כנפיים
צילום: מצגת החברה
ניתוח

האם התאוששות ענף התעופה מביאה להזדמנות במניית כנפיים?

מה ההחזקות של כנפיים, מה הכיוון העסקי שלהן ולמה מניית כנפיים עשויה להיות אטרקטיבית? 
איתן קלימן | (1)

ההתאוששות המרשימה בשוק התיירות ממשבר הקורונה שהתבטאה בהיקף הטיסות הנרחב, הובילה את ביצועי חברות התעופה והתיירות לגבהים חדשים, והדבר משתקף היטב בתשואה של חברות הללו מתחילת שנה (נכון לכתיבת שורות אלו):

ישראייר ישראייר גרופ 2.02% - 78%

אל על אל על 3.79% - 70%

קשרי תעופה קשרי תעופה 2.11% - 73%

חברה נוספת הקשורה לעולם התעופה ונהנתה גם היא מהמומנטום החיובי היא חברת כנפיים כנפיים 3.97%  . האם גם לאחר עלייה של 40% מתחילה שנה החברה עדיין בתמחור אטרקטיבי?

על מנת לענות לשאלה זו, נסקור בקצרה את החברה ואת השינויים בשוק סביבה. כנפיים היא חברת אחזקות בתחום התעופה, ומשכך הפעולה הראשונה שצריך לבצע היא הערכת שווי לאחזקות החברה:

א. אלעל - החברה מחזיקה ב-9.9 מיליון מניות + 70 מיליון אופציות (סדרה 2).

ב. בעלת שליטה בגלובל כנפיים (67%) גלובל כנפיים 0% - חברה ציבורית העוסקת ברכישה, החכרה ומכירת מטוסי נוסעים ומטען, ומחזיקה בחברת תעופה קפריסאית (TUS).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ג. בעלות מלאה על כנפי תחזוקה – אספקת שירותי תחזוקה למטוסי חיל האוויר.

ד. אחזקה של 50% בחברת QAS - אחת משלוש חברות המספקות שירותי קרקע בנתב"ג.

מה השווי שאחזקות אלה מייצגות?

מכיוון שאל על וגלובל כנפיים הן חברות ציבוריות, קל מאד להעריך את השווי (החישובים מבוססים על הנתונים בעת כתיבת שורות אלו):

מניות אל על – שווי 45.6 מיליון שקל.

אופציות אל על (סדרה 2) – 28.7 מיליון שקל.

מניות גלובל כנפיים – 62 מיליון שקל.

סה"כ: 136.3 מיליון שקל.

שתי האחזקות האחרות הן בחברות לא ציבוריות, כך שאין מחיר שוק משקף, ואת הערכת השווי לאחזקות הללו יש לבצע עצמאית.

כנפי תחזוקה

מספקת שירותי תחזוקה לחיל האוויר עם חוזים קבועים וארוכי טווח (אחד עד 2036 וחוזה נוסף עד 2039), כך שאין כמעט שינויים לטובה או לרעה. מדובר בחברה מאוד יציבה שמניבה רווח שנע סביב 3.5 מיליון דולר בשנה שכמעט כולו עולה כדיבידנד לכנפיים. בנוסף החברה משלמת דמי ניהול לכנפיים בסך של כ-450 אלף דולר בשנה, התחזקות הדולר כמובן תומכת היטב בפעילות זו. לאור היציבות והוודאות אני מרגיש בנוח לתת לחברה מכפיל 10, מה שגוזר שווי של 143 מיליון שקל לפעילות של כנפי תחזוקה.

היהלום שבכתר – QAS

כנראה החברה המעניינת ביותר בפורטפוליו של כנפיים. אחת מבין 3 חברות שמספקות שירותי קרקע בנתב"ג, מחזיקה מעל 50% מהשוק עם רקורד מוכח וארוך, ובנוסף מחזיקה 50% מטרקליני דן.

לפני הקורונה QAS צמחה בקצב חד ספרתי גבוה והגיעה ב-2019 לרווח שיא של 11.2 מיליון דולר. מגבלות הקורונה הפחיתו דרמטית את כמות העוברים בנתב"ג, מה שהתבטא היטב בתוצאות של QAS, אך לא בצורה מלאה מכיוון שהדבר אף הפחית את הוצאותיהם בשל גיוס נמוך של כח אדם. בשנה האחרונה אנו עדים להתאוששות מלאה של השוק וכמות הטסים אף עברה את שנת השיא של 2019, כך שסביר מאד להניח שתוצאות 2023 יהיו תוצאות שיא.

מטעמי שמרנות נניח שמדובר בביקושים כבושים, וכמות הנוסעים תתכנס לממוצע, כך שנקח קצב רווח מייצג של 10 מיליון דולר שנתי. ראוי לציין כי ב-2025 נפתח המכרז של שירותי הקרקע בנתב"ג מחדש. להערכתי QAS יזכו במכרז בוודאות גדולה שוב, אך לא ברור האם שיעורי הרווחיות שלה יקטנו במכרז ולכן זו עוד סיבה להשתדל להיות שמרניים. אם נשתמש במכפיל 8 נגיע לשווי של 288 מיליון שקל, מה שגוזר לחלק של כנפיים בחברה שווי של 144 מיליון שקל.

אם נסכם עד כה את שווי האחזקות (כל הסכומים בשקל)

טבלה

כמובן שלא ניתן לצפות שחברת אחזקות תסחר בדיוק בשווי הנכסי שלה, ותמיד ייוצר פער בין שווי השוק לשווי האחזקות – מה שמכונה בשוק "דיסקאונט חברת אחזקות".

