אסף אלמגור מנכל קבוצת בזן
צילום: באדיבות קבוצת בזן
דוחות

בזן בדוח חזק: הרווח הרבעוני והשנתי קפץ בעשרות אחוזים

ה-EBITDA המנוטרל ירד ב-4% ברבעון הרביעי ל-163 מיליון דולר; בשנת 2022 עולה הוא זינק ב-52%; הרווח ברבעון עלה ב-37% לעומת הרבעון המקביל ובשנה כולה הוא קפץ ב-74%; ההכנסות ברבעון עלו ב-26%
דור עצמון | (3)

חברת בזן בזן 2.27% העוסקת בזיקוק נפט גולמי, ייצור ומכירת דלקים, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם הכנסותיה הסתכמו ב-2.47 מיליארד דולר לעומת הכנסות של 1.953 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 26.5%.

בשנת 2022 כולה הכנסותיה הסתכמו ב-10.828 מיליארד דולר לעומת הכנסות של 6.577 מיליארד דולר ב-2021 - עלייה של 64.6%.

בזן מושפעת כמובן ממחירי הנפט בעולם. שנת 2022 הייתה שנה טובה במיוחד עבור שווקי הנפט והאנרגיה בעולם לאור השפעות מלחמת רוסיה-אוקראינה שהקפיצה את מחירי הנפט כתוצאה מחרמות וסנקציות של מדינות המערב כנגד רוסיה. רוסיה היא יצואנית נפט וגז טבעי מהגדולות בעולם שמספקת את מרבית הצריכה האירופאית במיוחד בחודשי החורף הקרים. עם תחילת המלחמה זינקו מחירי האנרגיה בעולם לגבהים שלא נראו זה זמן רב אך ברבעון האחרון נצפתה ירידה במחירים כשאחת הסיבות היא החורף החם באירופה שמנע משבר אנרגיה לו ציפו.

ה-EBITDA המנוטרל הסתכם ברבעון הרביעי ב-163 מיליון דולר לעומת EBITDA מנוטרל של 170 מיליון דולר ברבעון המקביל - ירידה של 4.1%, בחברה מסבירים כי הירידה נובעת מטיפול תקופתי. בשנת 2022 כולה הסתכם ה-EBITDA המנוטרל ב-776 מיליון דולר לעומת EBITDA מנוטרל של 511 מיליון דולר ב-2021 - זינוק של 51.8%.

הרווח הנקי של בזן הרבעון הרביעי הסתכם הב-122 מיליון דולר לעומת רווח של 89 מיליון דולר ברבעון המקביל - עלייה של 37%. עם זאת, ב-2022 כולה הסתכם הרווח הנקי ב-441 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 253 מיליון דולר ב-2021 - זינוק של 74%.

ההון העצמי של החברה עלה ב-371 מיליון דולר לעומת 2021 והסתכם ב-1.744 מיליארד דולר. החוב הפיננסי נטו ירד ב-224 מיליון דולר והסתכם ב-617 מיליון דולר. בזן הודיעה על חלוקת דיבידנד של 220 מיליון דולר, ובמקביל מעלות S&P העלתה את דירוג האשראי ל-"+A'' עם תחזית יציבה.

משה קפלינסקי, יו"ר קבוצת בזן: "בזן מהווה אי של יציבות במציאות גלובלית מורכבת בתחום האנרגיה והיא תמשיך להיות נדבך משמעותי בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. ביצענו בחינה של האסטרטגיה שלנו ומיקדנו אותה בהתאם למציאות המשתנה. התוצאות הטובות מאוד השנה מאפשרות לנו להמשיך ולנהל באחריות הן את ההשקעות באסטרטגיה ונכסים, הן את הורדת החוב והן לחלק דיבידנד. בחודש דצמבר נכנס אסף אלמגור לתפקיד מנכ"ל קבוצת בזן, זאת לאחר הודעת מלאכי אלפר על פרישתו. אלמגור צמח בתוך הקבוצה ובתפקידו האחרון שימש במשך 10 שנים כמנכ"ל חברת הבת כרמל אולפינים. בהתאם למדיניות, אנו נחלק דיבידנד של 220 מיליון דולר לבעלי המניות, מתוכם 20 מיליון דולר יהיו בדרך של רכישה עצמית, וזאת לצד המשך הקטנת החוב של החברה בצורה משמעותית".

