מדדי תל בונד 20, 40, 60 - מה ההבדלים, ואיזה מדד ניצח?
על המדדים
המילה תל בונד משמעותה שהמדד מורכב מאגרות חוב קונצרניות ("בונד") הנסחרות בתל אביב ("תל"). המספר שמופיע לאחר מכן מסמל את מספר הניירות שבמדד. שלושת המדדים כוללים אגרות חוב קונצרניות צמודות מדד בעלות ריבית קבועה. ישנם כעת 285 אגרות חוב כאלו הנסחרות בתל אביב. המדדים הללו עוקבים אחר אגרות החוב בעלות ההיקף הגדול יותר מבחינת שווי שוק, כפי שנראה בהמשך. תל בונד 20 החל לפעול בפברואר 2007 ושני המדדים האחרים כשנה לאחר מכן.תל בונד 20
המדד כולל את 20 אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר העומדים בתנאי הסף. התנאים הללו כוללים דירוג של -A לפחות בדירוג מעלות או דירוג A3 של חברת מידרוג. במקרה ושתי חברות הדירוג מדרגות את הנייר, הנמוך מביניהם ייחשב לצורך תנאי הסף. באג"ח זרה הדירוג המינימלי הוא AA (מעלות) או Aa2 (מידרוג). במדד יש מגבלת משקל כפולה. ראשית, אף נייר לא יכול להוות מעל 10% במדד. בנוסף, לעיתים חברה אחת מנפיקה כמה סדרות אג"ח, ולכן יש מגבלה נוספת, שכל מנפיק לא יכול להיות יותר מ-20% או שתי סדרות אג"ח במדד. הרכב המדד מושפע מאד מהחברות הגדולות במשק. אג"ח של חברות נדל"ן מניב מהוות כמעט 40%, והבנקים עוד 30%. ניתן לציין גם חברות ממשלתיות כמו מקורות וחברת החשמל. אג"ח 11 של מקורות למעשה הוא בעל המשקל הגבוה ביותר במדד - 7.2%. לחברת החשמל שתי סדרות במדד, אג"ח 31 הוא השני בגודלו עם 6.8% ואג"ח 33 החמישי עם 6.14%. אג"ח ח של עזריאלי הוא השלישי עם 6.4% ואג"ח ב של אדמה הרביעי עם 6.3%. לחברות הבאות שני ניירות במדד: חשמל, עזריאלי, אדמה, מזרחי, לאומי, אמות וארפורט. עם נייר אחד נמצא את מקורות, דיסקונט, פועלים, מבנה, ג'י סיטי, נמלי ישראל ורבוע נדלן. כיוון שמדובר בחברות הגדולות במשק, מטבע הדברים הן יציבות ומבוססות, ולכן עם פחות חששות מפשיטת רגל. גם הדירוג שמהווה תנאי סף לכניסה למדד מוודא שמדובר בחברות יציבות ובטוחות. כמו כן, כאמור, חלק מהחברות במדד הן בכלל ממשלתיות - חברת החשמל וחברת מקורות, שאמורות לקבל גיבוי של הממשלה בשעת צרה. המשמעות היא שמדובר באגרות חוב בטוחות, ולכן במדד עם תשואות נמוכות יחסית שקרובות לתשואות הממשלתיות. תעודות סל ותעודות מחקות ישנם כמה תעודות סל העוקבות אחר המדד, כולן גובות 0.25% דמי ניהול. MTF סל תלבונד 20 עם היקף נכסים מנוהל של 479 מיליון דולר. הראל סל תלבונד 20 מנהלת כמעט 400 מיליון שקל. קסם ETF תלבונד 20 עם למעלה ממיליארד שקל של נכסים מנוהלים. תכלית סל תלבונד 20 עם 707 מיליון שקל. סל הכל יותר מ-2.5 מיליארד שקל מנוהלים בתעודות העוקבות אחר המדד. מי שחושב שהמדד דווקא ירד יכול להשקיע ב-קסם ETF חסר תלבונד 20 שמבצעת שורט על המדד תמורת דמי ניהול כפולים ביחס לתעודות הלונג - 0.5%. בנוסף יש כמה תעודות משולבות שמשקיעות בסוגי נכסים שונים, ובחלק האג"ח הקונצרני הן עוקבות אחר מדד התל בונד 20. שלוש מהתעודות המחקות גובות אף הן 0.25%: אי.