סיכום דוחות הבנקים - רווח של 14 מיליארד שקל בחצי שנה, מה יהיה בהמשך?

הבנקים הרוויחו ברבעון האחרון 39% יותר מאשר לפני שנה, ממשיכים להרוויח והרבה מאוד. בקצב הנוכחי הם יעקפו את ה-22 מיליארד שקל שהרוויחו בשנה שעברה. למעשה, בשנתיים וחצי האחרונות הבנקים פתחו מבערים והרוויחו 54 מיליארד שקל. למה זה קורה ואיפה הפיקוח על הבנקים?

חמשת הבנקים הגדולים בישראל הם המרוויחים הגדולים מהעלאת הריבית במשק. הם חוגגים על חשבון הציבור עם רווח חצי שנתי של 13.8 מיליארד שקל. רווח רבעוני של 7.5 מיליארד שקל. בקצב הזה - הבנקים יגיעו לרווח שנתי של 28 מיליארד שקל בשנה, זינוק של 27% לעומת השנה שעברה, שגם בה הבנקים חגגו ובגדול עם רווח מדהים של 22 מיליארד שקל. אם תלכו עוד שנה אחורה תקבלו עוד 18.3 מיליארד שקל. למעשה, בשנתיים וחצי האחרונות הבנקים הרוויחו 54 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנה קשה לבנקים, שנת הקורונה, הם הרוויחו 7.6 מיליארד שקל.

האמת שצריך להוסיף עוד מיליארד שקל לתוצאות כי לאומי חטף מכה כואבת ברבעון הראשון כשההשקעה שלו בבנק וואלי מחקה לו רווח של 1.1 מיליארד שקל. אז אם אתם רוצים - אפשר גם להגיד שהבנקים הרוויחו במחצית הראשונה של השנה 15 מיליארד שקל. 

הרווחים האלה של הבנקים זה הרבה, כנראה הרבה יותר מדי. זה בסדר גמור שהבנקים ירוויחו, חשוב שהם ירוויחו, בנקים הם הבסיס של הכלכלה, הם מניעים אותה. אבל יש רווחים ויש רווחים לא סבירים. הבנקים עושים את הרווחים האלה כשהם לוקחים לכם עמלות גבוהות ונהנים מאוד מעליית הריבית. הבנקים חוגגים בענק על חשבון הציבור. הם רושמים רווחים עצומים בזמן שקשה לכם.

אבל האמת היא שלא מדובר כאן בניהול מיוחד ויוצא דופן של הבנקים שמסדר להם את הרווחים האלה. הפרחים לבנק ישראל - הוא העלה את הריבית (בצדק, לא הייתה לו ברירה אחרת, הוא חייב לעצור את האינפלציה ולהוריד אותה, הוא גם לא יכול להיות עם פער ריביות גדול בינו ובין העולם) והבנקים נהנים מהשלל.

הבנקים מרוויחים מהפער בין הריבית שהם לוקחים מהציבור על הלוואות, לבין הריבית שהם נותנים למי שמפקיד אצלם כסף בפיקדון. אבל בעוד הריבית על הפיקדונות היא 4-5%, הריבית שהם לוקחים מכם על הלוואות כבר מגיעה ל-10% בממוצע. זה פער גדול, גדול מדי שמסדר לבנקים זינוק של עשרות אחוזים בשנה וחצי האחרונות לעומת מה שהיה קודם (וכאמור - וזה לא שאז הבנקים הפסידו).

התוצאות העצומות האלה גם מתבטא בתשואות - מניית בנק מזרחי טפחות שמוביל כבר תקופה בתשואה על ההון העצמי (פירוט בהמשך) הציג את התשואה הגבוה ביותר למניה עם עליה של 18.2% מתחילת השנה. צמוד אחריו הבינלאומי עם עליה של 16.3%. שאר הבנקים השתרכו מאחור - פועלים עם 5.7%, דיסקונט עם 5.4% ולאומי, הגדול ביותר (ברוטציה עם פועלים), עם תשואה של 1.2% בלבד. כאשר 12 החודשים האחרונים היו לא טובים ללאומי והמניה איבדה 13.5% מערכה, כאשר במקביל רוב הבנקים האחרים רשמו עליות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מי אשם וכיצד אפשר לייצר מציאות טובה יותר לאזרחי ישראל?

