כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock

האיום הגדול על ישראכרט ואיזה מנכ"ל חדש צריכה החברה?

למה מניית ישראכרט סיפקה תשואת חסר מאז הנפקתה, מה ההתפתחויות בשוק כרטיסי האשראי בשנה האחרונה ומה היתרון הגדול של ישראכרט?
יאיר דרורי | (2)

אתמול הודיע מנכ"ל ישראכרט 3.46% רון וקסלר על רצונו לסיים את תפקידו בסוף השנה. לאחר שיו"ר החברה אייל דשא הוחלף בשנה החולפת ע"י תמר יסעור, תאלץ החברה לאייש את תפקיד המנכ"ל בתקופה קריטית לכל הענף.

ישראכרט שהיתה עד לפני שנתיים בבעלות מלאה של בנק הפועלים הונפקה באפריל 2019. היו הרבה ציפיות מההנפקה, אבל המניה טרם הסבה נחת למשקיעים, כאשר עד כה תשואת המניה הינה אפסית (לפחות סגרה את התשואה השלילית העמוקה בחצי השנה האחרונה).

סיבות לתשואת החסר הן רבות ומגוונות, וביניהן ניתן למנות את התרבות הארגונית של החברה שהינה ארכאית, צמיחה לא מספקת בתחום האשראי של החברה, תחרות נוכחית עזה, ואיומים עתידיים על המודל העסקי של החברה.

בשבועות האחרונים זכינו לקמפיין פרסום אגרסיבי של כל חברות כרטיסי האשראי אשר ניסו לשכנע אותנו להשתמש באפלפיי באמצעות כרטיס האשראי שלהם. אפל חתמה על הסכם מול כל חברות האשראי המקומיות אשר מעניק לה לפי הערכות 5 פיפס  (0.05%) מכל עסקה. האפשרות לבצע תשלומים דרך האייפון נעשית ע"י שימוש בטכנולוגיית ה-EMV שנפוצה כיום במעל 50% מהעסקים בישראל.

חברות האשראי בכלל וישראכרט בפרט חתמו למעשה על הסכם כניעה מול אפל, ובהמשך ככל הנראה הם גם ייכנעו מול ענקיות טק נוספות. הסכם הכניעה מאפשר להם ליהנות מתשלום מינימלי בשנים הקרובות לאפל, אולם הם הכניסו שחקן חדש וחזק שנמצא בינן לבין הלקוח. באפל לא פראיירים - הם מוכנים לשלם סכום נמוך בשלב הראשון אבל לקבל דטה על כמויות עצומות של עסקאות ולקוחות. 

השאלה של מי הלקוח אינה שאלה טכנית אלא שאלה מהותית, מכיוון שלא רחוק היום בו חברות הטק הגדולות יציעו ללקוחות איתם הן מתקשרות על בסיס יומיומי לוותר על שירותי חברות כרטיסי האשראי, ולהשתמש בהן כקישורית ישירות לחשבון הבנק. הלקוחות אשר עד אז כבר יהיו מתורגלים בתשלום דרך הסמארטפון עשויים לבצע את המהלך באופן מהיר וחלק. זה איום גדול מאוד על חברות כרטיסי האשראי.

חברות כרטיסי האשראי מודעות לאיום הזה, אולי הם לא מודעות להיותו איום קיומי לפעילות האשראי. אך אין להן ברירה כרגע אלא לשתף פעולה עם השינויים הטכנולוגיים. האתגר הגדול העומד בפני החברות הוא להישאר רלוונטיות לאחר שתפקידן  ההיסטורי כבר לא יהיה אקטואלי. אתגר של שינוי אסטרטגי כה מהותי אינו פשוט כלל, ואנו מכירים דוגמאות רבות לחברות שלא התאימו עצמן לעולם המשתנה (קודאק, בלאקברי, בלוקבאסטר) וחברות שדווקא הצליחו להשתנות ולהתאים עצמן למציאות המשתנה (נטפליקס, סקוור, אפל).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האתגר הגדול של דירקטוריון ישראכרט הוא למצוא מנכ"ל בעל יכולות אסטרטגיות חזקות, בעל הבנה טכנולוגית שתאפשר לחברה לזהות את חברות הפינטק המוצלחות, וליצור שת"פ איתן, וכמובן מנכ"ל אשר ידע לבצע שינויים אמיצים בהנהלת החברה ולהתאים את ישראכרט לעידן החדש בו צריך להילחם על הלקוח, ולהציע לו שירותים אשר ישאירו אותו לקוח. שירותים שהינם בעלי ערך ללקוח מצריכים השקעה ויצירתיות- ערכים אשר אינם שם נרדף ל-DNA של החברה, כך שהאתגר הוא בהחלט גדול.

למרות האיומים העתידיים חשוב לזכור כי ישראכרט היא עדיין חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, וכמות המידע שיש לחברה על הלקוחות שלה, יחד עם המותג החזק שלה והחוסן הפיננסי, מאפשר לחברה אם וכאשר היא תבצע את הצעדים הנכונים להישאר רלוונטית גם בשנים הבאות, מה שבסופו של דבר יבוא לידי ביטוי בערך המניה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 09/06/2021 14:55
    הגב לתגובה זו
    רוב הבעיות של החברה נובעות כמו שרשמת מניהול והתנהלות ארכאית מערכות מיושנות ושדרה ניהולית שמונעת מצרכים הועד....תורידו את זה ויהיה בסדר
  • טוליפ 10/06/2021 10:43
    הגב לתגובה זו
    ועד כוחני, ושדרת ניהול לא מקצועית
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?