אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
דוח רווח והסבר

אקירוב ראוי להיות בעל השליטה בכלל - השאלה אם הוא בכלל רוצה או שבקשת ההיתר היא רק תרגיל?

למה אקירוב עובר שיימינג, האם הטייקונים "מתו", מיהם אנשי ההון-שלטון החדשים ומדוע הדוחות הכספיים של אלרוב מספרים שאקירוב עובד עלינו?
אבישי עובדיה | (11)

אלפרד אקירוב הוא כנראה ממזר גדול, שיודע להתחבר ולחבר בין פוליטיקה לעסקים. לגיטימי? כן, להיות סחבק זו לא עבירה ולפחות בינתיים אף אחד לא תבע אותו והוא לא הואשם בניצול-שוחד-עבירות כלכליות/ פוליטיות. אקירוב בן ה-80 היה קבלן שהפך למשקיע (נדל"ן מניב) ובעיקר מלונאי, שרוב עסקיו בכלל באירופה. האם הוא מתאים להיות בעל השליטה בכלל ביטוח? חוקית כן. ובכלל – אם אישרו לקרן השקעות זרה, אז בטח שצריך לאשר את אקירוב.

וזו הבעיה היותר קטנה. הבעיה הגדולה באמת היא שהיכולת להעביר נכסים וכספים מהיקף הנכסים המנוהל קלה מאוד, אם אתה גוף גדול. דמיינו שהבן דוד מדרגה שנייה של אחד ממנהלי הקרן שמחזיקה בשליטה בהפניקס, מחזיק בנכס בארה"ב ולא מצליח למכור. והנה במקרה – קופות הגמל של הפניקס  מצאו עניין בנכס הזה כי מישהו מלמעלה הראה להן את הדרך. לא תמיד צריך מיילים וועדות השקעה, לפעמים שיחת מסדרון מספיקה. זה תרחיש תיאורטי כמובן, אבל הפוטנציאל קיים בגופים בבעלי שליטה זרה כנראה יותר מגופים בעלי שליטה מקומית ורק שתבינו את סדרי הגודל: יכולים לעשות את ההונאות האלו כמה פעמים ולא תרגישו בתשואה. היקף הנכסים כל כך גדול כך שהוא יכול לספוג גם טעויות וגם הונאות.

>>> נותנים לך מתנה - לא תיקח? המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

הפוטנציאל למצבים כאלו אצל אקירוב קיים, אבל מוגבל יותר. כולם יודעים איפה הוא משקיע, מי החברים שלו, מה האינטרסים שלו, וגם אם לא הכל חשוף, עסקאות מתחת לשולחן יהיו בעייתיות יותר, אם כי הן בהחלט אפשריות.

אז למה אקירוב עובר שיימינג? כי מסבירים לכם שהוא לא ראוי, שהוא בן 80 והבן שלו בן 53 ללא עבר ניהולי מרשים. שהוא בקשר עם פוליטיקאים, גם כאלו שישבו בכלא – אהוד אולמרט. שהוא "עזר" לאולמרט ושילם שכר לשולה זקן שעבדה-לא עבדה אצלו, שהוא בקלחת של ההון-שלטון, שיושבים אצלנו בדירקטוריון מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר לצד יו"ר רשות ניירות ערך ובכירים נוספים וככה מתנהל-מתנהג טייקון בהתהוות. ושאם הוא ירכוש את כלל ביטוח הוא יהפוך מ"סתם" עשיר לטייקון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הטייקונים מתו

חברים יקרים, הטייקונים מתו. לפחות במתכונת שהכרתם. אין היום טייקונים מהזן הקודם, העשירים החדשים הם ההייטקיסטים - יש לנו 15-20 מיליארדים גדולים מההייטק שאוכלים לארוחת בוקר את אקירוב. הם יכולים להפוך לתמנונים, הם יכולים לקנות חברת ביטוח, הם יכולים לקנות בנק, הם יכולים לקנות גם חברת ביטוח וגם בנק. אהה, אתם בטח אומרים - זה לא אותו דבר, הם לא מערבבים הון ושלטון. הצחקתם אותי. הם פשוט מתוחכמים יותר וזה לא מגיע לכותרות, אבל איך זה שההייטק העשיר, מקבל הטבות שלא מקבלים ענפים אחרים? איך זה שתשלום המסים על מימושי אופציות בעיקר של הייטקיסטים נמצא במחלוקת כבר עשרים שנה ובינתיים משלמים מס נמוך? ויש עוד - איך זה שהצבא שלנו הוא מקור להמון רעיונות ויזמויות שהופכים אחר כך למיליארדי דולרים ואף אחד לא מעיר והמדינה לא דורשת את חלקה? איך זה שהמדינה מתרפסת כאשר יש אקזיטים ומסכימה לתשלום מסים נמוכים על רווחי הון? התשובה: קשר הון-שלטון הפוליטיקאים נכנעים לחזקים, רק שהפעם הם צעירים יותר, חדשניים יותר, הייטקיסטים.

