כרטיסי אשראי
צילום: pixabay

עילדב תמכור עד כ-5% ממניות מלרן ברווח של כ-6 מיליון שקל

במסגרת ה-IPO של חברת האשראי החוץ בנקאי, צפויה לממש מניות בהיקף של כ-10 מיליון שקל; מלרן צפויה להנפיק מניות לפי שווי חברה של כ-230 מיליון שקל לפני הכסף
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה עילדב השקעות

חברת מלרן פרויקטים ומסחר, העוסקת במתן אשראי חוץ-בנקאי במגזר הערבי, מתכננת לצאת להנפקה בבורסה בקרוב, לפי שווי חברה של כ-230 מיליון שקל (לפני הכסף). מדיווחי חברת עילדב המחזיקה ב-22.5% מהחברה, עולה כי עילדב תמכור לציבור עד 5% ממניות מלרן (כ-850 אלף מניות), ותשלשל לכיסה כ-10 מיליון שקל, ברווח מוערך של כ-6 מיליון שקל ביחס למחיר הקניה.

על פי הדיווח, בשלב המוסדי של ההנפקה התקבלו התחייבויות מוקדמת בהיקף של כ-59 מיליון שקל לפי מחיר מינימלי למניה של 11.5 שקלים. 

ביולי 2019 חתמה חברת מלרן על הסכם השקעה עם חברת עילדב, אשר העניקה לחברה הלוואה של 21 מיליון שקל, המירה למניות, אשר הומרה ל-22.5% ממניות החברה לאחר השלמת הנפקת האג"ח של מלרן בבורסה (בתחילת השנה).

עילדב השקעות היא חברת השקעות שפעילויותיה העיקריות הן שליטה ב"קומסק" (100%) העוסקת במתן שירותי ייעוץ לאבטחת מידע וסייבר והחזקה ב"מלרן" (22.5%). החברה מתמקדת בניהול השקעות ונכסים וכן בהשקעות בחברות, נכסים ופעילויות בעלי פוטנציאל צמיחה והשבחה במטרה להוביל אותן לצמיחה. החברה נפגעה בעקבות משבר הקורונה כאשר על פי דיווחי החברה, מתחילת המחצית השניה של 2020 ועד סוף אוקטובר, תיק ניירות הערך של עילדב הניב רווח של כ-4 מיליון שקל אך היא צופה התאוששות בפעילותה, כתוצאה מהשיפור בפעילותה של קומסק (לכתבה המלאה).

במחצית הראשונה של השנה (החברה הינה תאגיד קטן ולכן מדווחת אחת לחצי שנה) רשמה עילדב הפסד נקי של 8.6 מיליון שקלים, זאת לעומת הפסד של 2.2 מיליון שקלים במחצית הראשונה אשתקד. ההפסד הכולל של החברה בשנת 2019 עמד על 3.9 מיליון שקלים, בשנת 2018 רשמה החברה רווח נקי של 2.5 מיליון שקלים, אך גם בשנת 2017 רשמה החברה הפסד של 4.5 מיליון שקלים. 

חברת מלרן נמצאת על הגל ולא נפגעה בצורה משמעותית ממשבר הקורונה. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הסתכמו הכנסותיה ממימון בכ-41.6 מיליון שקלים, זאת לעומת 38.5 מיליון שקלים בשנה שעברה. ההכנסות משקפות הכנסה שנתית של כ-55 מיליון שקל, בדומה להכנסות בשנה שעברה. הרווח הנקי של מלרן עד כה השנה עומד על 14.8 מיליון שקל אל מול 7.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אם תצליח החברה לשמור על קצב הרווחים הנוכחי עד סוף השנה, הרי שהרווח הנקי שלה יעמוד על כ-19.7 מיליון שקל, כלומר זינוק של 78% ביחס לשנה שעברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גם תרנגול עיוור (עילדב) לפעמים מוצא גרגיר (ל"ת)
    אנליסט 16/12/2020 14:49
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?