אבגול: ההכנסות עלו ב-6%; נפילה של 50% ב-EBITDA ל-8.2 מ' דולר
היציאה מהקורונה ממשיכה לפגוע בתוצאות של אבגול. בעקבות הביקוש למסיכות קורונה החברה נהנתה מזינוק של 200% ברווח בשנה שעברה, אבל עכשיו הוא צנח בחזרה והתאפס; החברה מעבירה את הייצור להודו כדי להוזיל עלויות
חברת אבגול -2.03% המפתחת מוצרי היגיינה ומוצרים רפואיים מדווחת על תוצאות שממשיכות להיחלש - וזאת בעקבות היציאה ממגיפת הקורונה. החברה נהנתה בשנה שעברה מזינוק של 200% ברווח הנקי, שנרשמו בעיקר בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה בעקבות המגיפה. ביטול הצורך לחבוש מסיכות בשטחים פתוחים הוביל לירידה בביקוש שממשיך לפגוע, כצפוי, ברווחי החברה.
החברה מדווחת כי ההכנסות ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו בכ-96 מיליון דולר, בהשוואה לכ-90.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2020. הגידול בהכנסות עומד על כ-5.9%, ונובע על פי החברה מתיקון מחירי המכירה הממוצעים בתקופה זו, עקב העלייה במדדי מחירי חומרי הגלם.
מנגד, החברה מדווחת כי הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2021 הסתכם בכ-10.4 מיליון דולר, המהווה כ-10.9% מסך ההכנסות, בהשוואה לרווח גולמי של 17.9 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2020, אשר היווה כ-19.8% מסך ההכנסות בתקופה זו. החברה מסבירה כי הרווח הגולמי ברבעון הושפע מהעלייה החדה במחירי חומרי הגלם. המשמעות היא שהעלייה במחירי חומרי הגלם פגעה בחברה יותר ממה שהיא הצליחה לגלגל הלאה לצרכנים (ראו Underlying EBITDA בהמשך). אבל צריך גם לזכור שהחברה נהנתה בשנה שעברה מ"הכנסות מבדים עבור מוצרים רפואיים עם רווחיות גבוהה" - כלומר מסיכות קורונה, ולכן, כפי שהערכנו, עם היציאה מהקורונה התוצאות שלה נפגעות.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2021 נאמד בכ-8.2 מיליון דולר, לעומת 16.3% נפילה של 50% לעומת ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2020. עם זאת, ה-Underlying EBITDA (בנטרול השינויים בחומרי הגלם) של אבגול ברבעון הראשון של 2021 הסתכם בכ-20 מיליון דולר, 6 מיליון דולר יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. על פי החברה, הרבעון הראשון של שנת 2021 היה מאתגר ביותר מבחינת היצע ומחיר הפוליפרופילן העולמי. במהלך הרבעון עלו מחירי חומרי הגלם באופן משמעותי, בעיקר בארצות הברית, עקב הדרישה המתמשכת למוצרים הקשורים להתמודדות עם מגיפת הקורונה ועקב התאוששות הייצור בארצות הברית וחזרתו לפעילות שגרתית. בנוסף לכך, בפברואר 2021, פגעה סופת הקרח Uri בחוף המפרץ של ארצות הברית אשר גרמה להשבתות של כ-80% ממפעלי ייצור חומרי הגלם, ולעיכובים בהובלה ואספקת סחורות לספקי חומרי גלם באזור זה, אשר הביאו לעלייה נוספת במחירי חומרי הגלם., אך למרות זאת, קווי הייצור המשיכו לפעול והחברה סיפקה את המוצרים בזמן.
- אבגול מציגה רווחיות - המניה עדיין נסחרת מתחת להון
- אבגול - האם למניה יש סיכוי להתאושש? המכירות זינקו, אבל...
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2021 הסתכם ב-0.2 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 8.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ומה הלאה?
אם קצב ההכנסות הרבעוני יתורגם גם לקצב הכנסות שנתי, החברה תצליח לסיים את השנה עם הכנסות של כ-384 מיליון דולר, בדומה לשנה שעברה ונמוך ב-7.5% מ-414 מיליון דולר שרשמה בשנת 2019.
בנוסף החברה מתכוונת לסיים את העברת קו הייצור מישראל להודו, עד סוף שנת 2021, לדבריה: "במטרה לתמוך בשוק הבדים שלנו אשר צומח במהירות. במקביל, אנו מתקדמים בהתאם לתוכניות עם ההשקעה בקו ייצור חדש ומתקדם ברוסיה. רוסיה הינו שוק צומח בו כבר יש לנו טביעת רגל חזקה. עם הטכנולוגיה החדשה לצד הדומיננטיות שלנו בשוק הרוסי, אנו מצפים להמשיך ולהוביל את השוק במדינות חבר העמים, עם המוצרים החדשים והמפותחים ביותר". הסיפור בעיקר משבר הקורונה שנכון לעכשיו משתולל בצורה חזקה בהודו. אם כן, מדוע לייצר דווקא שם? פשוט - כח האדם בהודו זול יותר מאשר בישראל וכאשר מדובר על לואו טק החברה צריכה (בצדק) למצוא דרך להוזיל עלויות. לדברי החברה לא מדובר בעזיבה של ישראל (שכן יש לה מפעל בדימונה) אלא פשוט כי הלקוח נמצא בהודו ואין טעם להעביר סחורה מצד לצד של העולם.
במקביל לפרסום הדוחות מנכ"ל החברה, שחר רחים, יתפטר מתפקידו אך ימשיך לכהן כדירקטור בחברה ויתמנה למנכ"ל חטיבת ההיגיינה של אינדורמה, בעלת השליטה באבגול. - כלומר עבורו מדובר בקידום. יחליף אותו בתפקיד המנכ"ל טומי ביורנמן, סמנכ"ל השיווק והמכירות הגלובאלי של החברה בשנתיים האחרונות.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 1.מריה 13/05/2021 09:34הגב לתגובה זולצערי הפסדתי

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?