אופקו ופייזר קיבלו אישור FDA לשיווק הורמון הגדילה - אופקו מזנקת ב-21%
שנה וחצי אחרי שה-FDA עיכב את שיווק התרופה מגיע האישור. החברות יוכלו לשווק את הזריקה להורמון הגדילה סומטרוגון (Somatrogon). המטרה היא להפחית את מספר הזריקות שצריך לתת לילדים לפעם בשבוע, במקום פעם ביום בזריקה הישנה יותר של פייזר; אבל המשקיעים בישראל לא קיבלו עדכון על כך - גם 40 דקות אחרי שההודעה יצאה בוול סטריט (הודעה יצאה בסופו של דבר ב-14:45, איחור של שלושת רבעי שעה); לביזפורטל נודע שאופקו מקווה לקבל אישור בישראל בחודשיים הקרובים
מניית חברת אופקו אופקו -0.43% מזנקת ב-20% לאחר שהחברה והשותפה שלה ענקית התרופות פייזר PFIZER קיבלו אישור FDA לשיווק הורמון הגדילה. התרופה צפויה להיות זמינה בארה"ב החל מחודש אוגוסט - מניית אופקו קופצת ב-21%. לביזפורטל נודע כי אופקו מקווה לקבל אישור לשיווק בישראל במהלך החודשיים הקרובים - במהלך יולי אוגוסט.
לפני שנה וחצי ה-FDA עיכב את שיווק התרופה מגיע האישור - החברות יוכלו לשווק את הזריקה שהם קוראים לה NGENLA להורמון הגדילה סומטרוגון (Somatrogon), לילדים הלוקים בחוסר בהורמון גדילה (GHD). המטרה היא להפחית את מספר הזריקות שצריך לתת לילדים (גילאי 3 עד 18). כיום, פייזר משתמשת בזריקה ג'נוטרופין (Genotropin), שצריך לתת אותה כל יום. הזריקה החדשה תינתן רק פעם בשבוע, וכמובן שמבחינת הילדים זה משמעותי.
מדובר על מחלה נדירה יחסית שפוגעת ב-1 מכל 4,000 עד 10,000 ילדים ומעכבת את ההתבגרות שלהם. האישור התקבל אחרי תוצאות מחקר שלב 3 רב מרכזי אקראי, אצל 224 ילדים, שהעריך את הבטיחות של הזריקה ביחס לאלטרנטיבות ומצא שהוא לא נופל מהם.
עוד לפני האישור בארה"ב, החברות קיבלו אישור לשווק את התרופה גם במדינות האיחוד האירופי, יפן, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות.
מדובר על זריקה שאופקו מקדמת כבר עשור, אחרי שמיזגה לתוכה בעסקת מניות את חברת פרולור, שהזריקה הזו היה הנכס העיקרה שלה. בשנת 2014 היא חתמה על מסחור מול פייזר לשיווקה, ואופקו צפויה לקבל מכך עד 570 מיליון דולר - 295 באותו זמן ועוד 275 בהתאם להשגת אבני הדרך רגולטוריות. אופקו גם צפויה לקבל תמלוגים שבין 17% ל-25% על המכירות של סומטרוגון לאנשים בוגרים.
- אופקו תגייס 200 מיליון דולר באג"ח להמרה - המניה צונחת ב-17%
- אופקו צופה זינוק בהכנסות - 100 מיליון דולר "תוך שנים ספורות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזריקה החדשה מן הסתם לא תחליף לחלוטין את ג'נוטרופין אבל היא מהווה רגל משמעותית מבחינתה של אופקו, ושת"פ עם פיזיר אף פעם לא מזיק כמובן. אבל באופקו כן מאמינים ש"תוך 3 שנים היא תחליף את הזריקות הקיימות, שאף אחד לא ירצה להשתמש בהן יותר".
מניית אופקו אמנם מזנקת כעת אבל זה מגיע אחרי נפילה של 34% במהלך 12 החודשים האחרונים והיא עדיין במינוס של 60% ביחס למחירה בשנת 2020. נכון לעכשיו, אופקו מזנקת למחיר של 7.12 שקלים למניה ושווי שוק של כ-5 מיליארד שקל.
נקודה שעשויה להכעיס את המשקיעים היא שלמרות הדיווח בחו"ל - נכון לעכשיו, גם 40 דקות אחרי, אין דיווח בבורסה המקומית. והנה זה שוב קורה למשקיעים המקומיים שהם צריכים ללכת מעבר לים כדי לקרוא דיווח מהותי שהיה אמור להתפרסם בישראל. אופקו אמנם לא החברה הראשונה שנוהגת בצורה הפסולה הזו. קדמו לה סייברוואן שסטה לאחרונה ב-80% אבל המשקיעים היו צריכים לחפש את הסיבה בחו"ל וגם אנרג'יאן שהמחזיקה הגדולה שלה חיסלה את ההשקעה אבל היא דיווחה באיחור למשקיעים בישראל.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
עדכון: בסופו של דבר החברה דיווחה לבורסה המקומית באיחור של 45 דקות. וזה לא שההודעה לא הייתה מוכנה - אופקו לא תרגמה את ההודעה לעברית (החברות הדואליות נוטות להעביר את ההודעות שלהן רק באנגלית), כך שאין הסבר סביר לעיכוב.
נכון לסוף הרבעון הראשון של 2023 היו בקופה של אופקו מזומנים בהיקף של 111 מיליון דולר (ירידה לעומת 153 מיליון בסוף השנה שלפניה). בשנת 2022 אופקו ייצרה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 95 מיליון דולר, אבל ב-2021 היא ייצרה תזרים חיובי של 38.3 מיליון דולר ובשנת 2020 היא ייצרה 39.5 מיליון דולר.
ברבעון הראשון של שנת 2023 אופקו רשמה הכנסות של 237.6 מיליון דולר, נפילה לעומת 329 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2021. החברה גם רשמה הפסד של 18.3 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 55.4 מיליון ברבעון המקביל. ההפסד למניה עמד על 2 סנט בעוד ברבעון המקביל הוא עמד על 8 סנט.
- 1.רונןב 29/06/2023 00:04הגב לתגובה זובפועל, עוד ב 2005-6 דיווחתי לרשות לני"ע על הפרשי העיתוי בדיווחים של חברות דואליות (באותו הזמן כמעט כולן היו בארה"ב). כך לדוגמא דיווחים של נייס וטבע היו כרבע שעה לפני שהגיעו לארץ. הרבה פעמים יכולתי ואף לקחתי רווחים בטרם דווח בארץ. לקח לרשות מספר חודשים ומאז היה דיווח בו זמנית ב SEC ובבורסה בארץ. נראה שיש חברות שחזרו לסורן.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
