בורסת ת"א תל אביב אחוזת בית בנין בניין עליות ירידות מעורבת בורסה
צילום: Istock
בדיקה

תשואה חיובית בהנפקות השנה - מי החברות החדשות ומהן ביצועי המניות מאז ההנפקה?

שש חברות חדשות יצאו לדרכן הציבורית בבורסה בתל אביב מתחילת שנה -  גל ההנפקות של חברות חלום נעצר וכעת מנפיקות חברות בוגרות יות
גיא טל |

לאחר שנת שיא במספר ההנפקות נרגעה מעט המגמה בשנת 2022 עם שש הנפקות ראשוניות בלבד מתחילת שנה (ועוד חברה דואלית שהנפיקה גם בתל אביב לאחר שכבר נסחרה בניו יורק). לעיתים מה שחשוב זה לא הכמות אלא האיכות. בעוד ההנפקות של שנת 2021 סבלו בממוצע מירידות חדות, אלו של 2022 בינתיים מספקות תוצאות סבירות ותשואה משוקללת חיובית.

ההבדל נובע אולי מהתפכחות מסוימת והתאמת מחירים - שנה שעברה היו הנפקות בשווים מנותקים לחלוטין, השנה נראה שהחברות והחתמים הורידו את המחיר לצורך הצלחת ההנפקה בהמשך. גם שיטת ההנפקה השתנתה - פחות הצעות לא אחידות שגרמו ל"הנפקות חברים" וכן פחות חבילות מורכבות עם אופציות. 

מעבר לכך, השוק בררן הרבה יותר כלפי חברות חלום, ומוכן לקבל בעיקר חברות שבאמת מרוויחות או צפויות להיות רווחיות בקרוב. מתוך שש החברות שהנפיקו עד כה שתי חברות ניתן להגדיר כחברות חלום ללא הכנסות או עם הכנסות מועטות בלבד, וארבע מהחברות הן חברות בשלות בעלות הכנסות של עשרות מיליוני שקלים ברבעון ומעלה ושלוש מהן אף רווחיות.  

מהן, אם כן, ההנפקות שהיו לנו השנה עד כה, ומהם הביצועים שהן מציגות?

חברות רווחיות: שרותי לווין ודיור מוגן

חברת שרותי הלווין אימאג'סט -1.71% עוסקת בתחום פתרונות מודיעין מהחלל. היא מספקת פתרונות המבוססים על לוויני חישה מרחוק. החברה יצאה להנפקה על ידי קרן ההשקעות פימי שמוביל ישי דוידי וגייסה מהציבור 213 מיליון שקל. החברה מייעדת את כספי ההנפקה להמשך בניית לווין אלקטרו-אופטי בעל רזולוציה גבוהה. החברה רווחית עוד מלפני ההנפקה ולפי דיווחיה הכנסותיה ברבעון השלישי של שנת 2021 היו 24 מיליון שקל והרווח הנקי היה 2.7 מיליון שקל. 

מחיר המניה בהנפקה היה 19 שקל, וביום המסחר הראשון עלה מחירה ב-3.5% ל-19.67 שקל. היא נסחרה ללא שינויים ניכרים במרבית ימי המסחר מאז, אך היום יורד מחיר המניה למחיר בו הונפקה, והיא נסחרת תמורת 19 שקל. שווי השוק של החברה הוא כ-1.2 מיליארד שקל. 

בית בכפר 1.57% היא חברת דיור מוגן שהנפיקה בינואר לפי שווי של 1.15 מיליארד שקל וגייסה 255 מיליון שקל. משקיעה עיקרית בחברה עוד לפני ההנפקה היא פועלים ונצ'רס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים שרשמה רווח נאה על השקעתה הראשונית. מטרת כספי ההנפקה היא לבנות עוד יחידות דיור על מנת להגיע ל-1130 יחידות דיור. גם חברת בית בכפר הייתה רווחית בשעת ההנפקה. על פי דיווחי החברה הכנסותיה עמדו על 21 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2021 והרווח על 5.5 מיליון שקל. 

