4 הדברים שצריכים לעשות הברוקרים הישראליים כדי להיות רלוונטיים למשקיעים
מי שמצא את עצמו לאחרונה רובץ מול מסך הטלוויזיה, איננו יכול היה להחמיץ את בליץ הפרסומות של בנקים ובתי השקעות, המציעים לציבור הרחב להשקיע בחוכמה ובעלויות זולות למסחר בשוק ההון.
עד לאחרונה היינו רגילים לראות את חברות הצריכה והתקשורת הגדולות במשק, אשר המודל העסקי שלהם הצדיק את עלות הפרסומות במשבצת הפריים טיים בטלוויזיה, אולם מהפכת המסחר העצמאי בשוק ההון והגידול במספר החשבונות החדשים בקרב הציבור הישראלי, שהואצה בתקופת משבר הקורונה, ייצרה מוטיבציה כלכלית חזקה לגופי שוק הון ישראלים להצטרף למגמה העולמית ולחזר אחר לקוחות פרטיים המתעניינים במסחר בשוק ההון, בישראל ובחו"ל.
היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל - האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם - פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן
לתפישתי, קיים מרובע ערך בתחרות על משקיעי שוק ההון החדשים, המשלב בין היתר מערכת מסחר מתקדמת וידידותית למשתמש, תוכן מקצועי אטרקטיבי ורלבנטי לקבלת החלטות השקעה מושכלות, עלויות מסחר נוחות ושירות לקוחות איכותי.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל - האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם - פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן
כל מי שמכיר ולו באופן שטחי את מערכות המסחר הגלובליות, מבין כי מערכות המסחר הדיגיטליות המוצעות לציבור הרחב על ידי חלק מהגופים הפיננסיים הישראלים אינן עומדות בשורה אחת עם חווית המסחר שמעניקות המערכות הגלובליות והפערים ניכרים כבר בשלב הרישום למערכת ונמשכים, בממשק המשתמש, במסחר ובכלים תומכי החלטות ההשקעה שמספקות האפליקציות הזרות. הפערים הם גדולים עד כי עדיין חלק לא מבוטל מאפליקציות המסחר המקומי אינן מציגות ללקוחות הקצה נתוני מסחר בזמן אמת, צפייה בספר פקודות המסחר המלא, והן מסתפקות באספקת נתוני מסחר בעיכוב. אפליקציה איכותית למסחר מהווה יתרון יחסי אמיתי במאבק לגיוס ושימור של לקוחות, בוודאי בקרב המשקיעים הישראלים שחשופים לפיתוחים טכנולוגיים ופתוחים למערכות המסחר בארץ ובעולם.
בהקשר זה אציין כי התחרות על ליבם של המשקיעים רחוק מהכרעה, ואני אתן כדוגמא את אי היכולת של המשקיעים בקרב הציבור הרחב להשתתף בהנפקות בישראל, באופן דיגיטלי ונגיש בלחיצת כפתור. בעוד ברוקר אמריקאי כמו רובינהוד מבצע מהפכה במונחים אמריקאים ומציע ללקוחות הפרטיים לרכוש בהנפקות כחלק משירות חדשני, אזי בישראל בה שוק ההנפקות של מניות ואיגרות חוב משמעותי ופעיל, הבורסה מעמידה כבר מספר שנים את התשתית לבנקים ולבתי ההשקעות, לאפשר ללקוחותיהם להזמין בהנפקות בשלב המכרז הציבורי, באופן ישיר ובלחיצת כפתור, אולם לצערי, מרבית חברי הבורסה, למעט שניים מהם, טרם הרימו את הכפפה.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
הרגל השנייה במרובע הערך שציינתי, מתייחסת לעניין התוכן המקצועי. שוק ההון הוא זירה גועשת של ידע תאורטי, חדשות ונתונים, אשר מהווים חומר גלם חיוני לקבלת החלטות השקעה. הבנקים ובתי ההשקעות נדרשים להנגיש את המידע הרלוונטי למשקיעים, ובמיוחד למשקיעים חדשים, ולשלב את המידע באופן ידידותי ונגיש בתוך אפליקציית המסחר שלהם. בניית תכנים וקורסים מקצועיים ושילובם בפלטפורמות הדיגיטליות, לצד אנליזה ומחקר רלוונטי ותגובות לאירועי שוק, הם חלק ממעטפת התוכן המדוברת. איכות התוכן הכלכלי ואופן הנגשתו מהווים נדבך מרכזי בהצעת הערך ללקוח.
הרגל השלישית במרובע הערך מתייחסת להפחתת עמלות המסחר והעלויות הנלוות לה בניהול חשבון ניירות ערך. הבורסה עשתה רבות להעלאת המודעות להשוואת עלויות המסחר באמצעות קמפיינים להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב וכן מפרסמת באתר הבורסה באופן קבוע את מחשבון השוואת עמלות. עמלות מסחר זולות הן לא חזות הכול וכאשר אגיע לרגל הרביעית במרובע הערך ארחיב בחשיבות שירות הלקוחות. יחד עם זאת, אין ספק כי מסחר בעלויות נמוכות הוא חוליה חשובה במהפכת המסחר בשוק ההון ויש לתת עליה את הדעת בפתיחת חשבון ניירות ערך.
עמלות המסחר בבורסת תל אביב הן נמוכות יחסית לבורסות דומות בעולם אך עמלות המסחר שמשלמים לקוחות הקצה אינן תמיד מבטאות זאת.
