יניב פגוט
צילום: ביזפורטל

4 הדברים שצריכים לעשות הברוקרים הישראליים כדי להיות רלוונטיים למשקיעים

אי אפשר לפספס את בליץ הפרסומות של הבנקים ובתי ההשקעות. אבל הברוקרים הזרים נכון להיום פשוט מציעים מערכות טובות יותר, בזמן אמת כלים תומכי החלטה ועוד. הפערים גדולים. האם זה ניתן לשינוי?
יניב פגוט | (5)

מי שמצא את עצמו לאחרונה רובץ מול מסך הטלוויזיה, איננו יכול היה להחמיץ את בליץ הפרסומות של בנקים ובתי השקעות, המציעים לציבור הרחב להשקיע בחוכמה ובעלויות זולות למסחר בשוק ההון.

 

עד לאחרונה היינו רגילים לראות את חברות הצריכה והתקשורת הגדולות במשק, אשר המודל העסקי שלהם הצדיק את עלות הפרסומות במשבצת הפריים טיים בטלוויזיה, אולם מהפכת המסחר העצמאי בשוק ההון והגידול במספר החשבונות החדשים בקרב הציבור הישראלי, שהואצה בתקופת משבר הקורונה, ייצרה מוטיבציה כלכלית חזקה לגופי שוק הון ישראלים להצטרף למגמה העולמית ולחזר אחר לקוחות פרטיים המתעניינים במסחר בשוק ההון, בישראל ובחו"ל.

 

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

לתפישתי, קיים מרובע ערך בתחרות על משקיעי שוק ההון החדשים, המשלב בין היתר מערכת מסחר מתקדמת וידידותית למשתמש, תוכן מקצועי אטרקטיבי ורלבנטי לקבלת החלטות השקעה מושכלות, עלויות מסחר נוחות ושירות לקוחות איכותי.

היום בשעה 19:00 בקורס ללימודי שוק ההון של ביזפורטל -  האם התמחור של אמזון יקר? למה חשוב להשקיע במניות, איך עושים זאת וגם -  פיקדונות, אגרות חוב או קרנות נאמנות סולידיות - מה עדיף? להצטרפות לשיעור לחצו כאן

 

כל מי שמכיר ולו באופן שטחי את מערכות המסחר הגלובליות, מבין כי מערכות המסחר הדיגיטליות המוצעות לציבור הרחב על ידי חלק מהגופים הפיננסיים הישראלים אינן עומדות בשורה אחת עם חווית המסחר שמעניקות המערכות הגלובליות והפערים ניכרים כבר בשלב הרישום למערכת ונמשכים, בממשק המשתמש, במסחר ובכלים תומכי החלטות ההשקעה שמספקות האפליקציות הזרות. הפערים הם גדולים עד כי עדיין חלק לא מבוטל מאפליקציות המסחר המקומי אינן מציגות ללקוחות הקצה נתוני מסחר בזמן אמת, צפייה בספר פקודות המסחר המלא, והן מסתפקות באספקת נתוני מסחר בעיכוב. אפליקציה איכותית למסחר מהווה יתרון יחסי אמיתי במאבק לגיוס ושימור של לקוחות, בוודאי בקרב המשקיעים הישראלים שחשופים לפיתוחים טכנולוגיים ופתוחים למערכות המסחר בארץ ובעולם. 

 

בהקשר זה אציין כי התחרות על ליבם של המשקיעים רחוק מהכרעה, ואני אתן כדוגמא את אי היכולת של המשקיעים בקרב הציבור הרחב להשתתף בהנפקות בישראל, באופן דיגיטלי ונגיש בלחיצת כפתור. בעוד ברוקר אמריקאי כמו רובינהוד מבצע מהפכה במונחים אמריקאים ומציע ללקוחות הפרטיים לרכוש בהנפקות כחלק משירות חדשני, אזי בישראל בה שוק ההנפקות של מניות ואיגרות חוב משמעותי ופעיל, הבורסה מעמידה כבר מספר שנים את התשתית לבנקים ולבתי ההשקעות, לאפשר ללקוחותיהם להזמין בהנפקות בשלב המכרז הציבורי, באופן ישיר ובלחיצת כפתור, אולם לצערי, מרבית חברי הבורסה, למעט שניים מהם, טרם הרימו את הכפפה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הרגל השנייה במרובע הערך שציינתי, מתייחסת לעניין התוכן המקצועי. שוק ההון הוא זירה גועשת של ידע תאורטי, חדשות ונתונים, אשר מהווים חומר גלם חיוני לקבלת החלטות השקעה.  הבנקים ובתי ההשקעות נדרשים להנגיש את המידע הרלוונטי למשקיעים, ובמיוחד למשקיעים חדשים, ולשלב את המידע באופן ידידותי ונגיש בתוך אפליקציית המסחר שלהם. בניית תכנים וקורסים מקצועיים ושילובם בפלטפורמות הדיגיטליות, לצד אנליזה ומחקר רלוונטי ותגובות לאירועי שוק, הם חלק ממעטפת התוכן המדוברת. איכות התוכן הכלכלי ואופן הנגשתו מהווים נדבך מרכזי בהצעת הערך ללקוח.

