גלעד יעבץ מנכ"ל אנלייט
צילום: אנלייט

אנלייט בתחזית טובה ל-2020, צפוה FFO בטווח של 180-200 מיליון שקל

למרות האופטימיות, בפרויקטים החדשים בהונגריה יש ירידת תעריפים בגלל מעבר של השוק ההונגרי ממכסות קבועות למכרזי תעריף; בחברה צופים בשנים הקרובות המשך גידול בביקושים לאנרגיה מתחדשת בישראל ובחו"ל
ערן סוקול | (1)

חברת אנלייט אנרגיה 2.05%  דיווחה על רבעון ראשון בהתאם לציפיות. התחזית לשנה כולה ללא שינוי משמעותי - עלייה של 10 מיליון שקל בכל הסעיפים: ההכנסות צפויות לעמוד בטווח של 320-340 מיליון שקל; ה-EBITDA בטווח של 260-280 מיליון שקל וה-FFO צפוי לעמוד בטווח של 180-200 מיליון שקל. בחברה צופים בשנים הקרובות המשך גידול בביקושים לאנרגיה מתחדשת בישראל ובחו"ל.

צבר הפרויקטים בייזום גדל מ-1,220MW ל-1,975MW. עיקר העלייה הינה בגין פרויקטים סולאריים בישראל שעלו מהספק מותקן של כ-375MW ל-800MW וכן פרויקטי רוח בישראל שעלו להספק מותקן של כ-380MW לעומת 175MW.

 

ההספק המותקן של פרויקטים מניבים הינו כ-383MW וכך צפוי להישאר עד סוף השנה. במהלך שנת 2021 שלושה פרויקטים נוספים צפויים להניב תזרים – עמק הבכא, פרויקט Picasso בשוודיה ופרויקט Selac בקוסובו. 

בבית ההשקעות אי.בי.אי סוקרים את הפרויקטים העתידיים המשמעותיים. האנליסטית לנה וייסביין מעדכנת כי לגבי הפרויקט בספרד Gecama - "החברה מעריכה כי תהליכי פיתוח והסגירה הפיננסית יושלמו ברבעון השלישי של שנת 2020. לפי העדכון האחרון, מדובר בפרויקט הצפוי להניב הכנסות של כ-35-70 מיליון אירו בשנה ב-18 השנים הראשונות (חלקה של אנלייט בפרויקט כ-72%). ההפעלה המסחרית צפויה במחצית הראשונה של 2022 מה לשהערכתנו נראה כתרחיש אופטימי יחסית".

לגבי פרויקט רוח בראשית, מעדכנת וייסביין - "במהלך חודש אפריל בוצעה סגירה פיננסית של הפרויקט. באופן די חריג הסגירה בוצעה טרם קבלת היתר בניה ואישור תעריפי. החברה לא פרסמה את ריבית הסגירה. כפי שהתייחסנו לפני, להערכתנו הסגירה הפיננסית המהירה (טרם קבלת האישורים הנדרשים) נועדה לקבע ריבית נוחה מול הבנקים לאור המשבר בו אנו מצויים בשלב זה".

 

אז בסך הכל התמונה חיובית, אבל העיכוב של הפרויקט הספרדי דחה את התזרים הצפוי; ואולי חשוב יותר ברמה העקרונית - בפרויקטים החדשים בהונגריה ניתן לראות ירידה בתעריפים. כך למשל, הפרויקט החדש בהונגריה משקף תעריף נמוך משמעותית מזה של הפרויקט הראשון של אנלייט במדינה זו, כאשר הגורם לכך הינו מעבר של השוק ההונגרי ממכסות קבועות למכרזי תעריף.

בעוד המתקנים הראשונים שהקימה החברה בהונגריה היו בהסדרה תעריפית של מיכסות, ללא מיכרז על מחיר החשמל עצמו - הסדרה אופיינית לשלב ראשוני יותר בבחינת בשלות השוק - אולם, בדומה לישראל ולשווקים מפותחים אחרים, לאחר שהשוק הבשיל המדינה עברה למכרזי תעריף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יודע 29/05/2020 16:01
    הגב לתגובה זו
    חברה ברמה גבוהה עם תזרים ופרוייקטים יפים בקנה עלו והצליחו יישר כוח
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?