אופקו ופייזר קיבלו אישור FDA לשיווק הורמון הגדילה - אופקו מזנקת ב-21%
שנה וחצי אחרי שה-FDA עיכב את שיווק התרופה מגיע האישור. החברות יוכלו לשווק את הזריקה להורמון הגדילה סומטרוגון (Somatrogon). המטרה היא להפחית את מספר הזריקות שצריך לתת לילדים לפעם בשבוע, במקום פעם ביום בזריקה הישנה יותר של פייזר; אבל המשקיעים בישראל לא קיבלו עדכון על כך - גם 40 דקות אחרי שההודעה יצאה בוול סטריט (הודעה יצאה בסופו של דבר ב-14:45, איחור של שלושת רבעי שעה); לביזפורטל נודע שאופקו מקווה לקבל אישור בישראל בחודשיים הקרובים
מניית חברת אופקו אופקו -0.77% מזנקת ב-20% לאחר שהחברה והשותפה שלה ענקית התרופות פייזר PFIZER קיבלו אישור FDA לשיווק הורמון הגדילה. התרופה צפויה להיות זמינה בארה"ב החל מחודש אוגוסט - מניית אופקו קופצת ב-21%. לביזפורטל נודע כי אופקו מקווה לקבל אישור לשיווק בישראל במהלך החודשיים הקרובים - במהלך יולי אוגוסט.
לפני שנה וחצי ה-FDA עיכב את שיווק התרופה מגיע האישור - החברות יוכלו לשווק את הזריקה שהם קוראים לה NGENLA להורמון הגדילה סומטרוגון (Somatrogon), לילדים הלוקים בחוסר בהורמון גדילה (GHD). המטרה היא להפחית את מספר הזריקות שצריך לתת לילדים (גילאי 3 עד 18). כיום, פייזר משתמשת בזריקה ג'נוטרופין (Genotropin), שצריך לתת אותה כל יום. הזריקה החדשה תינתן רק פעם בשבוע, וכמובן שמבחינת הילדים זה משמעותי.
מדובר על מחלה נדירה יחסית שפוגעת ב-1 מכל 4,000 עד 10,000 ילדים ומעכבת את ההתבגרות שלהם. האישור התקבל אחרי תוצאות מחקר שלב 3 רב מרכזי אקראי, אצל 224 ילדים, שהעריך את הבטיחות של הזריקה ביחס לאלטרנטיבות ומצא שהוא לא נופל מהם.
עוד לפני האישור בארה"ב, החברות קיבלו אישור לשווק את התרופה גם במדינות האיחוד האירופי, יפן, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות.
מדובר על זריקה שאופקו מקדמת כבר עשור, אחרי שמיזגה לתוכה בעסקת מניות את חברת פרולור, שהזריקה הזו היה הנכס העיקרה שלה. בשנת 2014 היא חתמה על מסחור מול פייזר לשיווקה, ואופקו צפויה לקבל מכך עד 570 מיליון דולר - 295 באותו זמן ועוד 275 בהתאם להשגת אבני הדרך רגולטוריות. אופקו גם צפויה לקבל תמלוגים שבין 17% ל-25% על המכירות של סומטרוגון לאנשים בוגרים.
- אופקו תגייס 200 מיליון דולר באג"ח להמרה - המניה צונחת ב-17%
- אופקו צופה זינוק בהכנסות - 100 מיליון דולר "תוך שנים ספורות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזריקה החדשה מן הסתם לא תחליף לחלוטין את ג'נוטרופין אבל היא מהווה רגל משמעותית מבחינתה של אופקו, ושת"פ עם פיזיר אף פעם לא מזיק כמובן. אבל באופקו כן מאמינים ש"תוך 3 שנים היא תחליף את הזריקות הקיימות, שאף אחד לא ירצה להשתמש בהן יותר".
מניית אופקו אמנם מזנקת כעת אבל זה מגיע אחרי נפילה של 34% במהלך 12 החודשים האחרונים והיא עדיין במינוס של 60% ביחס למחירה בשנת 2020. נכון לעכשיו, אופקו מזנקת למחיר של 7.12 שקלים למניה ושווי שוק של כ-5 מיליארד שקל.
נקודה שעשויה להכעיס את המשקיעים היא שלמרות הדיווח בחו"ל - נכון לעכשיו, גם 40 דקות אחרי, אין דיווח בבורסה המקומית. והנה זה שוב קורה למשקיעים המקומיים שהם צריכים ללכת מעבר לים כדי לקרוא דיווח מהותי שהיה אמור להתפרסם בישראל. אופקו אמנם לא החברה הראשונה שנוהגת בצורה הפסולה הזו. קדמו לה סייברוואן שסטה לאחרונה ב-80% אבל המשקיעים היו צריכים לחפש את הסיבה בחו"ל וגם אנרג'יאן שהמחזיקה הגדולה שלה חיסלה את ההשקעה אבל היא דיווחה באיחור למשקיעים בישראל.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
עדכון: בסופו של דבר החברה דיווחה לבורסה המקומית באיחור של 45 דקות. וזה לא שההודעה לא הייתה מוכנה - אופקו לא תרגמה את ההודעה לעברית (החברות הדואליות נוטות להעביר את ההודעות שלהן רק באנגלית), כך שאין הסבר סביר לעיכוב.
נכון לסוף הרבעון הראשון של 2023 היו בקופה של אופקו מזומנים בהיקף של 111 מיליון דולר (ירידה לעומת 153 מיליון בסוף השנה שלפניה). בשנת 2022 אופקו ייצרה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 95 מיליון דולר, אבל ב-2021 היא ייצרה תזרים חיובי של 38.3 מיליון דולר ובשנת 2020 היא ייצרה 39.5 מיליון דולר.
ברבעון הראשון של שנת 2023 אופקו רשמה הכנסות של 237.6 מיליון דולר, נפילה לעומת 329 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2021. החברה גם רשמה הפסד של 18.3 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 55.4 מיליון ברבעון המקביל. ההפסד למניה עמד על 2 סנט בעוד ברבעון המקביל הוא עמד על 8 סנט.
- 1.רונןב 29/06/2023 00:04הגב לתגובה זובפועל, עוד ב 2005-6 דיווחתי לרשות לני"ע על הפרשי העיתוי בדיווחים של חברות דואליות (באותו הזמן כמעט כולן היו בארה"ב). כך לדוגמא דיווחים של נייס וטבע היו כרבע שעה לפני שהגיעו לארץ. הרבה פעמים יכולתי ואף לקחתי רווחים בטרם דווח בארץ. לקח לרשות מספר חודשים ומאז היה דיווח בו זמנית ב SEC ובבורסה בארץ. נראה שיש חברות שחזרו לסורן.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
