נופר הכפילה את ההכנסות ל-78 מ' ועברה לרווח; הושלמה העסקה בארה"ב
חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י 0% מדווחת על רווח תפעולי של כ-3.6 מיליון שקל ברבעון הראשון (לפני הקצאת מניות ובונוס חד פעמי לנושאי משרה) מול 670 אלף ברבעון מקביל. ההכנסות עלו בכ-150% לסך של כ-78.6 מיליון שקל לעומת כ-31.7 מיליון וזאת עקב גידול בהיקף הפרויקטים של החברה. נופר עברה לרווח של 1.34 מיליון שקל לעומת הפסד של 220 אלף שקל ברבעון המקביל.
הרווח הגולמי בתקופה עמד על כ-9.5 מיליון שקל ושיעורו עלה ל-12.15%, זאת מול נתון של כ-3 מיליון שקל (9.6%) שנה קודם לכן, כשהשיפור מיוחס לקיטון בעלויות חומרי הגלם כתוצאה מרכישות משמעותיות בגינן קיבלה הנחת כמות. עם זאת שיעור הרווחיות הגולמית בסוף 2020 עמד על כ-15.6% כך שמבחינה זו מדובר בהרעה. בנופר מסבירים שהדבר נבע משיעורי רווח נמוכים יחסית בפרויקטי המאגרים שהיוו חלק מהותי מהכנסות הרבעון.
בסוף הרבעון לנופר היה נתח של 38.15% במערכות מחוברות או כאלה שהקמתן הסתיימה אשר היקפן 140.4 מגה-וואט. ה-FFO החזוי מאלה בשנה מייצגת (כזו בה לא תוגבל המערכת בהזרמת חשמל לרשת בזמן אמת ותישא בתשלומי החוב הבכיר) עומד על 84 מיליון שקל. מעבר לכך לחברה מערכות בהקמה, לקראת הקמה ובשלבי רישוי בהיקף של כג'יגה וואט, בישראל וספרד (שם חלק החברה בסביבות ה-40%) ובאיטליה (4%).
נופר אנרג'י יצרה ברבעון תזרים שלילי מפעילות שוטפת בסך 81 מיליון שקל מול תזרים חיובי של 1.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחברה מסבירים כי "תזרים המזומנים ששימש לפעילות שוטפת בתקופת הדוח נובע בעיקרו ממימון פרוייקטים בהון עצמי חלף מימון חוב בכיר. החברה משתמשת ביתרת המזומנים כמימון ביניים לפרויקטים ושימוש בחוב הבכיר הבנקאי בשלב מאוחר יותר על מנת למקסם את רווחיה". בצד זאת צוין כי "בשים לב ליתרות המזומנים של החברה (333.5 מיליון שקל בסוף הרבעון) להערכת דירקטוריון החברה אין בתזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת, כדי להצביע על בעיית נזילות בחברה".
- עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
- נופר אנרגיה מוכרת לאקונרג'י את חלקה בפרויקט הסולארי ברומניה ב-46 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות ההנהלה וכלליות עלו ל-1.9 מיליון שקל ברבעון לעומת 1.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה, כשבחברה מסבירים כי הגידול נובע מעלייה בהוצאות על ייעוץ וכח אדם. בכירי החברה, נדב טנא, נועם פישר ושחר גרשון שמכהנים כמנכ"ל, סמנכ"ל כספים וסמנכ"ל פיתוח עסקי, התברגו כזכור בצמרת שיאני השכר במדד ת"א 125 בשנת 2020 עם תגמול מצטבר של כ-286 מיליון שקל, רובו במניות - השלושה זכו במקביל להנפקה לחבילה גדולה של מניות – 125.8, 104.3, 56.2 מיליון שקל בהתאמה.
