שחר תורגמן יור בריל
צילום: אסף לב
דוחות

הכנסות בריל צמחו 49% ל-162 מ'; הרווחיות הגולמית קפצה מ-47% ל-56%

השיפור ברווחיות מיוחס לצמצום הנחות, כשפריטי הביגוד וההנעלה נלקחו מהר יותר מן המדפים וכן בשל פחות סגרים מב-2020 לא היה צורך להיפטר מסחורה באמצעות הנחות; גידול במכירות בכלל הפעילויות; חלק ממותגי הנעליים והתיקים עברו לרווח; רק שתי רשתות פתחו סניפים חדשים
איתי פת-יה | (5)

קבוצת האפנה בריל 1.94% המפעילה בארץ את המותגים נאוטיקה, טימברלנד, גלי, לי קופר ניין ווסט ועוד, מדווח כי המכירות ברבעון הרביעי של 2021 צמחו 49% ל-162 מיליון שקל לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2020, בו חל סגר.

הרווחיות הגולמית קפצה מ-46.7% מהמכר בזמנו ל-55.8% הפעם. בחברה מייחסים שיפור ברווחיות הגולמית במכירה מהירה יותר של המוצרים מהמדפים/קולבים בסניפים ("ירידה באורך חיי המדף"), כלומר נשארת פחות סחורה שצריך להיפטר ממנה בסוף העונה בעזרת הנחות שמפחיתות את הרווחיות.

כמו כן, כיוון שהיו פחות סגרים מב-2020, ורק הרבעון הראשון של השנה אופיין בסגר, הפעילות הרציפה הייתה כשגרה, כלומר שוב - הפריטים נקנו מהמדפים ולא היה צורך למכור כמות גדולה מהם בהנחה לאחר מכן רק בגלל סגרים.

ה-EBITDA המתואם בנטרול השפעות IFRS16 עמד על 21.3 מיליון שקל, 13.1% מהמכר, לעומת 12.6 מיליון (11.6%) ברבעון המקביל. בשורה התחתונה, מציגה בריל ברבעון רווח נקי מתואם לאחר מס של 15 מיליון שקל, שוליים של 9.2% לעומת 5.2 מיליון שקל (4.8%) שנה קודם לכן.

כלל תחומי הפעילות של הקבוצה צמחו ב-2021. המגזר הרווחי ביותר שלה הוא ביגוד והנעלה מיבוא (נאוטיקה, טימברלנד, אמפוריום), המרוכז תחת חברת SBN בה עלתה לבעלות מלאה אשתקד. הרווחיות במגזר היא כ-21% מהמכר. התחום עם הרווחיות הנמוכה ביותר היה שיווק נעליים ותיקים מיבוא תחת החברה סופר ברנדס (ניין ווסט, MARC FISHER ,איזי ספיריט, בנדולינו ,Dune London, Kendall & Kylie). שם הרווחיות הייתה 2.9%. ב-2019 עוד הייתה זו פעילות הפסדית.

החברהמ צטטת נתוני של חברת המחקר צ'מנסקי בן שחר לפיהן הנעלה מהווה 23% משוק האפנה - בעוד בבריל מדובר בנתח של 57% מההכנסות. כאמור, בהנעלה מיבוא, ולא יצור מקומי, כפי שפורט יש פעילויות רווחיות מאד, בתלות ברשת, ואחרות עם שוליים נמוכים בהרבה. עוד לפי המחקר, שיעור סגמנט הגברים אצלה, שבעולם נמצא בצמיחה, כפול מאשר בשוק כולו.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שולתתתת1 31/03/2022 18:50
    הגב לתגובה זו
    החברה בעבר הייתה עם הפסדים ויכולה לשוב להפסדים.בנוסף, כשאנשים יטוסו לחו"ל יתכן ושוב נראה ירידה.
  • 3.
    נחום 31/03/2022 18:16
    הגב לתגובה זו
    הייתי פסימי לגביי המניה
  • אני שם מ 915 ? (ל"ת)
    אא 01/04/2022 00:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ליוורמור 31/03/2022 15:23
    הגב לתגובה זו
    את החלק הכי משמעותי שכחתם לציין, מחלקים דיבידנד מטורף של 410 אג'...
  • 1.
    זה קל 31/03/2022 15:07
    הגב לתגובה זו
    המכפיל הכי נמוך בשוק שלהם (מכפיל 4!!!!), מחלקים דיבידנד, יש תוכניות צמיחה, מודל ההוצאות מאד שמרני ודפנסיבי. מי שרוצה לקנות מניה של רשת אופנה, ברור שזה צריך להיות בריל
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הבנקים יורד 0.5% בעוד מדד הביטוח עולה 0.5%; מגמה חיובית בבורסה

המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בשוק כאשר הסקטורים שחשופים הכי הרבה לריבית בולטים לחיוב. מדדי הנדל"ן והקלינטק עולים ברקע ציפיות לריבית נמוכה יותר כבר בקרוב. דוראל דוראל אנרגיה 4.59%  היא מבין המניות הבולטות, כמו גם 

עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.