בי.אי. מחקה תל בונד 20, MTF מחקה תל בונד 20, קסם KTF תל בונד 20. קרן נוספת גובה 0.2% - תכלית TTF תל בונד 20, וקרן אחת עם 0% דמי ניהול: הראל מחקה תל בונד 20. בתעודות המחקות מנוהלים למעלה ממיליארד שקל נוספים.תל בונד 40
בדומה ליחס במדדי המניות בין ת"א 35 לת"א 90, גם פה תל בונד 40 מכיל את אגרות החוב הקונצרניות הצמודות בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שאינן נכללות בתל בונד 20. כלומר הבאות בתור מבחינת גודל שוק. ייתכן גם שתהיינה פה אגרות חוב שיותר גדולות מאלו של תל בונד 20, אבל הן לא נכנסו למדד המוביל בגלל מגבלת המנפיק שציינו לעיל. בדומה לתל בונד 20, גם פה יש דירוג מינימום של -A וA3 של מעלות ומידרוג בהתאמה, ובאג"ח זרות של AA ו-Aa2. מגבלת המשקל קשוחה יותר מצד משקל המקסימום של נייר בודד - 6%, אך מקילה יותר מבחינת מנפיקים - ניתן לכלול עד 4 סדרות מאותו מנפיק, ועד 20% למנפיק. גם פה נפגוש הרבה נדל"ן מניב (34%) ובנקים (31%). יש גם לא מעט אנרגיה (18.4%) כל שאר הסקטורים עם פחות מ-5%. גם לחברת החשמל הממשלתית יש כמה סדרות שנכללות במדד. הנייר בעל המשקל הגדול ביות במדד הוא אג"ח 29 של חברת החשמל. אג"ח 35 ו-27 של חברת החשמל הן הניירות השלישי והרביעי. אג"ח של מזרחי טפחות משלים את החמישיה הראשונה עם הנייר השני בגודלו. כל הניירות האלו שוקלים בין 4% ל-4.7% במדד. כל עשר הניירות הראשונים שייכים לחברת החשמל, מזרחי טפחות או עזריאלי. שלושת החברות האלו עם 4 סדרות אג"ח - המקסימום המותר. ישנן שלוש חברות עם שלוש סדרות אג"ח במדד: לאומי, דיסקונט וגב ים. סלע נדלן עם שתי סדרות. החברות אמנם בחלקן חופפות עם מדד תל בונד 20, אך ישנן גם חברות נוספות, קטנות יותר, שאולי אמורות לתת סוג של תשואה עודפת עם תוספת סיכון. בהמשך נבחן איזה משני המדדים הצליח יותר. קרנות סל 4 תעודות סל עוקבות אחר המדד ותעודה אחת עובדת נגדו. תעודות אלו מושכות פחות כספים באופן משמעותי מתל בונד 20. איביאי סל תלבונד 40 גובה 0.25% ומנהלת 196 מיליון שקל. הראל סל תלבונד 40 גובה רק 0.2% דמי ניהול ומנהלת 166 מיליון שקל. קסם ETF תלבונד 40 גם גובה 0.25% ומנהלת 235 מיליון שקל. תכלית סל תלבונד 40 עם 144 מיליון שקל גם מסתפקת ב-0.2%. גם פה קסם מספקת אפשרות לשורט עם קסם ETF חסר תלבונד 40 שגובה 0.5% דמי ניהול. ישנן 3 תעודות מחקות העוקבות אחר המדד. אי.בי.אי. מחקה תל בונד 40 ו-MTF מחקה תל בונד 40, שתיהן עם 0.2%. גם במקרה זה הקרן של קסם, קסם KTF תל בונד 40, היא היקרה ביותר עם 0.35% דמי ניהול. התעודות הללו מנהלות ביחד פחות מ-100 מיליון שקל.
