5 הערות על דו"חות סלקום
חברת התקשורת סלקום -0.34% הפתיעה את השוק עם דו"חות חזקים יחסית, ובתגובה המניה רשמה עלייה של 6%-7%. לאחר שנים של תוצאות חלשות, סלקום, בניהולו של דניאל ספיר, רשמה רווח רבעוני של נקי של 53 מיליון שקל - הגבוה מזה 7 שנים. מעבר לשורה התחתונה הנאה, ראוי להסתכל על 5 נתונים מעניינים לא פחות בדו"חותיה הרבעוניים של סלקום: ההכנסה החודשית מלקוח עולה לאחר שנים של תחרות פרועה בין מפעילות הסלולר - נראה שהעסק מתייצב (ולא בהכרח לטובת הלקוחות). חברות הסלולר מיישרות קו ולאט לאט מעלות מחירים. ההכנסה החודשית ממוצעת למנויי סלולר (ARPU) ללא דמי קישוריות נמצאת ברמה הגבוהה מזה מספר שנים, ועומדת על 39.7 שקלים ללקוח. לצורך השוואה ברבעון השני של שנת 2021 זה עמד על 35.3 שקלים.
נתון זה מהווה אינדיקציה להכנסות החברה מלקוח בתחום הסלולר ללא השפעת דמי הקישוריות שעוברים בין החברות צד ההכנסות ובצד ההוצאות, ומנפחים את המספרים. דמי הקישוריות הם תשלום המועבר בין חברות התקשורת (סלולר וקווי) כאשר לקוח של חברה מסויימת מתקשר ללקוח של חברה אחרת. משרד התקשורת מתכוון לבטל בכל מקרה את דמי הקישוריות בשת 2025. כך שנכון יותר להסתכל על ההכנסה החודשית ההמוצעת מלקוח ללא דמי הקישורית. קצת עזרה מהסיבים (ושוב תודה למשרד התקשורת) סלקום רשמה כאמור ברבעון רווח נקי של 53 מיליון שקל (לעומת רווח של 41 מיליון שקל ברבעון המקביל). 9 מיליון שקל מהרוח ברבעון מיוחסים להחזרת הפרשה שנעשתה בעבר. בעבר ניסה משרד התקשורת לתמרץ את פריסת הסיבים ברחבי המדינה. על פי חוק התקשורת, היו חברות התקשורת מחוייבות לשלם 0.5% מהכנסותיהן לקופת התמרוץ. ביולי האחרון (במהלך הרבעון השלישי) החליט משרד התקשורת לבטל את העברת הכספים לקרן התמרוץ, בגלל שרשת הסיבים נותנת מענה ליותר מ-99% ממשקי הבית בישראל. בקצב ההכסות הנוכחי של סלקום התשלום לקרן התמרוץ עמד על 18 מיליון שקל בשנה. בגלל ביטול הקרן, סלקום למעשה רשמה "החזר" חשבונאי עבור 2 רבעונים (שלישי ורביעי) מבחינה חשבונית, הרווח של סלקום גדל ב-9 מיליון שקל, שירדו לשורה התחתונה. גייסה אג"ח בדיוק בזמן ברבעונים האחרונים חברות רבות בשוק ההון מדווחות על שורת רווח מצומצמת בשל הוצאות מימון כבדות. רואים את המגמה בעיקר אצל הקבלנים אשר פעמים רבות מימנו רכישות של קרקעות בהלוואות המבוססות על ריבית הפריים במשק. עליית ריבית בנק ישראל (ובעקבותיה ריבית הפריים) מרמה של לרמה של 0.1% לרמה 4.75% בתקופה קצרה, הפכה את ההלוואות של החברות לאבן רייחים על צווארן. בתוספת האינפלציה שמכבידה על הלוואות הצמודות שורות עלויות המימון היא אחת הבולטות במסגרת עונות הדו"חות של השנה האחרונה. אולם בסלקום רואים מגמה הפוכה. עליות האשראי ירדו ברבעון הנוכחי לעומת המקביל, והסתכמו ב-33 מיליון שקל בלבד. כיצד סלקום עשתה זאת? החברה נמצאת בתהלכי ארוך של הורדת חובות. אם בשנת 2019 החוב נטו של סלקום עמד על 2.3 מיליארד שקל, הרי שכיום הוא עומד על 1.9 מיליארד שקל. בנוסף החברה גייסה סלקום בשלהי 2022 סדרת אג"ח שקליות (לא צמודות) בריבית של 4.8% - מה שמאפשר לה לשמור על הוצאות המימון מבלי להידרש לגיוס חוב יקר כעת. הדיבידנד עוד ישוב? בעבר הרחוק סלקום היתה נחשבת "פרת מזומנים" שהניבה לקבוצת דסק"ש ואי.די.בי דיבידנדים אדירים. אולם זו היסטוריה רחוקה. שוק הסלולר היה שונה לחלוטין, ולא בהכרח לטובה. הצרכן הממוצע היה משלם חשבון סלולר חודשי של 300-400 שקלים, עד הרפורמה שנעשתה בשוק הסלולר לפני כעשור שהכניסה שחקנים חדשים לשוק. מאז סלקום הפסיקה לחלק דיבידנדים, כאשר האחרון חולק בשנת 2013. אגב, המניה איבדה מאז השיא שנרשם בשנת 2010 כ-88%. אולם כעת, לנוכח רמת החוב שלה למול שיעורי רווחיות, ייתכן שסלקום עוד תשוב בקרוב למנהג הוותיק, בעיקר לנוכח מצבה המאתגר של חברת דסק"ש, בעלת השליטה בסלקום (35.6%). דסק"ש בינתיים לא מפריעה ואם הזכרנו את דיסקונט השקעות, היום קיבלה סלקום ציון לשבח מחברת הדירוג מעלות שהצרות בחברת האם לא משפיעים עליה. חברת הדירוג אישררה את הדירוג של סלקום ברמה של +A עם תחזית יציבה, והתייחסה לנושא, "אנו סבורים כי דירוגה של דסק"ש אינו מגביל את דירוגה של סלקום. הערכה זו נתמכת בכך שסלקום לא חילקה דיבידנדים בעשור האחרון, בכך שנגישותה למערכת הבנקאית ולשוקי ההון לא נפגעה חרף מצוקות האשראי של בעלות השליטה בסלקום לאורך השנים ובכך שדסק"ש בוחנת למכור את סלקום".
- 3.דניאל עושה עבודה מצויינת בסלקום (ל"ת)שלומי בסון 17/11/2023 17:42הגב לתגובה זו
- 2.לרון 17/11/2023 13:39הגב לתגובה זוכחלון זו תקופה,לא לעד
- 1.החברה בבעיה גדולה, היא לא תשרת את החוב שלה (ל"ת)מיקי 15/11/2023 18:59הגב לתגובה זו
- לך על שורט....כדאי לך (ל"ת)ורדית 20/11/2023 16:24הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
