אקופיה
צילום: הבורסה
בין השורות

צניחת ערך בגל ההנפקות: הנפילה גדולה ממה שאתם חושבים

מה זה "לפני הכסף" ו-"אחרי הכסף", בכמה ירד שווי הפעילות של אקופיה והאם הירידות במניות שהונפקו הן הזדמנות או מלכודת?  
 
קובי שגב | (28)
נושאים בכתבה הנפקה

גל ההנפקות האחרון הביא עמו מספר לא קטן של אכזבות למשקיעים שהפסידו עשרות אחוזים מיום ההנפקה בגלל שהחברות הונפקו בשווים גבוהים יחסית. וורן באפט נוהג להגיד על הנפקות שזהו מצב בו אדם בעל ידע על חברה (בעליה הפרטי) מוכר אותה בעיתוי המתאים לו, לאדם שהידע שלו על החברה מצומצם ולכן באפט ממליץ להימנע מהשתתפות בהנפקות.

שני מושגים שחשוב להכיר בקשר להנפקות של מניות הם "לפני הכסף" ו"אחרי הכסף". השווי של החברה לפני הכסף שיוזרם מההנפקה והשווי של החברה אחרי הגיוס של הכסף בהנפקה.

כשחברה מונפקת נהוג לדבר ולהעריכה לפי השווי המבוקש "לפני הכסף", דהיינו מה השווי המבוקש לפירמה ללא התייחסות למזומנים שתקבל מההנפקה. ברגע שיש הסכמה לגבי השווי "לפני הכסף", נקבע גם מחיר המניה בהנפקה. לאחר הליך הגיוס, כשמספר המניות החדשות שהונפקו ידוע וכמו כן הסכום שנכנס לקופת החברה, ניתן לדעת מהו השווי "אחרי הכסף", דהיינו, שוויה של החברה בתוספת המזומנים שהתקבלו בהנפקה, לפי שווי זה תחל החברה החדשה להיסחר ביום המסחר הראשון.

ולמה אני מספר את כל זה? בין הדו"חות לרבעון השני שפורסמו בימים האחרונים, נמצאים גם כאלו של חברות רבות שהונפקו לאחרונה, חלקן, הגדירו את עצמן "תאגידים קטנים" ולפיכך מדווחים רק אחת לחצי שנה - דו"חות לשנה קלנדרית ולמחצית שנה.

בין השורות שבדוחות הכספיים, ניתן לראות שבחברות רבות, חלק ניכר מהמזומן שגייסו נמצא עדיין בקופת החברה, כשבחלק מהחברות שמניותיהן ירדו מההנפקה בעשרות אחוזים, הפך מזומן זה למרכיב עיקרי בשווי בו החברה נסחרת.

הנדסה לאחור - אם כך, ישנן חברות רבות, בהן ניתן לנטרל את קופת המזומנים שנמצאת, נכון לדו"חות הרבעון השני ולקבל את שווי הפעילות העסקית, זו מעין אותה פעילות שלפני מספר חודשים ניתן לה שווי, השווי בהנפקה "לפני הכסף".

אסור לנו לטעות ולחשוב שמחיר המניה שצנח מבטא באופן מלא את יחס השוק לפעילותה של החברה. בהינתן הגיוס, אנחנו מקבלים ונראה כאן ששווי הפעילות צנח אפילו משמעותית יותר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נמחיש בדוגמא על חברת אקופיה: אקופיה, המייצרת רובוטים לניקוי מערכות סולריות הונפקה בנובמבר 2020.

השווי "לפני הכסף" עמד על 1 מיליארד שקל, דהיינו המשקיעים בהנפקה נקבו בשווי של כ-1 מיליארד שקל לפעילות הקיימת של החברה באותה תקופה, ללא התייחסות למזומן שגויס. החברה גייסה 282 מיליון שקל. מחיר המניה בהנפקה נקבע על 12.57 שקל והשווי "אחרי הכסף" ועם תחילת המסחר במניה עמד על 1.28 מיליארד שקל. מאז ירדה המניה לשער של 4.33 שקל , ירידה של 67% לשווי של 425 מיליון שקל.

