אנרגיה סולארית
צילום: American Public Power Association

המדינה תגדר את הסיכון; האם המשקיעים הפנימו את ההטבה לחברות האנרגיה הירוקה?

המכרזים לכ-20 שנה בתעריף קבוע מצטמצמים וכדי להצדיק מכירת חשמל בשוק הספוט יקבע במכרז פיצוי שינתן במשך עשור באם המחירים ירדו מתחת לרף מסוים. גורם בשוק אומר שהצעד הגביר את הוודאות ושלו המשקיעים היו מבינים אותו, מובילות השוק היו עולות במסחר
איתי פת-יה | (1)

ככל שהתחרות בשוק האנרגיה המתחדשת המקומי גוברת, השחקניות בו מתכוננות להפרד מהרעיון של תעריפים מובטחים ל-20 שנה, או לפחות שמתווים אלה יקרו פחות ופחות. מה ישאר להם אם כן? שוק הספוט, שכבר היום קיים בארץ אצל יצרניות חשמל מגז טבעי. אלא שחברות הקלינטק נמצאות שם. הם מפחדות שהתעריפים שיקבלו "על המקום" לא יצדיקו את ההשקעות שיבצעו. עכשיו המדינה מעוניינת לתת להם כמה גזרים כדי שכן יצטרפו.

בשווקים יותר מפותחים בהיבט האנרגיה המתחדשת, כמו איטליה וספרד, שוק הספוט גדול יותר, הגם שאף שם פה ושם עוד נעשים מכרזים להתקשרויות ארוכות בתעריפים קבועים - כאלה שהיזמיות אוהבות כמובן. כדי לקדם את השוק הזה גם בארץ, רשות החשמל פרסמה מסמך להערות הציבור לפני שימוע בעניין הגנה למשך עשור שיקבלו יצרניות החשמל מארנגיה מתחדשת שיפעלו בשוק הספוט. בקצרה, אם ברגע נתון המחירים יפלו מתחת לרף מסויים, יצרניות החשמל יקבלו פיצוי שיביא את מחיר המכירה לאותו הרף.

התלות בהגנה הזו מתחדדת עוד יותר בהתחשב בכך שבשונה מחו"ל, בארץ אין באנרגיה מתחדשת שוק של PPA (הסכמים למכירת חשמל - Power Purchasing Agreement) שהם חוזים ארוכי טווח מול לקוחות מהמגזר העסקי. שורת חברות ניגשו לקבל רישיון לחלוקת חשמל לצרכנים פרטיים, וייתכן כי עם הרישיונות שיקבלו גם שוק ה-PPA יתפתח. כל עוד הוא לא קיים וישנו רק שוק הספוט (או בהגדרתו במסמך רשות החשמל, מחיר סיטונאי, מבוסס על עלות שולית חצי שעתית, SMP, כלומר מהו התעריף שאפשר "לסגור" בחצי השעה הקרובה).

הדבר רלוונטי בעיקר לחברות גדולות שפועלות בתחום המתח העילי בשוק המקומי, דוגמת אנרג'יקס 0% , דוראל אנרגיה -0.68% ו אנלייט אנרגיה -0.7%  . רק לצורך הדוגמה, אם בשוק הספוט קילו וואט יעלה ברגע נתון 12 אגורות, ותעריף ההגנה עליו יוחלט יהיה 17 אגורות, הפיצוי שיקבלו החברות יהיה 5 אגורות פר קילוואט שמכרו בעסקה. החשיבות הגדולה בצעד הזה היא הוודאות שיקבלו החברות. גורם בשוק מספר לנו שהפרטים הללו טכניים מדי עבור רוב המשקיעים ולכן מפרסום המסמך ועד השימוע התגובה הייתה מנומנת למדי. לדבריו, אם האסימון אכן היה יורד, המניות אמורות היות לעלות היום - ולא לרדת, וזאת כשיקוף של ההסתברות הגבוהה יותר עתה, שישקיעו גם בשוק הספוט, בידיעה שמכירה בו בטוחה יותר עבורם.

עדיין חשוב להדגיש שהשמחה אינה שלמה. בסוף הכל יקום ויפול על מהו אותו תעריף הגנה. לשם כך מתכוונים לערוך ברשות החשמל מכרז בו יבחנו הצעות שונות, ויבחרו בזו "הנמוכה ביותר שלא הייתה מועמדת לזכייה" - כלומר הצעה של שחקנית אחת בסקטור תשפיע על הקולגות. רק לאחר המכרז תדע כל חברה, בתלות בתחשיבים שלה ובעלויות הייצור מכל אחד מהפרויקטים בפורטפוליו, האם ההגנה שתקבע מבטיחה לה מספיק מרווח כדי למכור בשוק הספוט המקומי.

"תעריף ההגנה שייקבע בהליך יעמוד בתוקף החל ממועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן ועד לסוף 2035", צוין במסמך. "לחילופין, עבור מתקנים שכבר פועלים מסחרית לאחר המועד הקובע, עד 7.6.2032. לאחר תקופת התעריף, הזוכה יהיה רשאי להמשיך לפעול בהתאם למנגנוני השוק הקבועים באסדרה ללא תעריף ההגנה שנקבע בהליך זה".

עוד פורט כי "לאור מצב הרשת, וכחלק ממדיניות הרשות לחלוקת הסיכונים, הרשות מאפשרת בהליך זה החזרת 50% מערבות ההקמה לזוכה ביחס להספק שהזוכה מבקש לא לממש, כך שהזוכה יהיה רשאי לפנות למנהל המערכת תוך 6 חודשים מהמועד הקובע בבקשה להשבת החלק היחסי של הערבות בניכוי 50%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעתות שגרה, חוזים ארוכים טווח אמורים להגן על היזמים מפני סביבת התחרות ולקבע את התמורות שלהם כדי לצמצם את הסיכון שבהשקעה. על פניו, עם הלקוחות הדבר פחות מיטיב בזמנים שבהם התחרות גוברת והיו רוצים למצוא עצמם מחוץ לחוזה שקובל אותם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 15/12/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בחברות האלו אינן ההפסד או הסיכון או היחס סיכון סיכוי. אלא זה שאין בהשקעות האלו שום אימפקט. התשואה שהן נותנות לאורך שנים יותר דומות לאג"ח מאשר למניה. כך שהמחיר של המניות ביחס לתמורה לא הוגן. אתה צודק שהמרווח עולה בגלל בגלל הגידור של המדינה אבל עדיין לא יודעים מה הגידור והוא בעיקר חוסר הפסד. ושוב בשביל אג"ח זה שווה כמניות לדעתי לא ממש.
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”