האמת היא שאת החיצים אין מה להפנות לבנקים. הם גופים פיננסיים, גופים עסקיים. הם לא פילנטרופיים. הם רוצים להרוויח כסף - וזה בסדר. מי שאשם בכך הוא הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. יש להם שתי אפשרויות: לעודד יציבות בצד אחד או תחרות בצד השני. יציבות חשובה כדי שבנקים לא יפלו חלילה במשברים פיננסיים. תחרות חשובה לציבור כדי שהמחירים שהוא משלם יהיו סבירים ולא גבוהים מדי.

המפקחים על הבנקים לאורך השנים, באופן מסורתי, בוחרים תמיד בשמירה על יציבות הבנקים ולא בהגברת התחרות. למעשה, במשך 40 שנה לא הוקם בנק בישראל (הנה בשעה טובה הוקם בנק חדש, וואן זירו. אבל זו לא באמת תחרות לבנקים. גם בנק ירושלים לא באמת נותן תחרות. ובוודאי לא בנקים כמו אגוד, יהב, אוצר החייל, שהופכים למעשה להיות סניפים של הבנקים הגדולים).

המוטיבציה של המפקח על הבנקים ברורה - אף אחד לא רוצה שייפול בנק במשמרת שלו. זו התנהלות הגיונית של רגולטור. אף אחד לא ישבח אותו על עידוד תחרות, אבל כולם יערפו את ראשו של מי שייפול בימיו בנק. קחו את משרד הבריאות ופרשת רמדיה - מאז אותו סיפור עצוב שגרם למותם של תינוקות, משרד הבריאות לא מוכן לחשוב בכלל על ניהול סיכונים. הכי קל לאסור הכל. אבל פה בדיוק הבעיה - הציבור מפסיד במשך שנים רבות, בגלל חששות למקרי קצה. לא צריך לזלזל בהם, אבל האם אי אפשר לבוא לטובת הציבור? אי אפשר שיהיו בישראל 10 או 20 בנקים גדולים? אם הם ירוויחו רק חצי ממה שהם מרוויחים היום הם יתרסקו? כנראה שלא. 

הקרדיטים בכתבה

5 המנכ"לים והנגיד: משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות. סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי, חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי. נגיד בנק ישראל פרו' אמיר ירון, דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים  ואבי לוי, מנכ"ל בנק דיסקונט. צילומים: אבשלום שושני, תמר מצפי,  אורן דאי, לע"מ, גדי דגון, וישראל הדרי.

מה יקרה בהמשך השנה?

סביר להניח שהגענו לשיא. כנראה שבמחצית השנה השנייה הבנקים ימשיכו להרוויח בענק - אבל קצת פחות. אפשר להניח בסבירות גבוהה שהרווח של הבנקים בשנת 2023 יעקוף את ה-22 מיליארד שקל של שנת 2022. הסיבה לירידה הצפויה בכל זאת במחצית הבאה היא שיש עלייה בהפרשות להפסדי אשראי, אין לבנקים ברירה, עליית הריבית גוררת גם חששות לאי עמידה של חלק מהציבור בתשלומי הלוואות ולכן ההפרשות שלהם להפסדי אשראי זינקו - הבנקים הפרישו ברבעון האחרון כ-1.7 מיליארד שקל להפסדי אשראי. פי 3 לפחות מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

בנוסף, בעקבות הביקורת הציבורית הבנקים בכל זאת נאלצו להעלות ולגלגל יותר את הריבית על הפיקדונות של הציבור. הציבור מרוויח בעקבות כך 4 מיליארד שקל (מצרפי) אבל הוא היה יכול להרוויח גם 10-15 מיליארד שקל. זה גם יפגע מעט ברווח שלהם. 

 

מה עשו הבנקים השנה?

בנק לאומי  לאומי 1.21%   היה הבנק שהרוויח ברבעון השני הכי הרבה כסף מחמשת הבנקים הגדולים עם רווח של כ-2.45 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 23%. כאשר התשואה להון שלו עמדה על 19.4%. לעומתו בנק הפועלים  פועלים 0.92%    רשם רווח נקי של 1.92 מיליארד שקל ותשואה להון של 15.8%, לעומת רווח של 1.343 מיליארד שקל ברבעון המקביל. 

