אופקו
צילום: אתר אופקו

אופקו ופייזר קיבלו אישור FDA לשיווק הורמון הגדילה - אופקו מזנקת ב-21%

שנה וחצי אחרי שה-FDA עיכב את שיווק התרופה מגיע האישור. החברות יוכלו לשווק את הזריקה להורמון הגדילה סומטרוגון (Somatrogon). המטרה היא להפחית את מספר הזריקות שצריך לתת לילדים לפעם בשבוע, במקום פעם ביום בזריקה הישנה יותר של פייזר; אבל המשקיעים בישראל לא קיבלו עדכון על כך - גם 40 דקות אחרי שההודעה יצאה בוול סטריט (הודעה יצאה בסופו של דבר ב-14:45, איחור של שלושת רבעי שעה); לביזפורטל נודע שאופקו מקווה לקבל אישור בישראל בחודשיים הקרובים

נתנאל אריאל | (1)

מניית חברת אופקו אופקו 1.52%  מזנקת ב-20% לאחר שהחברה והשותפה שלה ענקית התרופות פייזר  PFIZER קיבלו אישור FDA לשיווק הורמון הגדילה. התרופה צפויה להיות זמינה בארה"ב החל מחודש אוגוסט - מניית אופקו קופצת ב-21%. לביזפורטל נודע כי אופקו מקווה לקבל אישור לשיווק בישראל במהלך החודשיים הקרובים - במהלך יולי אוגוסט.

לפני שנה וחצי ה-FDA עיכב את שיווק התרופה מגיע האישור - החברות יוכלו לשווק את הזריקה שהם קוראים לה NGENLA להורמון הגדילה סומטרוגון (Somatrogon), לילדים הלוקים בחוסר בהורמון גדילה (GHD). המטרה היא להפחית את מספר הזריקות שצריך לתת לילדים (גילאי 3 עד 18). כיום, פייזר משתמשת בזריקה ג'נוטרופין (Genotropin), שצריך לתת אותה כל יום. הזריקה החדשה תינתן רק פעם בשבוע, וכמובן שמבחינת הילדים זה משמעותי.

מדובר על מחלה נדירה יחסית שפוגעת ב-1 מכל 4,000 עד 10,000 ילדים ומעכבת את ההתבגרות שלהם. האישור התקבל אחרי תוצאות מחקר שלב 3 רב מרכזי אקראי, אצל 224 ילדים, שהעריך את הבטיחות של הזריקה ביחס לאלטרנטיבות ומצא שהוא לא נופל מהם.

עוד לפני האישור בארה"ב, החברות קיבלו אישור לשווק את התרופה גם במדינות האיחוד האירופי, יפן, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות.

מדובר על זריקה שאופקו מקדמת כבר עשור, אחרי שמיזגה לתוכה בעסקת מניות את חברת פרולור, שהזריקה הזו היה הנכס העיקרה שלה. בשנת 2014 היא חתמה על מסחור מול פייזר לשיווקה, ואופקו צפויה לקבל מכך עד 570 מיליון דולר - 295 באותו זמן ועוד 275 בהתאם להשגת אבני הדרך רגולטוריות. אופקו גם צפויה לקבל תמלוגים שבין 17% ל-25% על המכירות של סומטרוגון לאנשים בוגרים.

הזריקה החדשה מן הסתם לא תחליף לחלוטין את ג'נוטרופין אבל היא מהווה רגל משמעותית מבחינתה של אופקו, ושת"פ עם פיזיר אף פעם לא מזיק כמובן. אבל באופקו כן מאמינים ש"תוך 3 שנים היא תחליף את הזריקות הקיימות, שאף אחד לא ירצה להשתמש בהן יותר".

מניית אופקו אמנם מזנקת כעת אבל זה מגיע אחרי נפילה של 34% במהלך 12 החודשים האחרונים והיא עדיין במינוס של 60% ביחס למחירה בשנת 2020. נכון לעכשיו, אופקו מזנקת למחיר של 7.12 שקלים למניה ושווי שוק של כ-5 מיליארד שקל.

נקודה שעשויה להכעיס את המשקיעים היא שלמרות הדיווח בחו"ל - נכון לעכשיו, גם 40 דקות אחרי, אין דיווח בבורסה המקומית. והנה זה שוב קורה למשקיעים המקומיים שהם צריכים ללכת מעבר לים כדי לקרוא דיווח מהותי שהיה אמור להתפרסם בישראל. אופקו אמנם לא החברה הראשונה שנוהגת בצורה הפסולה הזו. קדמו לה סייברוואן שסטה לאחרונה ב-80% אבל המשקיעים היו צריכים לחפש את הסיבה בחו"ל וגם אנרג'יאן שהמחזיקה הגדולה שלה חיסלה את ההשקעה אבל היא דיווחה באיחור למשקיעים בישראל

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עדכון: בסופו של דבר החברה דיווחה לבורסה המקומית באיחור של 45 דקות. וזה לא שההודעה לא הייתה מוכנה - אופקו לא תרגמה את ההודעה לעברית (החברות הדואליות נוטות להעביר את ההודעות שלהן רק באנגלית), כך שאין הסבר סביר לעיכוב.

נכון לסוף הרבעון הראשון של 2023 היו בקופה של אופקו מזומנים בהיקף של 111 מיליון דולר (ירידה לעומת 153 מיליון בסוף השנה שלפניה). בשנת 2022 אופקו ייצרה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 95 מיליון דולר, אבל ב-2021 היא ייצרה תזרים חיובי של 38.3 מיליון דולר ובשנת 2020 היא ייצרה 39.5 מיליון דולר.

ברבעון הראשון של שנת 2023 אופקו רשמה הכנסות של 237.6 מיליון דולר, נפילה לעומת 329 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2021. החברה גם רשמה הפסד של 18.3 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 55.4 מיליון ברבעון המקביל. ההפסד למניה עמד על 2 סנט בעוד ברבעון המקביל הוא עמד על 8 סנט.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רונןב 29/06/2023 00:04
    הגב לתגובה זו
    בפועל, עוד ב 2005-6 דיווחתי לרשות לני"ע על הפרשי העיתוי בדיווחים של חברות דואליות (באותו הזמן כמעט כולן היו בארה"ב). כך לדוגמא דיווחים של נייס וטבע היו כרבע שעה לפני שהגיעו לארץ. הרבה פעמים יכולתי ואף לקחתי רווחים בטרם דווח בארץ. לקח לרשות מספר חודשים ומאז היה דיווח בו זמנית ב SEC ובבורסה בארץ. נראה שיש חברות שחזרו לסורן.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.