כנפיים
צילום: מצגת החברה
ניתוח

האם התאוששות ענף התעופה מביאה להזדמנות במניית כנפיים?

מה ההחזקות של כנפיים, מה הכיוון העסקי שלהן ולמה מניית כנפיים עשויה להיות אטרקטיבית? 
איתן קלימן | (1)

ההתאוששות המרשימה בשוק התיירות ממשבר הקורונה שהתבטאה בהיקף הטיסות הנרחב, הובילה את ביצועי חברות התעופה והתיירות לגבהים חדשים, והדבר משתקף היטב בתשואה של חברות הללו מתחילת שנה (נכון לכתיבת שורות אלו):

ישראייר ישראייר גרופ 2.38% - 78%

אל על אל על 4.17% - 70%

קשרי תעופה קשרי תעופה 0% - 73%

חברה נוספת הקשורה לעולם התעופה ונהנתה גם היא מהמומנטום החיובי היא חברת כנפיים כנפיים 0%  . האם גם לאחר עלייה של 40% מתחילה שנה החברה עדיין בתמחור אטרקטיבי?

על מנת לענות לשאלה זו, נסקור בקצרה את החברה ואת השינויים בשוק סביבה. כנפיים היא חברת אחזקות בתחום התעופה, ומשכך הפעולה הראשונה שצריך לבצע היא הערכת שווי לאחזקות החברה:

א. אלעל - החברה מחזיקה ב-9.9 מיליון מניות + 70 מיליון אופציות (סדרה 2).

ב. בעלת שליטה בגלובל כנפיים (67%) גלובל כנפיים 0.12% - חברה ציבורית העוסקת ברכישה, החכרה ומכירת מטוסי נוסעים ומטען, ומחזיקה בחברת תעופה קפריסאית (TUS).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ג. בעלות מלאה על כנפי תחזוקה – אספקת שירותי תחזוקה למטוסי חיל האוויר.

ד. אחזקה של 50% בחברת QAS - אחת משלוש חברות המספקות שירותי קרקע בנתב"ג.

מה השווי שאחזקות אלה מייצגות?

מכיוון שאל על וגלובל כנפיים הן חברות ציבוריות, קל מאד להעריך את השווי (החישובים מבוססים על הנתונים בעת כתיבת שורות אלו):

מניות אל על – שווי 45.6 מיליון שקל.

אופציות אל על (סדרה 2) – 28.7 מיליון שקל.

מניות גלובל כנפיים – 62 מיליון שקל.

סה"כ: 136.3 מיליון שקל.

שתי האחזקות האחרות הן בחברות לא ציבוריות, כך שאין מחיר שוק משקף, ואת הערכת השווי לאחזקות הללו יש לבצע עצמאית.

כנפי תחזוקה

מספקת שירותי תחזוקה לחיל האוויר עם חוזים קבועים וארוכי טווח (אחד עד 2036 וחוזה נוסף עד 2039), כך שאין כמעט שינויים לטובה או לרעה. מדובר בחברה מאוד יציבה שמניבה רווח שנע סביב 3.5 מיליון דולר בשנה שכמעט כולו עולה כדיבידנד לכנפיים. בנוסף החברה משלמת דמי ניהול לכנפיים בסך של כ-450 אלף דולר בשנה, התחזקות הדולר כמובן תומכת היטב בפעילות זו. לאור היציבות והוודאות אני מרגיש בנוח לתת לחברה מכפיל 10, מה שגוזר שווי של 143 מיליון שקל לפעילות של כנפי תחזוקה.

היהלום שבכתר – QAS

כנראה החברה המעניינת ביותר בפורטפוליו של כנפיים. אחת מבין 3 חברות שמספקות שירותי קרקע בנתב"ג, מחזיקה מעל 50% מהשוק עם רקורד מוכח וארוך, ובנוסף מחזיקה 50% מטרקליני דן.

