צבי חלמיש אולדר
צילום: יחצ

קרן ההשקעה בנדל"ן אולדר תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג לשלד קנזון

אולדר צופה הכנסות של כ-10 מיליון דולר בשנת 2022. החברה מנוהלת בידי צבי חלמיש, שהיה סגן החשב הכללי במשרד האוצר, ואז מנכ"ל אשרא ואז הצטרף לחברת הייעוץ גיזה. אולדר מנהלת פרויקטיים יזמים בארה"ב ופורטוגל ב-600 מיליון דולר. אולדר תחזיק ב-73% ממניות קנזון
נתנאל אריאל |

סוף סוף יש מיזוג בשלד קנזון 1.22% . מדובר על חברת אולדר קפיטל שהיא קרן השקעה בנדל"ן בארה"ב ופורטוגל ומנהלים אותה הישראלים צבי חלמיש, לשעבר סגן החשב הכללי במשרד האוצר, שהפך להיות מנכ"ל חברת אשרא ואז הצטרף לחברת הייעוץ גיזה, וכן יו"ר החברה יונה במברגר והמנכ"ל המשותף הנוסף - אמיר חלדי, כאשר אולדר תקבל 73% ממניות השלד ואופציות למימוש במחיר ההקצאה של 5% נוספים.

אולדר שהוקמה ב-2012 מנהלת קרנות נדל"ן בתחום הדיור להשכרה בארה"ב ובפרויקטים יזמיים בארה"ב ובפורטוגל בשווי כולל של כ-600 מיליון דולר. המשרדים שלה נמצאים בניו יורק. אולדר צופה הכנסות מפעילות שוטפת, דמי ייזום ודמי הצלחה (לא כולל שערוכים) של כ-10 מיליון דולר בשנת 2022.

לדברי אולדר, מאז הקמתה היא ביצעה עיסקאות בהיקף של 4,000 יחידות דיור להשכרה ובסכום השקעה מצטבר של מיליארד דולר. נכון להיום, אולדר מנהלת קרנות ותאגידים המחזיקים 2,000 יחידות דיור, בשווי של 600 מיליון דולר. 

 

הנכסים של החברה נמצאים במזרח ארה"ב (בעיקר ניו-יורק, מרילנד (וושינגטון), טמפה (פלורידה) ועוד) וכן היא מחזיקה בתאגיד המפעיל כ-300 יחידות דיור להשכרה קצרת טווח באזורי ביקוש בארה"ב. נכסי החברה הם בעיקר נכסי השכרה מסוג Multi Family ו- וכן מספר מוטלים לאירוח. בנוסף, לחברה פרויקט BOT לפיתוח אזור תיירות ובילוי בחוף הים של העיר ניו יורק, מספר פרויקטים ליזמות מגורים בארה"ב ו-8 פרויקטי מגורים בפורטוגל.

עוד אומרת אולדר כי הקרנות ותאגידי ההשקעה שלה מבצעים לרוב עיסקאות בנכסים המוגדרים כ-Class B, כאשר היקף כל עיסקת רכישה נע בין 15 ל-50 מיליון דולר, ותקופת ההחזקה של השבחת כל נכס עד למימושו אורכת לרוב בין 2 ל-5 שנים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: