אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

איך להתקדם בקריירה? המקרה של אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל

הנימוק שניתן למינוי של וטרמן למנכ"ל הרשת היה "הישגים עסקיים מצויינים ברשת Be". אבל מסתבר שב-2022 Be בכלל הפסידה וגם הרווחים שנרשמו לפני כן היו מנופחים. אז איך הוא קיבל את התפקיד? תשאלו את יצחק אברכהן 
אבישי עובדיה | (9)

הדוחות הכספיים של שופרסל ברבעון הרביעי היו חלשים, אבל מה שתפס והפך לכותרת אצלנו היה העובדה הזאת -  6 שנים אחרי הרכישה ושופרסל עדיין לא מצליחה להרוויח מ-Be. בתוך האייטם היה פירוט נוסף: המכירות במגזר Be הסתכמו ברבעון הרביעי ב-255 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל. ההפסד התפעולי ברבעון - 7 מיליון שקל. בשנה כולה - הסתכמו ההכנסות ב-1.045 מיליארד, גידול של 8%, אבל בשורה התחתונה הפסידה הרשת 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. המדהים הוא שחלפו כמעט שש שנים אחרי רכישת ניופארם שהפכה ל-Be ושופרסל לא מצליחה למרות החוזקה והסינרגיות להפוך את רשת הדראגסטורים לרווחית.

אבל יש משהו יותר מדהים. לפני פחות משנה מונה מנכ"ל חדש לשופרסל. אורי וטרמן. הנה הנימוק להפיכת וטרמן למנכ"ל הרשת הקמעונאית הגדולה בארץ -  "אורי וטרמן הוביל את הקמתה של רשת Be ומנהל אותה בהצלחה מזה כחמש שנים. וטרמן הוביל למהלכים אסטרטגיים והישגים עסקיים מצוינים, רשת שבעברה הפסידה במשך יותר מ-25 שנים, שינתה את פניה והפכה למותג מוכר ומשמעותי בישראל". אלו דבריו של יצחק אברכהן, יו"ר קבוצת שופרסל שוטרמן נחשב למקורבו.

הכל אישי. Be היא לא סיפור הצלחה, אין הישגים עסקיים מצוינים. הבחירה בוטרמן יכולה להיות סיפור הצלחה גדול, אבל הסיבות והשיקולים לבחירתו לא נכונים, אולי לא מקצועיים, מה שבטוח לנפנף בהצלחה ב-Be זה קשקוש. הבחירה היא אישית. אבל, מקורבים טוענים  - "כשהחברה נרכשה היא היתה עם מחזור של 550 מיליון שקל. היעדים היו להביא את החברה למחזור של מיליארד שקל ולהביא אותה לאיזון. החברה הצליחה במטרות האלו. עכשיו היעד  להביא אותה לרווחיות מקובלת בענף וזה יקרה תוך שנתיים".

אם באמת הבחירה היתה על רקע ההצלחה העסקית של Be, אז הדירקטורים צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות ולדרוש את פיטורי וטרמן. למה? כי ב-2022 הרשת הפסידה 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. במחצית 2022 וטרמן ניהל את Be. אז נכון שהרווח זה לא חזות הכל, נכון שיש פרמטרים נוספים לקביעת איכות הניהול, אבל רווח וצמיחה במכירות הם פרמטר חשוב ובזה Be לא להיט.

ומהדוחות השנתיים מסתבר שגם הרווחים שהיו ב-Be הם מנופחים. וטרמן כמנכ"ל Be  פרסם דוחות כספיים לשנת 2021 שהצביעו על רווח של 9 מיליון שקל. הדוחות חושפים שהיה תיקון בדוחות והרווח הוא 2 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליון שקל מהמדווח. 

הבעיה בדוחות היתה ברישום וטיפול חשבונאי של ייחוס ירידות ערך של מלאי שהועבר בין מגזרים בקבוצת שופרסל. ננסה לעשות את זה פשוט -  נרשמה ירידת ערך מלאי בשופרסל ולא ב-Be. מדובר על מחיקות שהיו אמורות להיות ב-2018-2019 בסכום מצרפי של 7 מיליון שקל. עכשיו רשמו אותן במקום הנכון, וזקפו הכל ל-2021.  