תל בונד 60
בדומה למדדי המניות שת"א 125 כולל את ת"א 35 ות"א 90, גם פה תל בונד 60 פשוט כולל את שני המדדים הקודמים שציינו. במקרה זה מגבלת המשקל יורדת ל-4%, ואף מנפיק בודד לא יכול לעבור את ה-20%. המדד הזה יתן, מן הסתם, סוג תשואה ממצעת בין הביצועים של שני המדדים הקודמים. קרנות סל במקר זה ישנו מספר גדול יותר של שילובים שמתמשים במדד, כמו גם קרנות כשרות. הקרנות הללו גם מושכות יותר כספים מתל בונד 40. להלן הקרנות הרגילות: MTF סל תלבונד 60 גובה 0.25% והיקף הנכסים מגיע ל-530 מיליון שקל. איביאי סל תלבונד 60 עם 1.06 מיליארד שקל גובה אף היא 0.25%. קסם ETF תלבונד 60 גם גובה 0.25% ומנהלת 817 מיליון שקל. תכלית סל תלבונד 60 משלימה ארבע קרנות שגובות 0.25% דמי ניהול והיא הגדולה מביניהם עם 1.393 מיליארד שקל. הראל סל תלבונד 60 לא מסתפקת ב-0.25% והיא הקרן היקרה ביותר עם 0.32% דמי ניהול. בכל זאת בעליהם של 683 מיליון שקל חושבים שדווקא הקרן הזו היא המקום הנכון להפקיד את כספם. מור סל תל בונד 60 לעומת זאת היא הקרן הזולה ביותר עם רק 0.15% דמי ניהול, ובכל זאת היא הקטנה ביותר עם 234 נכסים בהיקף 234 מיליון שקל בלבד. ישנן 4 קרנות שמוגדרות "כשרות" עם 0% דמי ניהול ועוד 6 עם שילובים שונים. 5 קרנות מחקות עוקבות אחר המדד. הזולה ביותר היא תכלית TTF תל בונד 60 עם 0%. הראל מחקה תל בונד 60 עם 0.15%. MTF מחקה תל בונד 60, ואי.בי.אי. מחקה תל בונד 60 עם 0.2% כל אחת, והיקרה ביותר, ומשום מה הגדולה ביותר, היא קסם KTF תל בונד 60 עם 0.25% דמי ניהול.ביצועים
בחינה של תשואות המדדים בשנים האחרונות נותן לנו מנצח ברור בקרב בין תל בונד 20 לתל בונד 40:
כפי שניתן לראות, ב-3 מתוך 4 השנים האחרונות תל בונד 40 הניב תשואות טובות יותר, למרות שנראה שהוא מושך הרבה פחות עניין מהמשקיעים. בסיכום 3 ו-5 השנים האחרונות הוא גם מנצח. הוא אף עשה זאת בסטיית תקן נמוכה יותר - כלומר פחות תנודתיות. המשמעות היא שתוספת האג"ח הקטנות יותר סייע בשיפור התשואה מבלי להגדיל את הסיכון לכאורה.
יחד עם זאת בסופו של דבר התשואות בכל המדדים לא מרשימות. התשואות בכל השלוש השנים האחרונות נעות בין תשואה שלילת של 0.8% לתשואה חיובית של 3.21%. מדובר באחוז ומטה לשנה שלמה. בחמש השנים התשואות נעות בין 5.6% ל-9.34% - גם תשואות נמוכות מאד של פחות מ-2% לשנה. ה"אשמה" העיקרית היא שנת 2022 עם ירידות חדות במדדי האג"ח (וגם במדדי המניות). - 3.אבי 30/08/2024 18:24הגב לתגובה זוהעיקר שיש דמי ניהול שמגיעים לכדי 10 % מהרווח הפוטנציאלי
- 2.תשואות על הפנים,יש גם דמי החזקה וקניה.עדיף כבר פיקדון (ל"ת)שי.ע 30/08/2024 17:26הגב לתגובה זו
- 1.ג'וני 30/08/2024 11:45הגב לתגובה זוחלק מהפער נובע מהירידה החדה באגח של אדמה שירד חזק בחודשים האחרונים ונכלל במדד של בונד 20 (וגם 60 בהתאם)
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגרבל זינקה 10.9%, אפולו 7.4%, אקונרג'י ב-5.5%; נעילה חיובית בת"א
הציפיות להורדת ריבית בסוף החודש התחזקו אחרי פרסום מדד המחירים לצרכן בשישי והבורסה סגרה בעליות למרות שפתחה עם ארביטרז' השלילי; ניתחנו את ביצועי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות באוקטובר; עונת הדוחות המשיכה, רבל זינקה אחרי תוצאות של קיטון בהכנסות אבל זינוק ברווח הנקי; אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י שטיפסה - ומה הדוח של מניף מספר על הנדל"ן?
