אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

איך להתקדם בקריירה? המקרה של אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל

הנימוק שניתן למינוי של וטרמן למנכ"ל הרשת היה "הישגים עסקיים מצויינים ברשת Be". אבל מסתבר שב-2022 Be בכלל הפסידה וגם הרווחים שנרשמו לפני כן היו מנופחים. אז איך הוא קיבל את התפקיד? תשאלו את יצחק אברכהן 
אבישי עובדיה | (9)

הדוחות הכספיים של שופרסל ברבעון הרביעי היו חלשים, אבל מה שתפס והפך לכותרת אצלנו היה העובדה הזאת -  6 שנים אחרי הרכישה ושופרסל עדיין לא מצליחה להרוויח מ-Be. בתוך האייטם היה פירוט נוסף: המכירות במגזר Be הסתכמו ברבעון הרביעי ב-255 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל. ההפסד התפעולי ברבעון - 7 מיליון שקל. בשנה כולה - הסתכמו ההכנסות ב-1.045 מיליארד, גידול של 8%, אבל בשורה התחתונה הפסידה הרשת 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. המדהים הוא שחלפו כמעט שש שנים אחרי רכישת ניופארם שהפכה ל-Be ושופרסל לא מצליחה למרות החוזקה והסינרגיות להפוך את רשת הדראגסטורים לרווחית.

אבל יש משהו יותר מדהים. לפני פחות משנה מונה מנכ"ל חדש לשופרסל. אורי וטרמן. הנה הנימוק להפיכת וטרמן למנכ"ל הרשת הקמעונאית הגדולה בארץ -  "אורי וטרמן הוביל את הקמתה של רשת Be ומנהל אותה בהצלחה מזה כחמש שנים. וטרמן הוביל למהלכים אסטרטגיים והישגים עסקיים מצוינים, רשת שבעברה הפסידה במשך יותר מ-25 שנים, שינתה את פניה והפכה למותג מוכר ומשמעותי בישראל". אלו דבריו של יצחק אברכהן, יו"ר קבוצת שופרסל שוטרמן נחשב למקורבו.

הכל אישי. Be היא לא סיפור הצלחה, אין הישגים עסקיים מצוינים. הבחירה בוטרמן יכולה להיות סיפור הצלחה גדול, אבל הסיבות והשיקולים לבחירתו לא נכונים, אולי לא מקצועיים, מה שבטוח לנפנף בהצלחה ב-Be זה קשקוש. הבחירה היא אישית. אבל, מקורבים טוענים  - "כשהחברה נרכשה היא היתה עם מחזור של 550 מיליון שקל. היעדים היו להביא את החברה למחזור של מיליארד שקל ולהביא אותה לאיזון. החברה הצליחה במטרות האלו. עכשיו היעד  להביא אותה לרווחיות מקובלת בענף וזה יקרה תוך שנתיים".

אם באמת הבחירה היתה על רקע ההצלחה העסקית של Be, אז הדירקטורים צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות ולדרוש את פיטורי וטרמן. למה? כי ב-2022 הרשת הפסידה 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. במחצית 2022 וטרמן ניהל את Be. אז נכון שהרווח זה לא חזות הכל, נכון שיש פרמטרים נוספים לקביעת איכות הניהול, אבל רווח וצמיחה במכירות הם פרמטר חשוב ובזה Be לא להיט.

ומהדוחות השנתיים מסתבר שגם הרווחים שהיו ב-Be הם מנופחים. וטרמן כמנכ"ל Be  פרסם דוחות כספיים לשנת 2021 שהצביעו על רווח של 9 מיליון שקל. הדוחות חושפים שהיה תיקון בדוחות והרווח הוא 2 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליון שקל מהמדווח. 

הבעיה בדוחות היתה ברישום וטיפול חשבונאי של ייחוס ירידות ערך של מלאי שהועבר בין מגזרים בקבוצת שופרסל. ננסה לעשות את זה פשוט -  נרשמה ירידת ערך מלאי בשופרסל ולא ב-Be. מדובר על מחיקות שהיו אמורות להיות ב-2018-2019 בסכום מצרפי של 7 מיליון שקל. עכשיו רשמו אותן במקום הנכון, וזקפו הכל ל-2021.  

