי, מסלול שיכול להוביל אותם לעסוק במקצועות רבים כמו: עובדי ייצור, חשמלאים, נגרים, אינסטלטורים וכדומה, אבל, ויש אבל גדול, בגרמניה השכר של עובדי ייצור הוא בין הגבוהים בעולם, ובישראל כל התחום המקצועי לוקה בחסר, לא רק שאין מספיק הכשרה מקצועית, השכר לעובדים במקצועות אלו הוא נמוך מאד ויכולת השתכרות הגובה תגיע רק אם תצליחו להיות עצמאיים. זוהי מציאות שחייבת להשתנות בשנים הבאות, אם אנו רוצים שיהיו לו יותר עובדים מקצועיים.

תשכחו מקיצורי דרך

מסלול קריירה יכול להיות ארוך ויקר, מסלול הקריירה הארוך ביותר הוא רפואה, הכולל שבע שנות לימוד ועוד שנים ארוכות של התמחות בתנאים שכר לא גבוהים. לימודי הנדסה אורכים ארבע רק עבור התואר הראשון. לפני שאתם בוחרים מסלול קריירה, אתם חייבים לענות על השאלה האם אתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים בכדי להשיג את ההכשרה. בשנים האחרונות החלה מתגבשת מגמה של קיצורי דרך, לפחות בחלק מן המקצועות, השתתפות במספר קורסי הכשרה קצרים, ואתם בפנים, במיוחד בעולם היי טק, זה נכון, מדובר באופציה אפשרית, אבל צריך לזכור שהיא טובה רק לטווח הקצר, המקצועות הבכירים יהיו לרוב חסומים בפני מועמדים שאין להם השכלה (למעט יחידיי סגולה).

מסלול קריירה זאת לא החלטה חד פעמית

אז בהנחה בחברתם את המסלול הנכון, ואתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים, אבל מה יקרה אם ימאס לכם? או חלילה תרצו לעסוק במשהו אחר? בחירה במסלול קריירה איננה החלטית סופית, אתם תמיד יכולים לשנות להמיר את הקריירה שלכם בקריירה חדשה, אל תחששו לנסות וללכת לכיוונים חדשים, כיוונים שמעניינים אתכם, תחומים חדשים שיכנסו לשוק העובדה. מה שחשוב זה שלא "תרדמו על ההגה" שינוי או הסבת קריירה הופכת למשימה קשה יותר לאורך שנות הקריירה, להחליף מסלול  בגיל 35 זה לא אותו הדבר כמו בגיל 50 ומעלה.

דבר אחרון – זה שאתם במסלול קריירה מסוים לא אומר שאתם תגיעו למנוחה והנחלה, השינויים המתחרשים בעולם, כניסה של יישום AI תשנה בשנים הבאות את שוק העבודה מקצה לקצה, עובדים אשר לא יסתגלו למציאות החדשה באופן מהיר עלולים למצוא את עצמם לא רלוונטים לשוק העבודה בשנים הבאות. נצלו את העובדה שאתם מועסקים במקום עבודה לשמור על הערך שלכם, הקפידו ללמוד ולהתפתח כל הזמן, ואל תחששו לנסות ולהתנסות בדברים חדשים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מורן 16/04/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    הרבה דברי טעם ותמציתי
יזם מצליח עם עובדיו קרדיט: גרוקיזם מצליח עם עובדיו קרדיט: גרוק

5 התכונות שצריכות להיות ליזם

ליזמים שמצליחים ומרקיעים לשמיים יש תכונות אופי מאוד ספציפיות שמביאות אותם לטופ, ואף אחת מהן אינה נרכשת באוניברסיטה; האם אתם יכולים להיות יזמים מצליחים?

הדס ברטל |

מה מבדיל בין יזם שמנסה ונכשל ליזם שגם מצליח? רעיונות יש לכולם, טכנולוגיות נגישות יותר מתמיד, משקיעים פתוחים להזדמנויות חדשות  ובכל זאת, רק אחוז קטן מהמיזמים מצליחים לשרוד לאורך זמן ולהפוך לעסק אמיתי ורווחי. ההבדל בין יזם שמרים רעיון טוב לזה שבונה חברה מצליחה טמון הרבה פחות בטכנולוגיה, ויותר באדם עצמו, בתכונות שמכתיבות את דרך החשיבה שלו ואת האופן שבו הוא פועל ומגיב למציאות העסקית.