אז נכון שהטכנולוגיה הכי חשובה כמנוע צמיחה לישראל וצריך לחזק אותה ולא להפריע לה (גם את זה הפוליטיקאים עושים) וזה גם נכון שכל סקטור דואג לעצמו וזה בהחלט לגיטימי, אבל זה גם אומר שכשאקירוב כנראה ניסה ואולי עדיין מנסה להיעזר בפוליטיקאים לקדם עניינים שלו, זה לגיטימי. כל עוד כמובן אין שם עבירות על החוק. לדבר ולנסות לשכנע מותר.

 

האם אקירוב עובד עלינו?

אקירוב הצעיר לא היה משתלט על כלל ביטוח. אין שום סיבה טובה להשתלט עליה. המחיר הנוכחי שלה גבוה ב-40% מהמחיר לפני הקורונה ופי 3-4 מהשפל שלפני שנה וחצי. אקירוב קונה נכסים בהזדמנות, לא במחיר מלא. כלל ביטוח היא חברה טובה במחיר מלא.  עולם הביטוח מורכב מכל כך הרבה משתנים שמשפיעים על הרווח (לטוב ולרע) כשהתנודות בנתוני מאקרו ובשוק המניות, לצד החלטות הרגולטור, משפיעים מאוד על השורה התחתונה. לפני שנתיים-שנתיים וחצי חברות הביטוח הגדולות נדרשו להזרמת הון כדי לעמוד בתנאי הרגולטור. מצבן היה איום ונורא. מנהלים של חברות ביטוח לא ידעו מה הולך להיות, כאוס וחרדה. 

דווקא הקורונה הצילה אותן בזכות הזינוק בשוק המניות. אבל האם זה יימשך? עליית הריבית הצפויה תעזור להן, אך יש גם פרמטרים שייקחו אותן למטה, העלאת ריבית אמורה להוריד את שוק המניות וזה עלול לפגוע בהן. הכל הערכות, הכל הנחות, שום דבר לא ברור, חברת ביטוח היא אופציה ממונפת מאוד על מצב המשק, שוק ההון, הריבית, הקפריזות של הרגולטור, מקרי ביטוח ועוד. לא משהו יציב, יותר הימור מהשקעה.

לאורך זמן השקעה במניות לרבות מניות ביטוח משתלמת. אבל האם אקירוב רוצה ויכול לחכות? בן אדם בן 80 לא משקיע לטווח ארוך, זה כלל ראשון בהשקעות ואקירוב הוא בראש וראשונה – משקיע.

 יכול להיות שהוא חושב על הבן ג'ורג'י שייקח את המושכות על כלל? יכול להיות. אבל יש פה יותר מדי שאלות פתוחות ויותר מדי תמיהות – מה אקירוב צריך את כלל ביטוח? אולי הכל תרגיל. הוא בעצם דרך האמירות שברצונו להשתלט, מחזק את ההשקעה שלו שמוערכת ב-700 מיליון שקל (15% מהחברה) עליה הוא כבר מורווח מתחילת השנה קרוב ל-300 מיליון שקל. מה יותר טוב מזה? לעשות אקשן בשוק סביב מניית כלל ביטוח ועל הדרך לנפח את האגו אחרי שבעצם הוא (לתפיסתו) המנצח בעימות מול הנהלת כלל. אקירוב אזכיר היה בעימות מתמשך עם הנהלת כלל שהחזיקה במניות אלרוב והנה הוא הופך לבעל הבית או "עתיד" להיות בעל הבית. זה גם אגו-אגו-אגו ותודו שזה גם חכם. ועל הדרך הוא מרוויח מאות מיליונים כאשר תחום המלונאות מסב הפסדים גדולים.

 

זו כמובן רק השערה לא מבוססת, אבל יש מקום אחד שבו קשה יותר "לסבן" – הדוחות הכספיים.

 

דוחות כספיים עוברים דירקטוריון, עוברים רואה חשבון. זה לא אומר שהם תקינים וברור שיש מספרים גמישים ושיש מצגים לא נכונים, אבל הם בהחלט עוזרים לנו להבין את מצב הפירמה, עסקיה, מצבה הפיננסי ועוד. מעבר לכך במקרה של אלרוב, הם מגבירים את הספק בכוונתו של אקירוב להשתלט על כלל.

 

ההשקעה בכלל מוצגת באלרוב של אקירוב במסגרת הנכסים השוטפים במאזן תחת סעיף ניירות ערך. מדובר בתיק ניירות ערך שכולל גם את מניות לאומי – אקירוב בשנה האחרונה מימש לאומי שהיתה הפייבוריטית שלו ורכש כלל ביטוח. אם מדובר במניות לצורך שליטה אזי מדובר במניות שמוחזקות לזמן ארוך. הן לא צריכות להופיע בנכסים שוטפים אלא בנכסים לטווח ארוך. אופסי, זה לא מסתדר עם הראיונות בתקשורת לאחר הדוחות. ב-15 בנובמבר התפרסם הדוח וכמה ימים אחר כך כבר דובר על כוונה לבקש היתר שליטה, כשבפועל הרי לא מתעוררים בוקר אחד ואומרים – "אני רוצה להשתלט על כלל ביטוח". זה תהליך ממושך, גם אצל אקירוב.

