אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
רווח והסבר

מכירות של 150 אלף שקל, הפסד של 19 מיליון - ואתם מממנים את ההפסד

איך לזהות תמרורי אזהרה לקראת הנפקה, מה זה שווי פעילות ולמה עכשיו קבסיר מעניינת יותר מאשר לפני שנתיים?
אבישי עובדיה | (17)

שנתיים אחרי ההנפקה, חברת קבסיר שמפתחת קורסים ומוכרת אותם באינטרנט, מכניסה 35-40 אלף שקל ברבעון. בכל אחד מהרבעונים של 2022 היא הכניסה סכום כזה, כ-150 אלף שקל בשנה כולה. היא עשתה את זה עם הפסד של 19 מיליון שקל בשנה. זה לא פשוט להכניס 150 אלף שקל בשנה ולהפסיד סכום כזה, קבסיר עושה את זה במשך שנתיים. איתי קופל הבעלים והמנכ"ל חתום על הדוחות המזעזעים האלו.

היא עושה את זה מאז ההנפקה. הנפקה שבה רוסאריו החתם המוביל הצליח לגייס לה  סכום של 75 מיליון שקל לפי שווי של כ-240 מיליון שקל. אלמלא ההנפקה החברה הכושלת הזו לא היתה חיה. אלמלא ההנפקה - האנשים בתמונה (מימין לשמאל) אריאב כהן, סמנכ"ל שיווק קבסיר; סימי אפרתי, מבעלי השליטה בקבסיר; איתי קופל, מנכ"ל קבסיר ; דברת דגן, סמנכ"לית כספים, לא היו מתפרנסים מהחברה והיו נאלצים כנראה לחפש מקום עבודה אחר.

 

מאז ההנפקה, המניה ירדה בכ-80% לשווי של כ-45 מיליון שקל. השווי הזה שקול למזומנים בקופה. בקופה (בגדול) היו כספי ההנפקה, שריפת המזומנים עמדה בערך על 30 מיליון ונשאר סכום מכובד. 

השוק נותן לפעילות ולטכנולוגיה שווי אפס, ושתי שורות על התיאוריה של שווי פעילות -  השווי בשוק מבטא שווי של פעילות החברה לצד שווי של נכסים שלא קשורים לפעילות (לרוב מזומנים או חוב פיננסי, יכול להיות גם נדל"ן ועוד). אם קבסיר היתה שווה 60 מיליון ובקופה היו לה 45 מיליון, המשמעות היתה שהשוק מעריך את הפעילות שלה ב-15 מיליון שקל. אם קבסיר היתה בשווי 30 מיליון שקל, אז זה אומר שהשוק היה מעריך את הפעילות במינוס 15 מיליון שקל - זה קורה כי השוק גם מתמחר הפסדים עתידיים. במקרה שלנו זה בול פגיעה - השוק והמזומנים שווים.  

אז אולי עכשיו המניה מעניינת? צריך וחשוב לזכור - קבסיר היא סמי-הונאה, אבל זה לא אומר שאחרי נפילה של 80% המניה שלה לא כדאית. לפעמים קשה לנתק את העבר, אבל בהשקעות כל יום זה יום חדש עם נתונים חדשים - יש בשוק הרבה הנפקות שירדו ב-80%-90% ואולי כעת הן מעניינות, כל חברה והמקרה שלה. 

במקרה של קבסיר הבעיה הגדולה היא שריפת המזומנים הגדולה. אם לא יקרה אירוע של השבחה, הכסף יתאדה תוך 2-3 שנים, אולי יותר כי היא צמצמה בהוצאות ואולי תצליח להגדיל הכנסות. אם מישהו יבוא וישלם על הטכנולוגיה, יש פה מניה שיכולה לעניין - עדיין מסוכן מאוד, שלא תטעו ותחשבו שזו המלצה. אבל הסיכון כבר לא כמו שהיה לפני שנתיים - כשהמוסדיים הכניסו אתכם להשקעה הכושלת הזו. המוסדיים שהשתתפו בהנפקה (והגיעו להחזקת בעלי עניין) היו אלטשולר שחם ופסגות. הם ספגו הפסדים כבדים שזה בעצם הפסדים שלכם כמובן.  

מה אפשר ללמוד ממקרה קבסיר?

