נופר הכפילה את ההכנסות ל-78 מ' ועברה לרווח; הושלמה העסקה בארה"ב
נופר אנרגיה חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י -0.98% מדווחת על רווח תפעולי של כ-3.6 מיליון שקל ברבעון הראשון (לפני הקצאת מניות ובונוס חד פעמי לנושאי משרה) מול 670 אלף ברבעון מקביל. ההכנסות עלו בכ-150% לסך של כ-78.6 מיליון שקל לעומת כ-31.7 מיליון וזאת עקב גידול בהיקף הפרויקטים של החברה. נופר עברה לרווח של 1.34 מיליון שקל לעומת הפסד של 220 אלף שקל ברבעון המקביל.
הרווח הגולמי בתקופה עמד על כ-9.5 מיליון שקל ושיעורו עלה ל-12.15%, זאת מול נתון של כ-3 מיליון שקל (9.6%) שנה קודם לכן, כשהשיפור מיוחס לקיטון בעלויות חומרי הגלם כתוצאה מרכישות משמעותיות בגינן קיבלה הנחת כמות. עם זאת שיעור הרווחיות הגולמית בסוף 2020 עמד על כ-15.6% כך שמבחינה זו מדובר בהרעה. בנופר מסבירים שהדבר נבע משיעורי רווח נמוכים יחסית בפרויקטי המאגרים שהיוו חלק מהותי מהכנסות הרבעון.
בסוף הרבעון לנופר היה נתח של 38.15% במערכות מחוברות או כאלה שהקמתן הסתיימה אשר היקפן 140.4 מגה-וואט. ה-FFO החזוי מאלה בשנה מייצגת (כזו בה לא תוגבל המערכת בהזרמת חשמל לרשת בזמן אמת ותישא בתשלומי החוב הבכיר) עומד על 84 מיליון שקל. מעבר לכך לחברה מערכות בהקמה, לקראת הקמה ובשלבי רישוי בהיקף של כג'יגה וואט, בישראל וספרד (שם חלק החברה בסביבות ה-40%) ובאיטליה (4%).
נופר אנרג'י יצרה ברבעון תזרים שלילי מפעילות שוטפת בסך 81 מיליון שקל מול תזרים חיובי של 1.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחברה מסבירים כי "תזרים המזומנים ששימש לפעילות שוטפת בתקופת הדוח נובע בעיקרו ממימון פרוייקטים בהון עצמי חלף מימון חוב בכיר. החברה משתמשת ביתרת המזומנים כמימון ביניים לפרויקטים ושימוש בחוב הבכיר הבנקאי בשלב מאוחר יותר על מנת למקסם את רווחיה". בצד זאת צוין כי "בשים לב ליתרות המזומנים של החברה (333.5 מיליון שקל בסוף הרבעון) להערכת דירקטוריון החברה אין בתזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת, כדי להצביע על בעיית נזילות בחברה".
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- כלל תשקיע כ-300 מיליון שקל בנופר ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות ההנהלה וכלליות עלו ל-1.9 מיליון שקל ברבעון לעומת 1.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה, כשבחברה מסבירים כי הגידול נובע מעלייה בהוצאות על ייעוץ וכח אדם. בכירי החברה, נדב טנא, נועם פישר ושחר גרשון שמכהנים כמנכ"ל, סמנכ"ל כספים וסמנכ"ל פיתוח עסקי, התברגו כזכור בצמרת שיאני השכר במדד ת"א 125 בשנת 2020 עם תגמול מצטבר של כ-286 מיליון שקל, רובו במניות - השלושה זכו במקביל להנפקה לחבילה גדולה של מניות – 125.8, 104.3, 56.2 מיליון שקל בהתאמה.
בצד הדוחות החברה מעדכנת על חתימה מול בלו סקיי האמריקאית על הסכם לרכישת 67% ממנה ע"י נופר בסך כולל של 91 מיליון דולר. 26 מיליון ישולמו במזומן והיתרה (עד 65 מיליון) בדמות מסגרת אשראי בריבית של 9% שתעמיד לה נופר. זו תשמש למימון הוצאות שוטפות, עלויות פיתוח, והקמה של פרויקטים בשיעור תשואה פנימית שלא יפחת מ-13.5%. כספי ההלוואה שיימשכו ייפרעו על בסיס Cash sweep מתוך התזרים הפנוי נטו של החברה הנרכשת ויובטחו בשעבוד על נכסיה ועל זכויות המייסדים.
בלו סקיי מתמקדת בשיתופי פעולה עם גופים עתירי נדל"ן מסחרי, בהקמת מערכות סולאריות על גגות נכסיהן ובמכירת החשמל המיוצר בהן לשוכרי חברות הנדל"ן. בנופר מסבירים כי זהו סגמנט המאופיין ברווחיות ובתשואות גבוהות משמעותית מהמקובל בשוק, כאשר תעריף מכירת החשמל במערכות אלו מבוסס על תעריף ה-Retail, הגבוה משמעותית מתעריפי ה-Wholesale (התעריף הסיטונאי המקובל בהסכמי PPA). התעריף הממוצע אצל בלו סקיי עמד ב-2020 על כ-19 סנט לקוט"ש, והיא מתמקדת בעיקר באזורים בהם התעריפים גבוהים מהממוצע.
- רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
- אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י, לאחר חיבור של פרויקט של 52 מגה וואט לרשת בפולין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
