קרן ההשקעה בנדל"ן אולדר תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג לשלד קנזון
סוף סוף יש מיזוג בשלד קנזון 0% . מדובר על חברת אולדר קפיטל שהיא קרן השקעה בנדל"ן בארה"ב ופורטוגל ומנהלים אותה הישראלים צבי חלמיש, לשעבר סגן החשב הכללי במשרד האוצר, שהפך להיות מנכ"ל חברת אשרא ואז הצטרף לחברת הייעוץ גיזה, וכן יו"ר החברה יונה במברגר והמנכ"ל המשותף הנוסף - אמיר חלדי, כאשר אולדר תקבל 73% ממניות השלד ואופציות למימוש במחיר ההקצאה של 5% נוספים.
אולדר שהוקמה ב-2012 מנהלת קרנות נדל"ן בתחום הדיור להשכרה בארה"ב ובפרויקטים יזמיים בארה"ב ובפורטוגל בשווי כולל של כ-600 מיליון דולר. המשרדים שלה נמצאים בניו יורק. אולדר צופה הכנסות מפעילות שוטפת, דמי ייזום ודמי הצלחה (לא כולל שערוכים) של כ-10 מיליון דולר בשנת 2022.
לדברי אולדר, מאז הקמתה היא ביצעה עיסקאות בהיקף של 4,000 יחידות דיור להשכרה ובסכום השקעה מצטבר של מיליארד דולר. נכון להיום, אולדר מנהלת קרנות ותאגידים המחזיקים 2,000 יחידות דיור, בשווי של 600 מיליון דולר.
הנכסים של החברה נמצאים במזרח ארה"ב (בעיקר ניו-יורק, מרילנד (וושינגטון), טמפה (פלורידה) ועוד) וכן היא מחזיקה בתאגיד המפעיל כ-300 יחידות דיור להשכרה קצרת טווח באזורי ביקוש בארה"ב. נכסי החברה הם בעיקר נכסי השכרה מסוג Multi Family ו- וכן מספר מוטלים לאירוח. בנוסף, לחברה פרויקט BOT לפיתוח אזור תיירות ובילוי בחוף הים של העיר ניו יורק, מספר פרויקטים ליזמות מגורים בארה"ב ו-8 פרויקטי מגורים בפורטוגל.
- איך יכולתם להרוויח פי 4 מקריאת כתבה באתר?
- מיזוג ענק בשוק עורכי הדין: מיתר וארנון תדמור לוי בדרך למשרד הגדול בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד אומרת אולדר כי הקרנות ותאגידי ההשקעה שלה מבצעים לרוב עיסקאות בנכסים המוגדרים כ-Class B, כאשר היקף כל עיסקת רכישה נע בין 15 ל-50 מיליון דולר, ותקופת ההחזקה של השבחת כל נכס עד למימושו אורכת לרוב בין 2 ל-5 שנים.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
אבי גבאי, מנכ״ל פרטנר, קרדיט צילום: יעל גבאיפרטנר: צמיחה מתונה אך עקבית גם ברבעון השלישי
ה-EBITDA המתואם עלה ל-331 מיליון שקל, במקביל לגידול במצבת מנויי הסלולר והסיבים; שורת הרווח הושפעה מהכנסה חד פעמית בשל ביטול הפרשה למע"מ
קבוצת פרטנר פרטנר -0.14% מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי של 2025, מהן עולה צמיחה מתונה אך עקבית ברווחיות לצד המשך התחזקות בתשתיות הליבה. הרווח הנקי עלה ל-90 מיליון שקל, גידול של כ-6% מול הרבעון המקביל. הרווח התפעולי עלה לכ-132 מיליון שקל, עלייה של כ-10%, וה-EBITDA המתואם עלה לכ-331 מיליון שקל, גידול של כ-4% מול התקופה המקבילה.
יש לציין כי תוצאות הרבעון מושפעות מגורמים חד פעמיים בשני צדי ההשוואה. ברבעון הנוכחי הוכר ביטול הפרשה למע״מ בהיקף של כ-38 מיליון שקל (נטפליקס תקפיץ את פרטנר - ואיך זה קשור למע"מ?), וברבעון המקביל נרשם רווח חד פעמי של כ-24 מיליון שקל מעסקת סיבים עם לקוח עסקי. לכן, חלק מהשיפור במדדי
הרווחיות אינו משקף בהכרח מגמה תפעולית נקייה, אלא שילוב של השפעות חשבונאיות חד פעמיות בשתי התקופות.
הכנסות החברה הסתכמו ב-784 מיליון שקל, ירידה של כ-3% לעומת 811 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה נובעת מהשפעת הכנסה חד פעמית גבוהה שנרשמה אשתקד בגין השכרת סיבים ללקוח עסקי. הכנסות השירותים הסתכמו ב-650 מיליון שקל, ירידה של כ-5% בהשוואה לאותה השפעה חד-פעמית. מנגד, ההכנסות ממכירת ציוד רשמו גידול של כ-5% והגיעו ל-134 מיליון שקל.
ברקע התוצאות, החברה השיקה בסוף הרבעון את שירות הטלוויזיה המשודרג +Partner tv, הכולל ממשק חדש והיצע תכנים רחב יותר. שדרוג כלל מנויי הטלוויזיה הושלם בתחילת הרבעון הרביעי. בסגמנט האינטרנט, מצבת מנויי הסיבים האופטיים עלתה ב-5 אלף מנויים ברבעון, וה-ARPU באינטרנט עלה ל-59 שקל, גידול של 5 שקלים מול הרבעון המקביל.
- פרטנר הרוויחה 72 מיליון ברבעון; החוב נטו ירד ל-287 מיליון שקל
- טריפל סי תרכוש שירותי סיבים אופטיים מפרטנר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשת הסלולר, פרטנר מציגה צמיחה של 19 אלף מנויים נטו ברבעון ו-36 אלף מתחילת השנה, עם המשך פריסה ושימוש ברשת Private 5G. ה-ARPU הסלולרי נותר יציב ברמה של 44 שקל. שיעור הנטישה הסתכם ב-4.9%, ירידה קלה לעומת 5.1% בשנה שעברה.
