4 הדברים שצריכים לעשות הברוקרים הישראליים כדי להיות רלוונטיים למשקיעים
מי שמצא את עצמו לאחרונה רובץ מול מסך הטלוויזיה, איננו יכול היה להחמיץ את בליץ הפרסומות של בנקים ובתי השקעות, המציעים לציבור הרחב להשקיע בחוכמה ובעלויות זולות למסחר בשוק ההון.
עד לאחרונה היינו רגילים לראות את חברות הצריכה והתקשורת הגדולות במשק, אשר המודל העסקי שלהם הצדיק את עלות הפרסומות במשבצת הפריים טיים בטלוויזיה, אולם מהפכת המסחר העצמאי בשוק ההון והגידול במספר החשבונות החדשים בקרב הציבור הישראלי, שהואצה בתקופת משבר הקורונה, ייצרה מוטיבציה כלכלית חזקה לגופי שוק הון ישראלים להצטרף למגמה העולמית ולחזר אחר לקוחות פרטיים המתעניינים במסחר בשוק ההון, בישראל ובחו"ל.
היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל - האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם - פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן
לתפישתי, קיים מרובע ערך בתחרות על משקיעי שוק ההון החדשים, המשלב בין היתר מערכת מסחר מתקדמת וידידותית למשתמש, תוכן מקצועי אטרקטיבי ורלבנטי לקבלת החלטות השקעה מושכלות, עלויות מסחר נוחות ושירות לקוחות איכותי.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל - האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם - פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן
כל מי שמכיר ולו באופן שטחי את מערכות המסחר הגלובליות, מבין כי מערכות המסחר הדיגיטליות המוצעות לציבור הרחב על ידי חלק מהגופים הפיננסיים הישראלים אינן עומדות בשורה אחת עם חווית המסחר שמעניקות המערכות הגלובליות והפערים ניכרים כבר בשלב הרישום למערכת ונמשכים, בממשק המשתמש, במסחר ובכלים תומכי החלטות ההשקעה שמספקות האפליקציות הזרות. הפערים הם גדולים עד כי עדיין חלק לא מבוטל מאפליקציות המסחר המקומי אינן מציגות ללקוחות הקצה נתוני מסחר בזמן אמת, צפייה בספר פקודות המסחר המלא, והן מסתפקות באספקת נתוני מסחר בעיכוב. אפליקציה איכותית למסחר מהווה יתרון יחסי אמיתי במאבק לגיוס ושימור של לקוחות, בוודאי בקרב המשקיעים הישראלים שחשופים לפיתוחים טכנולוגיים ופתוחים למערכות המסחר בארץ ובעולם.
בהקשר זה אציין כי התחרות על ליבם של המשקיעים רחוק מהכרעה, ואני אתן כדוגמא את אי היכולת של המשקיעים בקרב הציבור הרחב להשתתף בהנפקות בישראל, באופן דיגיטלי ונגיש בלחיצת כפתור. בעוד ברוקר אמריקאי כמו רובינהוד מבצע מהפכה במונחים אמריקאים ומציע ללקוחות הפרטיים לרכוש בהנפקות כחלק משירות חדשני, אזי בישראל בה שוק ההנפקות של מניות ואיגרות חוב משמעותי ופעיל, הבורסה מעמידה כבר מספר שנים את התשתית לבנקים ולבתי ההשקעות, לאפשר ללקוחותיהם להזמין בהנפקות בשלב המכרז הציבורי, באופן ישיר ובלחיצת כפתור, אולם לצערי, מרבית חברי הבורסה, למעט שניים מהם, טרם הרימו את הכפפה.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
הרגל השנייה במרובע הערך שציינתי, מתייחסת לעניין התוכן המקצועי. שוק ההון הוא זירה גועשת של ידע תאורטי, חדשות ונתונים, אשר מהווים חומר גלם חיוני לקבלת החלטות השקעה. הבנקים ובתי ההשקעות נדרשים להנגיש את המידע הרלוונטי למשקיעים, ובמיוחד למשקיעים חדשים, ולשלב את המידע באופן ידידותי ונגיש בתוך אפליקציית המסחר שלהם. בניית תכנים וקורסים מקצועיים ושילובם בפלטפורמות הדיגיטליות, לצד אנליזה ומחקר רלוונטי ותגובות לאירועי שוק, הם חלק ממעטפת התוכן המדוברת. איכות התוכן הכלכלי ואופן הנגשתו מהווים נדבך מרכזי בהצעת הערך ללקוח.
הרגל השלישית במרובע הערך מתייחסת להפחתת עמלות המסחר והעלויות הנלוות לה בניהול חשבון ניירות ערך. הבורסה עשתה רבות להעלאת המודעות להשוואת עלויות המסחר באמצעות קמפיינים להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב וכן מפרסמת באתר הבורסה באופן קבוע את מחשבון השוואת עמלות. עמלות מסחר זולות הן לא חזות הכול וכאשר אגיע לרגל הרביעית במרובע הערך ארחיב בחשיבות שירות הלקוחות. יחד עם זאת, אין ספק כי מסחר בעלויות נמוכות הוא חוליה חשובה במהפכת המסחר בשוק ההון ויש לתת עליה את הדעת בפתיחת חשבון ניירות ערך.
עמלות המסחר בבורסת תל אביב הן נמוכות יחסית לבורסות דומות בעולם אך עמלות המסחר שמשלמים לקוחות הקצה אינן תמיד מבטאות זאת.
