מדדי תל בונד 20, 40, 60 - מה ההבדלים, ואיזה מדד ניצח?
על המדדים
המילה תל בונד משמעותה שהמדד מורכב מאגרות חוב קונצרניות ("בונד") הנסחרות בתל אביב ("תל"). המספר שמופיע לאחר מכן מסמל את מספר הניירות שבמדד. שלושת המדדים כוללים אגרות חוב קונצרניות צמודות מדד בעלות ריבית קבועה. ישנם כעת 285 אגרות חוב כאלו הנסחרות בתל אביב. המדדים הללו עוקבים אחר אגרות החוב בעלות ההיקף הגדול יותר מבחינת שווי שוק, כפי שנראה בהמשך. תל בונד 20 החל לפעול בפברואר 2007 ושני המדדים האחרים כשנה לאחר מכן.תל בונד 20
המדד כולל את 20 אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר העומדים בתנאי הסף. התנאים הללו כוללים דירוג של -A לפחות בדירוג מעלות או דירוג A3 של חברת מידרוג. במקרה ושתי חברות הדירוג מדרגות את הנייר, הנמוך מביניהם ייחשב לצורך תנאי הסף. באג"ח זרה הדירוג המינימלי הוא AA (מעלות) או Aa2 (מידרוג). במדד יש מגבלת משקל כפולה. ראשית, אף נייר לא יכול להוות מעל 10% במדד. בנוסף, לעיתים חברה אחת מנפיקה כמה סדרות אג"ח, ולכן יש מגבלה נוספת, שכל מנפיק לא יכול להיות יותר מ-20% או שתי סדרות אג"ח במדד. הרכב המדד מושפע מאד מהחברות הגדולות במשק. אג"ח של חברות נדל"ן מניב מהוות כמעט 40%, והבנקים עוד 30%. ניתן לציין גם חברות ממשלתיות כמו מקורות וחברת החשמל. אג"ח 11 של מקורות למעשה הוא בעל המשקל הגבוה ביותר במדד - 7.2%. לחברת החשמל שתי סדרות במדד, אג"ח 31 הוא השני בגודלו עם 6.8% ואג"ח 33 החמישי עם 6.14%. אג"ח ח של עזריאלי הוא השלישי עם 6.4% ואג"ח ב של אדמה הרביעי עם 6.3%. לחברות הבאות שני ניירות במדד: חשמל, עזריאלי, אדמה, מזרחי, לאומי, אמות וארפורט. עם נייר אחד נמצא את מקורות, דיסקונט, פועלים, מבנה, ג'י סיטי, נמלי ישראל ורבוע נדלן. כיוון שמדובר בחברות הגדולות במשק, מטבע הדברים הן יציבות ומבוססות, ולכן עם פחות חששות מפשיטת רגל. גם הדירוג שמהווה תנאי סף לכניסה למדד מוודא שמדובר בחברות יציבות ובטוחות. כמו כן, כאמור, חלק מהחברות במדד הן בכלל ממשלתיות - חברת החשמל וחברת מקורות, שאמורות לקבל גיבוי של הממשלה בשעת צרה. המשמעות היא שמדובר באגרות חוב בטוחות, ולכן במדד עם תשואות נמוכות יחסית שקרובות לתשואות הממשלתיות. תעודות סל ותעודות מחקות ישנם כמה תעודות סל העוקבות אחר המדד, כולן גובות 0.25% דמי ניהול. MTF סל תלבונד 20 עם היקף נכסים מנוהל של 479 מיליון דולר. הראל סל תלבונד 20 מנהלת כמעט 400 מיליון שקל. קסם ETF תלבונד 20 עם למעלה ממיליארד שקל של נכסים מנוהלים. תכלית סל תלבונד 20 עם 707 מיליון שקל. סל הכל יותר מ-2.5 מיליארד שקל מנוהלים בתעודות העוקבות אחר המדד. מי שחושב שהמדד דווקא ירד יכול להשקיע ב-קסם ETF חסר תלבונד 20 שמבצעת שורט על המדד תמורת דמי ניהול כפולים ביחס לתעודות הלונג - 0.5%. בנוסף יש כמה תעודות משולבות שמשקיעות בסוגי נכסים שונים, ובחלק האג"ח הקונצרני הן עוקבות אחר מדד התל בונד 20. שלוש מהתעודות המחקות גובות אף הן 0.25%: אי.