אורי וטרמן מנכל שופרסל
צילום: אלעד גוטמן

איך להתקדם בקריירה? המקרה של אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל

הנימוק שניתן למינוי של וטרמן למנכ"ל הרשת היה "הישגים עסקיים מצויינים ברשת Be". אבל מסתבר שב-2022 Be בכלל הפסידה וגם הרווחים שנרשמו לפני כן היו מנופחים. אז איך הוא קיבל את התפקיד? תשאלו את יצחק אברכהן 
אבישי עובדיה | (9)

הדוחות הכספיים של שופרסל ברבעון הרביעי היו חלשים, אבל מה שתפס והפך לכותרת אצלנו היה העובדה הזאת -  6 שנים אחרי הרכישה ושופרסל עדיין לא מצליחה להרוויח מ-Be. בתוך האייטם היה פירוט נוסף: המכירות במגזר Be הסתכמו ברבעון הרביעי ב-255 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל. ההפסד התפעולי ברבעון - 7 מיליון שקל. בשנה כולה - הסתכמו ההכנסות ב-1.045 מיליארד, גידול של 8%, אבל בשורה התחתונה הפסידה הרשת 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. המדהים הוא שחלפו כמעט שש שנים אחרי רכישת ניופארם שהפכה ל-Be ושופרסל לא מצליחה למרות החוזקה והסינרגיות להפוך את רשת הדראגסטורים לרווחית.

אבל יש משהו יותר מדהים. לפני פחות משנה מונה מנכ"ל חדש לשופרסל. אורי וטרמן. הנה הנימוק להפיכת וטרמן למנכ"ל הרשת הקמעונאית הגדולה בארץ -  "אורי וטרמן הוביל את הקמתה של רשת Be ומנהל אותה בהצלחה מזה כחמש שנים. וטרמן הוביל למהלכים אסטרטגיים והישגים עסקיים מצוינים, רשת שבעברה הפסידה במשך יותר מ-25 שנים, שינתה את פניה והפכה למותג מוכר ומשמעותי בישראל". אלו דבריו של יצחק אברכהן, יו"ר קבוצת שופרסל שוטרמן נחשב למקורבו.

הכל אישי. Be היא לא סיפור הצלחה, אין הישגים עסקיים מצוינים. הבחירה בוטרמן יכולה להיות סיפור הצלחה גדול, אבל הסיבות והשיקולים לבחירתו לא נכונים, אולי לא מקצועיים, מה שבטוח לנפנף בהצלחה ב-Be זה קשקוש. הבחירה היא אישית. אבל, מקורבים טוענים  - "כשהחברה נרכשה היא היתה עם מחזור של 550 מיליון שקל. היעדים היו להביא את החברה למחזור של מיליארד שקל ולהביא אותה לאיזון. החברה הצליחה במטרות האלו. עכשיו היעד  להביא אותה לרווחיות מקובלת בענף וזה יקרה תוך שנתיים".

אם באמת הבחירה היתה על רקע ההצלחה העסקית של Be, אז הדירקטורים צריכים לעמוד על הרגליים האחוריות ולדרוש את פיטורי וטרמן. למה? כי ב-2022 הרשת הפסידה 3 מיליון שקל לעומת רווח של 2 מיליון שקל ב-2021. במחצית 2022 וטרמן ניהל את Be. אז נכון שהרווח זה לא חזות הכל, נכון שיש פרמטרים נוספים לקביעת איכות הניהול, אבל רווח וצמיחה במכירות הם פרמטר חשוב ובזה Be לא להיט.

ומהדוחות השנתיים מסתבר שגם הרווחים שהיו ב-Be הם מנופחים. וטרמן כמנכ"ל Be  פרסם דוחות כספיים לשנת 2021 שהצביעו על רווח של 9 מיליון שקל. הדוחות חושפים שהיה תיקון בדוחות והרווח הוא 2 מיליון שקל - ירידה של 7 מיליון שקל מהמדווח. 

הבעיה בדוחות היתה ברישום וטיפול חשבונאי של ייחוס ירידות ערך של מלאי שהועבר בין מגזרים בקבוצת שופרסל. ננסה לעשות את זה פשוט -  נרשמה ירידת ערך מלאי בשופרסל ולא ב-Be. מדובר על מחיקות שהיו אמורות להיות ב-2018-2019 בסכום מצרפי של 7 מיליון שקל. עכשיו רשמו אותן במקום הנכון, וזקפו הכל ל-2021.  

