יניב פגוט
צילום: ביזפורטל

4 הדברים שצריכים לעשות הברוקרים הישראליים כדי להיות רלוונטיים למשקיעים

אי אפשר לפספס את בליץ הפרסומות של הבנקים ובתי ההשקעות. אבל הברוקרים הזרים נכון להיום פשוט מציעים מערכות טובות יותר, בזמן אמת כלים תומכי החלטה ועוד. הפערים גדולים. האם זה ניתן לשינוי?
יניב פגוט | (5)

מי שמצא את עצמו לאחרונה רובץ מול מסך הטלוויזיה, איננו יכול היה להחמיץ את בליץ הפרסומות של בנקים ובתי השקעות, המציעים לציבור הרחב להשקיע בחוכמה ובעלויות זולות למסחר בשוק ההון.

 

עד לאחרונה היינו רגילים לראות את חברות הצריכה והתקשורת הגדולות במשק, אשר המודל העסקי שלהם הצדיק את עלות הפרסומות במשבצת הפריים טיים בטלוויזיה, אולם מהפכת המסחר העצמאי בשוק ההון והגידול במספר החשבונות החדשים בקרב הציבור הישראלי, שהואצה בתקופת משבר הקורונה, ייצרה מוטיבציה כלכלית חזקה לגופי שוק הון ישראלים להצטרף למגמה העולמית ולחזר אחר לקוחות פרטיים המתעניינים במסחר בשוק ההון, בישראל ובחו"ל.

 

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

לתפישתי, קיים מרובע ערך בתחרות על משקיעי שוק ההון החדשים, המשלב בין היתר מערכת מסחר מתקדמת וידידותית למשתמש, תוכן מקצועי אטרקטיבי ורלבנטי לקבלת החלטות השקעה מושכלות, עלויות מסחר נוחות ושירות לקוחות איכותי.

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

 

כל מי שמכיר ולו באופן שטחי את מערכות המסחר הגלובליות, מבין כי מערכות המסחר הדיגיטליות המוצעות לציבור הרחב על ידי חלק מהגופים הפיננסיים הישראלים אינן עומדות בשורה אחת עם חווית המסחר שמעניקות המערכות הגלובליות והפערים ניכרים כבר בשלב הרישום למערכת ונמשכים, בממשק המשתמש, במסחר ובכלים תומכי החלטות ההשקעה שמספקות האפליקציות הזרות. הפערים הם גדולים עד כי עדיין חלק לא מבוטל מאפליקציות המסחר המקומי אינן מציגות ללקוחות הקצה נתוני מסחר בזמן אמת, צפייה בספר פקודות המסחר המלא, והן מסתפקות באספקת נתוני מסחר בעיכוב. אפליקציה איכותית למסחר מהווה יתרון יחסי אמיתי במאבק לגיוס ושימור של לקוחות, בוודאי בקרב המשקיעים הישראלים שחשופים לפיתוחים טכנולוגיים ופתוחים למערכות המסחר בארץ ובעולם. 

 

בהקשר זה אציין כי התחרות על ליבם של המשקיעים רחוק מהכרעה, ואני אתן כדוגמא את אי היכולת של המשקיעים בקרב הציבור הרחב להשתתף בהנפקות בישראל, באופן דיגיטלי ונגיש בלחיצת כפתור. בעוד ברוקר אמריקאי כמו רובינהוד מבצע מהפכה במונחים אמריקאים ומציע ללקוחות הפרטיים לרכוש בהנפקות כחלק משירות חדשני, אזי בישראל בה שוק ההנפקות של מניות ואיגרות חוב משמעותי ופעיל, הבורסה מעמידה כבר מספר שנים את התשתית לבנקים ולבתי ההשקעות, לאפשר ללקוחותיהם להזמין בהנפקות בשלב המכרז הציבורי, באופן ישיר ובלחיצת כפתור, אולם לצערי, מרבית חברי הבורסה, למעט שניים מהם, טרם הרימו את הכפפה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הרגל השנייה במרובע הערך שציינתי, מתייחסת לעניין התוכן המקצועי. שוק ההון הוא זירה גועשת של ידע תאורטי, חדשות ונתונים, אשר מהווים חומר גלם חיוני לקבלת החלטות השקעה.  הבנקים ובתי ההשקעות נדרשים להנגיש את המידע הרלוונטי למשקיעים, ובמיוחד למשקיעים חדשים, ולשלב את המידע באופן ידידותי ונגיש בתוך אפליקציית המסחר שלהם. בניית תכנים וקורסים מקצועיים ושילובם בפלטפורמות הדיגיטליות, לצד אנליזה ומחקר רלוונטי ותגובות לאירועי שוק, הם חלק ממעטפת התוכן המדוברת. איכות התוכן הכלכלי ואופן הנגשתו מהווים נדבך מרכזי בהצעת הערך ללקוח.

