בנק ישראל: "בכל תרחיש קיצון, המערכת הבנקאית תישאר יציבה"
משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים מהווים את האיום הגבוה ביותר על יחסי הלימות ההון של הבנקים ויכולים להוריד עד 1.5 נקודות האחוז בסעיף בשל מחיקת שיעורי הון. עם זאת, מדובר בתרחיש הקיצוני ביותר, כאשר בכל מקרה, זה ישפיע באופן מוגבל על איתנותה של המערכת הבנקאית בכללותה – שלדברי בנק ישראל הגיעה מוכנה למשבר.
"בכל תרחיש קיצון, המערכת הבנקאית תישאר יציבה"
"מבחני הרגישות שערכנו על סמך תרחישים שונים של חומרת הפסדי האשראי, מספקים אמת מידה ליציבות המערכת הבנקאית בטווחים הקצר והבינוני, ומאפשרים לזהות מוקדי רגישות של כל בנק ושל המערכת הבנקאית כולה. התוצאות מראות כי בכל תרחיש קיצון, גם זה שעוצמתו היא החמורה ביותר, המערכת הבנקאית תישאר יציבה", מציינים בבנק ישראל.
בתרחישים שבחנו בבנק ישראל, בדקו איך נפגע שיעור ההפרשה בצורה הקיצונית ביותר לכל סקטור, עם פגיעה פחות משמעותית בסקטורים אחרים. התרחישים שנבחנו הם בנוגע להלוואות לדיור, משקי הבית (ההלוואות לדיור + האשראי האחר), העסקים הקטנים והבינוניים (בינוי ונדל"ן + שאר העסקים), הבינוי והנדל"ן (ללא חלוקה לגודל העסק) ותרחיש הבינוי והנדל"ן הכולל גם את משקי הבית.
"תרחיש משקי הבית הכללי הוא החמור ביותר מבחינת עוצמת הפגיעה, כששיעור ההון שנמחק נע בין 0.7 ל-1.5 נקודות אחוז", קבעו בבנק ישראל. "אשר לרגישות לעסקים קטנים ובינוניים, זו מובילה לפגיעה של בין 0.3 ל-1.3 נקודת אחוז בהלימות ההון. תרחיש הבינוי והנדל"ן פחות חמור, ככל הנראה עקב מגבלות על האשראי הענפי, שבזכותן ההפסדים מענף זה מוגבלים", הוסיפו.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המערכת הבנקאית הייתה מוכנה למשבר
בתחילת הדוח, בבנק ישראל מציינים כי המערכת הבנקאית הגיעה מוכנה למשבר הנוכחי, לאור המסקנות שהוסקו לאחר משבר הסאב פריים של 2008/9. "נוסף על כך נקטו הממשלה ובנק ישראל, כמו ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם, צעדים יוצאי דופן כדי לעזור ולתמוך במערכות הפיננסית והריאלית בהתמודדות עם ההשפעות של המגיפה ולהגביר את חוסנן", ציינו בבנק ישראל.
"עם זאת, על יעדי המדיניות במגזר הפיננסי להתחשב בסוג ההתאמות ובהיקפן. ראשית, אם ההתאמות יהיו מרחיבות מדי הן עלולות להחמיר את המצב, כי מגזר בנקאי חלש יותר מחליש את הכלכלה בזמן שמערכת פיננסית איתנה ויציבה היא תנאי הכרחי לצמיחה בת-קיימא.
"נוסף על כך המדיניות עלולה לאבד מאמינותה. למעשה, מדיניות א-סימטרית שפשוט מקלה על סטנדרטים בזמנים רעים אך לא מהדקת אותם בזמנים טובים עלולה להביא לנטילת סיכונים מוגזמת בטווח הארוך ולהוות סיכון מוסרי", קבוע בבנק.
- מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
העקרונות הבינ"ל שמתווים התמודדות עם המשבר
בבנק ישראל פועלים על פי ההנחיות של המרכזי העולמי (BIS) שבט קבעו 3 הנחיות מרכזיות למערכת הבנקאות כדי לשמור על הלימון ההון. העיקרון הראשון נוגע להתאמות שצריכות להיות יעילות ומיועדות לתמיכה בפעילות הכלכלית. זה אמור לחול לפחות על תקופת המשבר, ורצוי אף מעבר לכך, כדי להתוות דרך להתאוששות מוצקה.
העיקרון השני קובע כי ההתאמות צריכות לשמור על הבריאות והאיתנות של המערכת הבנקאית והפיננסית. על הבנקים להישאר עם מספיק הון, נזילות ורווחים כדי לבסס צמיחה בת-קיימא בהמשך.
העיקרון השלישי הוא שההתאמות לא צריכות לערער את אמינותה של המדיניות בטווח הארוך. פשרות מוגזמות במדיניות בטווח הקצר עלולות לגרום נזק חמור בטווח הארוך. מנקודת מבט זו ההתאמות צריכות להיות זמניות – כששקיפות היא המפתח לעמידה בעיקרון זה.
- 7.אברהם 05/08/2020 19:22הגב לתגובה זויש לפטר את הנגיד ואת כל חבורת הכלכלנים ולמנות את ירון זליכה שיגייס צוות חדש.
- 6.שאלתי - אל 05/08/2020 17:52הגב לתגובה זוא. טמבל מי שמפריד בין בנק ישראל ובין הבנקנבים. ב. חמור מי שלא יודע מזמן מזמן שהפרייארים הם הקטנים והגדולים תמיד, אבל תמיד, בחסות החוק"
- 5.התרחיש הכי טוב - שיחליפו את נגיד המחדל הזה! (ל"ת)גידי 05/08/2020 17:37הגב לתגובה זו
- 4.כרגיל, הדבר היחיד שמעניין את בנק ישראל זה יציבות הבנקים (ל"ת)רבקה 05/08/2020 17:17הגב לתגובה זו
- 3.חיים אלמליח 05/08/2020 16:28הגב לתגובה זועשרות אלפי משפחות נוטלי משכנתא לא עומדות בהחזר משכנתא .. מעל מאה אלף בעלי מכוניות מינפו את עצמם לדעת עם אשראי לרכב הנערכת הכלכלית בישראל לא יציבה כמו שהאדון חושב תוך שלשה חודשים הדולר יטוס כי יבינו שהכלכלה כאן במשבר רציני
- 2.חשבתי שפלוג אפסית - הוא אפילו עולה עליה - מה עם הדולר? (ל"ת)שלומי 05/08/2020 15:57הגב לתגובה זו
- 1.Z 05/08/2020 15:42הגב לתגובה זואם הבנקים יכולים לספוג (על חשבוננו) את ההפסד שנגרם מפעילותם הכושלת מול פישמן אז גם כאן :-)

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?
וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה.
מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי. למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.
העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח.
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.