בי.אי. מחקה תל בונד 20, MTF מחקה תל בונד 20, קסם KTF תל בונד 20. קרן נוספת גובה 0.2% - תכלית TTF תל בונד 20, וקרן אחת עם 0% דמי ניהול: הראל מחקה תל בונד 20. בתעודות המחקות מנוהלים למעלה ממיליארד שקל נוספים.תל בונד 40
בדומה ליחס במדדי המניות בין ת"א 35 לת"א 90, גם פה תל בונד 40 מכיל את אגרות החוב הקונצרניות הצמודות בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שאינן נכללות בתל בונד 20. כלומר הבאות בתור מבחינת גודל שוק. ייתכן גם שתהיינה פה אגרות חוב שיותר גדולות מאלו של תל בונד 20, אבל הן לא נכנסו למדד המוביל בגלל מגבלת המנפיק שציינו לעיל. בדומה לתל בונד 20, גם פה יש דירוג מינימום של -A וA3 של מעלות ומידרוג בהתאמה, ובאג"ח זרות של AA ו-Aa2. מגבלת המשקל קשוחה יותר מצד משקל המקסימום של נייר בודד - 6%, אך מקילה יותר מבחינת מנפיקים - ניתן לכלול עד 4 סדרות מאותו מנפיק, ועד 20% למנפיק. גם פה נפגוש הרבה נדל"ן מניב (34%) ובנקים (31%). יש גם לא מעט אנרגיה (18.4%) כל שאר הסקטורים עם פחות מ-5%. גם לחברת החשמל הממשלתית יש כמה סדרות שנכללות במדד. הנייר בעל המשקל הגדול ביות במדד הוא אג"ח 29 של חברת החשמל. אג"ח 35 ו-27 של חברת החשמל הן הניירות השלישי והרביעי. אג"ח של מזרחי טפחות משלים את החמישיה הראשונה עם הנייר השני בגודלו. כל הניירות האלו שוקלים בין 4% ל-4.7% במדד. כל עשר הניירות הראשונים שייכים לחברת החשמל, מזרחי טפחות או עזריאלי. שלושת החברות האלו עם 4 סדרות אג"ח - המקסימום המותר. ישנן שלוש חברות עם שלוש סדרות אג"ח במדד: לאומי, דיסקונט וגב ים. סלע נדלן עם שתי סדרות. החברות אמנם בחלקן חופפות עם מדד תל בונד 20, אך ישנן גם חברות נוספות, קטנות יותר, שאולי אמורות לתת סוג של תשואה עודפת עם תוספת סיכון. בהמשך נבחן איזה משני המדדים הצליח יותר. קרנות סל 4 תעודות סל עוקבות אחר המדד ותעודה אחת עובדת נגדו. תעודות אלו מושכות פחות כספים באופן משמעותי מתל בונד 20. איביאי סל תלבונד 40 גובה 0.25% ומנהלת 196 מיליון שקל. הראל סל תלבונד 40 גובה רק 0.2% דמי ניהול ומנהלת 166 מיליון שקל. קסם ETF תלבונד 40 גם גובה 0.25% ומנהלת 235 מיליון שקל. תכלית סל תלבונד 40 עם 144 מיליון שקל גם מסתפקת ב-0.2%. גם פה קסם מספקת אפשרות לשורט עם קסם ETF חסר תלבונד 40 שגובה 0.5% דמי ניהול. ישנן 3 תעודות מחקות העוקבות אחר המדד. אי.בי.אי. מחקה תל בונד 40 ו-MTF מחקה תל בונד 40, שתיהן עם 0.2%. גם במקרה זה הקרן של קסם, קסם KTF תל בונד 40, היא היקרה ביותר עם 0.35% דמי ניהול. התעודות הללו מנהלות ביחד פחות מ-100 מיליון שקל.
