על רקע גל ההנפקות בבורסה: איך קובעים שווי חברה? ומה זה שער בסיס?
לאחרונה נפל דבר בבורסה בת"א, השתנו הכללים לחישוב שער הבסיס לנייר ערך חדש ביום המסחר הראשון שלו בבורסה - איך זה צפוי להשפיע על המשקיעים?
ב-13 ביוני, 2021 נפל דבר בבורסה בת"א, עם שינוי הכללים לחישוב שער הבסיס לנייר ערך חדש ביום המסחר הראשון. עד אותו יום, שער הבסיס ביום המסחר הראשון של נייר ערך חדש היה 1 אגורה, וזאת ללא קשר לשווי שנקבע לו בהנפקה. והנה, לאחר שינוי הכללים, שער הבסיס ייקבע לפי שווי נייר הערך במועד ההנפקה.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם, מה זה שער בסיס ושווי בהנפקה ואיך בכלל זה משפיע על המשקיעים בבורסה? אז בואו נתחיל מהבסיס, תרתי משמע.
שער בסיס הוא השער שנקבע לכל נייר ערך הנסחר בבורסה בתחילת כל יום מסחר. המשקיעים לא יכולים לבצע עסקאות באותו שער, אך יש לו חשיבות רבה יותר, מאחר שלפי שער זה נקבעת התשואה היומית של נייר-הערך, מנגנוני ההגנה של הבורסה מכויילים לפיו ושער הפתיחה של נייר ערך מושפע במקרים מסוימים משער הבסיס.
עד למועד בו ביצעה הבורסה את השינוי, עבור מרבית ניירות הערך שנרשמו לראשונה למסחר, לא נקבע שער בסיס ביום המסחר הראשון, אלא נעשה שימוש בפרמטר פתיחה אחיד של 1 אגורה. כלומר, באמצעות קביעת שער של 1 אגורה אותתה הבורסה למשקיעים ש"טרם נקבע שער".
המנגנון של 1 אגורה היה פשוט יחסית ברמה התפעולית, אבל יצר קושי בחישוב התשואה של אותו נייר ערך חדש ביום המסחר הראשון. אם שער הבסיס עמד על 1 אגורה ומחיר המניה בסוף יום המסחר הראשון עמד על 100 אגורות, היה ברור לכל שהמניה לא עלתה ב- 9900% ולכן הבורסה גם לא הציגה במערכות המסחר שלה את התשואה ביום המסחר הראשון. כפועל יוצא, המשקיעים לא יכלו לחשב את התשואה מהמחיר של אותה מניה ממועד ההנפקה.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גל ההנפקות הנוכחי בבורסה חידד את הצורך לאמץ פתרון מתודולוגי, אשר יוכל לשקף באופן נכון יותר את ביצועי ניירות הערך החדשים הנסחרים בבורסה ולאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטות השקעה, בהתאם לשינוי האמיתי של מחיר המניה המבוסס על השווי שלה במועד ההנפקה.
שינוי הכללים לחישוב שער הבסיס מאפשר לבורסה להציג למשקיעים את שער הבסיס של כל נייר ערך חדש באופן שישקף את השווי שנקבע לאותו נייר במועד ההנפקה.
על מנת להבין מה המשמעות של השווי בהנפקה, דמו את עצמכם מבקשים לרכוש דירה.
המתווך יסביר לכם, ככל הנראה כי לפי המחירים של הדירות באיזור המבוקש, העלות של הדירה היא מיליון ₪. מחיר הדירה משקלל את כל הפרמטרים הרלוונטיים לקביעת השווי, כלומר את מחיר השוק של הנכס במועד הנוכחי, הכולל בין היתר שקלול של גודל הנכס, מיקומו הגיאוגרפי, הקומה, המבנה עצמו ועוד.
בסופו של דבר קונה הנכס ניצב מול מחיר המייצג את השווי של הנכס כך שהוא מאפשר לו לקבל החלטה האם לבצע עסקה במחיר המבוקש. הערכת השווי נותנת כיוון ל"סביבה" בה אמור להימצא מחיר הנכס. כמובן שאפשר להתווכח על ההערכה הזו, אך היא נותנת לקונים ולמוכרים עוגן לצורך קיום משא ומתן. כולנו מבינים שללא "תעריפון" שכזה, היה קשה מאוד לבצע עסקת רכישה או מכירה של הנכס.
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
אז במעבר חד משוק הנדל"ן למסכי המסחר של הבורסה.
נניח כי חברה X ביצעה הנפקה ראשונה של מניותיה והשווי נייר הערך בהנפקה נקבע על 100 אגורות. כעת, בעקבות השינוי שביצעה הבורסה, שער הבסיס ביום המסחר הראשון ייקבע גם הוא על 100 אגורות ואם בסוף יום המסחר הראשון, שער המניה יעמוד על 110 אגורות, לא יהיה ספק כי התשואה היומית של המניה הינה 10%.
שווי בהתבסס על מחיר ההנפקה
הבורסה התבססה על אותו מחיר שנקבע לנייר הערך במועד ההנפקה, וזאת מתוך הבנה שמדובר באירוע כלכלי משמעותי בו מגיעים משקיעים שונים להסכמה על שווי נייר הערך במועד ההנפקה, ולכן הוא יכול לשמש כעוגן לקביעת שער הבסיס.
שינוי זה מאפשר חישוב תשואה של נייר ערך חדש החל מיום המסחר הראשון, ולפיכך הוא מהווה כלי חשוב למשקיעים, לחוקרים ולכל מי שמעוניין לחשב את התשואה למניה מהמועד בו נקבע המחיר בהנפקה.
המהלך החדש יאפשר מעתה בצורה פשוטה וקלה לחשב את תשואת נייר הערך של כל חברה חדשה שתנפיק בבורסה, וכן יאפשר הבנה טובה יותר ביחס להזדמנות הכלכלית הכרוכה בקניה או מימוש נייר הערך החדש.
על מנת להקל על משקיעים שמעוניינים לחשב תשואה מההנפקה, פרסמה הבורסה טבלה הכוללת שערי בסיס אינדיקטיביים של מניות שהחלו להיסחר מתחילת 2018 וניתן למצוא אותה בקישור הזה.
משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים, מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
