אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

איך להתקדם בקריירה? המקרה של אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל

הנימוק שניתן למינוי של וטרמן למנכ"ל הרשת היה "הישגים עסקיים מצויינים ברשת Be". אבל מסתבר שב-2022 Be בכלל הפסידה וגם הרווחים שנרשמו לפני כן היו מנופחים. אז איך הוא קיבל את התפקיד? תשאלו את יצחק אברכהן 
אבישי עובדיה | (9)

הדוחות הכספיים של שופרסל ברבעון הרביעי היו חלשים, אבל מה שתפס והפך לכותרת אצלנו היה העובדה הזאת -  6 שנים אחרי הרכישה ושופרסל עדיין לא מצליחה להרוויח מ-Be. בתוך האייטם היה פירוט נוסף: המכירות במגזר Be הסתכמו ברבעון הרביעי ב-255 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל. ההפסד התפעולי ברבעון - 7 מיליון שקל. בשנה כולה - הסתכמו ההכנסות ב-1.045 מיליארד, גידול של 8%, אבל בשורה התחתונה הפסידה הרשת 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. המדהים הוא שחלפו כמעט שש שנים אחרי רכישת ניופארם שהפכה ל-Be ושופרסל לא מצליחה למרות החוזקה והסינרגיות להפוך את רשת הדראגסטורים לרווחית.

אבל יש משהו יותר מדהים. לפני פחות משנה מונה מנכ"ל חדש לשופרסל. אורי וטרמן. הנה הנימוק להפיכת וטרמן למנכ"ל הרשת הקמעונאית הגדולה בארץ -  "אורי וטרמן הוביל את הקמתה של רשת Be ומנהל אותה בהצלחה מזה כחמש שנים. וטרמן הוביל למהלכים אסטרטגיים והישגים עסקיים מצוינים, רשת שבעברה הפסידה במשך יותר מ-25 שנים, שינתה את פניה והפכה למותג מוכר ומשמעותי בישראל". אלו דבריו של יצחק אברכהן, יו"ר קבוצת שופרסל שוטרמן נחשב למקורבו.

הכל אישי. Be היא לא סיפור הצלחה, אין הישגים עסקיים מצוינים. הבחירה בוטרמן יכולה להיות סיפור הצלחה גדול, אבל הסיבות והשיקולים לבחירתו לא נכונים, אולי לא מקצועיים, מה שבטוח לנפנף בהצלחה ב-Be זה קשקוש. הבחירה היא אישית. אבל, מקורבים טוענים  - "כשהחברה נרכשה היא היתה עם מחזור של 550 מיליון שקל. היעדים היו להביא את החברה למחזור של מיליארד שקל ולהביא אותה לאיזון. החברה הצליחה במטרות האלו. עכשיו היעד  להביא אותה לרווחיות מקובלת בענף וזה יקרה תוך שנתיים".

אם באמת הבחירה היתה על רקע ההצלחה העסקית של Be, אז הדירקטורים צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות ולדרוש את פיטורי וטרמן. למה? כי ב-2022 הרשת הפסידה 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. במחצית 2022 וטרמן ניהל את Be. אז נכון שהרווח זה לא חזות הכל, נכון שיש פרמטרים נוספים לקביעת איכות הניהול, אבל רווח וצמיחה במכירות הם פרמטר חשוב ובזה Be לא להיט.

ומהדוחות השנתיים מסתבר שגם הרווחים שהיו ב-Be הם מנופחים. וטרמן כמנכ"ל Be  פרסם דוחות כספיים לשנת 2021 שהצביעו על רווח של 9 מיליון שקל. הדוחות חושפים שהיה תיקון בדוחות והרווח הוא 2 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליון שקל מהמדווח. 

הבעיה בדוחות היתה ברישום וטיפול חשבונאי של ייחוס ירידות ערך של מלאי שהועבר בין מגזרים בקבוצת שופרסל. ננסה לעשות את זה פשוט -  נרשמה ירידת ערך מלאי בשופרסל ולא ב-Be. מדובר על מחיקות שהיו אמורות להיות ב-2018-2019 בסכום מצרפי של 7 מיליון שקל. עכשיו רשמו אותן במקום הנכון, וזקפו הכל ל-2021.  

