אנרגיה סולארית
צילום: American Public Power Association

המדינה תגדר את הסיכון; האם המשקיעים הפנימו את ההטבה לחברות האנרגיה הירוקה?

המכרזים לכ-20 שנה בתעריף קבוע מצטמצמים וכדי להצדיק מכירת חשמל בשוק הספוט יקבע במכרז פיצוי שינתן במשך עשור באם המחירים ירדו מתחת לרף מסוים. גורם בשוק אומר שהצעד הגביר את הוודאות ושלו המשקיעים היו מבינים אותו, מובילות השוק היו עולות במסחר
איתי פת-יה | (1)

ככל שהתחרות בשוק האנרגיה המתחדשת המקומי גוברת, השחקניות בו מתכוננות להפרד מהרעיון של תעריפים מובטחים ל-20 שנה, או לפחות שמתווים אלה יקרו פחות ופחות. מה ישאר להם אם כן? שוק הספוט, שכבר היום קיים בארץ אצל יצרניות חשמל מגז טבעי. אלא שחברות הקלינטק נמצאות שם. הם מפחדות שהתעריפים שיקבלו "על המקום" לא יצדיקו את ההשקעות שיבצעו. עכשיו המדינה מעוניינת לתת להם כמה גזרים כדי שכן יצטרפו.

בשווקים יותר מפותחים בהיבט האנרגיה המתחדשת, כמו איטליה וספרד, שוק הספוט גדול יותר, הגם שאף שם פה ושם עוד נעשים מכרזים להתקשרויות ארוכות בתעריפים קבועים - כאלה שהיזמיות אוהבות כמובן. כדי לקדם את השוק הזה גם בארץ, רשות החשמל פרסמה מסמך להערות הציבור לפני שימוע בעניין הגנה למשך עשור שיקבלו יצרניות החשמל מארנגיה מתחדשת שיפעלו בשוק הספוט. בקצרה, אם ברגע נתון המחירים יפלו מתחת לרף מסויים, יצרניות החשמל יקבלו פיצוי שיביא את מחיר המכירה לאותו הרף.

התלות בהגנה הזו מתחדדת עוד יותר בהתחשב בכך שבשונה מחו"ל, בארץ אין באנרגיה מתחדשת שוק של PPA (הסכמים למכירת חשמל - Power Purchasing Agreement) שהם חוזים ארוכי טווח מול לקוחות מהמגזר העסקי. שורת חברות ניגשו לקבל רישיון לחלוקת חשמל לצרכנים פרטיים, וייתכן כי עם הרישיונות שיקבלו גם שוק ה-PPA יתפתח. כל עוד הוא לא קיים וישנו רק שוק הספוט (או בהגדרתו במסמך רשות החשמל, מחיר סיטונאי, מבוסס על עלות שולית חצי שעתית, SMP, כלומר מהו התעריף שאפשר "לסגור" בחצי השעה הקרובה).

הדבר רלוונטי בעיקר לחברות גדולות שפועלות בתחום המתח העילי בשוק המקומי, דוגמת אנרג'יקס 4.01% , דוראל אנרגיה 2.67% ו אנלייט אנרגיה 2.05%  . רק לצורך הדוגמה, אם בשוק הספוט קילו וואט יעלה ברגע נתון 12 אגורות, ותעריף ההגנה עליו יוחלט יהיה 17 אגורות, הפיצוי שיקבלו החברות יהיה 5 אגורות פר קילוואט שמכרו בעסקה. החשיבות הגדולה בצעד הזה היא הוודאות שיקבלו החברות. גורם בשוק מספר לנו שהפרטים הללו טכניים מדי עבור רוב המשקיעים ולכן מפרסום המסמך ועד השימוע התגובה הייתה מנומנת למדי. לדבריו, אם האסימון אכן היה יורד, המניות אמורות היות לעלות היום - ולא לרדת, וזאת כשיקוף של ההסתברות הגבוהה יותר עתה, שישקיעו גם בשוק הספוט, בידיעה שמכירה בו בטוחה יותר עבורם.

עדיין חשוב להדגיש שהשמחה אינה שלמה. בסוף הכל יקום ויפול על מהו אותו תעריף הגנה. לשם כך מתכוונים לערוך ברשות החשמל מכרז בו יבחנו הצעות שונות, ויבחרו בזו "הנמוכה ביותר שלא הייתה מועמדת לזכייה" - כלומר הצעה של שחקנית אחת בסקטור תשפיע על הקולגות. רק לאחר המכרז תדע כל חברה, בתלות בתחשיבים שלה ובעלויות הייצור מכל אחד מהפרויקטים בפורטפוליו, האם ההגנה שתקבע מבטיחה לה מספיק מרווח כדי למכור בשוק הספוט המקומי.

"תעריף ההגנה שייקבע בהליך יעמוד בתוקף החל ממועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן ועד לסוף 2035", צוין במסמך. "לחילופין, עבור מתקנים שכבר פועלים מסחרית לאחר המועד הקובע, עד 7.6.2032. לאחר תקופת התעריף, הזוכה יהיה רשאי להמשיך לפעול בהתאם למנגנוני השוק הקבועים באסדרה ללא תעריף ההגנה שנקבע בהליך זה".

עוד פורט כי "לאור מצב הרשת, וכחלק ממדיניות הרשות לחלוקת הסיכונים, הרשות מאפשרת בהליך זה החזרת 50% מערבות ההקמה לזוכה ביחס להספק שהזוכה מבקש לא לממש, כך שהזוכה יהיה רשאי לפנות למנהל המערכת תוך 6 חודשים מהמועד הקובע בבקשה להשבת החלק היחסי של הערבות בניכוי 50%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעתות שגרה, חוזים ארוכים טווח אמורים להגן על היזמים מפני סביבת התחרות ולקבע את התמורות שלהם כדי לצמצם את הסיכון שבהשקעה. על פניו, עם הלקוחות הדבר פחות מיטיב בזמנים שבהם התחרות גוברת והיו רוצים למצוא עצמם מחוץ לחוזה שקובל אותם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 15/12/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בחברות האלו אינן ההפסד או הסיכון או היחס סיכון סיכוי. אלא זה שאין בהשקעות האלו שום אימפקט. התשואה שהן נותנות לאורך שנים יותר דומות לאג"ח מאשר למניה. כך שהמחיר של המניות ביחס לתמורה לא הוגן. אתה צודק שהמרווח עולה בגלל בגלל הגידור של המדינה אבל עדיין לא יודעים מה הגידור והוא בעיקר חוסר הפסד. ושוב בשביל אג"ח זה שווה כמניות לדעתי לא ממש.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).