כרטיסי אשראי
צילום: pixabay

עילדב תמכור עד כ-5% ממניות מלרן ברווח של כ-6 מיליון שקל

במסגרת ה-IPO של חברת האשראי החוץ בנקאי, צפויה לממש מניות בהיקף של כ-10 מיליון שקל; מלרן צפויה להנפיק מניות לפי שווי חברה של כ-230 מיליון שקל לפני הכסף
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה עילדב השקעות

חברת מלרן פרויקטים ומסחר, העוסקת במתן אשראי חוץ-בנקאי במגזר הערבי, מתכננת לצאת להנפקה בבורסה בקרוב, לפי שווי חברה של כ-230 מיליון שקל (לפני הכסף). מדיווחי חברת עילדב המחזיקה ב-22.5% מהחברה, עולה כי עילדב תמכור לציבור עד 5% ממניות מלרן (כ-850 אלף מניות), ותשלשל לכיסה כ-10 מיליון שקל, ברווח מוערך של כ-6 מיליון שקל ביחס למחיר הקניה.

על פי הדיווח, בשלב המוסדי של ההנפקה התקבלו התחייבויות מוקדמת בהיקף של כ-59 מיליון שקל לפי מחיר מינימלי למניה של 11.5 שקלים. 

ביולי 2019 חתמה חברת מלרן על הסכם השקעה עם חברת עילדב, אשר העניקה לחברה הלוואה של 21 מיליון שקל, המירה למניות, אשר הומרה ל-22.5% ממניות החברה לאחר השלמת הנפקת האג"ח של מלרן בבורסה (בתחילת השנה).

עילדב השקעות היא חברת השקעות שפעילויותיה העיקריות הן שליטה ב"קומסק" (100%) העוסקת במתן שירותי ייעוץ לאבטחת מידע וסייבר והחזקה ב"מלרן" (22.5%). החברה מתמקדת בניהול השקעות ונכסים וכן בהשקעות בחברות, נכסים ופעילויות בעלי פוטנציאל צמיחה והשבחה במטרה להוביל אותן לצמיחה. החברה נפגעה בעקבות משבר הקורונה כאשר על פי דיווחי החברה, מתחילת המחצית השניה של 2020 ועד סוף אוקטובר, תיק ניירות הערך של עילדב הניב רווח של כ-4 מיליון שקל אך היא צופה התאוששות בפעילותה, כתוצאה מהשיפור בפעילותה של קומסק (לכתבה המלאה).

במחצית הראשונה של השנה (החברה הינה תאגיד קטן ולכן מדווחת אחת לחצי שנה) רשמה עילדב הפסד נקי של 8.6 מיליון שקלים, זאת לעומת הפסד של 2.2 מיליון שקלים במחצית הראשונה אשתקד. ההפסד הכולל של החברה בשנת 2019 עמד על 3.9 מיליון שקלים, בשנת 2018 רשמה החברה רווח נקי של 2.5 מיליון שקלים, אך גם בשנת 2017 רשמה החברה הפסד של 4.5 מיליון שקלים. 

חברת מלרן נמצאת על הגל ולא נפגעה בצורה משמעותית ממשבר הקורונה. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הסתכמו הכנסותיה ממימון בכ-41.6 מיליון שקלים, זאת לעומת 38.5 מיליון שקלים בשנה שעברה. ההכנסות משקפות הכנסה שנתית של כ-55 מיליון שקל, בדומה להכנסות בשנה שעברה. הרווח הנקי של מלרן עד כה השנה עומד על 14.8 מיליון שקל אל מול 7.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אם תצליח החברה לשמור על קצב הרווחים הנוכחי עד סוף השנה, הרי שהרווח הנקי שלה יעמוד על כ-19.7 מיליון שקל, כלומר זינוק של 78% ביחס לשנה שעברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גם תרנגול עיוור (עילדב) לפעמים מוצא גרגיר (ל"ת)
    אנליסט 16/12/2020 14:49
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.