יזמות היא לא מקצוע שאפשר ללמוד מתוך ספר או בקורס באוניברסיטה, אלא היא דרך חיים. אפשר לשפר ולשכלל את היכולות היזמיות, אבל נראה שזה נובע משילוב של תכונות אופי שמוביל לשילוב מנצח. התכונות אולי ההכרחיות ביותר, שהן הבסיס והן מעבר לכל תכונה אחרת הן הרעב להצלחה, החריצות וההתמדה. כל יזם מצליח שדברנו איתו, סיפק לנו את השלשה הזו. הרעב להצלחה מדרבן אותם לקום בבוקר, החריצות הכרחית להגיע ליעדים והתמדה קריטית כי כל יציאה מהמיקוד, מקשה על חזרה למסלול.  

יזמות דורשת שילוב של יצירתיות, עקשנות, ניהול סיכונים, רגישות לשוק ואמונה עצמית שלא מתערערת גם כשהכול נראה אבוד. בישראל, שבה החדשנות היא כמעט ערך לאומי ומאות מיזמים נולדים מדי שנה, רק מעטים מצליחים לבנות חברות בעלות ערך אמיתי לאורך זמן. אז מה באמת מבדיל בין מי שמוותר באמצע לבין מי שממשיך עד הסוף? אלו חמש תכונות האופי שיזם חייב כדי להפוך רעיון פשוט לסיפור הצלחה עסקי.

1 # ראייה מערכתית

יזם אמיתי חייב להסתכל על החברה שלו כמו על מערכת חיה ונושמת, שבה כל החלטה משפיעה על שורה שלמה של גורמים אחרים. הוא לא מתמקד רק במוצר, אלא בשרשרת השלמה: מהשלב שבו הרעיון נולד, דרך המימון, הפיתוח, תמחור, שיווק ושירות לקוחות, ועד לדרך שבה החברה נתפסת בציבור. בעולם דינמי ששינויים מתרחשים בו במהירות, יזם שלא רואה את התמונה הכוללת עלול למצוא את עצמו מגיב באיחור, או גרוע מכך מקבל החלטות שמזיקות לחברה בטווח הארוך. ראייה מערכתית מאפשרת לו לחשוב כמה צעדים קדימה, להבין את ההשלכות של כל פעולה וליצור תיאום נכון בין כל חלקי העסק. לכאורה מדובר בתכונה אינטואיטיבית, אך בפועל היא נרכשת מתוך ניסיון, סקרנות ולמידה מתמדת. יזם שמפתח ראייה מערכתית, יצליח להתמודד עם מצבי אי־ודאות בצורה שקולה יותר, לזהות הזדמנויות בזמן ולהגיב לשינויים בלי לאבד את שיווי המשקל. זהו יתרון אסטרטגי המאפשר קבלת החלטות חכמה ומדויקת ובמקרים רבים הוא זה שמפריד בין הצלחה לבין טעות יקרה.


2 # מחויבות לטווח הרחוק


בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד סקר את התכונות החשובות ליזמים והדגיש את נושא המחויבות. בעוד הציבור הרחב רואה יזמים כאנשים המצליחים לגייס השקעה ראשונית או רק הצליחו להקים עסק כאנשים ש"עשו את זה", מי שבאמת מצליח הוא מי שמצליח לקיים את החברה שהקים לאורך זמן. יזמות איננה ריצה למרחק קצר, אלא מרתון. רוב החברות הגדולות שהתחילו כסטארט־אפ צנוע נבנו לאורך שנים של עבודה עיקשת, כישלונות חוזרים והשקעה מתמשכת. מחויבות אמיתית מתבטאת לא רק בנכונות לעבוד שעות ארוכות, אלא בעיקר בהתמדה וביכולת לעמוד מול אכזבות חוזרות. יזם שמוותר כשהדרך מסתבכת, או שמחליף כיוון בכל פעם שהשוק משנה רוח, מתקשה להגיע ליציבות. לעומת זאת, מי שמחויב לחזון שלו  גם כשהמשקיעים לוחצים, כשהלקוחות מהססים וכשהכסף נגמר  הוא זה שמצליח לשרוד. בישראל, שבה התרבות העסקית נעה בקצב מהיר ונטיית היזמים היא "לרוץ על הדבר הבא", מחויבות לטווח ארוך הפכה לתכונה נדירה אך קריטית. יזם שמצליח לשמור על אותה נחישות במשך שנים מפתח חברה שיכולה להתמודד עם זעזועים, לא רק לצמוח בתקופות נוחות. המחויבות היא זו שמאפשרת למיזם לעבור מהתלהבות רגעית לחברה בוגרת ובעלת שורשים אמיתיים.


