אריק קוטלר, ארקו החזקות
צילום: יח"צ
אנשי השנה

איך הפך אריק קוטלר שלד בורסאי לחברה ששווה 1.4 מיליארד דולר?

קוטלר, הבעלים והמנכ"ל של ארקו קורפ, הוא אחד מאנשי השנה של ביזפורטל בשוק ההון. בראיון סוף שנה מפלורידה, הוא מסביר על ההבדל בין ניהול של חברה קטנה לחברה גדולה, נותן טיפים ליזמים צעירים ומספר לאן פני החברה שלו מועדות
ארז ליבנה | (12)

הרבה לפני הקורונה, כשראיינו את אריק קוטלר בסוף שנת 2019, הוא האמין ש-2020 הולכת להיות השנה שלו. האמת, צדק. ארקו החזקות הפכה לא מזמן לארקו קורפ, לאחר שהתמזגה עם חברת היימייקר והחלה להיסחר לאחרונה בנאסד"ק.

קוטלר, הוא הבעלים והמנכ"ל של החברה שמנהלת כ-2,400 תחנות דלק וחנויות נוחות באיזורי הספר של ארה"ב באמת חווה שנה חלומית וראה איך ההשקעה ששם בחברה לפני פחות מעשור, הופכת לעסק ששווה 4 מיליארד שקל.

"הדבר הכי חשוב כדי להצליח בעסקים, זה לבחור את הצוות הנכון מסביבכם ולהתמיד", הוא אומר בראיון לביזפורטל, לאחר שנבחר לאחד מאנשי השנה שלנו בשוק ההון. 

צפו בראיון המלא:

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    רמי 03/01/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    הכל לולינות פיננסית בועה
  • קרפ 03/01/2021 19:08
    הגב לתגובה זו
    הכל נקבע באמריקה ולדעתי אנחנו בתחילת הדרך. הכפלה לא מילה גסה אריק עובד ימים כלילות למען הצלחת החברה.
  • 9.
    הכתב המצחיק 02/01/2021 21:09
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל יא ליצנים
  • 1.4 מיליארד דולר (ל"ת)
    קרפ 03/01/2021 19:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שמוליק 31/12/2020 14:34
    הגב לתגובה זו
    והמשך צמיחה מואצת.
  • 7.
    אביעד 31/12/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
    כמה חודשים השוק בחול יפרגן למחיר הראוי לחברה וסה הרבה הרבה מעל הדווי עכשיו זו דעתי האישיתמולא המלצה
  • 6.
    המשקיע הנבון 31/12/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
    חברה עם עוד הרבה אפסייד בשנים הקרובות
  • 5.
    אחד שמבין 31/12/2020 14:05
    הגב לתגובה זו
    אלוף הקוטלר הזה לפני הכפלה לא משחרר אגורה
  • 4.
    צגצגחב 31/12/2020 13:33
    הגב לתגובה זו
    על כלום זה שהיא מנייה זרה.בחיים לא שמעתי שטות כזו.בכך אופן עד 3000 מחדש אין לי למה למכור.הוספתי קצת ב 2410 שהתרסקה
  • 3.
    תותח כל הכבוד ושאפו! (ל"ת)
    משקיע 31/12/2020 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עופר 31/12/2020 12:55
    הגב לתגובה זו
    אריה אתה מס 1
  • 1.
    חברה מצוינת תגיע רחוק לפחות תכפיל את עצמה בשנתיים הקרוב (ל"ת)
    קקטוס 31/12/2020 12:53
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.