"החברה בחנה את ההתאמות האמורות ביחס לתקופות הדיווח הרלוונטיות והגיעה למסקנה, לאחר בחינת הפרמטרים הכמותיים והאיכותיים, כי אין בהן בכדי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות הכלכליות ו/או ניתוח הדוחות הכספיים האמורים על ידי המשתמשים בדוחות הכספיים המאוחדים", כך מדגישים מנהלי שופרסל על נתוני-מספרי שופרסל, "ולכן לא מדובר בטעות מהותית המצריכה פרסום מחדש של הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה". כן, זו טעות שקטנה על המספרים של שופרסל, אבל בטח שלא קטנה על המספרים של Be.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקיצור ולעניין - וטרמן לא התקבל בגלל ההצלחה יוצאת הדופן ב-Be, בסופו של דבר - הכל אישי. יש אנשים שמסתדרים עם "הבוס הגדול", במקרה הזה יצחק אברכהן, ויש אנשים שלא. והרשימה ארוכה: ערן מאירי - יועמ״ש, תומר שני - סמנכ"ל כספים, דורון פיינברג - מזכירת החברה, אבי צימרמן - מנכ״ל שופרסל פיננסים, דפנה אנגלשטיין - סגנית מנהל אגף מערכות מידע,  אמיר גלר - מנהל נכסים, מיכל נילסן - מנהלת חדשנות סניפים,  ומארק לוברסקי - מנהל המרכז הלוגיסטי שוהם.

אז האם וטרמן מתאים להיות מנכ"ל שופרסל? יכול להיות שכן. קשר אישי והיכרות עם אברכהן הם בהחלט חשובים. האם קיבלו אותו לתפקיד בגלל הצלחה ב-Be? ממש לא. קיבלו אותו לתפקיד למרות כישלון ב-Be.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 31/03/2023 21:01
    הגב לתגובה זו
    ‏האיש לא יכול לנהל ‏חנות מכולת ‏ ‏פשוט אפס
  • 6.
    צביקה 28/03/2023 08:43
    הגב לתגובה זו
    אמיגה דן דיל
  • 5.
    אלון 27/03/2023 21:15
    הגב לתגובה זו
    בעלי המניות מבינים שטעו כשמינו את אברכהן. לא יסיים את 2023 בתפקיד. כיום שופרסל בגדר אדמה חרוכה. מוטיבציית העובדים בשפל חסר תקדים, אי סדרים חשבונאיים כפי שפורסם, אם זה נכון אז פשוט רמאות. לא יכול להיות שרשות ניירות ערך לא מבינה את חומרת הפרסום.
  • 4.
    דוד 27/03/2023 05:46
    הגב לתגובה זו
    אני עבדתי בשופרסל כמה שנים וכול מילה בכתבה בסלע
  • 3.
    חוויית הקניה ב BE זה כמו באפסנאות צה"לית (ל"ת)
    סוד העושק 26/03/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לשון 26/03/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
    חחחח רווחים או חברים
  • 1.
    דן 26/03/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    חוסר הבנה בסיסי בקמעונאות. מינוי הזוי של אברכהן, אחד דואג לתחת של השני. חילקו בונוסים לעובדים כאמתלה למשוך בונוסים לעצמם למרות ההתרסקות ברווחיות. איפה רשות ניירות ערך? שיבדקו טוב טוב מה קורה שם
  • עובד שופרסל 26/03/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    גם האימפריה הרומית נפלה בסופו של דבר, עבדתי בחברה 17 שנה, מנגנון מנופח במשרדים, לכל בקבוק קולה יש פקידה בנפרד, חלוקת רווחים להנהלה לא הגיונית תוך זריקת כמה עצמות לנו העובדים בסניפים, מעולם לא הקשיבו לדעה מקצועית מהשטח המוטו היה תמיד:״ אתם תעשו מה שאנחנו נגיד חכם לעשות, אל תחשבו, תמלאו הוראות״ שחצנות ויהירות ניהולית
  • פתח תקוה (ל"ת)
    אבו קשידה 26/03/2023 22:58
מאיר שמיר מבטח שמיר
צילום: מבטח שמיר

פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל

מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מבטח שמיר

פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער.  החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות. 

פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.  

לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.

פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.

סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: