בורסה תא
צילום: בורסה תא

על רקע גל ההנפקות בבורסה: איך קובעים שווי חברה? ומה זה שער בסיס?

לאחרונה נפל דבר בבורסה בת"א, השתנו הכללים לחישוב שער הבסיס לנייר ערך חדש ביום המסחר הראשון שלו בבורסה - איך זה צפוי להשפיע על המשקיעים?

משה עסיס |

ב-13 ביוני, 2021 נפל דבר בבורסה בת"א, עם שינוי הכללים לחישוב שער הבסיס לנייר ערך חדש ביום המסחר הראשון. עד אותו יום, שער הבסיס ביום המסחר הראשון של נייר ערך חדש היה 1 אגורה, וזאת ללא קשר לשווי שנקבע לו בהנפקה. והנה, לאחר שינוי הכללים, שער הבסיס ייקבע לפי שווי נייר הערך במועד ההנפקה.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם, מה זה שער בסיס ושווי בהנפקה ואיך בכלל זה משפיע על המשקיעים בבורסה? אז בואו נתחיל מהבסיס, תרתי משמע.

שער בסיס הוא השער שנקבע לכל נייר ערך הנסחר בבורסה בתחילת כל יום מסחר. המשקיעים לא יכולים לבצע עסקאות באותו שער, אך יש לו חשיבות רבה יותר, מאחר שלפי שער זה נקבעת התשואה היומית של נייר-הערך, מנגנוני ההגנה של הבורסה מכויילים לפיו ושער הפתיחה של נייר ערך מושפע במקרים מסוימים משער הבסיס.

עד למועד בו ביצעה הבורסה את השינוי, עבור מרבית ניירות הערך שנרשמו לראשונה למסחר, לא נקבע שער בסיס ביום המסחר הראשון, אלא נעשה שימוש בפרמטר פתיחה אחיד של 1 אגורה. כלומר, באמצעות קביעת שער של 1 אגורה אותתה הבורסה למשקיעים ש"טרם נקבע שער".

המנגנון של 1 אגורה היה פשוט יחסית ברמה התפעולית, אבל יצר קושי בחישוב התשואה של אותו נייר ערך חדש ביום המסחר הראשון. אם שער הבסיס עמד על 1 אגורה ומחיר המניה בסוף יום המסחר הראשון עמד על 100 אגורות, היה ברור לכל שהמניה לא עלתה ב- 9900% ולכן הבורסה גם לא הציגה במערכות המסחר שלה את התשואה ביום המסחר הראשון. כפועל יוצא, המשקיעים לא יכלו לחשב את התשואה מהמחיר של אותה מניה ממועד ההנפקה.

גל ההנפקות הנוכחי בבורסה חידד את הצורך לאמץ פתרון מתודולוגי, אשר יוכל לשקף באופן נכון יותר את ביצועי ניירות הערך החדשים הנסחרים בבורסה ולאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטות השקעה, בהתאם לשינוי האמיתי של מחיר המניה המבוסס על השווי שלה במועד ההנפקה.

שינוי הכללים לחישוב שער הבסיס מאפשר לבורסה להציג למשקיעים את שער הבסיס של כל נייר ערך חדש באופן שישקף את השווי שנקבע לאותו נייר במועד ההנפקה.

על מנת להבין מה המשמעות של השווי בהנפקה, דמו את עצמכם מבקשים לרכוש דירה.

המתווך יסביר לכם, ככל הנראה כי לפי המחירים של הדירות באיזור המבוקש, העלות של הדירה היא מיליון ₪. מחיר הדירה משקלל את כל הפרמטרים הרלוונטיים לקביעת השווי, כלומר את מחיר השוק של הנכס במועד הנוכחי, הכולל בין היתר שקלול של  גודל הנכס, מיקומו הגיאוגרפי, הקומה, המבנה עצמו ועוד.

בסופו של דבר קונה הנכס ניצב מול מחיר המייצג את השווי של הנכס כך שהוא מאפשר לו לקבל החלטה האם לבצע עסקה במחיר המבוקש. הערכת השווי נותנת כיוון ל"סביבה" בה אמור להימצא מחיר הנכס. כמובן שאפשר להתווכח על ההערכה הזו, אך היא נותנת לקונים ולמוכרים עוגן לצורך קיום משא ומתן. כולנו מבינים שללא "תעריפון" שכזה, היה קשה מאוד לבצע עסקת רכישה או מכירה של הנכס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז במעבר חד משוק הנדל"ן למסכי המסחר של הבורסה.

נניח כי חברה X ביצעה הנפקה ראשונה של מניותיה והשווי נייר הערך בהנפקה נקבע על 100 אגורות. כעת, בעקבות השינוי שביצעה הבורסה, שער הבסיס ביום המסחר הראשון ייקבע גם הוא על 100 אגורות ואם בסוף יום המסחר הראשון, שער המניה יעמוד על 110 אגורות, לא יהיה ספק כי התשואה היומית של המניה הינה 10%.

שווי בהתבסס על מחיר ההנפקה

הבורסה התבססה על אותו מחיר שנקבע לנייר הערך במועד ההנפקה, וזאת מתוך הבנה שמדובר באירוע כלכלי משמעותי בו מגיעים משקיעים שונים להסכמה על שווי נייר הערך במועד ההנפקה, ולכן הוא יכול לשמש כעוגן לקביעת שער הבסיס.

שינוי זה מאפשר חישוב תשואה של נייר ערך חדש החל מיום המסחר הראשון, ולפיכך הוא מהווה כלי חשוב למשקיעים, לחוקרים ולכל מי שמעוניין לחשב את התשואה למניה מהמועד בו נקבע המחיר בהנפקה.

המהלך החדש יאפשר מעתה בצורה פשוטה וקלה לחשב את תשואת נייר הערך של כל חברה חדשה שתנפיק בבורסה, וכן יאפשר הבנה טובה יותר ביחס להזדמנות הכלכלית הכרוכה בקניה או מימוש נייר הערך החדש.

על מנת להקל על משקיעים שמעוניינים לחשב תשואה מההנפקה, פרסמה הבורסה טבלה הכוללת שערי בסיס אינדיקטיביים של מניות שהחלו להיסחר מתחילת 2018 וניתן למצוא אותה בקישור הזה.

משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים, מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024