אז יכול להיות שהוא לא באמת מתכוון להשתלט על כלל, אלא רק לעשות רעש? אולי. ואולי זה מגיע ממקום אחר – נתון חשוב מאוד לצורך עמידה באמות מידה פיננסיות/ קובננטים של חובות לבנקים ולמחזיקי החוב הוא היקף החוב הפיננסי נטו שמבטא את היקף החוב הפיננסי בניכוי נכסים נזילים. בתוך הנכסים הנזילים יש מזומנים וניירות ערך סחירים. לוותר על ניירות ערך סחירים זה לפגוע באמות המידה הפיננסיות ואולי לא לעמוד בהן ואז הלווים יכולים לעשות שרירים מולך – לתבוע את החוב או  לדרוש תשואה גבוהה יותר. רגע, אז אולי בכלל הוא לא יכול להשתלט על כלל? החשבונאות תמנע ממנו? דווקא על זה, כנראה שהוא יכול להתגבר - אקירוב הסחבק יילך לבנקים וללווים ויסביר להם איזה השקעה נהדרת הוא עושה וישעבד את המניות בכלל. אפשר להתגבר על העניין הזה, ועדיין - אף אחד לא באמת יודע מה עובר במוחו של אלפרד. הוא אומנם מבקש היתר לרכוש את השליטה בכלל ביטוח, אבל לדעתי - רכישת השליטה בכלל תהיה טעות גדולה. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    גם חוגג ראוי? (ל"ת)
    אנונימי 07/12/2021 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    " כתבת" פרסומת קנויה! (ל"ת)
    אנונימי 07/12/2021 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כמה אקירוב שילם על הכתבה? (ל"ת)
    אנונימי 07/12/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תשמור את הדעות ההזויות שלך לעצמך.. כרוב כבוש 07/12/2021 09:54
    הגב לתגובה זו
    תשמור את הדעות ההזויות שלך לעצמך.. כרוב כבוש
  • 7.
    כתבה גרוע 06/12/2021 14:21
    הגב לתגובה זו
    שאלת שאלה וענית עליה . למה הוא צריך את כלל ? הוא לא צריך . אז למה באמת צריך ? וזה בדיוק הפספוס שלך מרצון או טפשות כבר אמרתי ! הוא רוצה רק מסיבה אחת לנקום והאם רצון שלו לנקום יעשה טוב לחברה כזאת גדול ? האם כדאי לתת לאדם שבראש שלו יש רק נקמה לקבל שליטה על חברה כזאת ? האם אדם שביקש ממנהלים בכלל לעבור על החוק ושלא עשו כך כמו מנהלים אחרים שכל הזמן עושים את זה בהתאם לדרישה שלו זה אדם שראוי להיות במקום כזה ? לדעתך כן וחבל שיש אנשים כמוך בעולם אני לא חושב וכנראה אני בעמדת מיעוט במדינה שבה אנשים רעים נחשבים לטובים
  • 6.
    ברבור שחור 06/12/2021 13:51
    הגב לתגובה זו
    לפי השמועות אקירוב מאיים על מנהלי ההשקעות בכלל שיצביעו לטובתו/בהתאם לדעתו באסיפות חברה וכשהם לא מסכימים הוא מאיים שיקנה את כלל וגם מבצע , יש כאן בעיה חמורה. זה לא איש שצריך להיות בעלים של הפנסיה שלי. שאלה שניה למה החזקה של 30% מהווה שליטה, שיתכבד וישקיע כמו שצריך וירכוש 51% מהחברה כמו שדרשו ממשקיעים אחרים בעבר. שליטה תהפוך את אקירוב ליותר עשיר ואת כולנו לפחות. ברקת אנחנו סומכים עליך
  • 5.
    לרון 06/12/2021 11:35
    הגב לתגובה זו
    שלמה אליהו בגילו היה מעדיף בדיעבד את "אליהו" בלבד,אצל אקירוב העניין אחר,הוא מחפש יציבות לכן קנה בעבר מניות לאומי שנראה אז שהעיסקה לא משהו והתגלתה כן משהו,היום אקירוב מזהה בועות נדל"ן ולאהרק בישראל,לכן הוא מוכן לשלם יקר בכלל,כך שבועת הנדל"ן וההייטק תפגע פחות ולא בטוח שאחרים במקומו אפילו בעתיד הרחוק יעשו זאת,ולא לשכוח אקירוב הוא איש עסקים ממולח ביותר
  • 4.
    אבי 06/12/2021 11:25
    הגב לתגובה זו
    אקירוב.....הייטקיסטים.....צה"ל....איזה סלט עשית בכתבה שבעצם לא אומרת כלום
  • 3.
    טור מעולה, אין לאקירוב מה לחפש בכלל (ל"ת)
    אמיר 06/12/2021 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האם הוא יהיה השלמה אליהו של כלל (ל"ת)
    אחד יותר מדי 06/12/2021 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פיני 06/12/2021 10:07
    הגב לתגובה זו
    האוזר היה כזכור יו"ר רשות ניירות ערך, צריך לקוות שיש להאוזר דעה..
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.