לפני שנתיים כתבנו על כך שיש מקום לסטארטאפים בבורסה המקומית, זה אפילו מצוין, אבל הכל מתחיל ונגמר בשווי. תנו למשקיעים כאן חברות בשווי סביר גם בלי הכנסות ועם חלום - סבבה, אבל אל תנצלו את הציבור ותתנו לו חברות חלום בשוויים מנופחים. קבסיר היא רק דוגמה לאותן 100 פלוס חברות שהונפקו בשוויים מנופחים וכל מה שניתן לעשות כעת זה להסיק מסקנות וללמוד מהעבר - הנפקות בהגדרה מבטאות מכירה-מימוש של בעלים. יש סיכוי לא קטן שלא תרוויחו בהנפקות, אלא אם לבעלי השליטה יש רצון (וגם שכל) לחשוב לטווח ארוך ולשתף את הציבור ברווחים. מי שמנפיק במחיר סביר ומייצר לגופים המוסדיים רווחים, מקבל קרדיט שילך איתו גם בהמשך. ויש גם כאלו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפני שנתיים ביקרנו, תרתי משמע, ב-את קבסיר (ביקרנו את הנפקה וביקרנו בחברה - ווידאו למטה). הפריע לנו מאוד שהחברה שמגייסת מהציבור לפי שווי שעולה על 200 מיליון שקל סכום משמעותי מאוד של 75 מיליון שקל, עושה זאת במחיר-שווי שהוא פי 4-5 מהשווי שהיה גיוס רק לפני שנה. היא בעצם גייסה סכום כמעט כפול מהשווי שלה לפני שנה. זה תמרור אזהרה גדול למשקיעים. תמרור נוסף הוא ידוענים. איתן סטיבה, שהגיע לחלל במסגרת חללית של SpaceX לפני כשנה, היה מבעלי המניות ודאג למכור אותן יחסית מהר. 

 

הפריע לנו שהחברה מגייסת חודשים בודדים אחרי שהתחילה ליישם את המודל העסקי שלה ויש לה רק אלפי מנויים בודדים. עכשיו באים? שאתם באמצע תהליך. חכו לתוצאות של הניסוי, למה לרוץ? כי אתם מקבלים שווי של חברה שהניסוי-יישום המודל העסקי  כבר הצליח מעל ומעבר...

חוץ מזה, לדעתנו לקבסיר לא היתה בשורה בשוק, במיוחד כשהמתחרות שלה גדולות וחזקות. אז החלטנו לבקר במשרדי החברה. קיבלנו הרבה תגובות טובות וגם שליליות - אמרו לנו שאנחנו לא נותנים צ'אנס. אנחנו נותנים, אנחנו רק חושבים שמי שמכוון לנצל-לעשוק את הציבור כבר בהנפקה, לא מגיע לו צ'אנס. אם קבסיר היתה מגייסת לפי שווי של 50 מיליון שקל בדומה לגיוס הקודם שלה ואפילו אם היתה משכנעת שהשווי צריך להיות גבוה יותר בשל התפתחויות בחברה - וולקאם. אבל זה לא המקרה כאן וזה גם לא השתנה אחרי שנתיים. זה התברר כפלופ גדול, אחד מני רבים. 

והסתייגות-כוכבית חשובה: ההסברים כאן הם לא חוכמה בדיעבד. זה נכון שאף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד, וכשמתייחסים למקרים נקודתיים יכולות להיות הפתעות. זה לא קרה בקבסיר, אבל היה סיכוי (קטן מאוד) שענקית בתחומה  תקנה אותה בפרמיה. מה שנכון וחשוב יותר זה ההסתכלות מלמעלה - היו 100 ויותר הנפקות זבל בגל של לפני שנתיים. הנפקות בתמחור מנופח או חברות שבכלל לא היו צריכות להגיע לשוק והרתיעה-חשש-ביקורת על הגל הזה מוצדקים. אבל היו גם מצבים אחרים - הנפקות שהצליחו מעל ומעבר. מה שחשוב בעולם ההשקעות זו הסטטיסטיקה, התוחלת - בתוחלת ההנפקות הניבו הפסדים של מעל 65%. אגב, זה קרה עם הפסדים שונים, בכל גל הנפקות בעבר.     

