על רקע גל ההנפקות בבורסה: איך קובעים שווי חברה? ומה זה שער בסיס?
לאחרונה נפל דבר בבורסה בת"א, השתנו הכללים לחישוב שער הבסיס לנייר ערך חדש ביום המסחר הראשון שלו בבורסה - איך זה צפוי להשפיע על המשקיעים?
ב-13 ביוני, 2021 נפל דבר בבורסה בת"א, עם שינוי הכללים לחישוב שער הבסיס לנייר ערך חדש ביום המסחר הראשון. עד אותו יום, שער הבסיס ביום המסחר הראשון של נייר ערך חדש היה 1 אגורה, וזאת ללא קשר לשווי שנקבע לו בהנפקה. והנה, לאחר שינוי הכללים, שער הבסיס ייקבע לפי שווי נייר הערך במועד ההנפקה.
אתם בוודאי שואלים את עצמכם, מה זה שער בסיס ושווי בהנפקה ואיך בכלל זה משפיע על המשקיעים בבורסה? אז בואו נתחיל מהבסיס, תרתי משמע.
שער בסיס הוא השער שנקבע לכל נייר ערך הנסחר בבורסה בתחילת כל יום מסחר. המשקיעים לא יכולים לבצע עסקאות באותו שער, אך יש לו חשיבות רבה יותר, מאחר שלפי שער זה נקבעת התשואה היומית של נייר-הערך, מנגנוני ההגנה של הבורסה מכויילים לפיו ושער הפתיחה של נייר ערך מושפע במקרים מסוימים משער הבסיס.
עד למועד בו ביצעה הבורסה את השינוי, עבור מרבית ניירות הערך שנרשמו לראשונה למסחר, לא נקבע שער בסיס ביום המסחר הראשון, אלא נעשה שימוש בפרמטר פתיחה אחיד של 1 אגורה. כלומר, באמצעות קביעת שער של 1 אגורה אותתה הבורסה למשקיעים ש"טרם נקבע שער".
המנגנון של 1 אגורה היה פשוט יחסית ברמה התפעולית, אבל יצר קושי בחישוב התשואה של אותו נייר ערך חדש ביום המסחר הראשון. אם שער הבסיס עמד על 1 אגורה ומחיר המניה בסוף יום המסחר הראשון עמד על 100 אגורות, היה ברור לכל שהמניה לא עלתה ב- 9900% ולכן הבורסה גם לא הציגה במערכות המסחר שלה את התשואה ביום המסחר הראשון. כפועל יוצא, המשקיעים לא יכלו לחשב את התשואה מהמחיר של אותה מניה ממועד ההנפקה.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גל ההנפקות הנוכחי בבורסה חידד את הצורך לאמץ פתרון מתודולוגי, אשר יוכל לשקף באופן נכון יותר את ביצועי ניירות הערך החדשים הנסחרים בבורסה ולאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטות השקעה, בהתאם לשינוי האמיתי של מחיר המניה המבוסס על השווי שלה במועד ההנפקה.
שינוי הכללים לחישוב שער הבסיס מאפשר לבורסה להציג למשקיעים את שער הבסיס של כל נייר ערך חדש באופן שישקף את השווי שנקבע לאותו נייר במועד ההנפקה.
על מנת להבין מה המשמעות של השווי בהנפקה, דמו את עצמכם מבקשים לרכוש דירה.
המתווך יסביר לכם, ככל הנראה כי לפי המחירים של הדירות באיזור המבוקש, העלות של הדירה היא מיליון ₪. מחיר הדירה משקלל את כל הפרמטרים הרלוונטיים לקביעת השווי, כלומר את מחיר השוק של הנכס במועד הנוכחי, הכולל בין היתר שקלול של גודל הנכס, מיקומו הגיאוגרפי, הקומה, המבנה עצמו ועוד.
בסופו של דבר קונה הנכס ניצב מול מחיר המייצג את השווי של הנכס כך שהוא מאפשר לו לקבל החלטה האם לבצע עסקה במחיר המבוקש. הערכת השווי נותנת כיוון ל"סביבה" בה אמור להימצא מחיר הנכס. כמובן שאפשר להתווכח על ההערכה הזו, אך היא נותנת לקונים ולמוכרים עוגן לצורך קיום משא ומתן. כולנו מבינים שללא "תעריפון" שכזה, היה קשה מאוד לבצע עסקת רכישה או מכירה של הנכס.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
אז במעבר חד משוק הנדל"ן למסכי המסחר של הבורסה.
נניח כי חברה X ביצעה הנפקה ראשונה של מניותיה והשווי נייר הערך בהנפקה נקבע על 100 אגורות. כעת, בעקבות השינוי שביצעה הבורסה, שער הבסיס ביום המסחר הראשון ייקבע גם הוא על 100 אגורות ואם בסוף יום המסחר הראשון, שער המניה יעמוד על 110 אגורות, לא יהיה ספק כי התשואה היומית של המניה הינה 10%.
שווי בהתבסס על מחיר ההנפקה
הבורסה התבססה על אותו מחיר שנקבע לנייר הערך במועד ההנפקה, וזאת מתוך הבנה שמדובר באירוע כלכלי משמעותי בו מגיעים משקיעים שונים להסכמה על שווי נייר הערך במועד ההנפקה, ולכן הוא יכול לשמש כעוגן לקביעת שער הבסיס.
שינוי זה מאפשר חישוב תשואה של נייר ערך חדש החל מיום המסחר הראשון, ולפיכך הוא מהווה כלי חשוב למשקיעים, לחוקרים ולכל מי שמעוניין לחשב את התשואה למניה מהמועד בו נקבע המחיר בהנפקה.
המהלך החדש יאפשר מעתה בצורה פשוטה וקלה לחשב את תשואת נייר הערך של כל חברה חדשה שתנפיק בבורסה, וכן יאפשר הבנה טובה יותר ביחס להזדמנות הכלכלית הכרוכה בקניה או מימוש נייר הערך החדש.
על מנת להקל על משקיעים שמעוניינים לחשב תשואה מההנפקה, פרסמה הבורסה טבלה הכוללת שערי בסיס אינדיקטיביים של מניות שהחלו להיסחר מתחילת 2018 וניתן למצוא אותה בקישור הזה.
משה עסיס, מנהל מדור בכיר, פיתוח מסחר ומוצרים, מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
