דניאל ספיר סלקום
צילום: סיון פרג'

5 הערות על דו"חות סלקום

ההכנסה הממוצעת ממנוי סלולר עולה, הוצאות המימון בשליטה וקצת עזרה מקרן הסיבים -  כך הפתיעה סלקום את שוק ההון עם תוצאות חזקות
אלי שמעוני | (4)

חברת התקשורת סלקום 0% הפתיעה את השוק עם דו"חות חזקים יחסית, ובתגובה המניה רשמה עלייה של 6%-7%. לאחר שנים של תוצאות חלשות, סלקום, בניהולו של דניאל ספיר, רשמה רווח רבעוני של נקי של 53 מיליון שקל - הגבוה מזה 7 שנים. מעבר לשורה התחתונה הנאה, ראוי להסתכל על 5 נתונים מעניינים לא פחות בדו"חותיה הרבעוניים של סלקום: ההכנסה החודשית מלקוח עולה לאחר שנים של תחרות פרועה בין מפעילות הסלולר - נראה שהעסק מתייצב (ולא בהכרח לטובת הלקוחות). חברות הסלולר מיישרות קו ולאט לאט מעלות מחירים. ההכנסה החודשית ממוצעת למנויי סלולר (ARPU) ללא דמי קישוריות נמצאת ברמה הגבוהה מזה מספר שנים, ועומדת על 39.7 שקלים ללקוח. לצורך השוואה ברבעון השני של שנת 2021 זה עמד על 35.3 שקלים.  

נתון זה מהווה אינדיקציה להכנסות החברה מלקוח בתחום הסלולר ללא השפעת דמי הקישוריות שעוברים בין החברות צד ההכנסות ובצד ההוצאות, ומנפחים את המספרים. דמי הקישוריות הם תשלום המועבר בין חברות התקשורת (סלולר וקווי) כאשר לקוח של חברה מסויימת מתקשר ללקוח של חברה אחרת. משרד התקשורת מתכוון לבטל בכל מקרה את דמי הקישוריות בשת 2025. כך שנכון יותר להסתכל על ההכנסה החודשית ההמוצעת מלקוח ללא דמי הקישורית. קצת עזרה מהסיבים (ושוב תודה למשרד התקשורת) סלקום רשמה כאמור ברבעון רווח נקי של 53 מיליון שקל (לעומת רווח של 41 מיליון שקל ברבעון המקביל). 9 מיליון שקל מהרוח ברבעון מיוחסים להחזרת הפרשה שנעשתה בעבר. בעבר ניסה משרד התקשורת לתמרץ את פריסת הסיבים ברחבי המדינה. על פי חוק התקשורת, היו חברות התקשורת מחוייבות לשלם 0.5% מהכנסותיהן לקופת התמרוץ. ביולי האחרון (במהלך הרבעון השלישי) החליט משרד התקשורת לבטל את העברת הכספים לקרן התמרוץ, בגלל שרשת הסיבים נותנת מענה ליותר מ-99% ממשקי הבית בישראל.  בקצב ההכסות הנוכחי של סלקום התשלום לקרן התמרוץ עמד על 18 מיליון שקל בשנה. בגלל ביטול הקרן, סלקום למעשה רשמה "החזר" חשבונאי עבור 2 רבעונים (שלישי ורביעי) מבחינה חשבונית, הרווח של סלקום גדל ב-9 מיליון שקל, שירדו לשורה התחתונה. גייסה אג"ח בדיוק בזמן ברבעונים האחרונים חברות רבות בשוק ההון מדווחות על שורת רווח מצומצמת בשל הוצאות מימון כבדות. רואים את המגמה בעיקר אצל הקבלנים אשר פעמים רבות מימנו רכישות של קרקעות בהלוואות המבוססות על ריבית הפריים במשק. עליית ריבית בנק ישראל (ובעקבותיה ריבית הפריים) מרמה של  לרמה של 0.1% לרמה 4.75% בתקופה קצרה, הפכה את ההלוואות של החברות לאבן רייחים על צווארן. בתוספת האינפלציה שמכבידה על הלוואות הצמודות שורות עלויות המימון היא אחת הבולטות במסגרת עונות הדו"חות של השנה האחרונה. אולם בסלקום רואים מגמה הפוכה. עליות האשראי ירדו ברבעון הנוכחי לעומת המקביל, והסתכמו ב-33 מיליון שקל בלבד. כיצד סלקום עשתה זאת? החברה נמצאת בתהלכי ארוך של הורדת חובות. אם בשנת 2019 החוב נטו של סלקום עמד על 2.3 מיליארד שקל, הרי שכיום הוא עומד על 1.9 מיליארד שקל. בנוסף החברה גייסה סלקום בשלהי 2022 סדרת אג"ח שקליות (לא צמודות) בריבית של 4.8% - מה שמאפשר לה לשמור על הוצאות המימון מבלי להידרש לגיוס חוב יקר כעת. הדיבידנד עוד ישוב?  בעבר הרחוק סלקום היתה נחשבת "פרת מזומנים" שהניבה לקבוצת דסק"ש ואי.די.בי דיבידנדים אדירים. אולם זו היסטוריה רחוקה. שוק הסלולר היה שונה לחלוטין, ולא בהכרח לטובה. הצרכן הממוצע היה משלם חשבון סלולר חודשי של 300-400 שקלים, עד הרפורמה שנעשתה בשוק הסלולר לפני כעשור שהכניסה שחקנים חדשים לשוק. מאז סלקום הפסיקה לחלק דיבידנדים, כאשר האחרון חולק בשנת 2013. אגב, המניה איבדה מאז השיא שנרשם בשנת 2010 כ-88%.  אולם כעת, לנוכח רמת החוב שלה למול שיעורי רווחיות, ייתכן שסלקום עוד תשוב בקרוב למנהג הוותיק, בעיקר לנוכח מצבה המאתגר של חברת דסק"ש, בעלת השליטה בסלקום (35.6%). דסק"ש בינתיים לא מפריעה ואם הזכרנו את דיסקונט השקעות, היום קיבלה סלקום ציון לשבח מחברת הדירוג מעלות שהצרות בחברת האם לא משפיעים עליה. חברת הדירוג אישררה את הדירוג של סלקום ברמה של +A עם תחזית יציבה, והתייחסה לנושא, "אנו סבורים כי דירוגה של דסק"ש אינו מגביל את דירוגה של סלקום. הערכה זו נתמכת בכך שסלקום לא חילקה דיבידנדים בעשור האחרון, בכך שנגישותה למערכת הבנקאית ולשוקי ההון לא נפגעה חרף מצוקות האשראי של בעלות השליטה בסלקום לאורך השנים ובכך שדסק"ש בוחנת למכור את סלקום".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דניאל עושה עבודה מצויינת בסלקום (ל"ת)
    שלומי בסון 17/11/2023 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 17/11/2023 13:39
    הגב לתגובה זו
    כחלון זו תקופה,לא לעד
  • 1.
    החברה בבעיה גדולה, היא לא תשרת את החוב שלה (ל"ת)
    מיקי 15/11/2023 18:59
    הגב לתגובה זו
  • לך על שורט....כדאי לך (ל"ת)
    ורדית 20/11/2023 16:24
    הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 0%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.