4 הדברים שצריכים לעשות הברוקרים הישראליים כדי להיות רלוונטיים למשקיעים
מי שמצא את עצמו לאחרונה רובץ מול מסך הטלוויזיה, איננו יכול היה להחמיץ את בליץ הפרסומות של בנקים ובתי השקעות, המציעים לציבור הרחב להשקיע בחוכמה ובעלויות זולות למסחר בשוק ההון.
עד לאחרונה היינו רגילים לראות את חברות הצריכה והתקשורת הגדולות במשק, אשר המודל העסקי שלהם הצדיק את עלות הפרסומות במשבצת הפריים טיים בטלוויזיה, אולם מהפכת המסחר העצמאי בשוק ההון והגידול במספר החשבונות החדשים בקרב הציבור הישראלי, שהואצה בתקופת משבר הקורונה, ייצרה מוטיבציה כלכלית חזקה לגופי שוק הון ישראלים להצטרף למגמה העולמית ולחזר אחר לקוחות פרטיים המתעניינים במסחר בשוק ההון, בישראל ובחו"ל.
היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל - האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם - פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן
לתפישתי, קיים מרובע ערך בתחרות על משקיעי שוק ההון החדשים, המשלב בין היתר מערכת מסחר מתקדמת וידידותית למשתמש, תוכן מקצועי אטרקטיבי ורלבנטי לקבלת החלטות השקעה מושכלות, עלויות מסחר נוחות ושירות לקוחות איכותי.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל - האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם - פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן
כל מי שמכיר ולו באופן שטחי את מערכות המסחר הגלובליות, מבין כי מערכות המסחר הדיגיטליות המוצעות לציבור הרחב על ידי חלק מהגופים הפיננסיים הישראלים אינן עומדות בשורה אחת עם חווית המסחר שמעניקות המערכות הגלובליות והפערים ניכרים כבר בשלב הרישום למערכת ונמשכים, בממשק המשתמש, במסחר ובכלים תומכי החלטות ההשקעה שמספקות האפליקציות הזרות. הפערים הם גדולים עד כי עדיין חלק לא מבוטל מאפליקציות המסחר המקומי אינן מציגות ללקוחות הקצה נתוני מסחר בזמן אמת, צפייה בספר פקודות המסחר המלא, והן מסתפקות באספקת נתוני מסחר בעיכוב. אפליקציה איכותית למסחר מהווה יתרון יחסי אמיתי במאבק לגיוס ושימור של לקוחות, בוודאי בקרב המשקיעים הישראלים שחשופים לפיתוחים טכנולוגיים ופתוחים למערכות המסחר בארץ ובעולם.
בהקשר זה אציין כי התחרות על ליבם של המשקיעים רחוק מהכרעה, ואני אתן כדוגמא את אי היכולת של המשקיעים בקרב הציבור הרחב להשתתף בהנפקות בישראל, באופן דיגיטלי ונגיש בלחיצת כפתור. בעוד ברוקר אמריקאי כמו רובינהוד מבצע מהפכה במונחים אמריקאים ומציע ללקוחות הפרטיים לרכוש בהנפקות כחלק משירות חדשני, אזי בישראל בה שוק ההנפקות של מניות ואיגרות חוב משמעותי ופעיל, הבורסה מעמידה כבר מספר שנים את התשתית לבנקים ולבתי ההשקעות, לאפשר ללקוחותיהם להזמין בהנפקות בשלב המכרז הציבורי, באופן ישיר ובלחיצת כפתור, אולם לצערי, מרבית חברי הבורסה, למעט שניים מהם, טרם הרימו את הכפפה.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
הרגל השנייה במרובע הערך שציינתי, מתייחסת לעניין התוכן המקצועי. שוק ההון הוא זירה גועשת של ידע תאורטי, חדשות ונתונים, אשר מהווים חומר גלם חיוני לקבלת החלטות השקעה. הבנקים ובתי ההשקעות נדרשים להנגיש את המידע הרלוונטי למשקיעים, ובמיוחד למשקיעים חדשים, ולשלב את המידע באופן ידידותי ונגיש בתוך אפליקציית המסחר שלהם. בניית תכנים וקורסים מקצועיים ושילובם בפלטפורמות הדיגיטליות, לצד אנליזה ומחקר רלוונטי ותגובות לאירועי שוק, הם חלק ממעטפת התוכן המדוברת. איכות התוכן הכלכלי ואופן הנגשתו מהווים נדבך מרכזי בהצעת הערך ללקוח.
הרגל השלישית במרובע הערך מתייחסת להפחתת עמלות המסחר והעלויות הנלוות לה בניהול חשבון ניירות ערך. הבורסה עשתה רבות להעלאת המודעות להשוואת עלויות המסחר באמצעות קמפיינים להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב וכן מפרסמת באתר הבורסה באופן קבוע את מחשבון השוואת עמלות. עמלות מסחר זולות הן לא חזות הכול וכאשר אגיע לרגל הרביעית במרובע הערך ארחיב בחשיבות שירות הלקוחות. יחד עם זאת, אין ספק כי מסחר בעלויות נמוכות הוא חוליה חשובה במהפכת המסחר בשוק ההון ויש לתת עליה את הדעת בפתיחת חשבון ניירות ערך.
עמלות המסחר בבורסת תל אביב הן נמוכות יחסית לבורסות דומות בעולם אך עמלות המסחר שמשלמים לקוחות הקצה אינן תמיד מבטאות זאת.