"החברה בחנה את ההתאמות האמורות ביחס לתקופות הדיווח הרלוונטיות והגיעה למסקנה, לאחר בחינת הפרמטרים הכמותיים והאיכותיים, כי אין בהן בכדי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות הכלכליות ו/או ניתוח הדוחות הכספיים האמורים על ידי המשתמשים בדוחות הכספיים המאוחדים", כך מדגישים מנהלי שופרסל על נתוני-מספרי שופרסל, "ולכן לא מדובר בטעות מהותית המצריכה פרסום מחדש של הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה". כן, זו טעות שקטנה על המספרים של שופרסל, אבל בטח שלא קטנה על המספרים של Be.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקיצור ולעניין - וטרמן לא התקבל בגלל ההצלחה יוצאת הדופן ב-Be, בסופו של דבר - הכל אישי. יש אנשים שמסתדרים עם "הבוס הגדול", במקרה הזה יצחק אברכהן, ויש אנשים שלא. והרשימה ארוכה: ערן מאירי - יועמ״ש, תומר שני - סמנכ"ל כספים, דורון פיינברג - מזכירת החברה, אבי צימרמן - מנכ״ל שופרסל פיננסים, דפנה אנגלשטיין - סגנית מנהל אגף מערכות מידע,  אמיר גלר - מנהל נכסים, מיכל נילסן - מנהלת חדשנות סניפים,  ומארק לוברסקי - מנהל המרכז הלוגיסטי שוהם.

אז האם וטרמן מתאים להיות מנכ"ל שופרסל? יכול להיות שכן. קשר אישי והיכרות עם אברכהן הם בהחלט חשובים. האם קיבלו אותו לתפקיד בגלל הצלחה ב-Be? ממש לא. קיבלו אותו לתפקיד למרות כישלון ב-Be.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 31/03/2023 21:01
    הגב לתגובה זו
    ‏האיש לא יכול לנהל ‏חנות מכולת ‏ ‏פשוט אפס
  • 6.
    צביקה 28/03/2023 08:43
    הגב לתגובה זו
    אמיגה דן דיל
  • 5.
    אלון 27/03/2023 21:15
    הגב לתגובה זו
    בעלי המניות מבינים שטעו כשמינו את אברכהן. לא יסיים את 2023 בתפקיד. כיום שופרסל בגדר אדמה חרוכה. מוטיבציית העובדים בשפל חסר תקדים, אי סדרים חשבונאיים כפי שפורסם, אם זה נכון אז פשוט רמאות. לא יכול להיות שרשות ניירות ערך לא מבינה את חומרת הפרסום.
  • 4.
    דוד 27/03/2023 05:46
    הגב לתגובה זו
    אני עבדתי בשופרסל כמה שנים וכול מילה בכתבה בסלע
  • 3.
    חוויית הקניה ב BE זה כמו באפסנאות צה"לית (ל"ת)
    סוד העושק 26/03/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לשון 26/03/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
    חחחח רווחים או חברים
  • 1.
    דן 26/03/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    חוסר הבנה בסיסי בקמעונאות. מינוי הזוי של אברכהן, אחד דואג לתחת של השני. חילקו בונוסים לעובדים כאמתלה למשוך בונוסים לעצמם למרות ההתרסקות ברווחיות. איפה רשות ניירות ערך? שיבדקו טוב טוב מה קורה שם
  • עובד שופרסל 26/03/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    גם האימפריה הרומית נפלה בסופו של דבר, עבדתי בחברה 17 שנה, מנגנון מנופח במשרדים, לכל בקבוק קולה יש פקידה בנפרד, חלוקת רווחים להנהלה לא הגיונית תוך זריקת כמה עצמות לנו העובדים בסניפים, מעולם לא הקשיבו לדעה מקצועית מהשטח המוטו היה תמיד:״ אתם תעשו מה שאנחנו נגיד חכם לעשות, אל תחשבו, תמלאו הוראות״ שחצנות ויהירות ניהולית
  • פתח תקוה (ל"ת)
    אבו קשידה 26/03/2023 22:58
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.