חוות קנאביס תיקון עולם
צילום: חן גלילי

החוק מקשה על יצוא תפרחות, אז תיקון עולם ייצאה לראשונה יחור קנאביס

החברה פיתחה זן קנאביס ועתה ייחור של הצמח, כלומר חלק ממנו שניתן לשתול ולגדל מחדש, יוצא לדרום אפריקה בעקבות תיקון בחוק שיזם משרדי הכלכלה
איתי פת-יה | (7)

חברת הקנאביס הרפואי תיקון עולם קנבט 0.61% תהיה הראשונה לייצא מישראל גנטיקה של זן של הצמח. כלומר, לא ייוצאו תפרחות מוכנות לעישון, שכן הדבר עדיין אסור בחוק, וגם לא מדובר בפורמולה/"מתכון" שהמידע עליו נמכר לגוף זר. במקום זאת, מדובר בייחור - כלומר חלק מן הצמח, שניתן לשתול מחדש במדינת היעד - דרום אפריקה במקרה הזה - ושם להמשיך לגדל את הזן. תיקון עולם ייצאה עתה 600 ייחורים שכאלה.

בעוד ייצוא התוצרת עצמה אסור כאמור (מצב ששולח חברות קנאביס, דוגמת פנאקסיה , לייצר בחו"ל כדי להגיע לשווקי היעד, כשאצלה מדובר במפעל במלטה), במשרד הכלכלה קידמו בחוק ההסדרים את תיקון החלטת הממשלה 4490 "אימוץ המלצות הצוות לבחינת היתכנות היצוא של קנביס רפואי",  ובכך קבע מחדש את החלטת הממשלה 224 "קידום ייצוא הקנביס הרפואי ותיקון החלטת הממשלה", על פיה ניתן לייצא גנטיקה של קנאביס מישראל (חומר צמחי הניתן לריבוי, לרבות ייחורים) למדינות יעד בהן מותר לשווק קנאביס רפואי ואשר נתנו היתר לייבוא קנאביס רפואי.

יוסבר כי רק על פניו היצוא מהארץ מותר - אך החוק הקיים מהווה מכשול על כך. למשל, כדי לייצא לאירופה יש צורך בתקן EU-GMP, שמשרד הבריאות מצדו נותן (בתלות עמידה בתנאי התקן כמובן) לתרופות, אלא שקנאביס לא מוגדר כתרופה. בהינתן המצב הזה, חברות הקנאביס צריכות לבקש ולהמתין לקבלת תקן כזה מהרגולטור הזר במדינת היעד, וזה כבר מורכב יותר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יענקלה 19/01/2022 13:21
    הגב לתגובה זו
    זה לא נקרא למכור גנטיקה.
  • 3.
    123 19/01/2022 12:56
    הגב לתגובה זו
    כאן המטופלים שפני ניסוי כימי רדיואקטיבי לפי ההמצאה של הרוקח שמתחזה לרופאה ואישר על דעת עצמו הברחות מי ארצות הברית. אולי הגיע הזמן להוציא את האמת החוץ ולהביא לחרם בין לאומי בתחום, בתופסת צו מעצר בין לאומי על לנדשפט
  • 2.
    אפשר לחשוב (ל"ת)
    מוטי בננה 19/01/2022 07:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה זה למכור זרעים אחר כל מי יצטרך לקנות שוב 18/01/2022 12:19
    הגב לתגובה זו
    מה זה למכור זרעים אחר כל מי יצטרך לקנות שוב
  • לא עם כל ייחור נותן רק פעם אחד (ל"ת)
    מול 18/01/2022 13:55
    הגב לתגובה זו
  • יענקלה 19/01/2022 16:38
    ואם יצליחו לגדל גם הם יכולים עד אינסוף לעשות מכל צמח יחורים.... לא קוראים לזה גנטיקה. השם"גנטיקה"ניתן לשמש הסוואה כאילו מדעית לפעולה חקלאית פשוטה.
  • גדי 18/01/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    אם ארהב מוכרת לך מטוס זה לא אומר שאתה יכול לייצר המוני
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.