אופקו ופייזר קיבלו אישור FDA לשיווק הורמון הגדילה - אופקו מזנקת ב-21%
שנה וחצי אחרי שה-FDA עיכב את שיווק התרופה מגיע האישור. החברות יוכלו לשווק את הזריקה להורמון הגדילה סומטרוגון (Somatrogon). המטרה היא להפחית את מספר הזריקות שצריך לתת לילדים לפעם בשבוע, במקום פעם ביום בזריקה הישנה יותר של פייזר; אבל המשקיעים בישראל לא קיבלו עדכון על כך - גם 40 דקות אחרי שההודעה יצאה בוול סטריט (הודעה יצאה בסופו של דבר ב-14:45, איחור של שלושת רבעי שעה); לביזפורטל נודע שאופקו מקווה לקבל אישור בישראל בחודשיים הקרובים
מניית חברת אופקו אופקו -1.11% מזנקת ב-20% לאחר שהחברה והשותפה שלה ענקית התרופות פייזר PFIZER קיבלו אישור FDA לשיווק הורמון הגדילה. התרופה צפויה להיות זמינה בארה"ב החל מחודש אוגוסט - מניית אופקו קופצת ב-21%. לביזפורטל נודע כי אופקו מקווה לקבל אישור לשיווק בישראל במהלך החודשיים הקרובים - במהלך יולי אוגוסט.
לפני שנה וחצי ה-FDA עיכב את שיווק התרופה מגיע האישור - החברות יוכלו לשווק את הזריקה שהם קוראים לה NGENLA להורמון הגדילה סומטרוגון (Somatrogon), לילדים הלוקים בחוסר בהורמון גדילה (GHD). המטרה היא להפחית את מספר הזריקות שצריך לתת לילדים (גילאי 3 עד 18). כיום, פייזר משתמשת בזריקה ג'נוטרופין (Genotropin), שצריך לתת אותה כל יום. הזריקה החדשה תינתן רק פעם בשבוע, וכמובן שמבחינת הילדים זה משמעותי.
מדובר על מחלה נדירה יחסית שפוגעת ב-1 מכל 4,000 עד 10,000 ילדים ומעכבת את ההתבגרות שלהם. האישור התקבל אחרי תוצאות מחקר שלב 3 רב מרכזי אקראי, אצל 224 ילדים, שהעריך את הבטיחות של הזריקה ביחס לאלטרנטיבות ומצא שהוא לא נופל מהם.
עוד לפני האישור בארה"ב, החברות קיבלו אישור לשווק את התרופה גם במדינות האיחוד האירופי, יפן, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות.
מדובר על זריקה שאופקו מקדמת כבר עשור, אחרי שמיזגה לתוכה בעסקת מניות את חברת פרולור, שהזריקה הזו היה הנכס העיקרה שלה. בשנת 2014 היא חתמה על מסחור מול פייזר לשיווקה, ואופקו צפויה לקבל מכך עד 570 מיליון דולר - 295 באותו זמן ועוד 275 בהתאם להשגת אבני הדרך רגולטוריות. אופקו גם צפויה לקבל תמלוגים שבין 17% ל-25% על המכירות של סומטרוגון לאנשים בוגרים.
- אופקו תגייס 200 מיליון דולר באג"ח להמרה - המניה צונחת ב-17%
- אופקו צופה זינוק בהכנסות - 100 מיליון דולר "תוך שנים ספורות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזריקה החדשה מן הסתם לא תחליף לחלוטין את ג'נוטרופין אבל היא מהווה רגל משמעותית מבחינתה של אופקו, ושת"פ עם פיזיר אף פעם לא מזיק כמובן. אבל באופקו כן מאמינים ש"תוך 3 שנים היא תחליף את הזריקות הקיימות, שאף אחד לא ירצה להשתמש בהן יותר".
מניית אופקו אמנם מזנקת כעת אבל זה מגיע אחרי נפילה של 34% במהלך 12 החודשים האחרונים והיא עדיין במינוס של 60% ביחס למחירה בשנת 2020. נכון לעכשיו, אופקו מזנקת למחיר של 7.12 שקלים למניה ושווי שוק של כ-5 מיליארד שקל.
נקודה שעשויה להכעיס את המשקיעים היא שלמרות הדיווח בחו"ל - נכון לעכשיו, גם 40 דקות אחרי, אין דיווח בבורסה המקומית. והנה זה שוב קורה למשקיעים המקומיים שהם צריכים ללכת מעבר לים כדי לקרוא דיווח מהותי שהיה אמור להתפרסם בישראל. אופקו אמנם לא החברה הראשונה שנוהגת בצורה הפסולה הזו. קדמו לה סייברוואן שסטה לאחרונה ב-80% אבל המשקיעים היו צריכים לחפש את הסיבה בחו"ל וגם אנרג'יאן שהמחזיקה הגדולה שלה חיסלה את ההשקעה אבל היא דיווחה באיחור למשקיעים בישראל.
- אקונרג'י הקצתה מניות ב-250 מיליון שקל: המוסדיים הגדולים הגדילו אחזקות
- אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
עדכון: בסופו של דבר החברה דיווחה לבורסה המקומית באיחור של 45 דקות. וזה לא שההודעה לא הייתה מוכנה - אופקו לא תרגמה את ההודעה לעברית (החברות הדואליות נוטות להעביר את ההודעות שלהן רק באנגלית), כך שאין הסבר סביר לעיכוב.
נכון לסוף הרבעון הראשון של 2023 היו בקופה של אופקו מזומנים בהיקף של 111 מיליון דולר (ירידה לעומת 153 מיליון בסוף השנה שלפניה). בשנת 2022 אופקו ייצרה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 95 מיליון דולר, אבל ב-2021 היא ייצרה תזרים חיובי של 38.3 מיליון דולר ובשנת 2020 היא ייצרה 39.5 מיליון דולר.
ברבעון הראשון של שנת 2023 אופקו רשמה הכנסות של 237.6 מיליון דולר, נפילה לעומת 329 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2021. החברה גם רשמה הפסד של 18.3 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 55.4 מיליון ברבעון המקביל. ההפסד למניה עמד על 2 סנט בעוד ברבעון המקביל הוא עמד על 8 סנט.
- 1.רונןב 29/06/2023 00:04הגב לתגובה זובפועל, עוד ב 2005-6 דיווחתי לרשות לני"ע על הפרשי העיתוי בדיווחים של חברות דואליות (באותו הזמן כמעט כולן היו בארה"ב). כך לדוגמא דיווחים של נייס וטבע היו כרבע שעה לפני שהגיעו לארץ. הרבה פעמים יכולתי ואף לקחתי רווחים בטרם דווח בארץ. לקח לרשות מספר חודשים ומאז היה דיווח בו זמנית ב SEC ובבורסה בארץ. נראה שיש חברות שחזרו לסורן.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרייו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"
"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"
מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית.
בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי),
כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.
בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת
דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר
דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.
בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות
את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.
- מגוריט רוכשת 75 דירות ברמת גן בכ-310 מ' שקל; תשואה נמוכה, רווח חשבונאי גבוה
- בתמורה ל-190 מיליון שקל - מגוריט רוכשת 47 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.