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    מלמד 07/03/2023 14:27
    הגב לתגובה זו
    מה חדש בזה כי כל פעם שיש התנפחות של הבורסות בעולם מגיעות גם חברות קיקיוניות כי השיגעון של המשקיעים לא מאפשר להם חשיבה הגיונית ואז באים המפולות וחוזר חלילה
  • 14.
    למה בחור בן 20 חרדי מקבל 5000 שקל לחודש בלי לעבוד ????? (ל"ת)
    m2041 07/03/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אבנר 06/03/2023 00:08
    הגב לתגובה זו
    אני לא יכול יותר לממן להם את הקצבאות.
  • הבעיה היא לימודי הליבה של החרדים (ל"ת)
    בת אל 06/03/2023 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הרגע התעוררתי 05/03/2023 18:47
    הגב לתגובה זו
    אבוג'ן מפסידה למשקיעים כבר כ200 מליון דולר, 20 שנה אין מוצר שעובד או יש מוצר וחצי חלשים מאד .והמנכל שומר על כסאו.תכתבו עליהם
  • 11.
    משקיען 05/03/2023 14:33
    הגב לתגובה זו
    כתבה נכונה ואמיצה כל הכבוד לכתב הנהלת הבורסה לנייע מעודדת את העוקץ הנרחב הזה כלפי ציבור המשקיעים הרחב הם מעודדים כניסה של חברות מסוכנות מאוד ולא בשלות פיננסית ועסקי ובמחיר ושווי שוק מטורף - בעצם מוכרים לציבור חלק מהמניות במחיר מטורף של פי 5 מהשווי האמיתי ואף יותר מה הפלא שכל המניות האלו קורסות הרי מדובר בתרמית בזוייה ונוראית של הבורסה, הנהלתה, היזמים והחתמים - תרגיל עוקץ שפל ונבזי המאפשר לגזול מיליארדים ואף עשרות מיליארדי ש"ח מהציבור.
  • 10.
    מעכשיו הם מפגינים הנוכחים האלו (ל"ת)
    רוקר 05/03/2023 06:19
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מנש 04/03/2023 19:49
    הגב לתגובה זו
    ולהגיש גם תביעות נגד הקרנות שהשקיעו את כספי המשקעים בחברות כאלה הגיע הזמן לסדר
  • 8.
    דויד - הצבר 04/03/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
    חברות פח אשפה ומנכ"לים זבל מקרנות הפנסייה והגמל המועלים בכספי הציבור בהימורים כאילו מדובר בלאס וגאס. הגיע הזמן שיתבעו אתום אישית ויחפרו במערכת קבלת החלטות.
  • 7.
    משקיע 04/03/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
    שקיים כבר עשרות שנים מאוד פופולרי בארץ.הפריירים שמתפתים להשקיע בדרך כלל זה המוסדיים אם זה בגלל חולשה במנת המשכל או חברים של חברים מי שמפסיד זה ציבור החוסכים.לא מכיר את החברה הספציפית בגדול זה לגיטימי שחברה בתחילת דרכה תפסיד זה מאוד תלוי מה הם עושים, אבל ישנם הרבה מקרים שבהם מדובר על תרמית חוקית של גנבת כספי הציבור.
  • 6.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 04/03/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רוני 04/03/2023 12:55
    הגב לתגובה זו
    היי אבישי, כיף לקרוא אותך. אשמח אם תכתוב מידי פעם גם על חברות מוצלחות עם עתיד.
  • הוא כתב על נאוויטס לאחרונה. קרא ותחליט אם מתאים לך. (ל"ת)
    יריב 05/03/2023 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שרון 04/03/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    כתבה מענינת שמסבירה איך הונפקו חברות מנופחות. חשוב לבדוק כמה קיבלו עמלות חיתום,עמלות הפצה, שיווק. אם המניות הועברו לתיקי לקוחות בפיזור זה מהלך לא הגון בלשון המעטה...את זה רשות ני"ע חייבת לבדוק.
  • 3.
    דני 04/03/2023 12:29
    הגב לתגובה זו
    תנו לציבור את הרשימה הרשלנית שהזמינה בהנפקה ואנו הציבור נעניש אותם
  • 2.
    כתבה בלי להגיד כמה המהפכה המשפטית טובה ומועילה לנו (ל"ת)
    וואו 04/03/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב 04/03/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
    לא מבין איך חתם מוציא כזו חברה לשוק .
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.