נכון לדו"חות הרבעון השני של 2021 לחברה יתרות מזומנים עודפות של 97 מיליון דולר, כ-310 מיליון שקל, דהיינו השווי הנגזר לפעילות עצמה מתומחר בשוק ב-115 מיליון שקל. ניתן לראות שהמניה ירדה אמנם ב 67% , אך שווי הפעילות העסקית ירד ביותר מ-85% מ-1 מיליארד שקל ל-115 מיליון שקל כש-75% משווי השוק הנוכחי, זוהי קופת המזומנים.

דוגמא נוספת לצניחה בשווי הפעילות העסקית רואים בחברת קבסיר. החברה המפתחת תוכנה ללימודים מרחוק הונפקה במרץ 2021 לפי שווי של 200 מיליון שקל "לפני הכסף". בהנפקה גויסו 75 מיליון שקל. מחיר המניה בהנפקה נקבע על 61.62 שקל והשווי אחרי הכסף עמד על 275 מיליון שקל.

מחיר המניה החל לרדת בחדות החל מיום המסחר הראשון בו ירד ב 15% ועד היום.  המחיר הנוכחי כ-25.5 שקל, מבטא ירידה של כ-59% לשווי של 100 מיליון שקל.

הדו"חות של החברה לרבעון השני מראים שסכום של 75 מיליון שקל עדיין שוכב בקופת החברה. גם כאן, אם נפחית משווי השוק (100 מיליון שקל) את עודף המזומן (75 מיליון שקל), נראה שמחיר השוק גוזר לפעילות העסקית של קבסיר בתחום לימודים מקוונים שווי של 25 מיליון שקל - נחיתה כואבת של קרוב ל-90% בשווי הפעילות שנקבע בהנפקה. גם כאן, כ-75% משווי השוק של החברה מתבסס על קופת המזומנים.

 

כמה חברות נוספות ששווה לציין, בהן מחיר המניה ירד בחדות, אבל שווי עסקי החברה כפי שהוא נגזר ממחיר השוק, בניכוי קופת המזומנים שנובעת מההנפקה, ירד בצורה דרסטית הרבה יותר ומשקף שווי שונה בתכלית השינוי, מהשווי שניתן לעסקי החברה בתהליך ההנפקה (נתונים כספיים במיליוני שקלים):

 

 

בשורה התחתונה

אנחנו לא באים לחוות דעה אנליטית על החברות האמורות ואנו מבינים שהחברות צפויות לשרוף מזומנים כדי לממן את פעילותן. אנחנו רק שמים את האצבע על העובדה, שבנקודת זמן זו, הירידה במחיר המניות של חברות שהונפקו לאחרונה, במספרים שראינו (50%-60%), חותכת באופן משמעותי הרבה יותר את שווי הפעילות של החברות האלו (70%-90%). עכשיו, אחרי שהחברות פרסמו דו"ח או שניים ניתן להבין הרבה יותר טוב את הפעילות העסקית של החברה ולבחון טוב את השווי שניתן לחברה "לפני הכסף". עכשיו יש מעין "כרית ביטחון" של מזומן שמהווה חלק גדול משווי החברה כולה. זה יכול להיות לכאורה מפתה לרכוש כי קונים בעצם עם כאילו רצפה של מזומן, אבל זה לא נכון כי החברות האלו שורפות מזומנים ולכן נדרשת בדיקה יותר מעמיקה.  

 

קובי שגב, הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.

 

