אבי צבי מנכל פרטנר
צילום: צילום ינאי יחיאל
דוחות

פרטנר: ההכנסות עלו ב-6% ל-853 מ' ש'; הרווח התאושש ל-77 מ'

ברבעון המקביל ב-2020 הרווח היה ברמה של 5 מ' בלבד. ההכנסה הממוצעת למנוי בסלולר נותרה יציבה ועל אף ששיעור הנטישה עלה מעט, מצבת המנויים סיימה בתוספת בנטו. קצב פרישת הסיבים עלה ושיעור הלקוחות המחוברים נשמר. מספר מנויי הטלוויזיה ללא שינוי מהרבעון השלישי
איתי פת-יה |

חברת התקשורת פרטנר 0.34% מדווחת על עלייה של 6% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2021 ל-853 מיליון שקל, ועל רווח של 77 מיליון שקל, מול 5 מיליון שקל בלבד שנה קודם לכן, אז הוגבלו הטיסות לחו"ל וההכנסות משירותי נדידה נפגעו, אמו אצל שאר חברות הסלולר.

בפילוח לפי מגזרי ההכנסות פורט כי אלו משירותים עלו ב-7% ל-675 מיליון שקל וההכנסות מציוד עלו באחוז בודד ל-178 מיליון שקל. בו בזמן ההוצאות תפעוליות (OPEX) בצטמצמו ב-2% תוך שנה ל-469 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם צמח 23% לסך של 250 מיליון שקל.

החברה ייצרה תזרים מזומנים חופשי מתואם (לפני ריבית) שלילי של 79 מיליון שקל,  ירידה של 76 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה ב-2020. זאת בעיקר בשל גידול בתשלומי CAPEX ,הקדמת תשלומים למשרד התקשורת בהיקף של 55 מיליון שקל עבור אגרות תדרים ותשלום שנתי בעבור קרן תמרוץ הסיבים הממשלתית. 

החוב נטו של החברה עמד על 744 מיליון שקל בסוף 2021 בהשוואה ל-657 מיליון בסוף שנת 2020, עלייה של 87 מיליון שקל. יחס חוב נטו ל-Adjusted EBITDA של החברה  נותר בסוף שנת 2021 על 0.8.

ההכנסה חודשית ממוצעת למנוי סלולר (ARPU) ירדה ב-2% ל-48 שקל. בסוף 2021 היו לפרטנר כ-3.02 מיליון מנויים בסלולר, גבוה ב-7% מבסוף 2020. שיעור הנטישה ברבעון הרביעי הסתכם ב-7.9%, בניכוי מנויי משרד החינוך ב-7.3%, לעומת 7.2% ברבעון המקביל אשתקד.

בסיס מנויי הסיבים האופטיים מנה 212 אלף מנויים (המגלם שיעור התחברות של כ- 30% מפוטנציאל הלקוחות בבניינים מחוברים, שיעור זהה לסוף השנה שעברה) - עלייה של 73 אלף מנויים בשנה ושל 20 אלף מנויים מהרבעו השלישי. מבחינת זמינות החיבור של בניינים בישראל לתשתית הסיבים של פרטנר, מדובר בגישה ל-700 אלף משקי בית שיכולים להתחבר לשירות - עלייה של 235 אלף מרבעון רביעי 2020 ועלייה של 76 אלף ברבעון.

בסיס מנויי האינטרנט מבוסס תשתית הסתכם ב-374 אלף מנויים נכון לסוף הרבעון, עלייה של 45 אלף מנויים מרבעון רביעי 2020 ועלייה של 9,000 אלפים מנויים ברבעון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באשר לפרטנר TV, השירות מנה 226 אלף מנויים בסוף הרבעון, ירידה של 6,000 מנויים מרבעון רביעי 2020 וללא שינוי מהרבעון השלישי. בנטרול מחיקה של כ-21 אלף מנויי טלוויזיה שהתבצעה ברבעון השני של 2021, בסיס מנויי טלוויזיה עלה ב-15 אלף מנויים בשנה החולפת.

אסנת רונן, יו"ר דירקטוריון פרטנר: "האסטרטגיה מבוססת על צמיחה וביסוס עסקי הליבה של פרטנר - הסלולר והתקשורת הקווית, תוך שימת דגש על פרישה מואצת של רשת הסיבים העצמאית שלה וחיבור לקוחות לרשת".

 

אבי צבי, מנכ"ל פרטנר: "פרטנר סיימה את שנת 2021 עם שיפור במדדים הפיננסיים העיקריים, וזאת חרף השפעות הקורונה המתמשכות ורמת התחרות הגבוהה הנמשכת בשוק התקשורת הישראלי. פרטנר מחזקת את מעמדה כשחקנית תשתיות מובילה וככזו הוחלט על האצת קצב פרישת הסיבים האופטיים במטרה להגיע לכמיליון משקי בית מחוברים עד לסוף השנה, לרבות בפריפריה. בסלולר, בכוונת פרטנר להמשיך בהקמה המואצת של אתרי דור 5 במטרה להגיע לכיסוי של למעלה מ-40% מהאוכלוסייה עד לסוף השנה. גם בטלוויזיה, פרטנר נערכת לכניסתם הצפויה של שירותי סטרימינג בינלאומיים נוספים, עם מודל הסופר אגרגטור הייחודי לה".

 

מר תמיר אמר, משנה למנכ"ל פרטנר ומנהל הכספים הראשי: "מגזר הסלולר השיג זה הרבעון השלישי ברציפות צמיחה בהכנסות משירותים עם רווחיות אשר גבוהה מזו שהושגה ברבעון רביעי בשנת 2019, עוד בטרם השפעת נגיף הקורונה. המגזר הקווי ממשיך להשתפר ברווחיות ומציג גידול של 35% ב- Adjusted EBITDA לעומת הרבעון המקביל אשתקד. החברה צופה כי ברבעון הראשון של 2022, לאור השיפור במצב הטיסות, תמשיך ההתאוששות המתונה בהכנסות משירותי נדידה, אך ברמה פחותה מרבעון רביעי 2021 וזאת בשל השפעת העונתיות ווריאנט האומיקרון של נגיף הקורונה.

"האצת פרישת הסיבים האופטיים השפיעה על תשלומי ה-CAPEX לרבעון הרביעי של 2021 אשר הסתכמו ב-212 מיליון שקל. ברמה שנתית, תשלומי ה-CAPEX הסתכמו ב- 672 מיליון שקל בשנת 2021 לעומת 573 מיליון ב-2020. החברה מעריכה כעת כי היקף תשלומי ההשקעות בשנת 2022 צפוי לעלות עוד ביחס לשנת 2021, בהיקף הדומה בקירוב לגידול שנרשם בשנת 2021. בשנת 2023 צפויה ירידה משמעותית בהיקף תשלומי ה-CAPEX, לאחר הסיום המתוכנן של שלב הפרישה העיקרי של תשתית הסיבים האופטיים עד סוף שנת 2022. כפי שהיה בשנת 2021, ההשקעה הנמשכת של החברה ברשת הדור החמישי אינה צפויה להשפיע באופן ניכר על תשלומי ההשקעות בשנת 2022.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.