המסחר בבורסה ננעל במגמה חיובית אחרי הארביטרז' שלילי שהוביל לפתיחה יציבה. ת"א 35 עלה 0.38% בעוד ת"א 90 הוסיף 0.47%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 1.49%, מדד הביטוח עלה גם הוא 1.44%, מדד הנדל"ן עלה 0.26% ומדד הנפט והגז טיפס 1.15%.
ביום ראשון אין מסחר אמיתי במט"ח משום שהבנקים העולמיים סגורים, אך בבורסה כן נסחרות אופציות דולר-שקל, ומהן נגזר "הדולר הגלום", השער הלא
רשמי שמשקף את ציפיית השוק לשער הדולר ביום שני. הדולר הגלום משפיע במיוחד על המניות הדואליות כמו טבע, נייס, אלביט מערכות ועוד, משום שמחירן בתל אביב נקבע לפי מחיר הנעילה בארה"ב וביחס ישיר לשער המטבע. לכן גם אם המניות לא זזות בוול סטריט, שינוי בדולר הגלום יכול
להניע את מחירן כאן. להרחבה - חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
קרנות ההשתלמות - התשואות של קרנות ההשתלמות בחודש אוקטובר היו מצוינות בהמשך לחודשים קודמים המדדים רשמו עליות חזקות כשת״א-90 עלה ב-4.13% ות״א-125 ב-2.73%, וול סטריט עלתה, אבל פחות, כך שהגופים עם נטייה להשקעות בארץ, נהנו מתשואה עדיפה. הדולר ירד והכביד על הגופים עם ההטיה לוול סטריט. כלל והראל עם זיקה חזקה לשוק המניות המקומי נמצאות בצמרת הגופים במסלול המנייתי בחודש אוקטובר. בתחתית - אלטשולר שמזוהה עם השקעות בחו"ל בעיקר טכנולוגית, אנליסט שכבר מאכזבת מספר חודשים רצופים ומור. להרחבה - דירוג קרנות השתלמות - אנליסט ממשיכה לאכזב, הראל מפתיעה; ומה עשתה הקרן שלך?
קופות הגמל להשקעה - דירוג קופות הגמל להשקעה מציג תמונה שונה מדירוג קרנות ההשתלמות - לכאורה, היינו מצפים שגופים חזקים במכשיר ההשתלמות יהיו חזקים גם בגמל להשקעה וההיפך. בפועל, מסיבות שונות זה לא בהכרח מתקיים. מעבר לכך, התשואות באפיקים על פני זמן שונות. יש יתרון מסוים לקרנות ההשתלמות. לא בכל חודש, לא אצל כל הגופים, אבל אצל רוב הגופים ואצל רוב התקופות. ניסינו לבדוק ממה נובע הפער, לא קיבלנו בינתיים, תשובות מספקות. אבל הנה הניתוח של ביצועי קופות הגמל לחודש אוקטובר ומתחילת השנה
מדד המחירים לצרכן שהתפרסם בסוף השבוע היה גורם תומך נוסף לבנק ישראל, במה שעשוי להיות החותמת להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024. המדד עלה 0.5% בהתאם לצפי, והאינפלציה השנתית נותרה על 2.5%, במבט על אינפלציית הליבה, נראה שישנה האטה קלה בקצב האינפלציה, וגם במבט קדימה נראה שהאינפלצייה נשמרת בתוך טווח היעד, במה שעוד מחזק את הציפייה להורדת ריבית כבר בסוף החודש.
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחסים בין ישראל וסעודיה מקבלים בימים האחרונים תאוצה מחודשת, בעיקר סביב המגעים שמובילים הבית הלבן וריאד לקידום עסקת נשק רחבה, ובה מרכזית הסוגייה של מטוסי ה-F35. ארה״ב מאותתת שהיא מוכנה להתקדם עם המכירה לסעודיה, אך ישראל הבהירה כי מבחינתה כל העברת אמצעי לחימה מתקדמים מחייבת מסגרת מדינית רחבה יותר, ובעיקר התקדמות ממשית לנורמליזציה. מבחינת ריאד, ההסכם חייב לכלול גם מסלול ברור ל"דרך בלתי הפיכה" להקמת מדינה פלסטינית. בשלב הזה הפערים עדיין גדולים, אבל עצם הדיון הפומבי בעסקת F-35, לצד הפגישה בין טראמפ לנסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, מצביעים על תזוזה. המאמץ האמריקאי נמשך, ואין כרגע פריצת דרך, אך היתכנות ההסכם עולה, גם אם מדובר בתהליך שצפוי להימשך זמן רב.
