צניחת ערך בגל ההנפקות: הנפילה גדולה ממה שאתם חושבים
גל ההנפקות האחרון הביא עמו מספר לא קטן של אכזבות למשקיעים שהפסידו עשרות אחוזים מיום ההנפקה בגלל שהחברות הונפקו בשווים גבוהים יחסית. וורן באפט נוהג להגיד על הנפקות שזהו מצב בו אדם בעל ידע על חברה (בעליה הפרטי) מוכר אותה בעיתוי המתאים לו, לאדם שהידע שלו על החברה מצומצם ולכן באפט ממליץ להימנע מהשתתפות בהנפקות.
שני מושגים שחשוב להכיר בקשר להנפקות של מניות הם "לפני הכסף" ו"אחרי הכסף". השווי של החברה לפני הכסף שיוזרם מההנפקה והשווי של החברה אחרי הגיוס של הכסף בהנפקה.
כשחברה מונפקת נהוג לדבר ולהעריכה לפי השווי המבוקש "לפני הכסף", דהיינו מה השווי המבוקש לפירמה ללא התייחסות למזומנים שתקבל מההנפקה. ברגע שיש הסכמה לגבי השווי "לפני הכסף", נקבע גם מחיר המניה בהנפקה. לאחר הליך הגיוס, כשמספר המניות החדשות שהונפקו ידוע וכמו כן הסכום שנכנס לקופת החברה, ניתן לדעת מהו השווי "אחרי הכסף", דהיינו, שוויה של החברה בתוספת המזומנים שהתקבלו בהנפקה, לפי שווי זה תחל החברה החדשה להיסחר ביום המסחר הראשון.
ולמה אני מספר את כל זה? בין הדו"חות לרבעון השני שפורסמו בימים האחרונים, נמצאים גם כאלו של חברות רבות שהונפקו לאחרונה, חלקן, הגדירו את עצמן "תאגידים קטנים" ולפיכך מדווחים רק אחת לחצי שנה - דו"חות לשנה קלנדרית ולמחצית שנה.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין השורות שבדוחות הכספיים, ניתן לראות שבחברות רבות, חלק ניכר מהמזומן שגייסו נמצא עדיין בקופת החברה, כשבחלק מהחברות שמניותיהן ירדו מההנפקה בעשרות אחוזים, הפך מזומן זה למרכיב עיקרי בשווי בו החברה נסחרת.
הנדסה לאחור - אם כך, ישנן חברות רבות, בהן ניתן לנטרל את קופת המזומנים שנמצאת, נכון לדו"חות הרבעון השני ולקבל את שווי הפעילות העסקית, זו מעין אותה פעילות שלפני מספר חודשים ניתן לה שווי, השווי בהנפקה "לפני הכסף".
אסור לנו לטעות ולחשוב שמחיר המניה שצנח מבטא באופן מלא את יחס השוק לפעילותה של החברה. בהינתן הגיוס, אנחנו מקבלים ונראה כאן ששווי הפעילות צנח אפילו משמעותית יותר.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
נמחיש בדוגמא על חברת אקופיה: אקופיה, המייצרת רובוטים לניקוי מערכות סולריות הונפקה בנובמבר 2020.
השווי "לפני הכסף" עמד על 1 מיליארד שקל, דהיינו המשקיעים בהנפקה נקבו בשווי של כ-1 מיליארד שקל לפעילות הקיימת של החברה באותה תקופה, ללא התייחסות למזומן שגויס. החברה גייסה 282 מיליון שקל. מחיר המניה בהנפקה נקבע על 12.57 שקל והשווי "אחרי הכסף" ועם תחילת המסחר במניה עמד על 1.28 מיליארד שקל. מאז ירדה המניה לשער של 4.33 שקל , ירידה של 67% לשווי של 425 מיליון שקל.
נכון לדו"חות הרבעון השני של 2021 לחברה יתרות מזומנים עודפות של 97 מיליון דולר, כ-310 מיליון שקל, דהיינו השווי הנגזר לפעילות עצמה מתומחר בשוק ב-115 מיליון שקל. ניתן לראות שהמניה ירדה אמנם ב 67% , אך שווי הפעילות העסקית ירד ביותר מ-85% מ-1 מיליארד שקל ל-115 מיליון שקל כש-75% משווי השוק הנוכחי, זוהי קופת המזומנים.
דוגמא נוספת לצניחה בשווי הפעילות העסקית רואים בחברת קבסיר. החברה המפתחת תוכנה ללימודים מרחוק הונפקה במרץ 2021 לפי שווי של 200 מיליון שקל "לפני הכסף". בהנפקה גויסו 75 מיליון שקל. מחיר המניה בהנפקה נקבע על 61.62 שקל והשווי אחרי הכסף עמד על 275 מיליון שקל.
