התעשייה האווירית תספק מערכות נשק למדינות באסיה ב-100 מיליון ד'
בעוד המשקיעים ממתינים להנפקה של התעשייה האווירית, הודיעה ענקית הנשק כי חתמה על הסכמי אספקה עם לקוחות אסייתים. החברה תספק מערכות חימוש בשווי כולל של יותר מ-100 מיליון דולר.
נזכיר כי אחד מהמתנגדים הוא מבקר המדינה שמצביע על כך שאין מספיק נתונים למדינה כדי לבצע הערכת שווי נכונה כדי לצאת להנפקה. שווי נכסים ציבוריים בדרכם להפוך פרטיים או נסחרים הם אחד מהנושאים הרגישים בתחום המדיניות הציבורית. מספיק להזכיר את הביקורת העצומה שגררה מכירת מחצבי ים המלח לאחים עופר כדי להבהיר את הנקודה הזו.
חזרה לעסקה, התעשייה האווירית מודיעה כי חתמה לאחרונה על שלוש עסקאות משמעותיות בהיקף כולל של מעל 100 מיליון דולר במסגרתן תספק מערכות נשק בתחום החימושים המשוטטים Loitering Munitions)). בין העסקאות: זכיה במכרז בינלאומי ומכירה של מערכות רחפנים תוקפים - 'רתם' למדינה זרה, מכירה של מערכות הארופ (HAROP) ימי לחיל הים של מדינה באסיה ומערכות הארופ בתצורה יבשתית ללקוח נוסף באסיה.
מערכת ה'הארופ הימי' מספקת מענה מבצעי למגוון כלי שיט מרמת ספינות קלות ועד פריגטות ללחימה בזירה הימית. בזירה ימית מורכבת, מאפשרת מערכת הארופ למפקד המשימה בצי ספינות השטח יכולת תקיפה אורגנית ועצמאית המשלבת איסוף מודיעין וסגירת מעגל. המודיעין המתקבל מהארופ משולב ישירות בחדר הבקרה בכלי השיט ומאפשר קבלת החלטות מבצעית מהירה, מדויקת וקטלנית.
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
- גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
'רתם' הינו הרחפן התוקף הראשון בשימוש מבצעי בצבאות העולם כמשוטט קטן המבוסס על פלטפורמת רחפן ומהווה מכפיל כוח לכוחות טקטיים במגוון תרחישי לחימה – בביטחון שוטף (בט"ש) ובתמרון כאחד. המערכת, מוכחת מבצעית, מספקת מעטפת איסוף, תצפית ותקיפה במקסימום ביצועים אוטונומיים תוך שילוב מנגנוני תפעול פשוטים ואינטואיטיביים ללוחם בודד על גבי טאבלט.
משפחת החימושים המשוטטים, שפיתחה התעשייה האווירית, כוללת כיום את ה Harpy-NG – דור שלישי למשוטט מתביית נגד קורנים, ההארופ, כדור שני למערכת תקיפה אלקטרו אופטית מדויקת, Mini-Harpy כחימוש טקטי-דואלי מתקדם וכן את מערכות החימוש המשוטט הטקטיות Green-Dragon וה'רתם'. התעשייה האווירית מהווה מוקד ידע טכנולוגי לאומי ועולמי בתחומי טילאות התקיפה, ההגנה האווירית, המכ"מים, הלוויינות, הכלים המאוישים מרחוק, התעופה האזרחית והסייבר.
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "התעשייה האווירית הינה חלוצה עולמית בפיתוח הקונספט המבצעי של מערכות חימוש משוטט, אשר הבשיל למשפחת מערכות תקיפה ייחודית ומדויקת. המערכות שהביאו להישגים מרשימים ביכולת המבצעית בלחימה ברחבי העולם, מהוות כלי תקיפה מרכזי ומכריע בשדה הקרב המתקדם והעתידי. עסקאות אלו מהוות הוכחה נוספת לחשיבות ולאמון הניתנים למערכות חימוש מדויקות בארסנל הכלים של צבא מודרני ולהיותן אבן דרך בפעילות העסקית הנוספת בתחום זה. התעשייה האווירית תמשיך לפתח ולשפר מגוון מערכות תקיפה למתן מענה מבצעי מדויק ללקוחותיה ברחבי העולם".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 1.איזה צירוף מקרים שבדיוק יש הפיכה צבאית במדינה באסיה.... (ל"ת)אבישקה 01/02/2021 15:53הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?