 

הרגל השלישית במרובע הערך מתייחסת להפחתת עמלות המסחר והעלויות הנלוות לה בניהול חשבון ניירות ערך. הבורסה עשתה רבות להעלאת המודעות להשוואת עלויות המסחר באמצעות קמפיינים להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב וכן מפרסמת באתר הבורסה באופן קבוע את מחשבון השוואת עמלות. עמלות מסחר זולות הן לא חזות הכול וכאשר אגיע לרגל הרביעית במרובע הערך ארחיב בחשיבות שירות הלקוחות. יחד עם זאת, אין ספק כי מסחר בעלויות נמוכות הוא חוליה חשובה במהפכת המסחר בשוק ההון ויש לתת עליה את הדעת בפתיחת חשבון ניירות ערך.

 

עמלות המסחר בבורסת תל אביב הן נמוכות יחסית לבורסות דומות בעולם אך עמלות המסחר שמשלמים לקוחות הקצה אינן תמיד מבטאות זאת.

 

הרגל הרביעית והאחרונה במרובע הערך היא רגל שירות הלקוחות. בעולם דיגיטלי ובעיצומה של מהפכה טכנולוגית יש נטייה לשכוח את חשיבות שירות הלקוחות האנושי. בנקודת הזמן הנוכחית אין תחליף לקשר האנושי בשירות הלקוחות, קל וחומר כאשר מדובר בכספים של אנשים  ובצורך להעניק ללקוחות שוק ההון תחושת ביטחון ונוחות בנוגע להשקעות. הבוטים למיניהם וערוצי השירות הדיגיטליים הם בהחלט מכפיל כוח משמעותי בשירות לקוחות ואולם יש משמעות רבה לשירות לקוחות אנושי, ולראייה גם רובינהוד הדיגיטלית, משקיעה לאחרונה משאבים רבים בשירות לקוחות אנושי.

 

ככל הנראה, הריביות הנמוכות בעולם ובישראל ימשיכו ללוות אותנו עוד זמן לא קצר, גם אם פנינו להעלאות ריבית מתונות בשנה הבאה. בהינתן שאנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה, אזי השקעות מוגברות בשוק ההון יהפכו יותר ויותר לתופעה טבעית, במיוחד לאור כמות הכסף המשמעותית הנמצאת בחשבונות העו"ש של הציבור,  אשר אני מעריך כי היא צפויה להתגבר ובכך להגביר את הפוטנציאל הכלכלי עבור הברוקרים.

 

גופים פיננסים אשר ייטיבו לייצר את חבילת הערך ללקוחות שוק ההון יוכלו להרוויח מכך פעמיים.  ראשית, הם יזכו בעמלות מסחר בניירות ערך למשך פרק זמן ארוך יחסית. חלק גדול מהלקוחות החדשים בשוק ההון הם משקיעים צעירים יחסית ולפיכך תפיסת הלקוח בשלב זה בחייו, גם אם מדובר בתיק ניירות ערך קטן יחסית, היא הזדמנות יוצאת דופן לשמר לקוח לשנים רבות קדימה. בנוסף, לקוח שוק הון חדש אף מהווה פוטנציאל עתידי למכירה צולבת של שלל מוצרים ושירותים פיננסיים, זאת כאשר הפיתוחים הטכנולוגיים והרגולציה המתהווה בעולם הבנקאות מגבירים את הפוטנציאל הכלכלי.  

 

