חברת התקשורת סלקום 2.7% הפתיעה את השוק עם דו"חות חזקים יחסית, ובתגובה המניה רשמה עלייה של 6%-7%. לאחר שנים של תוצאות חלשות, סלקום, בניהולו של דניאל ספיר, רשמה רווח רבעוני של נקי של 53 מיליון שקל - הגבוה מזה 7 שנים. מעבר לשורה התחתונה הנאה, ראוי להסתכל על 5 נתונים מעניינים לא פחות בדו"חותיה הרבעוניים של סלקום: ההכנסה החודשית מלקוח עולה לאחר שנים של תחרות פרועה בין מפעילות הסלולר - נראה שהעסק מתייצב (ולא בהכרח לטובת הלקוחות). חברות הסלולר מיישרות קו ולאט לאט מעלות מחירים. ההכנסה החודשית ממוצעת למנויי סלולר (ARPU) ללא דמי קישוריות נמצאת ברמה הגבוהה מזה מספר שנים, ועומדת על 39.7 שקלים ללקוח. לצורך השוואה ברבעון השני של שנת 2021 זה עמד על 35.3 שקלים.  

נתון זה מהווה אינדיקציה להכנסות החברה מלקוח בתחום הסלולר ללא השפעת דמי הקישוריות שעוברים בין החברות צד ההכנסות ובצד ההוצאות, ומנפחים את המספרים. דמי הקישוריות הם תשלום המועבר בין חברות התקשורת (סלולר וקווי) כאשר לקוח של חברה מסויימת מתקשר ללקוח של חברה אחרת. משרד התקשורת מתכוון לבטל בכל מקרה את דמי הקישוריות בשת 2025. כך שנכון יותר להסתכל על ההכנסה החודשית ההמוצעת מלקוח ללא דמי הקישורית. קצת עזרה מהסיבים (ושוב תודה למשרד התקשורת) סלקום רשמה כאמור ברבעון רווח נקי של 53 מיליון שקל (לעומת רווח של 41 מיליון שקל ברבעון המקביל). 9 מיליון שקל מהרוח ברבעון מיוחסים להחזרת הפרשה שנעשתה בעבר. בעבר ניסה משרד התקשורת לתמרץ את פריסת הסיבים ברחבי המדינה. על פי חוק התקשורת, היו חברות התקשורת מחוייבות לשלם 0.5% מהכנסותיהן לקופת התמרוץ. ביולי האחרון (במהלך הרבעון השלישי) החליט משרד התקשורת לבטל את העברת הכספים לקרן התמרוץ, בגלל שרשת הסיבים נותנת מענה ליותר מ-99% ממשקי הבית בישראל.  בקצב ההכסות הנוכחי של סלקום התשלום לקרן התמרוץ עמד על 18 מיליון שקל בשנה. בגלל ביטול הקרן, סלקום למעשה רשמה "החזר" חשבונאי עבור 2 רבעונים (שלישי ורביעי) מבחינה חשבונית, הרווח של סלקום גדל ב-9 מיליון שקל, שירדו לשורה התחתונה. גייסה אג"ח בדיוק בזמן ברבעונים האחרונים חברות רבות בשוק ההון מדווחות על שורת רווח מצומצמת בשל הוצאות מימון כבדות. רואים את המגמה בעיקר אצל הקבלנים אשר פעמים רבות מימנו רכישות של קרקעות בהלוואות המבוססות על ריבית הפריים במשק. עליית ריבית בנק ישראל (ובעקבותיה ריבית הפריים) מרמה של  לרמה של 0.1% לרמה 4.75% בתקופה קצרה, הפכה את ההלוואות של החברות לאבן רייחים על צווארן. בתוספת האינפלציה שמכבידה על הלוואות הצמודות שורות עלויות המימון היא אחת הבולטות במסגרת עונות הדו"חות של השנה האחרונה. אולם בסלקום רואים מגמה הפוכה. עליות האשראי ירדו ברבעון הנוכחי לעומת המקביל, והסתכמו ב-33 מיליון שקל בלבד. כיצד סלקום עשתה זאת? החברה נמצאת בתהלכי ארוך של הורדת חובות. אם בשנת 2019 החוב נטו של סלקום עמד על 2.3 מיליארד שקל, הרי שכיום הוא עומד על 1.9 מיליארד שקל. בנוסף החברה גייסה סלקום בשלהי 2022 סדרת אג"ח שקליות (לא צמודות) בריבית של 4.8% - מה שמאפשר לה לשמור על הוצאות המימון מבלי להידרש לגיוס חוב יקר כעת. הדיבידנד עוד ישוב?  בעבר הרחוק סלקום היתה נחשבת "פרת מזומנים" שהניבה לקבוצת דסק"ש ואי.די.בי דיבידנדים אדירים. אולם זו היסטוריה רחוקה. שוק הסלולר היה שונה לחלוטין, ולא בהכרח לטובה. הצרכן הממוצע היה משלם חשבון סלולר חודשי של 300-400 שקלים, עד הרפורמה שנעשתה בשוק הסלולר לפני כעשור שהכניסה שחקנים חדשים לשוק. מאז סלקום הפסיקה לחלק דיבידנדים, כאשר האחרון חולק בשנת 2013. אגב, המניה איבדה מאז השיא שנרשם בשנת 2010 כ-88%.  אולם כעת, לנוכח רמת החוב שלה למול שיעורי רווחיות, ייתכן שסלקום עוד תשוב בקרוב למנהג הוותיק, בעיקר לנוכח מצבה המאתגר של חברת דסק"ש, בעלת השליטה בסלקום (35.6%). דסק"ש בינתיים לא מפריעה ואם הזכרנו את דיסקונט השקעות, היום קיבלה סלקום ציון לשבח מחברת הדירוג מעלות שהצרות בחברת האם לא משפיעים עליה. חברת הדירוג אישררה את הדירוג של סלקום ברמה של +A עם תחזית יציבה, והתייחסה לנושא, "אנו סבורים כי דירוגה של דסק"ש אינו מגביל את דירוגה של סלקום. הערכה זו נתמכת בכך שסלקום לא חילקה דיבידנדים בעשור האחרון, בכך שנגישותה למערכת הבנקאית ולשוקי ההון לא נפגעה חרף מצוקות האשראי של בעלות השליטה בסלקום לאורך השנים ובכך שדסק"ש בוחנת למכור את סלקום".