חנן פרידמן
צילום: אורן דאי
דוחות

לאומי: ההכנסות מריבית קפצו ב-35%. הרווח הנקי נחתך ל-1 מיליארד בגלל ההפסד בבנק וואלי

עליית הריבית הטיבה עם הבנק, שההכנסות מריבית שלו עלו ברבעון הראשון של השנה ל-3.929 מיליארד שקל; התשואה להון הייתה 7.8%, בנטרול ההפסד היא הייתה 17%. כלומר הבנק בתוצאות חזקות מבחינתו, למרות ההפסד הגדול
איציק יצחקי | (5)

הבנקים הרוויחו מעליית הריבית. גם ההכנסות מריבית של בנק לאומי לאומי 1.5%  עלו משמעותית ברבעון הראשון של השנה והסתכמו ב-3.929 מיליארד שקל לעומת 2.899 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד - זוהי עליה של 35%. הכנסות שאינן מריבית ברבעון הראשון הסתכמו בכמיליארד שקל, בהשוואה ל-900 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2023 הסתכם בכ-981 מיליוני שקל. אילולא ההפסד הגדול במניית בנק וואלי (Valley National Bank) שלאומי מושקע בה ב-14%, הבנק היה רושם רווח עצום של 2.1 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.6 מיליארדי שקל ברבעון המקביל אשתקד.

התשואה להון ברבעון הראשון של 2023 עמדה על שיעור של כ-7.8% (כ-17%  בנטרול ההפחתה על מניית וואלי, בהשוואה לשיעור של כ-15.6% ברבעון המקביל אשתקד). בנק הפועלים, לעומת זאת, רשם רווח נקי של 2 מיליארד שקל עם תשואה דומה להון - 17%; גם הוא רשם זינוק בהכנסות מריבית.

בשל התוצאות, דירקטוריון הבנק אישר חלוקת דיבידנד בסך של 294 מיליון שקל, המהווים כ-30% מהרווח הנקי לרבעון הראשון של 2023. בנוסף, הדירקטוריון אישר לבצע רכישה עצמית של מניות הבנק בשווי כולל של כ-800 מיליוני שקל.

ההוצאות (הכנסות) בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון של 2023 משקפות הוצאה בשיעור של כ-0.41% מהיתרה הממוצעת של האשראי לציבור, לעומת הכנסה בשיעור של כ-0.07% ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאה ברבעון הראשון נבעה בעיקר מגידול בהפרשה הקבוצתית.

 

יחס היעילות ברבעון הראשון של 2023 עמד על כ-32.6%, בהשוואה ל-45.7% ברבעון המקביל אשתקד. גם הלימות ההון גבוהה: נרשם יחס הון עצמי בשיעור של 11.23%, ויחס ההון הכולל עמד על שיעור של 14.45%.

 

הבנק המשיך למקד את הצמיחה שלו בתיק האשראי במגזר העסקי, המסחרי ובמשכנתאות. ברבעון הראשון של 2023 תיק האשראי גדל בשיעור כולל של 4.9%. התיק העסקי גדל בשיעור של כ-10.4%, התיק המסחרי גדל בשיעור של 3.6% ותיק המשכנתאות גדל ב-2%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עוד עולה מהדוח, כי ההוצאות התפעוליות והאחרות ברבעון הראשון של 2023 ירדו ב-7 מיליוני שקל, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. כזכור, כחלק מההיערכות להשלמת המעבר של מטה הבנק ללוד בשנת 2023, במהלך החודשים אפריל 2022 ומרץ 2023, התקשר הבנק בהסכמים למכירת שני בנייני המטה שלו בתל אביב. מכירות אלו צפויות להניב לבנק רווח הון לפני מס של כ-800 מיליוני שקל בהמשך השנה.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חנן? 28/05/2023 15:32
    הגב לתגובה זו
    מחיר הוגן למניה לאומי הוא לפי מכפיל הון 0.5 בו נסחר בו נסחר בנק ואלי בה הוא מושקע דהיינו 2450
  • 3.
    חנן 28/05/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
    מי זה חנן פרידמקקק ?
  • 2.
    רווח עצום בלתי יאומן על חשבון לקוחות הבנק. (ל"ת)
    עדי 23/05/2023 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אפק 23/05/2023 09:34
    הגב לתגובה זו
    מדינה של גנבים תודות ל 15 שנים של ביבי וחבורתו חוץ משנה שלא היה בשלטון. יוקר מחייה שגם ככה רק 30% משלמים על על העם.
  • אלון 23/05/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    מאוד פשוט
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?