תל בונד 60
בדומה למדדי המניות שת"א 125 כולל את ת"א 35 ות"א 90, גם פה תל בונד 60 פשוט כולל את שני המדדים הקודמים שציינו. במקרה זה מגבלת המשקל יורדת ל-4%, ואף מנפיק בודד לא יכול לעבור את ה-20%. המדד הזה יתן, מן הסתם, סוג תשואה ממצעת בין הביצועים של שני המדדים הקודמים. קרנות סל במקר זה ישנו מספר גדול יותר של שילובים שמתמשים במדד, כמו גם קרנות כשרות. הקרנות הללו גם מושכות יותר כספים מתל בונד 40. להלן הקרנות הרגילות: MTF סל תלבונד 60 גובה 0.25% והיקף הנכסים מגיע ל-530 מיליון שקל. איביאי סל תלבונד 60 עם 1.06 מיליארד שקל גובה אף היא 0.25%. קסם ETF תלבונד 60 גם גובה 0.25% ומנהלת 817 מיליון שקל. תכלית סל תלבונד 60 משלימה ארבע קרנות שגובות 0.25% דמי ניהול והיא הגדולה מביניהם עם 1.393 מיליארד שקל. הראל סל תלבונד 60 לא מסתפקת ב-0.25% והיא הקרן היקרה ביותר עם 0.32% דמי ניהול. בכל זאת בעליהם של 683 מיליון שקל חושבים שדווקא הקרן הזו היא המקום הנכון להפקיד את כספם. מור סל תל בונד 60 לעומת זאת היא הקרן הזולה ביותר עם רק 0.15% דמי ניהול, ובכל זאת היא הקטנה ביותר עם 234 נכסים בהיקף 234 מיליון שקל בלבד. ישנן 4 קרנות שמוגדרות "כשרות" עם 0% דמי ניהול ועוד 6 עם שילובים שונים. 5 קרנות מחקות עוקבות אחר המדד. הזולה ביותר היא תכלית TTF תל בונד 60 עם 0%. הראל מחקה תל בונד 60 עם 0.15%. MTF מחקה תל בונד 60, ואי.בי.אי. מחקה תל בונד 60 עם 0.2% כל אחת, והיקרה ביותר, ומשום מה הגדולה ביותר, היא קסם KTF תל בונד 60 עם 0.25% דמי ניהול.ביצועים
בחינה של תשואות המדדים בשנים האחרונות נותן לנו מנצח ברור בקרב בין תל בונד 20 לתל בונד 40:
כפי שניתן לראות, ב-3 מתוך 4 השנים האחרונות תל בונד 40 הניב תשואות טובות יותר, למרות שנראה שהוא מושך הרבה פחות עניין מהמשקיעים. בסיכום 3 ו-5 השנים האחרונות הוא גם מנצח. הוא אף עשה זאת בסטיית תקן נמוכה יותר - כלומר פחות תנודתיות. המשמעות היא שתוספת האג"ח הקטנות יותר סייע בשיפור התשואה מבלי להגדיל את הסיכון לכאורה.