מנהל רעיל קרדיט: גרוקמנהל רעיל קרדיט: גרוק

איך מתמודדים עם בוס רעיל בלי לאבד את מקום העבודה

בוס שמבטל אותך ליד הצוות, שמזלזל בהישגים שלך, השפלות פומביות ושיח מתנשא, הם רק חלק מהסממנים של בוס רעיל שגורם נזק לא רק לך, אלא לצוות ולפרודוקטיביות של מקום העבודה אבל יש מה לעשות - המדריך המלא

הדס ברטל |

מנהל ישיר רעיל שיוצר סביבה של פחד, חוסר שקיפות או השפלה שיטתית, אינו רק מטרד אלא גם גורם ישיר לירידה בפרודוקטיביות, לעלייה בתחלופת עובדים ולפגיעה עמוקה בבריאות הנפשית. רבים מהעובדים נתקלים בתופעה זו לאורך הקריירה, כאשר כשליש מהם חווים מנהל כזה בשנה האחרונה בלבד. כאשר יש שוק עבודה תחרותי, כמו בישראל, הבעיה נעשית חריפה יותר, כאשר עובדים חוששים מעימותים שיפגעו בקידום או בהכנסה, מה שמוביל לשתיקה כרונית ומתח מתמשך. התוצאה היא לא רק אובדן מוטיבציה אישית, אלא גם נזק ארגוני: צוותים מפוזרים, יצירתיות מושבתת ותשוקה מקצועית שמתאדה במהירות.

אבל במציאות זו, שבה החלפת עבודה אינה תמיד פשוטה, במיוחד בענפים כמו הייטק או פיננסים שבהם תקופות מעבר עלולות להימשך חודשים, עולה שאלה קריטית: איך מתמודדים עם בוס רעיל מבלי להקריב את המשרה? 

התשובה טמונה באסטרטגיה מחושבת: שילוב של מודעות עצמית, תיעוד, בניית רשתות ופעולה מדודה. מאמר זה מציג כלים פרקטיים שמאפשרים הישרדות ואף צמיחה תחת לחץ כזה, תוך התמקדות בשמירה על איזון בין שימור התעסוקה לבין הגנה על הערך האישי. הגישה אינה מבטיחה פתרון קסם, אלא מסלול בר-קיימא שמאפשר לעובד לשמור על כוחו במערכת שבה כוחות לא תמיד שווים.

מהם הסימנים לכך שמדובר בבוס רעיל?

המונח "בוס רעיל" אינו סתם תווית רגשית. הוא מתאר דפוסי התנהגות חוזרים שפוגעים בעובדים באופן שיטתי ומכוון. סימנים מרכזיים כוללים השפלה פומבית, ביטול קבוע של הישגים, חוסר אמון בסיסי, תגובות רגשיות קיצוניות ושיח מתנשא. דוגמה קלאסית: מנהל שמפזר ביקורת מול הצוות בישיבות, אך מתעלם משבחים, יוצר תרבות של פחד שמונעת יוזמה ומכבה מוטיבציה. התוצאה היא ירידה של עשרות אחוזים בפרודוקטיביות של הצוות, לצד עלייה בתחלופה שמגיעה לרמות גבוהות מהממוצע בשוק. מנהלים כאלה לעיתים אינם מודעים לנזק או שהם פשוט מתעלמים ממנו אך ההשפעה מצטברת ומשפיעה על כל שרשרת הפיקוד.

כדי לזהות זאת, חפשו אינדיקטורים קולקטיביים: תחלופה גבוהה בצוות, מתח כרוני בפגישות או תרבות שתיקה שבה עובדים נמנעים מביקורת. רבים חשים מנותקים בגלל מנהיגות רעילה, מה שפוגע ביעדים ארגוניים ומגביר את הסיכוי לשחיקה כרונית אצל הצוות. כאשר רואים עלייה בתלונות על הטרדה ניהולית, הן תהיינה לרוב קשורות לדינמיקה לא מאוזנת של כוח. היכולת לזהות מנהל רעיל באופן מהיר לא רק יגן עליך, הוא יאפשר פעולה פרואקטיבית לפני שהנזק הופך בלתי הפיך, ויסייע להפריד בין בעיות זמניות לבין דפוסים כרוניים שדורשים התערבות.