 

הרגל השלישית במרובע הערך מתייחסת להפחתת עמלות המסחר והעלויות הנלוות לה בניהול חשבון ניירות ערך. הבורסה עשתה רבות להעלאת המודעות להשוואת עלויות המסחר באמצעות קמפיינים להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב וכן מפרסמת באתר הבורסה באופן קבוע את מחשבון השוואת עמלות. עמלות מסחר זולות הן לא חזות הכול וכאשר אגיע לרגל הרביעית במרובע הערך ארחיב בחשיבות שירות הלקוחות. יחד עם זאת, אין ספק כי מסחר בעלויות נמוכות הוא חוליה חשובה במהפכת המסחר בשוק ההון ויש לתת עליה את הדעת בפתיחת חשבון ניירות ערך.

 

עמלות המסחר בבורסת תל אביב הן נמוכות יחסית לבורסות דומות בעולם אך עמלות המסחר שמשלמים לקוחות הקצה אינן תמיד מבטאות זאת.

 

הרגל הרביעית והאחרונה במרובע הערך היא רגל שירות הלקוחות. בעולם דיגיטלי ובעיצומה של מהפכה טכנולוגית יש נטייה לשכוח את חשיבות שירות הלקוחות האנושי. בנקודת הזמן הנוכחית אין תחליף לקשר האנושי בשירות הלקוחות, קל וחומר כאשר מדובר בכספים של אנשים  ובצורך להעניק ללקוחות שוק ההון תחושת ביטחון ונוחות בנוגע להשקעות. הבוטים למיניהם וערוצי השירות הדיגיטליים הם בהחלט מכפיל כוח משמעותי בשירות לקוחות ואולם יש משמעות רבה לשירות לקוחות אנושי, ולראייה גם רובינהוד הדיגיטלית, משקיעה לאחרונה משאבים רבים בשירות לקוחות אנושי.

 

ככל הנראה, הריביות הנמוכות בעולם ובישראל ימשיכו ללוות אותנו עוד זמן לא קצר, גם אם פנינו להעלאות ריבית מתונות בשנה הבאה. בהינתן שאנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה, אזי השקעות מוגברות בשוק ההון יהפכו יותר ויותר לתופעה טבעית, במיוחד לאור כמות הכסף המשמעותית הנמצאת בחשבונות העו"ש של הציבור,  אשר אני מעריך כי היא צפויה להתגבר ובכך להגביר את הפוטנציאל הכלכלי עבור הברוקרים.

 

גופים פיננסים אשר ייטיבו לייצר את חבילת הערך ללקוחות שוק ההון יוכלו להרוויח מכך פעמיים.  ראשית, הם יזכו בעמלות מסחר בניירות ערך למשך פרק זמן ארוך יחסית. חלק גדול מהלקוחות החדשים בשוק ההון הם משקיעים צעירים יחסית ולפיכך תפיסת הלקוח בשלב זה בחייו, גם אם מדובר בתיק ניירות ערך קטן יחסית, היא הזדמנות יוצאת דופן לשמר לקוח לשנים רבות קדימה. בנוסף, לקוח שוק הון חדש אף מהווה פוטנציאל עתידי למכירה צולבת של שלל מוצרים ושירותים פיננסיים, זאת כאשר הפיתוחים הטכנולוגיים והרגולציה המתהווה בעולם הבנקאות מגבירים את הפוטנציאל הכלכלי.  

 