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    מעניין 05/09/2021 10:19
    הגב לתגובה זו
    גייסה המון כסף בהנפקות, ויכולה לחיות עליו "עד קץ הימים"
  • 22.
    מעניין מה זה אומר על רמת הידע והאמינות של המוסדיים ??? (ל"ת)
    אזרח 03/09/2021 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    גדעון 03/09/2021 11:44
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מי קובע את שווי החברה לפני ההנפקה או כפי שכתבתה לפני הכסף
  • 20.
    רמי 03/09/2021 09:35
    הגב לתגובה זו
    הכסף של כולכם חוסכים יקרים זורם לשם, גם של הכותב הנכבד. מוסדיים עליזים
  • 19.
    אליאב 03/09/2021 09:20
    הגב לתגובה זו
    יש תיקונים חדים אבל זה בריא לעליות בהמשך
  • 18.
    יש מספיק פריירים בשוק (ל"ת)
    משקיע 02/09/2021 22:25
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    כתבה מעניינת טוב שיש מי שמאיר עיניים (ל"ת)
    אורן 02/09/2021 16:36
    הגב לתגובה זו
  • יש גם חברות שעלו בעשרות אחוזים לאחר ההנפקה (ל"ת)
    לילי 05/09/2021 08:16
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אנליסט 02/09/2021 14:50
    הגב לתגובה זו
    בחברות צעירות המזומן בהנפקה איננו נכס עודף אלא חלק מהנכסים התפעוליים ולכן, הירידה בשווי הפעילות זהה לירידה בשווי השוק של החברות מאז ההנפקה
  • 15.
    לנדאו 02/09/2021 13:49
    הגב לתגובה זו
    הכותב מתייחס למזומן כ"נכס עודף" למרות שבחברה ששורפת מזומנים המזומן הוא בוודאי חלק מההשקעה בפעילות התפעולית ולכן, הירידה בשווי הפעילות זהה לירידה בשווי המניה מיום ההנפקה וההשוואה בין השווי "לפני הכסף" לשווי השוק בניכוי המזומן היא שגויה.
  • יוגב 03/09/2021 09:14
    הגב לתגובה זו
    הכותב רשם את מה שאתה אומר. רק משאיר לך שיקול דעת לראות איפה המזומן משמעותי ממש
  • 14.
    פעם בעשור 02/09/2021 10:06
    הגב לתגובה זו
    כמובן שכניסה זו (האוטומטית) למדדים שרוב ההנפקות עם לא כולם לא יכולים להיות בו גורמים מיידית למשחק לא ראוי במניה והכוונה דוחפים קדימה כדי להפיל בעידכון המדד וכמובן שהכסף המושקע במדדים בצורה אוטומטית מתחלק גם למניות לא ראויות וגורמות לנזק יותר מתועלת חייבים להכניס את הכל לרמה הנמוכה ביותר ושיעלו במידת הצורך כמובן רק מניות "חלום" ובלי רווחים , השוק ידע לתמחר בהתאם
  • 13.
    [email protected] 02/09/2021 10:02
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה על הכתבה הברורה ןמאירת העיניים
  • 12.
    עידן 02/09/2021 09:53
    הגב לתגובה זו
    פשטנית מידי. אם אני כשמשקיע חושב שהעסק ימשיך להפסיד, אז אתייחס לקופת המזומנים כמשאב שילך ויקטן. סה"כ מדובר בחברות צמיחה ששורפות מזומנים.
  • 11.
    פעם בעשור 02/09/2021 09:51
    הגב לתגובה זו
    צריך לתת אופציות שהמימוש הוא לפי יעדים ולא לפי זמנים , המוטיבציה תעלה וגם המחיר בהתאם ליעדים לתת אופציות סתם אזי יש "חכמולוגיים" שמיד ינסו לעשות שורטים וכד' כידי להיפגש עם הכסף ומהר
  • יוגב 04/09/2021 14:04
    הגב לתגובה זו
    החברה שלי הנפיקה במיליארדים ועוד חודש אם לא יהיה שינוי לרעה ייכנס לי 7 מיליון שח לחשבון הנבק :)
  • 10.
    החתמים עבדו על הציבור (ל"ת)
    אבי 02/09/2021 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    משה 02/09/2021 09:16
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן לחפש מה מהמניות האלו אפשר לאסוף
  • 8.
    נדב 02/09/2021 09:07
    הגב לתגובה זו
    חבל מאוד שהכותב לא מכיר את היתרונות וההזדמנויות הגדולות שקיימות בהנפקות מראה על הרבה מאוד חוסר בידע ובקיאות בנושא אגב אם הזכרת את באפט הוא בעצמו משקיע לעיתים בהנפקות אז גם מה שכתוב לא מדויק בכלל בשום צורה
  • פריים 02/09/2021 18:12
    הגב לתגובה זו
    הכל עם מספרים מדויקים, יותר מדויק מזה נשתגע, אולי תספר לכולנו את היתרונות שנדע גם?
  • 7.
    מהשווי האמיתי 02/09/2021 09:06
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים קנו כמו דבילים כי זה לא הכסף שלהם ויש רשות ניירות ערך שאני בטוח שחוקרת כל הנפקה מי קונה ולמה ומוודאה שאין הטבות נלוות ולא חוקיות מהצד למנהלי השקעות שמזמינים בהנפקות חחח ח ח חח ח חחחח או שאין אלגוריתמים לזה בקיצור החברות האלה מתכנסות לשווי האמיתי וזה כל הסיפור הזדמנות זה לא
  • 6.
    איזו נחיתה כואבת (ל"ת)
    אבי 02/09/2021 09:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמואל 02/09/2021 08:40
    הגב לתגובה זו
    אולי אולי אחריי שנה, שאחריי שכול המקבלים אופציות וזה מרססים תשמרו על הכסף שלכם קרוב קרוב בתקופה הזו יש הרבה שרלטנים
  • 4.
    דן חסכן 02/09/2021 08:37
    הגב לתגובה זו
    הרי מי שנתן את האפשרות להנפקות בשערים כאלו הם המוסדיים שמאד בקלות משקיעים את הכסף של הציבור. הם אמורים לבחון היטב במה הם משקיעים ולפי איזה שווי. מכיוון שיש להם המון כסף פנוי שרק מחפש אפיק השקעה והאנליסטים שלהם לא ממש כוכובים (הרי אם היו כוכבים היו הולכים לעשות לביתם ולא עובדים בגוף כזה) הם משקיעים בלי הכרה. בנוסף לעיתים מדובר על מצג שווא של המגייסים ואף אחד לא נותן את הדין על כך.
  • צודק ומעבר לכך, יש שם ניגודי עניינים (ל"ת)
    אבי 02/09/2021 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 02/09/2021 08:30
    הגב לתגובה זו
    ניראה כמו סוג של עוקץ.
  • 2.
    שור 02/09/2021 08:30
    הגב לתגובה זו
    יפה קובי
  • 1.
    זה תמיד מלכודת 02/09/2021 08:00
    הגב לתגובה זו
    גם מרויחה וגם ירדה עשרות אחוזים. בלוף
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%-85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה. אל תאשימו אותן - המטרה שלהן היא להרוויח; סוף-סוף הרגולטור הרדום התעורר