לפני הקורונה QAS צמחה בקצב חד ספרתי גבוה והגיעה ב-2019 לרווח שיא של 11.2 מיליון דולר. מגבלות הקורונה הפחיתו דרמטית את כמות העוברים בנתב"ג, מה שהתבטא היטב בתוצאות של QAS, אך לא בצורה מלאה מכיוון שהדבר אף הפחית את הוצאותיהם בשל גיוס נמוך של כח אדם. בשנה האחרונה אנו עדים להתאוששות מלאה של השוק וכמות הטסים אף עברה את שנת השיא של 2019, כך שסביר מאד להניח שתוצאות 2023 יהיו תוצאות שיא.

מטעמי שמרנות נניח שמדובר בביקושים כבושים, וכמות הנוסעים תתכנס לממוצע, כך שנקח קצב רווח מייצג של 10 מיליון דולר שנתי. ראוי לציין כי ב-2025 נפתח המכרז של שירותי הקרקע בנתב"ג מחדש. להערכתי QAS יזכו במכרז בוודאות גדולה שוב, אך לא ברור האם שיעורי הרווחיות שלה יקטנו במכרז ולכן זו עוד סיבה להשתדל להיות שמרניים. אם נשתמש במכפיל 8 נגיע לשווי של 288 מיליון שקל, מה שגוזר לחלק של כנפיים בחברה שווי של 144 מיליון שקל.

אם נסכם עד כה את שווי האחזקות (כל הסכומים בשקל)

טבלה

כמובן שלא ניתן לצפות שחברת אחזקות תסחר בדיוק בשווי הנכסי שלה, ותמיד ייוצר פער בין שווי השוק לשווי האחזקות – מה שמכונה בשוק "דיסקאונט חברת אחזקות".

באופן כוללני ניתן לומר שהדיסקאונט נובע משתי סיבות:

א'. לחברת אחזקות יש הוצאות בדמות משכורות ותקורות קבועות שיש לחברה ציבורית, כך שצריך לגרוע מהשווי הנכסים את הוצאות הנהלה וכלליות לעתיד הקרוב (מקובל לקחת 10 שנים קדימה). מכיוון שכנפיים מקבלת דמי ניהול מהחברות המוחזקות על ידה בשיעור השווה כמעט באופן מלא להוצאות הנהלה וכלליות שלה, כך שבמודל שלי אני מנטרל כמעט לחלוטין את עניין הוצאות.

ב'. דיסקאונט קבוע הנע סביב 10%-20% משווי הנכסים, הנובע מענייני מיסוי אפשריים, חוסר סחירות וכו' יש לקחת בחשבון שלחברה יש מגני מס הן מהפסדי הון ממניות אל על והן מהפסדים מגלובל כנפיים שנזקפים גם עבור חברת כנפיים, מה שאומר שסביר להניח שלא נראה מיסוי בעתיד הקרוב.אם נלך על הצד המחמיר ונאמץ 20% דיסקאונט, נקבל "שווי הוגן" סביב 295 מיליון שקל.

מבחינה מאזנית לחברה יש חוב נטו נמוך מאד שעתיד להסגר לגמרי עד סוף השנה, כך שהשמטתי אותו מהמודל.

בשקלול כל הגורמים לעיל, ניתן לראות שישנו פער גדול מאד בין שווי השוק הנוכחי של החברה לבין השווי ההוגן שלה, פער שנע סביב 70%. מדוע זה כך?

בראש ובראשונה בעלי שליטה – לאורך תקופה ארוכה פעולות בעלי השליטה בחברה זכו לביקורת רבה בשוק, התנהלות שהתגלגלה גם לכתבה בכאן 11. חוסר האמון בבעלי השליטה מתבטא היטב במחיר המנייה.

בנוסף ישנם כמובן סיכונים לעסק: מיתון שיוביל לדעיכה בפעילות טיסות, ירידה חדה במחיר מניית אל-על, אי-חידוש ההסכם של QAS בנתב"ג, דבר בעל סבירות נמוכה אך בעל השלכה שלילית מאד על החברה.