בהינתן השינויים הטקטוניים בשוק ניירות הערך המקומי, אין זה יהיה מפתיע לראות כי עוד ועוד גופים פיננסיים יזהו את הפוטנציאל הכלכלי בתחום, לאחר שנים של נמנום. עבורנו בבורסת תל אביב מדובר בבשורות מצוינות ואנו מחויבים להמשיך ולהנגיש את שוק ההון לציבור הישראלי, וזאת על מנת שיוכל לקחת חלק בהצלחת הכלכלה הישראלית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רובי 02/01/2022 23:17
    הגב לתגובה זו
    לא רק שאין חווית שרות בבנקים אין ערך מוסף לשרות שלהם וגובים בתרוץ מפוקפק עמלת ניהול שפעם קראו לו דמי משמרת. חברות הברוקרים לא גובים עמלה סתמית של דמי ניהול. לצערי הציבור מפחד משום מה לעבוד דרך חברות ברוקרים ולשלם רבע מהעמלות שהבנקים גובים בגין הפעולה (קנייה ומכירה)ובנוסף משלם חצי אחוז (לפחות) ועמלה נלוזה ולא הוגנת שנקראת דמי ניהול. ראוי שכל לקוח יוציא את כספו מהבנקים לפחות בניירות ערך
  • 4.
    דודו 30/12/2021 09:06
    הגב לתגובה זו
    מי שראה את הפרסומות של הברוקרים, ראה שהם תמיד משווים את העמלות שלהם לבנק, ואף פעם לא אחד מול השני. והסיבה שלא קיימת תחרות בין הברוקרים, מתבררת ברגע שרוצים להעביר תיק השקעות מברוקר לברוקר. אפשר לפתוח חשבון בדיגיטל אצל הברוקרים (פסגות, מיטב, IBI וכו'), אפשר להעביר את תיק המניות מהבנק אליהם בקלות, אבל אם רוצים להעביר תיק מניות בין הברוקרים - צריך ללכת ולעשות את זה פיזית (!!) חסם תחרות מגוחך.
  • 3.
    סתם אחד 29/12/2021 19:49
    הגב לתגובה זו
    העמלות אמנם נמוכות יותר מהבנקים אבל המחיר זה התעסקות תמידית. העברת כספים, אסמכתא שגם הם עולים כסף ולוקחים זמן. על נוחות משלמים. כל מי שניסה להעביר או להוציא כסף אני בטוח שנתקל בבירוקרטיה ארוכה ואיטית.
  • 2.
    לגזור ולשמור - 90% שראינו את הגבוהה לשנים הקרובות !!! (ל"ת)
    zamirco 29/12/2021 19:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נ.ש. 29/12/2021 17:48
    הגב לתגובה זו
    אבל הסטרימר של בתי ההשקעות מעולה. ועובד מצוין. ביחס לחברות אחרות בעולם הוא מעולה. הבעיה היחידה היא במסחר בחו"ל בתי ההשקעות בישראל מפגרים אחרי המערכות והן לא זולות ביחס אליו. וגם הוא לא פתוח לCDF ואופציות (ואופציות על מט"ח בגלל מגבלה של הרשות) אבל המערכת הישראלית של הסטרימר טובה לעין ארוך משל גופים זרים בעולם. ואגב בעולם עמלות המסחר בעולם לא כאלו זולות. אני מדבר על גופים שמפוקחים ע"י הרשויות באירופה או ארה"ב או ישראל. לא על חברות הימורים שמוכרות השקעות. אלא על בתי ההשקעות
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%

פתחנו את השנה ברגל ימין - הבורסה מסיימת את היום הראשון של 2026 בעליות. דיווחים כי משפחת ברנט המחזיקה בשניב במגעים למכירת חלק מהאחזקות בפרמיה; ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס

מערכת ביזפורטל |

הבורסה בתל אביב סיימה את יום המסחר הראשון של 2026 בעליות חדות, בפתיחה חיובית לשנה חדשה אחרי שנה חריגה בעוצמתה. המדדים המובילים רשמו עליות ומטפסים בשיעור מצטבר של 2.4%, על רקע סנטימנט חיובי, המשך זרימת כספים לשוק המקומי ופעילות ערה במניות הביטוח, הביטחוניות והאנרגיה. מחזורי המסחר היו גבוהים יחסית לפתיחת שנה, והיום נחתם בתחושה של המשכיות מהמומנטום של 2025, לצד מודעות גבוהה יותר לשאלות שילוו את השוק בהמשך הדרך.


2025 הייתה שנה חריגה בשוק. עכשיו השאלה הגדולה היא האם להקטין חשיפה או להוריד? אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק.

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע - "בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026


ריטיילורס ריטיילורס 14%    מקבלת רוח גבית מהסנטימנט החיובי סביב נייקי Nike Inc 4.12%  , שאותה היא מייצגת בישראל ובשווקים נוספים. העלייה החדה במניית נייקי, אחרי רצף רכישות עצמיות מצד הנהלת החברה והדירקטוריון, כמו גם רכישות ממנכ"ל אפל טים קוק נתפסת בשוק כאיתות אמון ביכולת ההתאוששות של המותג וביישום תוכנית ההבראה - טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?