ברק סורני פסגות
צילום: יח"צ

ברק סורני פורש מתפקידו כמנכ"ל פסגות; ראובן קפלן יחליפו

סורני יסיים את תפקידו לאחר שלוש שנות כהונה ושני עשורים בקבוצה, וימשיך לשמש כיועץ לבית ההשקעות. קפלן ייכנס לתפקידו בימים הקרובים

מורן ישעיהו | (1)

בית ההשקעות פסגות מודיע על מינויו של ראובן קפלן לתפקיד המנכ"ל, זאת בהמשך לבקשתו של ברק סורני לסיים את תפקידו לאחר שלוש שנות כהונה כמנכ"ל בית ההשקעות וכ-21 שנים בקבוצת פסגות. קפלן ייכנס לתפקידו בימים הקרובים כאשר סורני ימשיך לכהן כיועץ לבית ההשקעות. קפלן סיים לאחרונה קדנציה של 4 שנים כמנכ"ל עמידר וקודם לכן כיהן 8 שנים בכלל ביטוח כמשנה למנכ"ל וכמנכ"ל כלל בריאות. בנוסף כיהן כמנכ"ל שחל ישראל וכמנכ"ל השמירה מדיקל. קפלן בעל תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר ראשון עם התמחות בשיווק ומימון מהמכללה למנהל. "עובדי ומנהלי החברה ידועים כחוד החנית של שוק ההון ואני מחויב להצעיד את החברה קדימה יחד איתם", מסר קפלן. מדירקטוריון פסגות נמסר כי "ראובן קפלן מביא עמו עשרות שנים של ניסיון במגזר הפרטי, בשוק ההון ובעולם הציבורי. אנו מאמינים שיכולות הניהול המוכחות שלו בתפקידיו המגוונים והניסיון הרב שצבר יסייעו לקבוצה לעמוד בפני האתגרים ולמנף את פעילותה העסקית לטובת העמיתים שלנו". בתוך כך, סורני פורש לאחר שכיהן בפסגות בתפקידים מגוונים, בהם מנהל השקעות בכיר, מנהל הנכסים הלא סחירים, מנכ"ל פסגות ניירות ערך במשך 5.5 שנים וב-3 שנים האחרונות כמנכ"ל בית ההשקעות. במקביל, מכהן סורני כיו"ר פסגות ני"ע וכיו"ר פסגות קרנות נאמנות. "אני מסיים כהונה ארוכה ומלאת עשייה בבית ההשקעות הגדול והמוביל בישראל. התחלתי את דרכי בשנת 1998 כאנליסט בחברת גמולות, שנרכשה על ידי פסגות בשנת 2008, ואני מסיים את דרכי בקבוצה בגאווה ובסיפוק כמנכ"ל בית ההשקעות הגדול והוותיק בישראל. במהלך שנים אלה, שינה שוק ההון את פניו באופן משמעותי, ואני גאה בעשייה שלנו לשמירה על כספי לקוחותינו במקצועיות, בחדשנות ובאחריות. איחולי הצלחה למנכ"ל החדש", מסר סורני. דירקטוריון בית ההשקעות הודה לסורני: "ברק כיהן כמנכ"ל בתקופה מאתגרת עם שינויים רבים, בהם הרפורמה בתעודות הסל, הכניסה לפנסיה הנבחרת, שינויי חקיקה ורגולציה ועוד. ברק כיהן גם כיו"ר בשתי חברות בנות מרכזיות בקבוצה וסייע לה לעמוד באתגרים עימם התמודדה בשנים האחרונות במקצועיות ובאחריות.  ברק ימשיך להיות חלק מבית ההשקעות ויכהן כיועץ לבית". בית ההשקעות פסגות מנהל נכסים עבור כ- 1.3 מיליון לקוחות פרטיים, לקוחות עסקיים וגופים מוסדיים בהיקף של כ-185 מיליארד שקל בתחומים הבאים: חיסכון פנסיוני, קופות גמל, השתלמות, קרנות נאמנות וקרנות מדדים, ניירות ערך, ניהול תיקים, ברוקראז' וסוכנויות ביטוח. פסגות בבעלות מלאה של קרן אייפקס פרטנרס.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פלונית 04/03/2020 14:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן פרצופו האמיתי ואישיותו הלא אמינה של ברק סורני נחשפו סוף סוף זהו יום חג לפסגות!!!!!!
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.

החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה. 


מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.