באופן כוללני ניתן לומר שהדיסקאונט נובע משתי סיבות:

א'. לחברת אחזקות יש הוצאות בדמות משכורות ותקורות קבועות שיש לחברה ציבורית, כך שצריך לגרוע מהשווי הנכסים את הוצאות הנהלה וכלליות לעתיד הקרוב (מקובל לקחת 10 שנים קדימה). מכיוון שכנפיים מקבלת דמי ניהול מהחברות המוחזקות על ידה בשיעור השווה כמעט באופן מלא להוצאות הנהלה וכלליות שלה, כך שבמודל שלי אני מנטרל כמעט לחלוטין את עניין הוצאות.

ב'. דיסקאונט קבוע הנע סביב 10%-20% משווי הנכסים, הנובע מענייני מיסוי אפשריים, חוסר סחירות וכו' יש לקחת בחשבון שלחברה יש מגני מס הן מהפסדי הון ממניות אל על והן מהפסדים מגלובל כנפיים שנזקפים גם עבור חברת כנפיים, מה שאומר שסביר להניח שלא נראה מיסוי בעתיד הקרוב.אם נלך על הצד המחמיר ונאמץ 20% דיסקאונט, נקבל "שווי הוגן" סביב 295 מיליון שקל.

מבחינה מאזנית לחברה יש חוב נטו נמוך מאד שעתיד להסגר לגמרי עד סוף השנה, כך שהשמטתי אותו מהמודל.

בשקלול כל הגורמים לעיל, ניתן לראות שישנו פער גדול מאד בין שווי השוק הנוכחי של החברה לבין השווי ההוגן שלה, פער שנע סביב 70%. מדוע זה כך?

בראש ובראשונה בעלי שליטה – לאורך תקופה ארוכה פעולות בעלי השליטה בחברה זכו לביקורת רבה בשוק, התנהלות שהתגלגלה גם לכתבה בכאן 11. חוסר האמון בבעלי השליטה מתבטא היטב במחיר המנייה.

בנוסף ישנם כמובן סיכונים לעסק: מיתון שיוביל לדעיכה בפעילות טיסות, ירידה חדה במחיר מניית אל-על, אי-חידוש ההסכם של QAS בנתב"ג, דבר בעל סבירות נמוכה אך בעל השלכה שלילית מאד על החברה.

 

המבט קדימה

בנקודת הזמן הנוכחית ניתן לראות התפתחויות עסקיות מעניינות מאד. המצב של אל על, יחד עם ענף התיירות, נראה חיובי למדי. המניה נמצאת בשיא של שנתיים, היקף הנוסעים דרך נתב"ג עבר את שנת 2019, ונתוני יולי מצביעים שאל על הצליחה להגדיל את נתח השוק שלה ל-22% מקרב הטסים. נתונים אלה מצביעים על כך שנראה שנה חזקה מאד גם ב-QAS שתהנה מהתנועה המוגברת בנתב"ג.

בגלובל ליסינג הושלמו עסקאות חכירה ל-2 מטוסים, דבר שיתרום לצמצום ההפסד, ומגדיל את הסיכויים לכך שהחברה תצליח למכור את המטוסים. בהמשך ניתן לקוות שהחברה תשכיל להתמקד בפעילו TUS על פני עסק ההחכרה המימוני שכדאות המודל העסקי שלו בעת הנוכחית אינו ברור.

בהתחשב בתזרים העולה אל החברה כתוצאה מדיבידנד ודמי ניהול בתוספת ההכנסה ממכירה חלקית של מניות אל על במסגרת הצעת רכש, ניתן לצפות שהחוב של החברה ייסגר תוך רבעון או שניים, ומשם והלאה כל התזרים החזק יוכל לחזור לבעלי המניות. אחת הפעולות המרכזיות בהם החברה יכולה לפעול כדי להציף ערך לבעלי מניות היא מכירה של מניות אל על או חלוקה שלהן כדיבידנד בעין.

בסופו של יום, מדובר באחזקה פיננסית נטו ואין שום סיבה לחברה להמשיך ולהחזיק. החברה פעלה בחכמה כאשר היא נמנעה ממכירה של המניות כאשר מחיר המנייה היה בשפל, אך כעת לאחר עלייה משמעותית מאד במחיר המניה - הפעולה המתבקשת ביותר מההנהלה היא למכור את המניות וכתבי האופציה במהירות.

 

לסיכום: למרות העלייה במחיר המנייה מתחילת שנה, אני סבור שבנקודת הזמן הנוכחית, לאור רוח הגבית החזקה לעסקי החברה ופעולות ההנהלה, הדאונסייד האפשרי בחברה נמוך עד אפסי ובעוד האפסייד משמעותי מאד כך שיחס הסיכוי - סיכון בהשקעה זו הוא אטרקטיבי במיוחד.

 

הכותב מחזיק במניות החברה בתיק האישי ו/או בתיקים המנוהלים על ידו, אין לראות בכל האמור לעיל המלצה לפעולה בני"ע.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ייתכן שיהיו עליות במנייה הזאת אבל בעלי השליטה כבר 16/08/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    ייתכן שיהיו עליות במנייה הזאת אבל בעלי השליטה כבר הוכיחו שלא מעניין אותם המשקיעים. תיזהרו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.