"החברה בחנה את ההתאמות האמורות ביחס לתקופות הדיווח הרלוונטיות והגיעה למסקנה, לאחר בחינת הפרמטרים הכמותיים והאיכותיים, כי אין בהן בכדי להשפיע על אופן קבלת ההחלטות הכלכליות ו/או ניתוח הדוחות הכספיים האמורים על ידי המשתמשים בדוחות הכספיים המאוחדים", כך מדגישים מנהלי שופרסל על נתוני-מספרי שופרסל, "ולכן לא מדובר בטעות מהותית המצריכה פרסום מחדש של הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה". כן, זו טעות שקטנה על המספרים של שופרסל, אבל בטח שלא קטנה על המספרים של Be.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקיצור ולעניין - וטרמן לא התקבל בגלל ההצלחה יוצאת הדופן ב-Be, בסופו של דבר - הכל אישי. יש אנשים שמסתדרים עם "הבוס הגדול", במקרה הזה יצחק אברכהן, ויש אנשים שלא. והרשימה ארוכה: ערן מאירי - יועמ״ש, תומר שני - סמנכ"ל כספים, דורון פיינברג - מזכירת החברה, אבי צימרמן - מנכ״ל שופרסל פיננסים, דפנה אנגלשטיין - סגנית מנהל אגף מערכות מידע,  אמיר גלר - מנהל נכסים, מיכל נילסן - מנהלת חדשנות סניפים,  ומארק לוברסקי - מנהל המרכז הלוגיסטי שוהם.

אז האם וטרמן מתאים להיות מנכ"ל שופרסל? יכול להיות שכן. קשר אישי והיכרות עם אברכהן הם בהחלט חשובים. האם קיבלו אותו לתפקיד בגלל הצלחה ב-Be? ממש לא. קיבלו אותו לתפקיד למרות כישלון ב-Be.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלי 31/03/2023 21:01
    הגב לתגובה זו
    ‏האיש לא יכול לנהל ‏חנות מכולת ‏ ‏פשוט אפס
  • 6.
    צביקה 28/03/2023 08:43
    הגב לתגובה זו
    אמיגה דן דיל
  • 5.
    אלון 27/03/2023 21:15
    הגב לתגובה זו
    בעלי המניות מבינים שטעו כשמינו את אברכהן. לא יסיים את 2023 בתפקיד. כיום שופרסל בגדר אדמה חרוכה. מוטיבציית העובדים בשפל חסר תקדים, אי סדרים חשבונאיים כפי שפורסם, אם זה נכון אז פשוט רמאות. לא יכול להיות שרשות ניירות ערך לא מבינה את חומרת הפרסום.
  • 4.
    דוד 27/03/2023 05:46
    הגב לתגובה זו
    אני עבדתי בשופרסל כמה שנים וכול מילה בכתבה בסלע
  • 3.
    חוויית הקניה ב BE זה כמו באפסנאות צה"לית (ל"ת)
    סוד העושק 26/03/2023 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לשון 26/03/2023 15:54
    הגב לתגובה זו
    חחחח רווחים או חברים
  • 1.
    דן 26/03/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    חוסר הבנה בסיסי בקמעונאות. מינוי הזוי של אברכהן, אחד דואג לתחת של השני. חילקו בונוסים לעובדים כאמתלה למשוך בונוסים לעצמם למרות ההתרסקות ברווחיות. איפה רשות ניירות ערך? שיבדקו טוב טוב מה קורה שם
  • עובד שופרסל 26/03/2023 16:10
    הגב לתגובה זו
    גם האימפריה הרומית נפלה בסופו של דבר, עבדתי בחברה 17 שנה, מנגנון מנופח במשרדים, לכל בקבוק קולה יש פקידה בנפרד, חלוקת רווחים להנהלה לא הגיונית תוך זריקת כמה עצמות לנו העובדים בסניפים, מעולם לא הקשיבו לדעה מקצועית מהשטח המוטו היה תמיד:״ אתם תעשו מה שאנחנו נגיד חכם לעשות, אל תחשבו, תמלאו הוראות״ שחצנות ויהירות ניהולית
  • פתח תקוה (ל"ת)
    אבו קשידה 26/03/2023 22:58
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים