כרטיסי אשראי
צילום: pixabay

עילדב תמכור עד כ-5% ממניות מלרן ברווח של כ-6 מיליון שקל

במסגרת ה-IPO של חברת האשראי החוץ בנקאי, צפויה לממש מניות בהיקף של כ-10 מיליון שקל; מלרן צפויה להנפיק מניות לפי שווי חברה של כ-230 מיליון שקל לפני הכסף
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה עילדב השקעות

חברת מלרן פרויקטים ומסחר, העוסקת במתן אשראי חוץ-בנקאי במגזר הערבי, מתכננת לצאת להנפקה בבורסה בקרוב, לפי שווי חברה של כ-230 מיליון שקל (לפני הכסף). מדיווחי חברת עילדב המחזיקה ב-22.5% מהחברה, עולה כי עילדב תמכור לציבור עד 5% ממניות מלרן (כ-850 אלף מניות), ותשלשל לכיסה כ-10 מיליון שקל, ברווח מוערך של כ-6 מיליון שקל ביחס למחיר הקניה.

על פי הדיווח, בשלב המוסדי של ההנפקה התקבלו התחייבויות מוקדמת בהיקף של כ-59 מיליון שקל לפי מחיר מינימלי למניה של 11.5 שקלים. 

ביולי 2019 חתמה חברת מלרן על הסכם השקעה עם חברת עילדב, אשר העניקה לחברה הלוואה של 21 מיליון שקל, המירה למניות, אשר הומרה ל-22.5% ממניות החברה לאחר השלמת הנפקת האג"ח של מלרן בבורסה (בתחילת השנה).

עילדב השקעות היא חברת השקעות שפעילויותיה העיקריות הן שליטה ב"קומסק" (100%) העוסקת במתן שירותי ייעוץ לאבטחת מידע וסייבר והחזקה ב"מלרן" (22.5%). החברה מתמקדת בניהול השקעות ונכסים וכן בהשקעות בחברות, נכסים ופעילויות בעלי פוטנציאל צמיחה והשבחה במטרה להוביל אותן לצמיחה. החברה נפגעה בעקבות משבר הקורונה כאשר על פי דיווחי החברה, מתחילת המחצית השניה של 2020 ועד סוף אוקטובר, תיק ניירות הערך של עילדב הניב רווח של כ-4 מיליון שקל אך היא צופה התאוששות בפעילותה, כתוצאה מהשיפור בפעילותה של קומסק (לכתבה המלאה).

במחצית הראשונה של השנה (החברה הינה תאגיד קטן ולכן מדווחת אחת לחצי שנה) רשמה עילדב הפסד נקי של 8.6 מיליון שקלים, זאת לעומת הפסד של 2.2 מיליון שקלים במחצית הראשונה אשתקד. ההפסד הכולל של החברה בשנת 2019 עמד על 3.9 מיליון שקלים, בשנת 2018 רשמה החברה רווח נקי של 2.5 מיליון שקלים, אך גם בשנת 2017 רשמה החברה הפסד של 4.5 מיליון שקלים. 

חברת מלרן נמצאת על הגל ולא נפגעה בצורה משמעותית ממשבר הקורונה. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הסתכמו הכנסותיה ממימון בכ-41.6 מיליון שקלים, זאת לעומת 38.5 מיליון שקלים בשנה שעברה. ההכנסות משקפות הכנסה שנתית של כ-55 מיליון שקל, בדומה להכנסות בשנה שעברה. הרווח הנקי של מלרן עד כה השנה עומד על 14.8 מיליון שקל אל מול 7.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אם תצליח החברה לשמור על קצב הרווחים הנוכחי עד סוף השנה, הרי שהרווח הנקי שלה יעמוד על כ-19.7 מיליון שקל, כלומר זינוק של 78% ביחס לשנה שעברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גם תרנגול עיוור (עילדב) לפעמים מוצא גרגיר (ל"ת)
    אנליסט 16/12/2020 14:49
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.