בצד הדוחות החברה מעדכנת על חתימה מול בלו סקיי האמריקאית על הסכם לרכישת 67% ממנה ע"י נופר בסך כולל של 91 מיליון דולר. 26 מיליון ישולמו במזומן והיתרה (עד 65 מיליון) בדמות מסגרת אשראי בריבית של 9% שתעמיד לה נופר. זו תשמש למימון הוצאות שוטפות, עלויות פיתוח, והקמה של פרויקטים בשיעור תשואה פנימית שלא יפחת מ-13.5%. כספי ההלוואה שיימשכו ייפרעו על בסיס Cash sweep מתוך התזרים הפנוי נטו של החברה הנרכשת ויובטחו בשעבוד על נכסיה ועל זכויות המייסדים.
בלו סקיי מתמקדת בשיתופי פעולה עם גופים עתירי נדל"ן מסחרי, בהקמת מערכות סולאריות על גגות נכסיהן ובמכירת החשמל המיוצר בהן לשוכרי חברות הנדל"ן. בנופר מסבירים כי זהו סגמנט המאופיין ברווחיות ובתשואות גבוהות משמעותית מהמקובל בשוק, כאשר תעריף מכירת החשמל במערכות אלו מבוסס על תעריף ה-Retail, הגבוה משמעותית מתעריפי ה-Wholesale (התעריף הסיטונאי המקובל בהסכמי PPA). התעריף הממוצע אצל בלו סקיי עמד ב-2020 על כ-19 סנט לקוט"ש, והיא מתמקדת בעיקר באזורים בהם התעריפים גבוהים מהממוצע.
- הרווחיות של חברות הסיעוד בסכנה - דנאל מתרסקת ומה יקרה להנפקת עמל?
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.88% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגדנאל צונחת 11%, זוז 7%; אלקטריאון מטפסת 4% - מגמה שלילית בבורסה
קרטל אופק מתכונן להגדיל תפוקה, מחירי הנפט יורדים ומפעילים לחץ גם על חברות האנרגיה המקומיות; ישראל טוענת להפרה של ההסכם בעזה ולאחר דיון מצומצם בקבינט התגובה תפורסם בקרוב
מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד ברמה דומה 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד 1.3% ברקע הירידה במחיר לחבית נפט - הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה.
חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו הסתיים מוקדם ונתניהו כינס את הקבינט לדיון מצומצם - כשהתגובה תפורסם בקרוב.
המודל של חברות הסיעוד בסכנה? - דנאל דנאל -10.3% , תיגבור תיגבור -5.91% וכנראה שגם עמל ומעבר שבדרך לבורסה מתמודדות עם אי-ודאות סביב המכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי. זה מכרז שמערער את המודל העסקי של הענף. המכרז קובע רווח קבוע של 4% בלבד לחברות - כשהמטרה מאחורי זה היא לייצר אחידות, שקיפות ותחרות בין השחקנים. בפועל, החברות מזהירות מפני שורה של דרישות חדשות ומכבידות: מהכשרות מקצועיות למטפלות, דרך מדידת שביעות רצון המטופלים, ועד בקרות תפעוליות קפדניות. כל זה, מבלי ששכר המטפלות עודכן כלפי מעלה, מה שמעלה חשש אמיתי לירידה ברמת השירות ולפגיעה בכדאיות הכלכלית של ההפעלה.
דנאל עתרה כבר לבית המשפט נגד המכרז אך עדכנה כי מרבית טענות העותרים נדחו, עם זאת חלק מהסוגיות הוחזרו לדיון בוועדת המכרזים, שנדרשת לפרסם מועד חדש להגשת הצעות - לפחות 60 ימים קדימה - אחרי שיבוצעו תיקונים. למרות שייתכן שיוכנסו תיקונים במכרז, אי הוודאות בקשר לזה לוחצת על המניות. דנאל, מהשחקניות הגדולות בענף שלכ-53% מההכנסות שלה אחראי הביטוח הלאומי הזהירה בעבר כי המכרז עלול לפגוע בתוצאות, למרות שהיא עדיין לא יכולה להעריך באיזה עוצמה.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פינרג'י שוב מספקת כותרות וממשיכה לעלות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי.
נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה
לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.
