האיום הגדול על ישראכרט ואיזה מנכ"ל חדש צריכה החברה?
אתמול הודיע מנכ"ל ישראכרט -0.14% רון וקסלר על רצונו לסיים את תפקידו בסוף השנה. לאחר שיו"ר החברה אייל דשא הוחלף בשנה החולפת ע"י תמר יסעור, תאלץ החברה לאייש את תפקיד המנכ"ל בתקופה קריטית לכל הענף.
ישראכרט שהיתה עד לפני שנתיים בבעלות מלאה של בנק הפועלים הונפקה באפריל 2019. היו הרבה ציפיות מההנפקה, אבל המניה טרם הסבה נחת למשקיעים, כאשר עד כה תשואת המניה הינה אפסית (לפחות סגרה את התשואה השלילית העמוקה בחצי השנה האחרונה).
סיבות לתשואת החסר הן רבות ומגוונות, וביניהן ניתן למנות את התרבות הארגונית של החברה שהינה ארכאית, צמיחה לא מספקת בתחום האשראי של החברה, תחרות נוכחית עזה, ואיומים עתידיים על המודל העסקי של החברה.
בשבועות האחרונים זכינו לקמפיין פרסום אגרסיבי של כל חברות כרטיסי האשראי אשר ניסו לשכנע אותנו להשתמש באפלפיי באמצעות כרטיס האשראי שלהם. אפל חתמה על הסכם מול כל חברות האשראי המקומיות אשר מעניק לה לפי הערכות 5 פיפס (0.05%) מכל עסקה. האפשרות לבצע תשלומים דרך האייפון נעשית ע"י שימוש בטכנולוגיית ה-EMV שנפוצה כיום במעל 50% מהעסקים בישראל.
- איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט
- מנכ"ל ישראכרט: "קצב הרווח מייצג ואף צפוי לעלות, בעזרת קבוצת דלק נוכל להאיץ את הצמיחה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות האשראי בכלל וישראכרט בפרט חתמו למעשה על הסכם כניעה מול אפל, ובהמשך ככל הנראה הם גם ייכנעו מול ענקיות טק נוספות. הסכם הכניעה מאפשר להם ליהנות מתשלום מינימלי בשנים הקרובות לאפל, אולם הם הכניסו שחקן חדש וחזק שנמצא בינן לבין הלקוח. באפל לא פראיירים - הם מוכנים לשלם סכום נמוך בשלב הראשון אבל לקבל דטה על כמויות עצומות של עסקאות ולקוחות.
השאלה של מי הלקוח אינה שאלה טכנית אלא שאלה מהותית, מכיוון שלא רחוק היום בו חברות הטק הגדולות יציעו ללקוחות איתם הן מתקשרות על בסיס יומיומי לוותר על שירותי חברות כרטיסי האשראי, ולהשתמש בהן כקישורית ישירות לחשבון הבנק. הלקוחות אשר עד אז כבר יהיו מתורגלים בתשלום דרך הסמארטפון עשויים לבצע את המהלך באופן מהיר וחלק. זה איום גדול מאוד על חברות כרטיסי האשראי.
חברות כרטיסי האשראי מודעות לאיום הזה, אולי הם לא מודעות להיותו איום קיומי לפעילות האשראי. אך אין להן ברירה כרגע אלא לשתף פעולה עם השינויים הטכנולוגיים. האתגר הגדול העומד בפני החברות הוא להישאר רלוונטיות לאחר שתפקידן ההיסטורי כבר לא יהיה אקטואלי. אתגר של שינוי אסטרטגי כה מהותי אינו פשוט כלל, ואנו מכירים דוגמאות רבות לחברות שלא התאימו עצמן לעולם המשתנה (קודאק, בלאקברי, בלוקבאסטר) וחברות שדווקא הצליחו להשתנות ולהתאים עצמן למציאות המשתנה (נטפליקס, סקוור, אפל).
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
האתגר הגדול של דירקטוריון ישראכרט הוא למצוא מנכ"ל בעל יכולות אסטרטגיות חזקות, בעל הבנה טכנולוגית שתאפשר לחברה לזהות את חברות הפינטק המוצלחות, וליצור שת"פ איתן, וכמובן מנכ"ל אשר ידע לבצע שינויים אמיצים בהנהלת החברה ולהתאים את ישראכרט לעידן החדש בו צריך להילחם על הלקוח, ולהציע לו שירותים אשר ישאירו אותו לקוח. שירותים שהינם בעלי ערך ללקוח מצריכים השקעה ויצירתיות- ערכים אשר אינם שם נרדף ל-DNA של החברה, כך שהאתגר הוא בהחלט גדול.
למרות האיומים העתידיים חשוב לזכור כי ישראכרט היא עדיין חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, וכמות המידע שיש לחברה על הלקוחות שלה, יחד עם המותג החזק שלה והחוסן הפיננסי, מאפשר לחברה אם וכאשר היא תבצע את הצעדים הנכונים להישאר רלוונטית גם בשנים הבאות, מה שבסופו של דבר יבוא לידי ביטוי בערך המניה.
- 1.משה 09/06/2021 14:55הגב לתגובה זורוב הבעיות של החברה נובעות כמו שרשמת מניהול והתנהלות ארכאית מערכות מיושנות ושדרה ניהולית שמונעת מצרכים הועד....תורידו את זה ויהיה בסדר
- טוליפ 10/06/2021 10:43הגב לתגובה זוועד כוחני, ושדרת ניהול לא מקצועית
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