יחד עם זאת בסופו של דבר התשואות בכל המדדים לא מרשימות. התשואות בכל השלוש השנים האחרונות נעות בין תשואה שלילת של 0.8% לתשואה חיובית של 3.21%. מדובר באחוז ומטה לשנה שלמה. בחמש השנים התשואות נעות בין 5.6% ל-9.34% - גם תשואות נמוכות מאד של פחות מ-2% לשנה. ה"אשמה" העיקרית היא שנת 2022 עם ירידות חדות במדדי האג"ח (וגם במדדי המניות). - 3.אבי 30/08/2024 18:24הגב לתגובה זוהעיקר שיש דמי ניהול שמגיעים לכדי 10 % מהרווח הפוטנציאלי
- 2.תשואות על הפנים,יש גם דמי החזקה וקניה.עדיף כבר פיקדון (ל"ת)שי.ע 30/08/2024 17:26הגב לתגובה זו
- 1.ג'וני 30/08/2024 11:45הגב לתגובה זוחלק מהפער נובע מהירידה החדה באגח של אדמה שירד חזק בחודשים האחרונים ונכלל במדד של בונד 20 (וגם 60 בהתאם)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגיום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו ומה יהיה באנרג'יקס?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ מזה יש חשש
ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של
סוף השבוע.
אנרגי'קס אנרג'יקס 0% צנחה בחמישי וכנראה הלחץ עליה ימשך גם היום כשהמחיר האפקטיבי מבטא דיסקאונט של כ-7% מול השער בו סגרה גם לאחר שנפלה. שזה אומר שהמוסדיים שקנו במכרז עשו רווח מהיר, כנראה נראה עוד קצת לחץ על המניה מול מחיר הגיוס אבל כיוון והגיוס נסגר אז כנראה זה יסתכם בתגובה נוספת אבל חלשה יותר (זאת בהנחה ולא ייערך גיוס נוסף מהציבור). אנרג'יקס הודיעה בחמישי על גיוס הון מהציבור וממוסדיים באמצעות הנפקת מניות ואופציות הגיוס הזה גם ביקש לדלל את המשקיעים משמעותית וגם שיקף דיסקאונט של כ-9% על המחיר בשוק טרום ההודעה, המניה נפלה בהתאם 8.4%. אבל זו לא רק הסיבה שהמניה נפלה, לצד ההודעה על הגיוס אנרג'יקס צירפה עדכון על התוצאות של השנה. אנרג'יקס העריכה כי לאור השפעות של ירידה בשערי החליפין, איכות רוח ירודה בפולין ועיכובים בחיבור מתקנים בארצות הברית ובישראל, ההכנסות וה-EBITDA הפרויקטאלי הכוללים לשנת 2025 יהיו נמוכים עד לכ-5% מהרף התחתון של התחזיות השנתיות שלה.
אנרג'יקס מעדכנת הבוקר כי במסגרת המכרז הגישו המשקיעים המסווגים התחייבויות מוקדמות לרכישת 291 אלף יחידות בהיקף כספי כולל של כ-518 מיליון שקל, כאשר מתוכן תיקח 253 יחידות בהיקף כספי של כ 425 מיליון שקל שבתוך זה גם כלולה ההתחייבות של בעלת השליטה אלוני חץ לרכישת 100,000 יחידות בכ-168 מיליון שקל. המחיר ליחידה שנקבע במכרז הינו 1,675 אג' ואם נחשב את המחיר האפקטיבי של האופציה של כ-1.64 (מבוסס על שער מניה של 17.8 שקל, סטיית תקן שבועית של 5.05% ושער ריבית חסרת סיכון של 4.1%) אנחנו מקבלים מחיר אפטיקיבי של כ-15.11. אנרג'יקס סגרה את חמישי בשער של 1,630 (כשהמשקיעים העריכו שכנראה לא כולם יקבלו הקצאה) כך שיש למוסדיים שרכשו עדיין דיסקאונט/רווח של כ-7% מול מחיר הגיוס.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר.
הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים שתאות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, נמצא במניות בחו"ל - הוא קטן, במיוחד שהם גובים דמי ניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות, כשזה יהיה התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט - מדובר כאן בכסף גדול - דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הם תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות המנצחות הם ...שלכם. חוכמת ההמונים ויש על זה מחקרים רבים מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם.
