שרון פימה, מנכ"ל מיט-טק
צילום: יח"צ

מיט-טק בדרך לנאסד"ק – המניה מזנקת ב-10%

החברה שמפתחת טכנולוגיות לשכפול בשר מרקמות, הודיעה כי החלה בהליך הרישום לוול סטריט, שלהערכתה היא תעמוד בו בשל גיוס של 20 מיליון שקל מרמי לוי והמוסדיים בתחילת החודש - האם זה רציני? לא בטוח
ארז ליבנה | (4)

חברת מיט-טק, המפתחת טכנולוגיה לשכפול בשר, הודיעה הבוקר כי החלה בהליך הרשמה למדד הנאסד"ק בוול סטריט ושבכוונתה להפוך לחברה דואלית. בעקבות ההודעה, המניה מזנקת בשעה זו בלמעלה מ-6%. שמענו כבר על הרבה חברות שהתכוונו להירשם בנאסד"ק, אנחנו גם מכירים חברות שנרשמו בנאסד"ק בסוג של "רישום כפול". המטרה לרוב לא הושגה - המשקיעים האמריקאים לא מתנפלים על כל חברת "תחליף בשר" קנאביס ואחרות שרוכבות על הגל. וגם המשקיעים הישראלים  הפנימו שהרבה פעמים זו סתם הודעה וכוונה שאין לה משמעות גדולה. 

ובכלל - מיט טק שאמנם ירדה משווי שיא של 420 מיליון שקל (האם מיט טק בשווי מנופח?) ל-315 מיליון שקל, מזנקת כעת 10%, אבל לא בטוח ששווי כזה מוצדק בשבילה. גם המשקיעים שנכנסו לאחרונה עשו זאת בשווי נמוך משמעותית מהשווי הנוכחי. 

 

הרישום לנאסד"ק היה מטרה מוצהרת של החברה, שעליו כבר הכריזה לאחר שגייסה 20 מיליון שקל מאיש העסקים רמי לוי, הבעלים של רמי לוי 0.8% וקבוצת אדום שבשליטתו. הגיוס נעשה באמצעות הנפקה פרטית של מניות וכתבי אופציה בדיסקאונט אפקטיבי של כ-40% על שער הבסיס של המניה מאותו הבוקר. בההנפקה השתתפו גם בתי ההשקעות מור, מיטב ופסגות, וכן גופי Family Office מישראל ומארה"ב.

 

"החברה מתכבדת להודיע כי לאור התעניינות גוברת ופניות של בנקאי השקעות אמריקאים, וכחלק מאסטרטגית החברה לחשיפת פעילות החברה לשוק הבינלאומי, החלה החברה בביצוע פעולות להכנת התשתית המשפטית והמסחרית לשם רישום מניותיה של החברה בבורסת הנאסד"ק שבארה"ב", דיווחה החברה.

 

"להערכת החברה, רישום המניות בנאסד"ק, עשויה לאפשר לחברה להרחיב את גיוון אפשרויותיה הפיננסיות, רצף מסחר בניירות ערך של החברה, לרבות הרחבת האפשרות לקידום מהלכים של מיזוגים ורכישות שהינם חלק מאסטרטגית החברה לקידום פעילותה.

 

"החברה נדרשת לעמוד בתנאי הרישום בנאסד"ק, כשלהערכתנו, בהתבסס על שווי השוק של החברה והגידול בהון העצמי הצפוי כתוצאה מהשלמת הגיוס שעליו דיווחה החברה, החברה צפויה לעמוד בתנאי הרישום בנאסד"ק", נכתב בהודעה.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מאית עמית 22/06/2020 16:46
    הגב לתגובה זו
    כרגיל כתבה נוקטת עמדה נגד מיט טק. מלאה בשטויות - אדום ממש לא בשליטתו של רמי לוי. תעשה שיעורי בית וקנה לך כובע אכיל שתהיה מוכן לאכול
  • 3.
    רמי 22/06/2020 13:39
    הגב לתגובה זו
    ויודעים זאת כבר
  • 2.
    המניה בדרך לשום מקום (ל"ת)
    גדי 22/06/2020 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר 22/06/2020 12:27
    הגב לתגובה זו
    מאז עלתה ועלתה.נראת לי מתוחה מידי סיכון לא לטובת הקונה.אני לא חוזר עד להודעה חדשה פשוט מפחיד מידי
קרן כהן חזון מנכלית תורפז
צילום: ששון משה

"לתורפז יש פייפליין ענק של רכישות. אני צופה שהקצב יתגבר"

על הביזנס האמיתי של תורפז, על המניה שהמריאה פי 3 בשנה האחרונה ומה צפוי בהמשך, על בעלת השליטה והמנכ"לית, קרן כהן חזון שמצליחה להפוך את תורפז לחברה מרשימה ועל התרומה המשמעותית שלה לבתי חולים בארץ - למה תרמה, והאם היא חושבת שאחרים ילכו בעקבותיה?

רן קידר |

מאי 21 - תורפז מונפקת בבורסה. מחיר המניה באזור 12 שקלים. שווי של קרוב למיליארד שקל. זו תקופה של הייפ בהנפקות ובשוק. תורפז נתפסת כפרוטרום קטנה. אותו תחום פעילות - תמציות טעם וריח ועובדים והנהלה שמגיעים גם מפרוטרום. פרוטרום עשתה אקזיט ענק, אז השוק מתלהב. המניה של תורפז עולה פי 2 תוך חצי שנה כשהחברה מספקת תוצאות טובות ורכישות. היא מצהירה על אסטרטגיה של צמיחה חיצונית לצד צמיחה פנימית-אורגנית. השוק מאוד אוהב את זה כי כך צמחה פרוטרום. 

בשוק של תמציות טעם וריח יש הרבה מאוד עסקים קטנים-בינוניים משפחתיים. תורפז רוכשת ומתרחבת דרכם בגיאוגרפיות. העסק שלה הופך להיות עסק של רכישות ומיזוגים. כן, יש את תחום הפעילות המסורתי-בסיסי, אבל מה שקובע את השווי הוא פעילות המיזוגים ורכישות. הסיבה היא שיש יתרון לגודל. כאשר אתה גדול, אתה נסחר במכפיל רווח של 20 ויותר. כאשר אתה חברה משפחתית קטנה אתה תימכר במכפיל של 5. דמיינו מה קורה כאשר תורפז שנסחרת הרבה מעל 20 (קצב רווחים שמבטא מכפיל רווח של 50 עד 70 לשנה הבאה)  רוכשת חברה במכפיל רווח של 5. הרווח שמגיע מהרכישה מיד אמור לקבל את המכפיל הסביר של תורפז, כלומר - תורפז רוכשת לדוגמה עסק ב-30 מיליון דולר במכפיל 5 ומקבלת אפסייד לשווי כי בעיני המשקיעים  צריך לתמחר את זה (בשמרנות) במכפיל 20 - השוק מעריך את העסקה פי 4, כלומר בשווי של 120 מיליון דולר, כל ההפרש - 90 מיליון דולר הוא מעין גידול בשווי שוק. 

זה רווח מידי ברכישות. יש סיכון קטן שהחברה לא תוכל לשמור על הרווח, אבל יש אפסייד גדול נוסף שנובע מהסינרגיה. אם החברה רכשה ומיזגה ונהנתה מהסינרגיה והגודל שלה לרבות יכולות שיווק ומכירה גדולות, אולי צמצום מפעלים, צמצום מטה ועוד, אז הרווח יגדל, ואז זה לא רווח של פי 4, אלא פי 6. 

וככה תורפז הופכת להיות מכונה משומנת של רכישות והשוק שמבין לאן זה הולך, כבר לא עוצר במכפיל של 20 או 30, אלא מגיע ל-50 ומעלה. 

הדוחות של תורפז לרבעון השלישי היו טובים. המניה כבר ב-58 שקלים, שווי של 6.4 מיליארד שקל. תורפז היא מההנפקות המוצלחות של גל 2021 שהכיל מעל 100 חברות מתוכם אולי 3-4 חברות טובות כשהבולטות בהן - נקסט ויז'ן ותורפז. השאלה הגדולה אם השוק לא מעריך דווקא ביתר את תורפז. המניה רצה בעיקר בשנה האחרונה, אבל היא רצה מהר יותר מקצב הרכישות. גם בתרחישים אופטימיים של רכישות נוספות, קשה לראות את החברה עולה בהכנסות וברווחים פי 3 בשנה הבאה למצב שיוביל אותה למכפיל רווח סביר של 20. במילים פשוטות - התמחור הוא חלום, אבל הנהלת החברה הוכיחה עד כה שהיא בדרך לשם - היא יודעת לרכוש ולמזג  וזה הערך הגדול שלה. 




מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -5.09%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.