הרגל הרביעית והאחרונה במרובע הערך היא רגל שירות הלקוחות. בעולם דיגיטלי ובעיצומה של מהפכה טכנולוגית יש נטייה לשכוח את חשיבות שירות הלקוחות האנושי. בנקודת הזמן הנוכחית אין תחליף לקשר האנושי בשירות הלקוחות, קל וחומר כאשר מדובר בכספים של אנשים ובצורך להעניק ללקוחות שוק ההון תחושת ביטחון ונוחות בנוגע להשקעות. הבוטים למיניהם וערוצי השירות הדיגיטליים הם בהחלט מכפיל כוח משמעותי בשירות לקוחות ואולם יש משמעות רבה לשירות לקוחות אנושי, ולראייה גם רובינהוד הדיגיטלית, משקיעה לאחרונה משאבים רבים בשירות לקוחות אנושי.
ככל הנראה, הריביות הנמוכות בעולם ובישראל ימשיכו ללוות אותנו עוד זמן לא קצר, גם אם פנינו להעלאות ריבית מתונות בשנה הבאה. בהינתן שאנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה, אזי השקעות מוגברות בשוק ההון יהפכו יותר ויותר לתופעה טבעית, במיוחד לאור כמות הכסף המשמעותית הנמצאת בחשבונות העו"ש של הציבור, אשר אני מעריך כי היא צפויה להתגבר ובכך להגביר את הפוטנציאל הכלכלי עבור הברוקרים.
גופים פיננסים אשר ייטיבו לייצר את חבילת הערך ללקוחות שוק ההון יוכלו להרוויח מכך פעמיים. ראשית, הם יזכו בעמלות מסחר בניירות ערך למשך פרק זמן ארוך יחסית. חלק גדול מהלקוחות החדשים בשוק ההון הם משקיעים צעירים יחסית ולפיכך תפיסת הלקוח בשלב זה בחייו, גם אם מדובר בתיק ניירות ערך קטן יחסית, היא הזדמנות יוצאת דופן לשמר לקוח לשנים רבות קדימה. בנוסף, לקוח שוק הון חדש אף מהווה פוטנציאל עתידי למכירה צולבת של שלל מוצרים ושירותים פיננסיים, זאת כאשר הפיתוחים הטכנולוגיים והרגולציה המתהווה בעולם הבנקאות מגבירים את הפוטנציאל הכלכלי.
בהינתן השינויים הטקטוניים בשוק ניירות הערך המקומי, אין זה יהיה מפתיע לראות כי עוד ועוד גופים פיננסיים יזהו את הפוטנציאל הכלכלי בתחום, לאחר שנים של נמנום. עבורנו בבורסת תל אביב מדובר בבשורות מצוינות ואנו מחויבים להמשיך ולהנגיש את שוק ההון לציבור הישראלי, וזאת על מנת שיוכל לקחת חלק בהצלחת הכלכלה הישראלית.
- 5.רובי 02/01/2022 23:17הגב לתגובה זולא רק שאין חווית שרות בבנקים אין ערך מוסף לשרות שלהם וגובים בתרוץ מפוקפק עמלת ניהול שפעם קראו לו דמי משמרת. חברות הברוקרים לא גובים עמלה סתמית של דמי ניהול. לצערי הציבור מפחד משום מה לעבוד דרך חברות ברוקרים ולשלם רבע מהעמלות שהבנקים גובים בגין הפעולה (קנייה ומכירה)ובנוסף משלם חצי אחוז (לפחות) ועמלה נלוזה ולא הוגנת שנקראת דמי ניהול. ראוי שכל לקוח יוציא את כספו מהבנקים לפחות בניירות ערך
- 4.דודו 30/12/2021 09:06הגב לתגובה זומי שראה את הפרסומות של הברוקרים, ראה שהם תמיד משווים את העמלות שלהם לבנק, ואף פעם לא אחד מול השני. והסיבה שלא קיימת תחרות בין הברוקרים, מתבררת ברגע שרוצים להעביר תיק השקעות מברוקר לברוקר. אפשר לפתוח חשבון בדיגיטל אצל הברוקרים (פסגות, מיטב, IBI וכו'), אפשר להעביר את תיק המניות מהבנק אליהם בקלות, אבל אם רוצים להעביר תיק מניות בין הברוקרים - צריך ללכת ולעשות את זה פיזית (!!) חסם תחרות מגוחך.
- 3.סתם אחד 29/12/2021 19:49הגב לתגובה זוהעמלות אמנם נמוכות יותר מהבנקים אבל המחיר זה התעסקות תמידית. העברת כספים, אסמכתא שגם הם עולים כסף ולוקחים זמן. על נוחות משלמים. כל מי שניסה להעביר או להוציא כסף אני בטוח שנתקל בבירוקרטיה ארוכה ואיטית.
- 2.לגזור ולשמור - 90% שראינו את הגבוהה לשנים הקרובות !!! (ל"ת)zamirco 29/12/2021 19:21הגב לתגובה זו
- 1.נ.ש. 29/12/2021 17:48הגב לתגובה זואבל הסטרימר של בתי ההשקעות מעולה. ועובד מצוין. ביחס לחברות אחרות בעולם הוא מעולה. הבעיה היחידה היא במסחר בחו"ל בתי ההשקעות בישראל מפגרים אחרי המערכות והן לא זולות ביחס אליו. וגם הוא לא פתוח לCDF ואופציות (ואופציות על מט"ח בגלל מגבלה של הרשות) אבל המערכת הישראלית של הסטרימר טובה לעין ארוך משל גופים זרים בעולם. ואגב בעולם עמלות המסחר בעולם לא כאלו זולות. אני מדבר על גופים שמפוקחים ע"י הרשויות באירופה או ארה"ב או ישראל. לא על חברות הימורים שמוכרות השקעות. אלא על בתי ההשקעות

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
