על רקע גל ההנפקות בבורסה: איך קובעים שווי חברה? ומה זה שער בסיס?
לאחרונה נפל דבר בבורסה בת"א, השתנו הכללים לחישוב שער הבסיס לנייר ערך חדש ביום המסחר הראשון שלו בבורסה - איך זה צפוי להשפיע על המשקיעים?
ב-13 ביוני, 2021 נפל דבר בבורסה בת"א, עם שינוי הכללים לחישוב שער הבסיס לנייר ערך חדש ביום המסחר הראשון. עד אותו יום, שער הבסיס ביום המסחר הראשון של נייר ערך חדש היה 1 אגורה, וזאת ללא קשר לשווי שנקבע לו בהנפקה. והנה, לאחר שינוי הכללים, שער הבסיס ייקבע לפי שווי נייר הערך במועד ההנפקה.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם, מה זה שער בסיס ושווי בהנפקה ואיך בכלל זה משפיע על המשקיעים בבורסה? אז בואו נתחיל מהבסיס, תרתי משמע.
שער בסיס הוא השער שנקבע לכל נייר ערך הנסחר בבורסה בתחילת כל יום מסחר. המשקיעים לא יכולים לבצע עסקאות באותו שער, אך יש לו חשיבות רבה יותר, מאחר שלפי שער זה נקבעת התשואה היומית של נייר-הערך, מנגנוני ההגנה של הבורסה מכויילים לפיו ושער הפתיחה של נייר ערך מושפע במקרים מסוימים משער הבסיס.
עד למועד בו ביצעה הבורסה את השינוי, עבור מרבית ניירות הערך שנרשמו לראשונה למסחר, לא נקבע שער בסיס ביום המסחר הראשון, אלא נעשה שימוש בפרמטר פתיחה אחיד של 1 אגורה. כלומר, באמצעות קביעת שער של 1 אגורה אותתה הבורסה למשקיעים ש"טרם נקבע שער".
המנגנון של 1 אגורה היה פשוט יחסית ברמה התפעולית, אבל יצר קושי בחישוב התשואה של אותו נייר ערך חדש ביום המסחר הראשון. אם שער הבסיס עמד על 1 אגורה ומחיר המניה בסוף יום המסחר הראשון עמד על 100 אגורות, היה ברור לכל שהמניה לא עלתה ב- 9900% ולכן הבורסה גם לא הציגה במערכות המסחר שלה את התשואה ביום המסחר הראשון. כפועל יוצא, המשקיעים לא יכלו לחשב את התשואה מהמחיר של אותה מניה ממועד ההנפקה.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גל ההנפקות הנוכחי בבורסה חידד את הצורך לאמץ פתרון מתודולוגי, אשר יוכל לשקף באופן נכון יותר את ביצועי ניירות הערך החדשים הנסחרים בבורסה ולאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטות השקעה, בהתאם לשינוי האמיתי של מחיר המניה המבוסס על השווי שלה במועד ההנפקה.
שינוי הכללים לחישוב שער הבסיס מאפשר לבורסה להציג למשקיעים את שער הבסיס של כל נייר ערך חדש באופן שישקף את השווי שנקבע לאותו נייר במועד ההנפקה.
על מנת להבין מה המשמעות של השווי בהנפקה, דמו את עצמכם מבקשים לרכוש דירה.
המתווך יסביר לכם, ככל הנראה כי לפי המחירים של הדירות באיזור המבוקש, העלות של הדירה היא מיליון ₪. מחיר הדירה משקלל את כל הפרמטרים הרלוונטיים לקביעת השווי, כלומר את מחיר השוק של הנכס במועד הנוכחי, הכולל בין היתר שקלול של גודל הנכס, מיקומו הגיאוגרפי, הקומה, המבנה עצמו ועוד.
בסופו של דבר קונה הנכס ניצב מול מחיר המייצג את השווי של הנכס כך שהוא מאפשר לו לקבל החלטה האם לבצע עסקה במחיר המבוקש. הערכת השווי נותנת כיוון ל"סביבה" בה אמור להימצא מחיר הנכס. כמובן שאפשר להתווכח על ההערכה הזו, אך היא נותנת לקונים ולמוכרים עוגן לצורך קיום משא ומתן. כולנו מבינים שללא "תעריפון" שכזה, היה קשה מאוד לבצע עסקת רכישה או מכירה של הנכס.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
אז במעבר חד משוק הנדל"ן למסכי המסחר של הבורסה.
נניח כי חברה X ביצעה הנפקה ראשונה של מניותיה והשווי נייר הערך בהנפקה נקבע על 100 אגורות. כעת, בעקבות השינוי שביצעה הבורסה, שער הבסיס ביום המסחר הראשון ייקבע גם הוא על 100 אגורות ואם בסוף יום המסחר הראשון, שער המניה יעמוד על 110 אגורות, לא יהיה ספק כי התשואה היומית של המניה הינה 10%.
שווי בהתבסס על מחיר ההנפקה
הבורסה התבססה על אותו מחיר שנקבע לנייר הערך במועד ההנפקה, וזאת מתוך הבנה שמדובר באירוע כלכלי משמעותי בו מגיעים משקיעים שונים להסכמה על שווי נייר הערך במועד ההנפקה, ולכן הוא יכול לשמש כעוגן לקביעת שער הבסיס.
שינוי זה מאפשר חישוב תשואה של נייר ערך חדש החל מיום המסחר הראשון, ולפיכך הוא מהווה כלי חשוב למשקיעים, לחוקרים ולכל מי שמעוניין לחשב את התשואה למניה מהמועד בו נקבע המחיר בהנפקה.
המהלך החדש יאפשר מעתה בצורה פשוטה וקלה לחשב את תשואת נייר הערך של כל חברה חדשה שתנפיק בבורסה, וכן יאפשר הבנה טובה יותר ביחס להזדמנות הכלכלית הכרוכה בקניה או מימוש נייר הערך החדש.
על מנת להקל על משקיעים שמעוניינים לחשב תשואה מההנפקה, פרסמה הבורסה טבלה הכוללת שערי בסיס אינדיקטיביים של מניות שהחלו להיסחר מתחילת 2018 וניתן למצוא אותה בקישור הזה.
משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים, מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