מחיר המניה בהנפקה היה 16.89 שקל למניה. ביום הראשון היא זינקה ב-15% למחיר של 19.44 שקל. כעת נסחרת המניה במחיר של 21.5 שקל למניה שמשקף עליה של 25% מההנפקה, וכ-10% מהמחיר לאחר יום המסחר הראשון. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חברה מכניסה אך עדיין לא רווחית: מור פנסיה וגמל

חברת ניהול ההשקעות מור ניצלה את הגאות בנכסים שהיא מנהלת על מנת להנפיק את פעילות קופות הגמל שלה תוך השם מור גמל פנסיה -2.09% לפי שווי של 670 מיליון שקל. על פי המידע שמסרה החברה בתשקיף הכנסותיה עמדו ברבעון השלישי של שנת 2021 על 34.5 מיליון שקל והיא דיווחה על הפסד של כמיליון שקל. 

מחיר ההנפקה של המניה היה 5.95 שקל. ביום המסחר הראשון קפצה המניה 17.3% ל-6.98 שקל. מאז ירדה המניה, וכעת היא נסחרת תמורת 6.59 שקל. מי שהצליח לשים ידו על המניה בהנפקה עצמה מורווח כעת כ-11%. מי שהצליח לקנות רק לאחר ההנפקה מופסד כעת 6%. 

חברות חלום: אגרוטק ותוכנה

חברת האגרוטק גרייס ברידינג 0% גייסה 16.8 מיליון שקל לפי שווי של 96 מיליון שקל. החברה מפתחת טכנולוגיה לקשירת חנקן מהאוויר לגידול דגנים שנועדה להפחית את השימוש בדשנים מזהמים ויקרים. ההנפקה הזו הייתה פחות אטרקטיבית, כשחברת איפקס הנפקות נאלצה להפעיל את ההתחייבות החיתומית ולהזרים 1.2 מיליון שקל, והביקוש הזרים ביקושים של 3.7 מיליון שקל בלבד. החברה מייעדת את תמורת ההנפקה להשלמת ניסויי השדה וכן למסחור ושיווק. החברה היא חברה הפסדית ובתשקיף שהגישה החברה לבורסה צויין שאין לה הכנסות מהותיות.  

מחיר המניה בהנפקה היה 27.31 שקל למניה. בתום יום המסחר הראשון ירד מחיר המניה ב-2% למחיר של 26.74 שקל. כעת נסחרת המניה תמורת 27.6, קצת מעל מחיר ההנפקה. 

יוזרוואיהיא חברת תוכנה העוסקת במתן פתרונות נגישות ליישויות וארגונים המציעים שירותים באמצעות אתרי אינטרנט. החברה הפסדית ובמחצית הראשונה של שנת 2021 הציגה הפסדים של 8 מיליון שקל על הכנסות של 4 מיליון שקל.

החברה הונפקה במחיר של 34.04 שקל למניה וזינקה ביומה הראשון בבורסה ב-47% למחיר של 50 שקל למניה. מאז ירדה המניה למחיר של 42.3 שקל שמשקף שווי שוק של 153 מיליון שקל, כך שאלו שהצליחו לשים את ידם על מניות בהנפקה עצמה מרווחים עדיין על השקעתם 24%. אלו שהצליחו לקנות רק לאחר הקפיצה ביום הראשון מופסדים כעת כ-15% על השקעתם. 

הנפקה מוצלחת נוספת היא של אקרו נדל"ן - החברה גייסה חצי מיליארד שקל לפי שווי של 4 מיליארד שקל. מדובר בחברה גדולה בתחום הנדל"ן היזמי בעיקר בתל אביב. החברה מרוויחה ונהנית מעליית מחירי הדירות. המניה עדיין לא החלה להיסחר 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.