חנן פרידמן
צילום: אורן דאי
דוחות

לאומי: ההכנסות מריבית קפצו ב-35%. הרווח הנקי נחתך ל-1 מיליארד בגלל ההפסד בבנק וואלי

עליית הריבית הטיבה עם הבנק, שההכנסות מריבית שלו עלו ברבעון הראשון של השנה ל-3.929 מיליארד שקל; התשואה להון הייתה 7.8%, בנטרול ההפסד היא הייתה 17%. כלומר הבנק בתוצאות חזקות מבחינתו, למרות ההפסד הגדול
איציק יצחקי | (5)

הבנקים הרוויחו מעליית הריבית. גם ההכנסות מריבית של בנק לאומי לאומי 0.19%  עלו משמעותית ברבעון הראשון של השנה והסתכמו ב-3.929 מיליארד שקל לעומת 2.899 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד - זוהי עליה של 35%. הכנסות שאינן מריבית ברבעון הראשון הסתכמו בכמיליארד שקל, בהשוואה ל-900 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2023 הסתכם בכ-981 מיליוני שקל. אילולא ההפסד הגדול במניית בנק וואלי (Valley National Bank) שלאומי מושקע בה ב-14%, הבנק היה רושם רווח עצום של 2.1 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.6 מיליארדי שקל ברבעון המקביל אשתקד.

התשואה להון ברבעון הראשון של 2023 עמדה על שיעור של כ-7.8% (כ-17%  בנטרול ההפחתה על מניית וואלי, בהשוואה לשיעור של כ-15.6% ברבעון המקביל אשתקד). בנק הפועלים, לעומת זאת, רשם רווח נקי של 2 מיליארד שקל עם תשואה דומה להון - 17%; גם הוא רשם זינוק בהכנסות מריבית.

בשל התוצאות, דירקטוריון הבנק אישר חלוקת דיבידנד בסך של 294 מיליון שקל, המהווים כ-30% מהרווח הנקי לרבעון הראשון של 2023. בנוסף, הדירקטוריון אישר לבצע רכישה עצמית של מניות הבנק בשווי כולל של כ-800 מיליוני שקל.

ההוצאות (הכנסות) בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון של 2023 משקפות הוצאה בשיעור של כ-0.41% מהיתרה הממוצעת של האשראי לציבור, לעומת הכנסה בשיעור של כ-0.07% ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאה ברבעון הראשון נבעה בעיקר מגידול בהפרשה הקבוצתית.

 

יחס היעילות ברבעון הראשון של 2023 עמד על כ-32.6%, בהשוואה ל-45.7% ברבעון המקביל אשתקד. גם הלימות ההון גבוהה: נרשם יחס הון עצמי בשיעור של 11.23%, ויחס ההון הכולל עמד על שיעור של 14.45%.

 

הבנק המשיך למקד את הצמיחה שלו בתיק האשראי במגזר העסקי, המסחרי ובמשכנתאות. ברבעון הראשון של 2023 תיק האשראי גדל בשיעור כולל של 4.9%. התיק העסקי גדל בשיעור של כ-10.4%, התיק המסחרי גדל בשיעור של 3.6% ותיק המשכנתאות גדל ב-2%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עוד עולה מהדוח, כי ההוצאות התפעוליות והאחרות ברבעון הראשון של 2023 ירדו ב-7 מיליוני שקל, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. כזכור, כחלק מההיערכות להשלמת המעבר של מטה הבנק ללוד בשנת 2023, במהלך החודשים אפריל 2022 ומרץ 2023, התקשר הבנק בהסכמים למכירת שני בנייני המטה שלו בתל אביב. מכירות אלו צפויות להניב לבנק רווח הון לפני מס של כ-800 מיליוני שקל בהמשך השנה.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חנן? 28/05/2023 15:32
    הגב לתגובה זו
    מחיר הוגן למניה לאומי הוא לפי מכפיל הון 0.5 בו נסחר בו נסחר בנק ואלי בה הוא מושקע דהיינו 2450
  • 3.
    חנן 28/05/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
    מי זה חנן פרידמקקק ?
  • 2.
    רווח עצום בלתי יאומן על חשבון לקוחות הבנק. (ל"ת)
    עדי 23/05/2023 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אפק 23/05/2023 09:34
    הגב לתגובה זו
    מדינה של גנבים תודות ל 15 שנים של ביבי וחבורתו חוץ משנה שלא היה בשלטון. יוקר מחייה שגם ככה רק 30% משלמים על על העם.
  • אלון 23/05/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    מאוד פשוט
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.