"החברה בחנה את ההתאמות האמורות ביחס לתקופות הדיווח הרלוונטיות והגיעה למסקנה, לאחר בחינת הפרמטרים הכמותיים והאיכותיים, כי אין בהן בכדי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות הכלכליות ו/או ניתוח הדוחות הכספיים האמורים על ידי המשתמשים בדוחות הכספיים המאוחדים", כך מדגישים מנהלי שופרסל על נתוני-מספרי שופרסל, "ולכן לא מדובר בטעות מהותית המצריכה פרסום מחדש של הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה". כן, זו טעות שקטנה על המספרים של שופרסל, אבל בטח שלא קטנה על המספרים של Be.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקיצור ולעניין - וטרמן לא התקבל בגלל ההצלחה יוצאת הדופן ב-Be, בסופו של דבר - הכל אישי. יש אנשים שמסתדרים עם "הבוס הגדול", במקרה הזה יצחק אברכהן, ויש אנשים שלא. והרשימה ארוכה: ערן מאירי - יועמ״ש, תומר שני - סמנכ"ל כספים, דורון פיינברג - מזכירת החברה, אבי צימרמן - מנכ״ל שופרסל פיננסים, דפנה אנגלשטיין - סגנית מנהל אגף מערכות מידע,  אמיר גלר - מנהל נכסים, מיכל נילסן - מנהלת חדשנות סניפים,  ומארק לוברסקי - מנהל המרכז הלוגיסטי שוהם.

אז האם וטרמן מתאים להיות מנכ"ל שופרסל? יכול להיות שכן. קשר אישי והיכרות עם אברכהן הם בהחלט חשובים. האם קיבלו אותו לתפקיד בגלל הצלחה ב-Be? ממש לא. קיבלו אותו לתפקיד למרות כישלון ב-Be.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 31/03/2023 21:01
    הגב לתגובה זו
    ‏האיש לא יכול לנהל ‏חנות מכולת ‏ ‏פשוט אפס
  • 6.
    צביקה 28/03/2023 08:43
    הגב לתגובה זו
    אמיגה דן דיל
  • 5.
    אלון 27/03/2023 21:15
    הגב לתגובה זו
    בעלי המניות מבינים שטעו כשמינו את אברכהן. לא יסיים את 2023 בתפקיד. כיום שופרסל בגדר אדמה חרוכה. מוטיבציית העובדים בשפל חסר תקדים, אי סדרים חשבונאיים כפי שפורסם, אם זה נכון אז פשוט רמאות. לא יכול להיות שרשות ניירות ערך לא מבינה את חומרת הפרסום.
  • 4.
    דוד 27/03/2023 05:46
    הגב לתגובה זו
    אני עבדתי בשופרסל כמה שנים וכול מילה בכתבה בסלע
  • 3.
    חוויית הקניה ב BE זה כמו באפסנאות צה"לית (ל"ת)
    סוד העושק 26/03/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לשון 26/03/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
    חחחח רווחים או חברים
  • 1.
    דן 26/03/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    חוסר הבנה בסיסי בקמעונאות. מינוי הזוי של אברכהן, אחד דואג לתחת של השני. חילקו בונוסים לעובדים כאמתלה למשוך בונוסים לעצמם למרות ההתרסקות ברווחיות. איפה רשות ניירות ערך? שיבדקו טוב טוב מה קורה שם
  • עובד שופרסל 26/03/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    גם האימפריה הרומית נפלה בסופו של דבר, עבדתי בחברה 17 שנה, מנגנון מנופח במשרדים, לכל בקבוק קולה יש פקידה בנפרד, חלוקת רווחים להנהלה לא הגיונית תוך זריקת כמה עצמות לנו העובדים בסניפים, מעולם לא הקשיבו לדעה מקצועית מהשטח המוטו היה תמיד:״ אתם תעשו מה שאנחנו נגיד חכם לעשות, אל תחשבו, תמלאו הוראות״ שחצנות ויהירות ניהולית
  • פתח תקוה (ל"ת)
    אבו קשידה 26/03/2023 22:58
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.