מחיר המניה החל לרדת בחדות החל מיום המסחר הראשון בו ירד ב 15% ועד היום. המחיר הנוכחי כ-25.5 שקל, מבטא ירידה של כ-59% לשווי של 100 מיליון שקל.
הדו"חות של החברה לרבעון השני מראים שסכום של 75 מיליון שקל עדיין שוכב בקופת החברה. גם כאן, אם נפחית משווי השוק (100 מיליון שקל) את עודף המזומן (75 מיליון שקל), נראה שמחיר השוק גוזר לפעילות העסקית של קבסיר בתחום לימודים מקוונים שווי של 25 מיליון שקל - נחיתה כואבת של קרוב ל-90% בשווי הפעילות שנקבע בהנפקה. גם כאן, כ-75% משווי השוק של החברה מתבסס על קופת המזומנים.
כמה חברות נוספות ששווה לציין, בהן מחיר המניה ירד בחדות, אבל שווי עסקי החברה כפי שהוא נגזר ממחיר השוק, בניכוי קופת המזומנים שנובעת מההנפקה, ירד בצורה דרסטית הרבה יותר ומשקף שווי שונה בתכלית השינוי, מהשווי שניתן לעסקי החברה בתהליך ההנפקה (נתונים כספיים במיליוני שקלים):
בשורה התחתונה
אנחנו לא באים לחוות דעה אנליטית על החברות האמורות ואנו מבינים שהחברות צפויות לשרוף מזומנים כדי לממן את פעילותן. אנחנו רק שמים את האצבע על העובדה, שבנקודת זמן זו, הירידה במחיר המניות של חברות שהונפקו לאחרונה, במספרים שראינו (50%-60%), חותכת באופן משמעותי הרבה יותר את שווי הפעילות של החברות האלו (70%-90%). עכשיו, אחרי שהחברות פרסמו דו"ח או שניים ניתן להבין הרבה יותר טוב את הפעילות העסקית של החברה ולבחון טוב את השווי שניתן לחברה "לפני הכסף". עכשיו יש מעין "כרית ביטחון" של מזומן שמהווה חלק גדול משווי החברה כולה. זה יכול להיות לכאורה מפתה לרכוש כי קונים בעצם עם כאילו רצפה של מזומן, אבל זה לא נכון כי החברות האלו שורפות מזומנים ולכן נדרשת בדיקה יותר מעמיקה.
קובי שגב, הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.
- 23.מעניין 05/09/2021 10:19הגב לתגובה זוגייסה המון כסף בהנפקות, ויכולה לחיות עליו "עד קץ הימים"
- 22.מעניין מה זה אומר על רמת הידע והאמינות של המוסדיים ??? (ל"ת)אזרח 03/09/2021 13:24הגב לתגובה זו
- 21.גדעון 03/09/2021 11:44הגב לתגובה זולא ברור מי קובע את שווי החברה לפני ההנפקה או כפי שכתבתה לפני הכסף
- 20.רמי 03/09/2021 09:35הגב לתגובה זוהכסף של כולכם חוסכים יקרים זורם לשם, גם של הכותב הנכבד. מוסדיים עליזים
- 19.אליאב 03/09/2021 09:20הגב לתגובה זויש תיקונים חדים אבל זה בריא לעליות בהמשך
- 18.יש מספיק פריירים בשוק (ל"ת)משקיע 02/09/2021 22:25הגב לתגובה זו
- 17.כתבה מעניינת טוב שיש מי שמאיר עיניים (ל"ת)אורן 02/09/2021 16:36הגב לתגובה זו
- יש גם חברות שעלו בעשרות אחוזים לאחר ההנפקה (ל"ת)לילי 05/09/2021 08:16הגב לתגובה זו
- 16.אנליסט 02/09/2021 14:50הגב לתגובה זובחברות צעירות המזומן בהנפקה איננו נכס עודף אלא חלק מהנכסים התפעוליים ולכן, הירידה בשווי הפעילות זהה לירידה בשווי השוק של החברות מאז ההנפקה
- 15.לנדאו 02/09/2021 13:49הגב לתגובה זוהכותב מתייחס למזומן כ"נכס עודף" למרות שבחברה ששורפת מזומנים המזומן הוא בוודאי חלק מההשקעה בפעילות התפעולית ולכן, הירידה בשווי הפעילות זהה לירידה בשווי המניה מיום ההנפקה וההשוואה בין השווי "לפני הכסף" לשווי השוק בניכוי המזומן היא שגויה.