בנק מזרחי טפחות  מזרחי טפחות 0.18%  רשם רווח נקי של 1.398 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.053 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 32.8%.  התשואה שרשם הבנק על ההון העצמי ברבעון השני עומדת על 22%. בבנק הבינלאומי  בינלאומי 0.75%  רשמו רווח נקי של 587 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 342 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של 71.6%. התשואה להון הסתכמה בכ-21.3%. לעומתו בנק דיסקונט  דיסקונט 1.11%  רשם רווח נקי של 1.19 מיליארד שקל, גידול של כ-75% לעומת 680 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. כאשר התשואה להון עמדה על שיעור של 18%. הכנסות הבנק עמדו על 4.1 מיליארד שקל, גידול של כ-41% לעומת 2.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

רווחי הבנקים בשנה האחרונה

ברבעון הראשון השנה הבנקים הרוויחו 6.3 מיליארד שקל. בבנק מזרחי הרוויחו ברבעון הראשון 1.367 מיליארד שקל, בבנק דיסקונט רשמו רווח של 1.27 מיליארד שקל, הבינלאומי רשם רווח של 631 מיליון שקל. בנק לאומי מחק מיליארד שקל ולכן הרוויח רק 981 מיליון שקל ולא 2.1 מיליארד שקל. בפועלים רשמו רווח של 2 מיליארד שקל.

בסיכום המחצית הראשונה של השנה רווחי הבנקים עומדים על 14 מיליארד שקל.  בבנק לאומי הרוויחו 3.431 מיליארד שקל, בנק הפועלים הרוויח 3.92 מיליארד שקל. בנק מזרחי טפחות הרוויח 2.765 מיליארד שקל. הבינלאומי הרוויח 1.218 מיליארד שקל ובנק דיסקונט הרוויח 2.46 מיליארד שקל.

לשם השוואה, חמשת הבנקים הגדולים ברבעון המקביל בשנה שעברה, שנת השיא נזכיר, הרוויחו 5.4 מיליארד שקל. זאת אומרת השנה הם הרוויחו 2 מיליארד שקל יותר רק ברבעון השני הנוכחי, זינוק של 39% לעומת הרבעון המקביל. 

הבנקים הכניסו ברבעון השני 16 מיליארד שקל מריבית, אם תוסיפו לזה את ההכנסה של 15 מיליארד שקל מהרבעון הקודם תגיעו להכנסה של 31 מיליארד שקל רק מריבית.

זינוק בהפרשות על הפסדי אשראי - זה יימשך

עליית הריבית כאמור מקשה על הציבור ולכן הבנקים נאלצים להפריש יותר להפסדי אשראי. ככל שהריבית במשק תישאר גבוהה ליותר זמן, ולא תחזור לאפס (בינתיים הכלכלנים לא מאמינים שהיא תחזור לאפס בשנים הקרובות) - יהיה לציבור יותר קשה והבנקים יצטרכו להמשיך ולהפריש וזה יפגע בתוצאות שלהם. הם עדיין ימשיכו להרוויח המון, אבל קצת פחות.

ברבעון השני בנק לאומי הפריש להפסדי אשראי 318 מיליון שקל, לעומת 126 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בבנק הפועלים מדובר על 579 מיליון שקל ברבעון השני לעומת 91 מיליון ברבעון המקביל (ו-12 ברבעון הקודם). בבנק מזרחי טפחות - 474 מיליון שקל, לעומת 186 מיליון שקל אשתקד. בבנק דיסקונט 312 מיליון שקל, לעומת 131 מיליון שקל ברבעון המקביל. בבינלאומי ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב-171 מיליון שקל בהשוואה ל-31 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