תמיר חכמוף |

עסק צריך להרוויח. המטרה המוצהרת של חברות היא למקסם את הרווח. זה נהדר למשקיעים, לצרכנים זה ממש לא נהדר. כשחברת ביטוח מרוויחה מעבר לרווח נורמלי זה אומר שהיא גובה יותר על ביטוחים ועל דמי ניהול וכו'. כשבנק מדווח על רווח לא נורמלי הוא לוקח לכם ריבית גבוהה על הלוואה ונותן ריבית נמוכה על פיקדון. לא הוגן, אבל מה אתם רוצים שיעשה מנכ"ל? יגיד אני לא במשחק וייקח ריבית נמוכה על הלוואה? תוך 4 חודשים יעיפו אותו.

הבעיה היא אולי קצת בחברות ובבנקים שהפכו לתאווי בצע ברמה מופרזת. הבעיה אצל הרגולטור - בנק ישראל בהקשר של הבנקים, ורשות שוק ההון על חברות הביטוח. חברות הביטוח מרוויחות פי 3-4 מאשר רק לפני 3 שנים ונסחרות בשווי גבוה פי 3-4 מאשר אז. כשהן מרוויחות כך, ובעיקר כשהן מגדילות כך את הרווח, זה על חשבונכם. רשות שוק ההון כבר סיפרה לנו בדוח השנתי ל-2024 שהתחרות בשוק הביטוח חלשה. עכשיו, באיחור היא מתחילה לפעול.  


רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, בוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -0.08%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, זו "חותמת טובה", בחירה רגולטורית תומכת, שעשויה לשמש כמקרה בוחן לרווחיות המתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.