הרגל הרביעית והאחרונה במרובע הערך היא רגל שירות הלקוחות. בעולם דיגיטלי ובעיצומה של מהפכה טכנולוגית יש נטייה לשכוח את חשיבות שירות הלקוחות האנושי. בנקודת הזמן הנוכחית אין תחליף לקשר האנושי בשירות הלקוחות, קל וחומר כאשר מדובר בכספים של אנשים ובצורך להעניק ללקוחות שוק ההון תחושת ביטחון ונוחות בנוגע להשקעות. הבוטים למיניהם וערוצי השירות הדיגיטליים הם בהחלט מכפיל כוח משמעותי בשירות לקוחות ואולם יש משמעות רבה לשירות לקוחות אנושי, ולראייה גם רובינהוד הדיגיטלית, משקיעה לאחרונה משאבים רבים בשירות לקוחות אנושי.
ככל הנראה, הריביות הנמוכות בעולם ובישראל ימשיכו ללוות אותנו עוד זמן לא קצר, גם אם פנינו להעלאות ריבית מתונות בשנה הבאה. בהינתן שאנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה, אזי השקעות מוגברות בשוק ההון יהפכו יותר ויותר לתופעה טבעית, במיוחד לאור כמות הכסף המשמעותית הנמצאת בחשבונות העו"ש של הציבור, אשר אני מעריך כי היא צפויה להתגבר ובכך להגביר את הפוטנציאל הכלכלי עבור הברוקרים.
גופים פיננסים אשר ייטיבו לייצר את חבילת הערך ללקוחות שוק ההון יוכלו להרוויח מכך פעמיים. ראשית, הם יזכו בעמלות מסחר בניירות ערך למשך פרק זמן ארוך יחסית. חלק גדול מהלקוחות החדשים בשוק ההון הם משקיעים צעירים יחסית ולפיכך תפיסת הלקוח בשלב זה בחייו, גם אם מדובר בתיק ניירות ערך קטן יחסית, היא הזדמנות יוצאת דופן לשמר לקוח לשנים רבות קדימה. בנוסף, לקוח שוק הון חדש אף מהווה פוטנציאל עתידי למכירה צולבת של שלל מוצרים ושירותים פיננסיים, זאת כאשר הפיתוחים הטכנולוגיים והרגולציה המתהווה בעולם הבנקאות מגבירים את הפוטנציאל הכלכלי.
בהינתן השינויים הטקטוניים בשוק ניירות הערך המקומי, אין זה יהיה מפתיע לראות כי עוד ועוד גופים פיננסיים יזהו את הפוטנציאל הכלכלי בתחום, לאחר שנים של נמנום. עבורנו בבורסת תל אביב מדובר בבשורות מצוינות ואנו מחויבים להמשיך ולהנגיש את שוק ההון לציבור הישראלי, וזאת על מנת שיוכל לקחת חלק בהצלחת הכלכלה הישראלית.
- 5.רובי 02/01/2022 23:17הגב לתגובה זולא רק שאין חווית שרות בבנקים אין ערך מוסף לשרות שלהם וגובים בתרוץ מפוקפק עמלת ניהול שפעם קראו לו דמי משמרת. חברות הברוקרים לא גובים עמלה סתמית של דמי ניהול. לצערי הציבור מפחד משום מה לעבוד דרך חברות ברוקרים ולשלם רבע מהעמלות שהבנקים גובים בגין הפעולה (קנייה ומכירה)ובנוסף משלם חצי אחוז (לפחות) ועמלה נלוזה ולא הוגנת שנקראת דמי ניהול. ראוי שכל לקוח יוציא את כספו מהבנקים לפחות בניירות ערך
- 4.דודו 30/12/2021 09:06הגב לתגובה זומי שראה את הפרסומות של הברוקרים, ראה שהם תמיד משווים את העמלות שלהם לבנק, ואף פעם לא אחד מול השני. והסיבה שלא קיימת תחרות בין הברוקרים, מתבררת ברגע שרוצים להעביר תיק השקעות מברוקר לברוקר. אפשר לפתוח חשבון בדיגיטל אצל הברוקרים (פסגות, מיטב, IBI וכו'), אפשר להעביר את תיק המניות מהבנק אליהם בקלות, אבל אם רוצים להעביר תיק מניות בין הברוקרים - צריך ללכת ולעשות את זה פיזית (!!) חסם תחרות מגוחך.
- 3.סתם אחד 29/12/2021 19:49הגב לתגובה זוהעמלות אמנם נמוכות יותר מהבנקים אבל המחיר זה התעסקות תמידית. העברת כספים, אסמכתא שגם הם עולים כסף ולוקחים זמן. על נוחות משלמים. כל מי שניסה להעביר או להוציא כסף אני בטוח שנתקל בבירוקרטיה ארוכה ואיטית.
- 2.לגזור ולשמור - 90% שראינו את הגבוהה לשנים הקרובות !!! (ל"ת)zamirco 29/12/2021 19:21הגב לתגובה זו
- 1.נ.ש. 29/12/2021 17:48הגב לתגובה זואבל הסטרימר של בתי ההשקעות מעולה. ועובד מצוין. ביחס לחברות אחרות בעולם הוא מעולה. הבעיה היחידה היא במסחר בחו"ל בתי ההשקעות בישראל מפגרים אחרי המערכות והן לא זולות ביחס אליו. וגם הוא לא פתוח לCDF ואופציות (ואופציות על מט"ח בגלל מגבלה של הרשות) אבל המערכת הישראלית של הסטרימר טובה לעין ארוך משל גופים זרים בעולם. ואגב בעולם עמלות המסחר בעולם לא כאלו זולות. אני מדבר על גופים שמפוקחים ע"י הרשויות באירופה או ארה"ב או ישראל. לא על חברות הימורים שמוכרות השקעות. אלא על בתי ההשקעות
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