תשואה להון גבוהה מאוד של 20%

תשואה להון של הבנקים בשנה האחרונה

התשואה להון של בנק לאומי עמדה על 19.4% ברבעון האחרון, זאת בהשוואה ל-18.5% ברבעון המקביל אשתקד (ו-7.8% ברבעון הקודם בגלל הנפילה של מניית בנק וואלי). בבנק הפועלים התשואה להון ברבעון השני עמדה על 15.8%, לעומת 12.3% ברבעון המקביל (17% ברבעון הקודם). בנק מזרחי-טפחות הוביל שוב את השוק עם 22%, לעומת 20% ברבעון המקביל (ו-22% בקודם). בדיסקונט כעת 18%, לעומת 11.8% ברבעון המקביל אשתקד (20% ברבעון הקודם). בבנק הבינלאומי ברבעון השני התשואה להון עמדה על 21.3% לעומת 13.8% ברבעון המקביל בשנה שעברה (23.6% ברבעון הקודם).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    למסות מ100% רווחי ריבית ושיגיעו לכיסוי החוב של ישראל (ל"ת)
    אלישיב 15/08/2023 20:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אבירם 15/08/2023 19:16
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מה הטעם בריבית אם רק הבנקים מרוויחים ממנה?
  • 6.
    רועי 15/08/2023 18:38
    הגב לתגובה זו
    אין תחרות אין כלום. הכל כמו ג׳ונגל במדינה הארורה הזו
  • 5.
    מומו 15/08/2023 18:21
    הגב לתגובה זו
    הציבור טיפש ולא רק פיננסי והציבור משלם בענק לדירות ולרכבים ושם הכל בסדר.רווחים מטורפים לקבלנים ויבואני הרכב וזה בסדר. הבנקים בארץ הכי יציבים בעולם וכך זה ימשך.
  • 4.
    חזירות מטורפת והפקרות!!!!!!!! (ל"ת)
    הרגולטור מופקר!!!!!! 15/08/2023 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הבנקים צריכים להודות לנגיד על העלאת הריבית (ל"ת)
    אבו 15/08/2023 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה המדינה ובנק ישראל נותנים יד לבנקים לרווחים אדי 15/08/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
    למה המדינה ובנק ישראל נותנים יד לבנקים לרווחים אדירים שאין להם אח ורע בעולם . אין מדינה על כל הגלובוס שבנקים מרוויחים אולי חצי מהבנקים בארץ !!! פשוט טירוף לאורך עשרות שנים שאני עוקב אחרי הדוחות לא זכור לי פעם אחת שהפסידו !!! פשוט לא הגיוני .
  • 1.
    שרה 15/08/2023 17:57
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה? חבורת הצבועים הזאת יכולה להמשיך לשרוף כבישים והמיליונים זורמים להם לכיס, מדוע אין מס על רווחי הבנקים??? האם אנחנו המשקיעים הפראיירים לא משלמים מס על רווחים בהשקעות??? התחילו לדבר על ריבית זכות בעו"ש וגם זה פתאום השתתק, מעניין למי הגיעו?????
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.79%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר

מבצע ״פסגת האש״ בדוחא הזניק את הבורסה לפסגה חדשה כשהמדדים מוסיפים עד 1.7%; בלטו עוד היום: ברן סגרה עסקה של 480 מיליון דולר וזינקה, נאוויטס עם ביקושי שיא לגיוס עבור סי ליון, עין שלישית עם הזמנה משמעותית, אוטומקס הצליחה להחזיר עצמה חלק מהירידה

מערכת ביזפורטל |

תקיפה ישירה בבירת קטאר, הראשונה בהיסטוריה, ממוקדת בצמרת ארגון הטרור חמאס מצליחה להזניק את הבורסה. במבצע שזכה לשם ״פסגת האש״ הותקפה ישיבה של בכירים בארגון כשההערכה המבצעית כעת כי כמה מהבכירים נפגעו. מקורות בחמאס מכחישים את הפגיעה וטוענים כי הצמרת הארגונית שרדה את המתקפה. 

 מדד ת״א 35 זינק 1.5% ות"א 125 הוסיף  1.7%, בשאר הסקטורים המגמה הייתה מעורבת - מדד הבנקים עלה 0.9% ומדד הביטוח מוסיף כ-0.8%.

מדד ת״א נדל״ן הוסיף 1.64%, ת״א נפט וגז סיים בזינוק של 2.9% כשהוא מושפע מהעליה בנאוויטס נאוויטס פטר יהש 9.45%  שזינקה 8.9%. נאוויטס ריכזה את מחזור המסחר השני בגודלו בבורסה שהסתכם על 198 מיליון שקל.


מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל - "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"


אנחנו ממשיכים בפרויקט ׳דבר הגורו׳, בו אנחנו סוקרים את משקיעי-העל המצליחים של כל הזמנים, מדורות עבר וגם מהדורות שלנו, מלקטים את שיעורי ההשקעות שלהם ומסתכלים על איך הם בנו את הונם ואתם דמותם. היום אנחנו מפנים זרקור לפועלו של משקיע שהוא גם אדם עם לב יהודי-חם. ביל אקמן. מי שהתפרסם בזכות הימור מוצלח בתחילת הקורונה שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש. מי שעמד לצד ישראל בשעתה הקשה וביטא את זה גם במעשים, רכש 5% ממניות הבורסה לני״ע השקעה שתגמלה אותו. כשב-19 חודשים שחלפו מאז ההשקעה מניית הבורסה נסחרת סביב 77 שקל, ונסחרת לפי שווי שוק של כ־7.1 מיליארד שקל  מה שמייצג רווח "על הנייר" של כ־260 מיליון שקל ותשואה של כ־270% על ההשקעה הראשונית. הבוקר ביל אקמן היה אורח הכבוד באחוזת העם כשהוא פתח את יום המסחר וגם נשא נאום מרגש ובו גם התייחס לפוזיציה שפתח בבורסה ממנה ״לא יפטר לעולם״ כהגדרתו. דבר הגורו, והפעם על - ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן