כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

בעלת השליטה בחברת המכון לחקר האינטרנט מפרסמת הצעת רכש שנייה

המחזיקים בחברת המכון לחקר האינטרנט מקבלים הצעה מבעלת השליטה לרכוש את מניותיהן במחיר של 115 אגורות למניה. מאז ההנפקה ירדה המניה ב-30%.

גלעד מנדל |
נושאים בכתבה אינטר אינטרנט

בעלת השליטה בחברת מכון חקר אנטרנט פרסמה הצעת רכש מותנית לכל מניות החברה המוחזקות בידי הציבור לפי מחיר של 115 אג' למניה המשקף אפסייד של 2% על מחיר המניה ודסקאונט של של כ-17% על ההון העצמי של החברה. (במידה ובעלת השליטה לא תקנה את כל מניות הציבור עקב חוסר היענות אז הצעת רכש תבוטל) 

חברת המכון לחקר האינטרנט הינה חברה הפועלת בשלושה תחומים:

1. תחום טכנולוגיות האינטרנט באמצעות חברת ברודבנד המוחזקת 18.8% בידי החברה ונסחרת בבורסה בטוקיו לפי שווי של 400 מיליון שקל, 

2. תחום אבטחת הסייבר.

3. תחום הבינה המלאכותית.

בנוסף, היא גם עוסקת בייעוץ, מחקר והפקת כנסים בתחומים האלו - הפעילות העסקית של החברה ממוקמת ביפן.

 

מאז הנפקת החברה שבוצעה באוגוסט 2018 לפי שווי חברה של 80 מיליון שקל ירדה  מניית החברה ביותר מ-30% כשלאורך רוב התקופה מחזורי המסחר במניה לא היו גבוהים והיה נראה ששוק ההון המקומי לא מבין עד הסוף את הפעילות של החברה, כל הדברים האלו, בנוסף לכך שהחברה לא הצליחה להנפיק מלכתחילה בשווי הגבוה שהיא רצת ונאלצה לחתוך את השווי המבוקש ב-50% הובילו ככל הנראה את מייסד החברה הירושי פוג'יווארה להחלטה למחוק את החברה ממסחר בבורסה הישראלית.

 

אבל אין סיבה לרחם עליו, אם הצעת רכש אכן תתקבל אז יווצר מצב שבו הוא "מכר" מניות לציבור בהנפקה הראשונית לפי מחיר של 170 אג' למניה (צריך לנקות מזה כמובן את העמלות שקיבלה דיסקאונט חיתום על היותה המפיצה בהנפקה וגם ההוצאות שהיו לחברה עקב היותה חברה ציבורית) וקנה בחזרה את המניות מהציבור לפי שער של 115 אג' למניה, כלומר הוא הרוויח 30% על המהלך של הנפקת החברה.

בשביל שההצעה תצליח צריך שהאנשים שיצביעו בעד הצעת הרכש יחזיקו לפחות 95% מהון המניות של החברה (צריך לקחת בחשבון שבעלת השליטה מחזיקה 87.24% ממניות החברה). חשוב להזכיר שהצעת הרכש הקודמת לא התקבלה על חודן של מניות המהוות 0.19% בלבד מהון החברה, ועל כן ככל הנראה בעלת השליטה חשובת שהעלאה קטנה של המחיר מהצעת הרכש הוקדמת יכולה לגרום להצבעה בעד ההצעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? המניות הביטחוניות, טבע והפיננסים

מה קורה בארית, והירידה הצפויה במניות השבבים

מערכת ביזפורטל |

המימוש הטבעי צפוי להימשך מחר בבורסה. "קנה בשמועות - מכור בידיעה" - אומר הכלל הידוע. אין כאן הבטחה, אבל זה תופס במקרים רבים. הערכנו שסיכוי טוב שזה מה שיקרה אצלנו אחרי החזרת החטופים החיים וסיום המלחמה. והנה זה קורה. השוק ירד בימים האחרונים. מחר זה צפוי להימשך בהובלת המניות הדואליות שחוזרות עם פער שלילי של 0.75%.


מבין הדואליות תבלוט אלביט מערכות  עם ירידה של 3.3%, טבע 0.18%  עם ירידה של כ-2.6%. מניות השבבים - נובה 2.61%  , קמטק -0.39%  , טאואר -0.16%  ירדו עד 2%. הנה הרשימה המלאה (לחצו על התמונה וקבלנו את כל הרשימה המעודכנת):


ביום חמישי מדד הבנקים איבד מעל 3%. בכל - היה שבוע קשה למניות הפיננסים כאשר מניות הביטוח איבדו 6%, הבנקים איבדו כ-4%. שני המגזרים תלויים בריבית ובשוק ההון. הבנקים תלויים באופן ישיר בריבית - כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?


מגזר נוסף באדום הוא מגזר המניות הביטחוניות - ארית נפלה בשבוע החולף. היא עדיין מתומחרת גבוה. ארית "זכתה בפיס" והיא הגדילה דרמטית את המחזור שלה ברווחיות מאוד מאוד גבוהה. אבל רווחיות גבוהה נובעת מסיבה אחת - הרצון של הלקוח - משרד הביטחון להצטייד במהירות במרעומים. נראה לכם שזה מחיר ריאלי? לא. זה מחיר של לחץ. זה מחיר אגב של בזבוז. משרד הביטחון יכול היה ללחוץ ולהתמקח על המחירים. זה אותו משרד שהנשים את ארית בזמן שהיא גססה.