אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

איך להתקדם בקריירה? המקרה של אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל

הנימוק שניתן למינוי של וטרמן למנכ"ל הרשת היה "הישגים עסקיים מצויינים ברשת Be". אבל מסתבר שב-2022 Be בכלל הפסידה וגם הרווחים שנרשמו לפני כן היו מנופחים. אז איך הוא קיבל את התפקיד? תשאלו את יצחק אברכהן 
אבישי עובדיה | (9)

הדוחות הכספיים של שופרסל ברבעון הרביעי היו חלשים, אבל מה שתפס והפך לכותרת אצלנו היה העובדה הזאת -  6 שנים אחרי הרכישה ושופרסל עדיין לא מצליחה להרוויח מ-Be. בתוך האייטם היה פירוט נוסף: המכירות במגזר Be הסתכמו ברבעון הרביעי ב-255 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל. ההפסד התפעולי ברבעון - 7 מיליון שקל. בשנה כולה - הסתכמו ההכנסות ב-1.045 מיליארד, גידול של 8%, אבל בשורה התחתונה הפסידה הרשת 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. המדהים הוא שחלפו כמעט שש שנים אחרי רכישת ניופארם שהפכה ל-Be ושופרסל לא מצליחה למרות החוזקה והסינרגיות להפוך את רשת הדראגסטורים לרווחית.

אבל יש משהו יותר מדהים. לפני פחות משנה מונה מנכ"ל חדש לשופרסל. אורי וטרמן. הנה הנימוק להפיכת וטרמן למנכ"ל הרשת הקמעונאית הגדולה בארץ -  "אורי וטרמן הוביל את הקמתה של רשת Be ומנהל אותה בהצלחה מזה כחמש שנים. וטרמן הוביל למהלכים אסטרטגיים והישגים עסקיים מצוינים, רשת שבעברה הפסידה במשך יותר מ-25 שנים, שינתה את פניה והפכה למותג מוכר ומשמעותי בישראל". אלו דבריו של יצחק אברכהן, יו"ר קבוצת שופרסל שוטרמן נחשב למקורבו.

הכל אישי. Be היא לא סיפור הצלחה, אין הישגים עסקיים מצוינים. הבחירה בוטרמן יכולה להיות סיפור הצלחה גדול, אבל הסיבות והשיקולים לבחירתו לא נכונים, אולי לא מקצועיים, מה שבטוח לנפנף בהצלחה ב-Be זה קשקוש. הבחירה היא אישית. אבל, מקורבים טוענים  - "כשהחברה נרכשה היא היתה עם מחזור של 550 מיליון שקל. היעדים היו להביא את החברה למחזור של מיליארד שקל ולהביא אותה לאיזון. החברה הצליחה במטרות האלו. עכשיו היעד  להביא אותה לרווחיות מקובלת בענף וזה יקרה תוך שנתיים".

אם באמת הבחירה היתה על רקע ההצלחה העסקית של Be, אז הדירקטורים צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות ולדרוש את פיטורי וטרמן. למה? כי ב-2022 הרשת הפסידה 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. במחצית 2022 וטרמן ניהל את Be. אז נכון שהרווח זה לא חזות הכל, נכון שיש פרמטרים נוספים לקביעת איכות הניהול, אבל רווח וצמיחה במכירות הם פרמטר חשוב ובזה Be לא להיט.

ומהדוחות השנתיים מסתבר שגם הרווחים שהיו ב-Be הם מנופחים. וטרמן כמנכ"ל Be  פרסם דוחות כספיים לשנת 2021 שהצביעו על רווח של 9 מיליון שקל. הדוחות חושפים שהיה תיקון בדוחות והרווח הוא 2 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליון שקל מהמדווח. 

הבעיה בדוחות היתה ברישום וטיפול חשבונאי של ייחוס ירידות ערך של מלאי שהועבר בין מגזרים בקבוצת שופרסל. ננסה לעשות את זה פשוט -  נרשמה ירידת ערך מלאי בשופרסל ולא ב-Be. מדובר על מחיקות שהיו אמורות להיות ב-2018-2019 בסכום מצרפי של 7 מיליון שקל. עכשיו רשמו אותן במקום הנכון, וזקפו הכל ל-2021.  