אסף אלמגור, מנכ"ל קבוצת בזן: "שנת 2022 מסתיימת עבור הקבוצה עם המשך שיפור בביצועים העסקיים וניצולת כמעט מקסימלית של כל מתקני הזיקוק. למרות האתגרים בשווקים, יכולותיה הגבוהות של בזן הובילו לניצול אפיקי הרווח בתחום הזיקוק ואנו צופים כי המגמה תמשך גם ברבעון הראשון של 2023. קבוצת בזן ניצלה את הגמישות הגבוהה במתקניה על מנת למקסם את פעילות מגזר הזיקוק ורווחיות הקבוצה. מרווח הזיקוק המנוטרל השנתי הכפיל את עצמו והסתכם ב-13.9 דולר לחבית, לעומת 7 דולר לחבית בשנת 2021.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ה-EBITDA המנוטרל שהגיע לשיא של 776 מיליון דולר והרווח הנקי של 441 מיליון דולר – פי 2 כמעט משנה שעברה. שנת 2023 נפתחה עם המשך של אותה המגמה והסביבה העסקית ממשיכה להיות חיובית גם ברבעון הראשון של השנה. מרווח הסולר מעל הברנט – המוצר העיקרי שבזן מייצרת המהווה למעלה מ-40% מהתפוקה שלנו, ממשיך להיות גבוה מאוד והגיע בסמוך לפרסום הדוח ל 28 דולר לחבית. מדובר בסביבת שוק מצוינת עבור בזן. התוצאות המרשימות במגזר הזיקוק הצליחו לכסות על שנה עם תרומה צנועה של מגזר הפולימרים עם EBITDA של 32 מיליון דולר, תוצאה שנבעה בעיקר מצעדים נרחבים בכלכלות ברחבי העולם שננקטו בנסיון לטפל באינפלציה באמצעות העלאת הריבית. הביקוש שנפגע כתוצאה מכך משפיע באופן ישיר על מגזר הפולימרים.

"בנוגע לחוב הפיננסי נטו, פעלנו לטובת הורדה משמעותית של החוב מרמה של 841 מיליון דולר בסוף 2021 לרמה של 617 מ' ד' בסוף שנה זו ויחס חוב פיננסי של 0.8. בהמשך ישיר לכך, אתמול פורסם דוח הדירוג של חברת מעלות S&P שהביעה אמון בפעילות שלנו והעלתה את דירוג האשראי של בזן ל'+A' עם תחזית יציבה. בהמשך לדוח ה-ESG שפורסם בחודש ספטמבר האחרון, אישרנו מדיניות חדשה של תרומה לקהילה - חצי אחוז מתוך הרווח לפני מס (כ-10 מיליון שקל על בסיס רווחי השנה), ובכך אנו מיישרים קו עם הבנצ'מארק הגלובאלי המקובל בתחום זה לצד החברות המובילות בעולם".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יריב 09/03/2023 12:57
    הגב לתגובה זו
    בל נשכח שבזן הייתה לא כל כך מזמן על סף הסדר וגייסה הון בהנפקה לבעלי המניות במחירים נמוכים. העלאת הדרוג משקפת שיפור אמיתי במבנה הון. חשוב לנצל תקופות טובות לחיסול החוב, במיוחד כשהריבית כל כך עולה בעולם. ועוד היו עודפים מרשימים לדיבידנד. שאפו להנהלה.
  • 2.
    מושקע 09/03/2023 10:45
    הגב לתגובה זו
    אמיתי חשבתי מינימום 10 עולה מקסימום 50, אבל השוק אוי השוק. חלאס תמחקו אותה ושכל בעל מניות יהיה פרטי. שוק ההון הורס חברות.
  • 1.
    דוח פצצה דיבידנד 18%, מכפיל רווח נמוך (ל"ת)
    אנונימי 09/03/2023 08:36
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.