הרגל הרביעית והאחרונה במרובע הערך היא רגל שירות הלקוחות. בעולם דיגיטלי ובעיצומה של מהפכה טכנולוגית יש נטייה לשכוח את חשיבות שירות הלקוחות האנושי. בנקודת הזמן הנוכחית אין תחליף לקשר האנושי בשירות הלקוחות, קל וחומר כאשר מדובר בכספים של אנשים ובצורך להעניק ללקוחות שוק ההון תחושת ביטחון ונוחות בנוגע להשקעות. הבוטים למיניהם וערוצי השירות הדיגיטליים הם בהחלט מכפיל כוח משמעותי בשירות לקוחות ואולם יש משמעות רבה לשירות לקוחות אנושי, ולראייה גם רובינהוד הדיגיטלית, משקיעה לאחרונה משאבים רבים בשירות לקוחות אנושי.
ככל הנראה, הריביות הנמוכות בעולם ובישראל ימשיכו ללוות אותנו עוד זמן לא קצר, גם אם פנינו להעלאות ריבית מתונות בשנה הבאה. בהינתן שאנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה, אזי השקעות מוגברות בשוק ההון יהפכו יותר ויותר לתופעה טבעית, במיוחד לאור כמות הכסף המשמעותית הנמצאת בחשבונות העו"ש של הציבור, אשר אני מעריך כי היא צפויה להתגבר ובכך להגביר את הפוטנציאל הכלכלי עבור הברוקרים.
גופים פיננסים אשר ייטיבו לייצר את חבילת הערך ללקוחות שוק ההון יוכלו להרוויח מכך פעמיים. ראשית, הם יזכו בעמלות מסחר בניירות ערך למשך פרק זמן ארוך יחסית. חלק גדול מהלקוחות החדשים בשוק ההון הם משקיעים צעירים יחסית ולפיכך תפיסת הלקוח בשלב זה בחייו, גם אם מדובר בתיק ניירות ערך קטן יחסית, היא הזדמנות יוצאת דופן לשמר לקוח לשנים רבות קדימה. בנוסף, לקוח שוק הון חדש אף מהווה פוטנציאל עתידי למכירה צולבת של שלל מוצרים ושירותים פיננסיים, זאת כאשר הפיתוחים הטכנולוגיים והרגולציה המתהווה בעולם הבנקאות מגבירים את הפוטנציאל הכלכלי.
בהינתן השינויים הטקטוניים בשוק ניירות הערך המקומי, אין זה יהיה מפתיע לראות כי עוד ועוד גופים פיננסיים יזהו את הפוטנציאל הכלכלי בתחום, לאחר שנים של נמנום. עבורנו בבורסת תל אביב מדובר בבשורות מצוינות ואנו מחויבים להמשיך ולהנגיש את שוק ההון לציבור הישראלי, וזאת על מנת שיוכל לקחת חלק בהצלחת הכלכלה הישראלית.
- 5.רובי 02/01/2022 23:17הגב לתגובה זולא רק שאין חווית שרות בבנקים אין ערך מוסף לשרות שלהם וגובים בתרוץ מפוקפק עמלת ניהול שפעם קראו לו דמי משמרת. חברות הברוקרים לא גובים עמלה סתמית של דמי ניהול. לצערי הציבור מפחד משום מה לעבוד דרך חברות ברוקרים ולשלם רבע מהעמלות שהבנקים גובים בגין הפעולה (קנייה ומכירה)ובנוסף משלם חצי אחוז (לפחות) ועמלה נלוזה ולא הוגנת שנקראת דמי ניהול. ראוי שכל לקוח יוציא את כספו מהבנקים לפחות בניירות ערך
- 4.דודו 30/12/2021 09:06הגב לתגובה זומי שראה את הפרסומות של הברוקרים, ראה שהם תמיד משווים את העמלות שלהם לבנק, ואף פעם לא אחד מול השני. והסיבה שלא קיימת תחרות בין הברוקרים, מתבררת ברגע שרוצים להעביר תיק השקעות מברוקר לברוקר. אפשר לפתוח חשבון בדיגיטל אצל הברוקרים (פסגות, מיטב, IBI וכו'), אפשר להעביר את תיק המניות מהבנק אליהם בקלות, אבל אם רוצים להעביר תיק מניות בין הברוקרים - צריך ללכת ולעשות את זה פיזית (!!) חסם תחרות מגוחך.
- 3.סתם אחד 29/12/2021 19:49הגב לתגובה זוהעמלות אמנם נמוכות יותר מהבנקים אבל המחיר זה התעסקות תמידית. העברת כספים, אסמכתא שגם הם עולים כסף ולוקחים זמן. על נוחות משלמים. כל מי שניסה להעביר או להוציא כסף אני בטוח שנתקל בבירוקרטיה ארוכה ואיטית.
- 2.לגזור ולשמור - 90% שראינו את הגבוהה לשנים הקרובות !!! (ל"ת)zamirco 29/12/2021 19:21הגב לתגובה זו
- 1.נ.ש. 29/12/2021 17:48הגב לתגובה זואבל הסטרימר של בתי ההשקעות מעולה. ועובד מצוין. ביחס לחברות אחרות בעולם הוא מעולה. הבעיה היחידה היא במסחר בחו"ל בתי ההשקעות בישראל מפגרים אחרי המערכות והן לא זולות ביחס אליו. וגם הוא לא פתוח לCDF ואופציות (ואופציות על מט"ח בגלל מגבלה של הרשות) אבל המערכת הישראלית של הסטרימר טובה לעין ארוך משל גופים זרים בעולם. ואגב בעולם עמלות המסחר בעולם לא כאלו זולות. אני מדבר על גופים שמפוקחים ע"י הרשויות באירופה או ארה"ב או ישראל. לא על חברות הימורים שמוכרות השקעות. אלא על בתי ההשקעות
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