"החברה בחנה את ההתאמות האמורות ביחס לתקופות הדיווח הרלוונטיות והגיעה למסקנה, לאחר בחינת הפרמטרים הכמותיים והאיכותיים, כי אין בהן בכדי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות הכלכליות ו/או ניתוח הדוחות הכספיים האמורים על ידי המשתמשים בדוחות הכספיים המאוחדים", כך מדגישים מנהלי שופרסל על נתוני-מספרי שופרסל, "ולכן לא מדובר בטעות מהותית המצריכה פרסום מחדש של הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה". כן, זו טעות שקטנה על המספרים של שופרסל, אבל בטח שלא קטנה על המספרים של Be.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקיצור ולעניין - וטרמן לא התקבל בגלל ההצלחה יוצאת הדופן ב-Be, בסופו של דבר - הכל אישי. יש אנשים שמסתדרים עם "הבוס הגדול", במקרה הזה יצחק אברכהן, ויש אנשים שלא. והרשימה ארוכה: ערן מאירי - יועמ״ש, תומר שני - סמנכ"ל כספים, דורון פיינברג - מזכירת החברה, אבי צימרמן - מנכ״ל שופרסל פיננסים, דפנה אנגלשטיין - סגנית מנהל אגף מערכות מידע,  אמיר גלר - מנהל נכסים, מיכל נילסן - מנהלת חדשנות סניפים,  ומארק לוברסקי - מנהל המרכז הלוגיסטי שוהם.

אז האם וטרמן מתאים להיות מנכ"ל שופרסל? יכול להיות שכן. קשר אישי והיכרות עם אברכהן הם בהחלט חשובים. האם קיבלו אותו לתפקיד בגלל הצלחה ב-Be? ממש לא. קיבלו אותו לתפקיד למרות כישלון ב-Be.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 31/03/2023 21:01
    הגב לתגובה זו
    ‏האיש לא יכול לנהל ‏חנות מכולת ‏ ‏פשוט אפס
  • 6.
    צביקה 28/03/2023 08:43
    הגב לתגובה זו
    אמיגה דן דיל
  • 5.
    אלון 27/03/2023 21:15
    הגב לתגובה זו
    בעלי המניות מבינים שטעו כשמינו את אברכהן. לא יסיים את 2023 בתפקיד. כיום שופרסל בגדר אדמה חרוכה. מוטיבציית העובדים בשפל חסר תקדים, אי סדרים חשבונאיים כפי שפורסם, אם זה נכון אז פשוט רמאות. לא יכול להיות שרשות ניירות ערך לא מבינה את חומרת הפרסום.
  • 4.
    דוד 27/03/2023 05:46
    הגב לתגובה זו
    אני עבדתי בשופרסל כמה שנים וכול מילה בכתבה בסלע
  • 3.
    חוויית הקניה ב BE זה כמו באפסנאות צה"לית (ל"ת)
    סוד העושק 26/03/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לשון 26/03/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
    חחחח רווחים או חברים
  • 1.
    דן 26/03/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    חוסר הבנה בסיסי בקמעונאות. מינוי הזוי של אברכהן, אחד דואג לתחת של השני. חילקו בונוסים לעובדים כאמתלה למשוך בונוסים לעצמם למרות ההתרסקות ברווחיות. איפה רשות ניירות ערך? שיבדקו טוב טוב מה קורה שם
  • עובד שופרסל 26/03/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    גם האימפריה הרומית נפלה בסופו של דבר, עבדתי בחברה 17 שנה, מנגנון מנופח במשרדים, לכל בקבוק קולה יש פקידה בנפרד, חלוקת רווחים להנהלה לא הגיונית תוך זריקת כמה עצמות לנו העובדים בסניפים, מעולם לא הקשיבו לדעה מקצועית מהשטח המוטו היה תמיד:״ אתם תעשו מה שאנחנו נגיד חכם לעשות, אל תחשבו, תמלאו הוראות״ שחצנות ויהירות ניהולית
  • פתח תקוה (ל"ת)
    אבו קשידה 26/03/2023 22:58
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.