בהינתן השינויים הטקטוניים בשוק ניירות הערך המקומי, אין זה יהיה מפתיע לראות כי עוד ועוד גופים פיננסיים יזהו את הפוטנציאל הכלכלי בתחום, לאחר שנים של נמנום. עבורנו בבורסת תל אביב מדובר בבשורות מצוינות ואנו מחויבים להמשיך ולהנגיש את שוק ההון לציבור הישראלי, וזאת על מנת שיוכל לקחת חלק בהצלחת הכלכלה הישראלית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רובי 02/01/2022 23:17
    הגב לתגובה זו
    לא רק שאין חווית שרות בבנקים אין ערך מוסף לשרות שלהם וגובים בתרוץ מפוקפק עמלת ניהול שפעם קראו לו דמי משמרת. חברות הברוקרים לא גובים עמלה סתמית של דמי ניהול. לצערי הציבור מפחד משום מה לעבוד דרך חברות ברוקרים ולשלם רבע מהעמלות שהבנקים גובים בגין הפעולה (קנייה ומכירה)ובנוסף משלם חצי אחוז (לפחות) ועמלה נלוזה ולא הוגנת שנקראת דמי ניהול. ראוי שכל לקוח יוציא את כספו מהבנקים לפחות בניירות ערך
  • 4.
    דודו 30/12/2021 09:06
    הגב לתגובה זו
    מי שראה את הפרסומות של הברוקרים, ראה שהם תמיד משווים את העמלות שלהם לבנק, ואף פעם לא אחד מול השני. והסיבה שלא קיימת תחרות בין הברוקרים, מתבררת ברגע שרוצים להעביר תיק השקעות מברוקר לברוקר. אפשר לפתוח חשבון בדיגיטל אצל הברוקרים (פסגות, מיטב, IBI וכו'), אפשר להעביר את תיק המניות מהבנק אליהם בקלות, אבל אם רוצים להעביר תיק מניות בין הברוקרים - צריך ללכת ולעשות את זה פיזית (!!) חסם תחרות מגוחך.
  • 3.
    סתם אחד 29/12/2021 19:49
    הגב לתגובה זו
    העמלות אמנם נמוכות יותר מהבנקים אבל המחיר זה התעסקות תמידית. העברת כספים, אסמכתא שגם הם עולים כסף ולוקחים זמן. על נוחות משלמים. כל מי שניסה להעביר או להוציא כסף אני בטוח שנתקל בבירוקרטיה ארוכה ואיטית.
  • 2.
    לגזור ולשמור - 90% שראינו את הגבוהה לשנים הקרובות !!! (ל"ת)
    zamirco 29/12/2021 19:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נ.ש. 29/12/2021 17:48
    הגב לתגובה זו
    אבל הסטרימר של בתי ההשקעות מעולה. ועובד מצוין. ביחס לחברות אחרות בעולם הוא מעולה. הבעיה היחידה היא במסחר בחו"ל בתי ההשקעות בישראל מפגרים אחרי המערכות והן לא זולות ביחס אליו. וגם הוא לא פתוח לCDF ואופציות (ואופציות על מט"ח בגלל מגבלה של הרשות) אבל המערכת הישראלית של הסטרימר טובה לעין ארוך משל גופים זרים בעולם. ואגב בעולם עמלות המסחר בעולם לא כאלו זולות. אני מדבר על גופים שמפוקחים ע"י הרשויות באירופה או ארה"ב או ישראל. לא על חברות הימורים שמוכרות השקעות. אלא על בתי ההשקעות
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

ערן מזור. קרדיט: ליאת מנדלערן מזור. קרדיט: ליאת מנדל

אלביט הדמיה מציגה רבעון עם קצב מכירות גבוה

הכנסות ממכירת דירות ומקרקעין בולטות ברבעון השלישי, רווח גולמי חיובי והפסד נקי מצטמצם של 1.8 מיליון שקלים, לצד עלייה בהיקף הפרויקטים וגיוס אג״ח נוסף

ליאור דנקנר |

אלביט הדמיה אלביט הדמיה -0.2%  , הפועלת בתחום נדל"ן המגורים בישראל, מסכמת רבעון שלישי עם הכנסות חדשות ממכירת דירות ומקרקעין. החברה מציינת כי מתחילת השנה נמכרו 171 דירות בהיקף כולל של למעלה מ-355 מיליון שקלים, כאשר 75 מהן נמכרו בשלושת החודשים האחרונים בלבד. מדובר בקצב מכירות גבוה ביחס להיקף הפעילות של החברה מתחילת השנה.

החברה מדווחת כי ברבעון השלישי עצמו נרשמו הכנסות של כ-23.5 מיליון שקלים ממכירת דירות, מקרקעין ודמי ניהול. ההכנסות משקפות לראשונה היקף משמעותי ממכירות בפרויקטים באפרת ובשחמון אילת, ובצד המקרקעין - מכירת נכס נוסף באילת. בצד העלויות, עלות המכירות הגיעה לכ-16 מיליון שקלים ברבעון, כך שהרווח הגולמי הסתכם בכ-7 מיליון שקלים.


רווח גולמי חיובי, רווח תפעולי קל והפסד נקי מצטמצם

בדוח הרבעוני מציגה אלביט הדמיה רווח גולמי חיובי, לצד מעבר לרווח תפעולי קטן בהיקף של 67 אלף שקלים. עם זאת, בשורה התחתונה הציגה החברה הפסד של 1.817 מיליון שקלים.

בחברה מציינים כי חלק מהשפעתו של ההפסד משויך להיקף הוצאות המימון, שהסתכמו בכ-2.2 מיליון שקלים נטו. אלו כוללות רכיבי ריבית על הלוואות פרויקטליות ועל סדרת איגרות החוב שהונפקה השנה.

בד בבד, מהדוח עולה כי לחברה צבר משמעותי של פרויקטים בבנייה ובהיתכנות. לפי הנתונים, היקף הפרויקטים שבביצוע (במונחי 100%) עומד על כ-1.714 מיליארד שקלים עם רווח גולמי צפוי של כ-312 מיליון שקלים. בנוסף, לחברה צבר פרויקטים הצפויים לצאת לדרך במהלך השנה הקרובה בהיקף של כ-1.37 מיליארד שקלים, כולל פרויקט בנייה רוויה באילת בשדה התעופה הישן - 263 יחידות דיור ו-18 בניינים - עם רווח גולמי צפוי של 107 מיליון שקלים, ופרויקט נוסף בעפולה הכולל 286 יחידות דיור שהחל בשיווק.