 

המבט קדימה

בנקודת הזמן הנוכחית ניתן לראות התפתחויות עסקיות מעניינות מאד. המצב של אל על, יחד עם ענף התיירות, נראה חיובי למדי. המניה נמצאת בשיא של שנתיים, היקף הנוסעים דרך נתב"ג עבר את שנת 2019, ונתוני יולי מצביעים שאל על הצליחה להגדיל את נתח השוק שלה ל-22% מקרב הטסים. נתונים אלה מצביעים על כך שנראה שנה חזקה מאד גם ב-QAS שתהנה מהתנועה המוגברת בנתב"ג.

בגלובל ליסינג הושלמו עסקאות חכירה ל-2 מטוסים, דבר שיתרום לצמצום ההפסד, ומגדיל את הסיכויים לכך שהחברה תצליח למכור את המטוסים. בהמשך ניתן לקוות שהחברה תשכיל להתמקד בפעילו TUS על פני עסק ההחכרה המימוני שכדאות המודל העסקי שלו בעת הנוכחית אינו ברור.

בהתחשב בתזרים העולה אל החברה כתוצאה מדיבידנד ודמי ניהול בתוספת ההכנסה ממכירה חלקית של מניות אל על במסגרת הצעת רכש, ניתן לצפות שהחוב של החברה ייסגר תוך רבעון או שניים, ומשם והלאה כל התזרים החזק יוכל לחזור לבעלי המניות. אחת הפעולות המרכזיות בהם החברה יכולה לפעול כדי להציף ערך לבעלי מניות היא מכירה של מניות אל על או חלוקה שלהן כדיבידנד בעין.

בסופו של יום, מדובר באחזקה פיננסית נטו ואין שום סיבה לחברה להמשיך ולהחזיק. החברה פעלה בחכמה כאשר היא נמנעה ממכירה של המניות כאשר מחיר המנייה היה בשפל, אך כעת לאחר עלייה משמעותית מאד במחיר המניה - הפעולה המתבקשת ביותר מההנהלה היא למכור את המניות וכתבי האופציה במהירות.

 

לסיכום: למרות העלייה במחיר המנייה מתחילת שנה, אני סבור שבנקודת הזמן הנוכחית, לאור רוח הגבית החזקה לעסקי החברה ופעולות ההנהלה, הדאונסייד האפשרי בחברה נמוך עד אפסי ובעוד האפסייד משמעותי מאד כך שיחס הסיכוי - סיכון בהשקעה זו הוא אטרקטיבי במיוחד.

 

הכותב מחזיק במניות החברה בתיק האישי ו/או בתיקים המנוהלים על ידו, אין לראות בכל האמור לעיל המלצה לפעולה בני"ע.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ייתכן שיהיו עליות במנייה הזאת אבל בעלי השליטה כבר 16/08/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    ייתכן שיהיו עליות במנייה הזאת אבל בעלי השליטה כבר הוכיחו שלא מעניין אותם המשקיעים. תיזהרו
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א

המומנטום התהפך בחברות הביטוח אחרי זינוק של 4% אמש ופריצת שיא - המדד נפל 4.2% בשל תגובות לתוצאות - כלל צנחה בעוד איידיאיי ה"אמא" של ביטוח ישיר התחזקה;  הביטחוניות ירדו לאור התקרבות אוקראינה להסכם שלום;  ימים אחרונים לעונת הדוחות דוחות וסלקום התחזקה לאחר הכרזה על דיבידנד לראשונה מזה 12 שנה
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%. 

במגזר הפיננסים התמונה הייתה שלילית, מדד הבנקים ירד 0.13%, בעוד ת"א ביטוח מחק את העליות וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%. 

גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן נעל בירידות של 0.75% אחרי שזינק אתמול ב-2.3%, בעוד ת"א נפט וגז נעל ביציבות בעליה קלה של 0.06%. מחזור המסחר הסתכם על 2.992 מיליארד שקל


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה



מניות איי.סי.אל 0.56%   והחברה לישראל חברה לישראל 0.86%   קופצות על רקע חוזה אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.


רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8.05%   וירידות גם בקסטרו קסטרו -4.77%   ובפוקס פוקס -4.42%  . זה מגיע בהמשך למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו, מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים. למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.