- יוגב 03/09/2021 09:14הגב לתגובה זוהכותב רשם את מה שאתה אומר. רק משאיר לך שיקול דעת לראות איפה המזומן משמעותי ממש
- 14.פעם בעשור 02/09/2021 10:06הגב לתגובה זוכמובן שכניסה זו (האוטומטית) למדדים שרוב ההנפקות עם לא כולם לא יכולים להיות בו גורמים מיידית למשחק לא ראוי במניה והכוונה דוחפים קדימה כדי להפיל בעידכון המדד וכמובן שהכסף המושקע במדדים בצורה אוטומטית מתחלק גם למניות לא ראויות וגורמות לנזק יותר מתועלת חייבים להכניס את הכל לרמה הנמוכה ביותר ושיעלו במידת הצורך כמובן רק מניות "חלום" ובלי רווחים , השוק ידע לתמחר בהתאם
- 13.[email protected] 02/09/2021 10:02הגב לתגובה זותודה רבה על הכתבה הברורה ןמאירת העיניים
- 12.עידן 02/09/2021 09:53הגב לתגובה זופשטנית מידי. אם אני כשמשקיע חושב שהעסק ימשיך להפסיד, אז אתייחס לקופת המזומנים כמשאב שילך ויקטן. סה"כ מדובר בחברות צמיחה ששורפות מזומנים.
- 11.פעם בעשור 02/09/2021 09:51הגב לתגובה זוצריך לתת אופציות שהמימוש הוא לפי יעדים ולא לפי זמנים , המוטיבציה תעלה וגם המחיר בהתאם ליעדים לתת אופציות סתם אזי יש "חכמולוגיים" שמיד ינסו לעשות שורטים וכד' כידי להיפגש עם הכסף ומהר
- יוגב 04/09/2021 14:04הגב לתגובה זוהחברה שלי הנפיקה במיליארדים ועוד חודש אם לא יהיה שינוי לרעה ייכנס לי 7 מיליון שח לחשבון הנבק :)
- 10.החתמים עבדו על הציבור (ל"ת)אבי 02/09/2021 09:45הגב לתגובה זו
- 9.משה 02/09/2021 09:16הגב לתגובה זוזה הזמן לחפש מה מהמניות האלו אפשר לאסוף
- 8.נדב 02/09/2021 09:07הגב לתגובה זוחבל מאוד שהכותב לא מכיר את היתרונות וההזדמנויות הגדולות שקיימות בהנפקות מראה על הרבה מאוד חוסר בידע ובקיאות בנושא אגב אם הזכרת את באפט הוא בעצמו משקיע לעיתים בהנפקות אז גם מה שכתוב לא מדויק בכלל בשום צורה
- פריים 02/09/2021 18:12הגב לתגובה זוהכל עם מספרים מדויקים, יותר מדויק מזה נשתגע, אולי תספר לכולנו את היתרונות שנדע גם?
- 7.מהשווי האמיתי 02/09/2021 09:06הגב לתגובה זוהמוסדיים קנו כמו דבילים כי זה לא הכסף שלהם ויש רשות ניירות ערך שאני בטוח שחוקרת כל הנפקה מי קונה ולמה ומוודאה שאין הטבות נלוות ולא חוקיות מהצד למנהלי השקעות שמזמינים בהנפקות חחח ח ח חח ח חחחח או שאין אלגוריתמים לזה בקיצור החברות האלה מתכנסות לשווי האמיתי וזה כל הסיפור הזדמנות זה לא
- 6.איזו נחיתה כואבת (ל"ת)אבי 02/09/2021 09:02הגב לתגובה זו
- 5.שמואל 02/09/2021 08:40הגב לתגובה זואולי אולי אחריי שנה, שאחריי שכול המקבלים אופציות וזה מרססים תשמרו על הכסף שלכם קרוב קרוב בתקופה הזו יש הרבה שרלטנים
- 4.דן חסכן 02/09/2021 08:37הגב לתגובה זוהרי מי שנתן את האפשרות להנפקות בשערים כאלו הם המוסדיים שמאד בקלות משקיעים את הכסף של הציבור. הם אמורים לבחון היטב במה הם משקיעים ולפי איזה שווי. מכיוון שיש להם המון כסף פנוי שרק מחפש אפיק השקעה והאנליסטים שלהם לא ממש כוכובים (הרי אם היו כוכבים היו הולכים לעשות לביתם ולא עובדים בגוף כזה) הם משקיעים בלי הכרה. בנוסף לעיתים מדובר על מצג שווא של המגייסים ואף אחד לא נותן את הדין על כך.
- צודק ומעבר לכך, יש שם ניגודי עניינים (ל"ת)אבי 02/09/2021 09:46הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 02/09/2021 08:30הגב לתגובה זוניראה כמו סוג של עוקץ.
- 2.שור 02/09/2021 08:30הגב לתגובה זויפה קובי
- 1.זה תמיד מלכודת 02/09/2021 08:00הגב לתגובה זוגם מרויחה וגם ירדה עשרות אחוזים. בלוף
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
