ברק סורני פסגות
צילום: יח"צ

ברק סורני פורש מתפקידו כמנכ"ל פסגות; ראובן קפלן יחליפו

סורני יסיים את תפקידו לאחר שלוש שנות כהונה ושני עשורים בקבוצה, וימשיך לשמש כיועץ לבית ההשקעות. קפלן ייכנס לתפקידו בימים הקרובים

מורן ישעיהו | (1)

בית ההשקעות פסגות מודיע על מינויו של ראובן קפלן לתפקיד המנכ"ל, זאת בהמשך לבקשתו של ברק סורני לסיים את תפקידו לאחר שלוש שנות כהונה כמנכ"ל בית ההשקעות וכ-21 שנים בקבוצת פסגות. קפלן ייכנס לתפקידו בימים הקרובים כאשר סורני ימשיך לכהן כיועץ לבית ההשקעות.

קפלן סיים לאחרונה קדנציה של 4 שנים כמנכ"ל עמידר וקודם לכן כיהן 8 שנים בכלל ביטוח כמשנה למנכ"ל וכמנכ"ל כלל בריאות. בנוסף כיהן כמנכ"ל שחל ישראל וכמנכ"ל השמירה מדיקל. קפלן בעל תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר ראשון עם התמחות בשיווק ומימון מהמכללה למנהל. "עובדי ומנהלי החברה ידועים כחוד החנית של שוק ההון ואני מחויב להצעיד את החברה קדימה יחד איתם", מסר קפלן.

מדירקטוריון פסגות נמסר כי "ראובן קפלן מביא עמו עשרות שנים של ניסיון במגזר הפרטי, בשוק ההון ובעולם הציבורי. אנו מאמינים שיכולות הניהול המוכחות שלו בתפקידיו המגוונים והניסיון הרב שצבר יסייעו לקבוצה לעמוד בפני האתגרים ולמנף את פעילותה העסקית לטובת העמיתים שלנו".

בתוך כך, סורני פורש לאחר שכיהן בפסגות בתפקידים מגוונים, בהם מנהל השקעות בכיר, מנהל הנכסים הלא סחירים, מנכ"ל פסגות ניירות ערך במשך 5.5 שנים וב-3 שנים האחרונות כמנכ"ל בית ההשקעות. במקביל, מכהן סורני כיו"ר פסגות ני"ע וכיו"ר פסגות קרנות נאמנות.

"אני מסיים כהונה ארוכה ומלאת עשייה בבית ההשקעות הגדול והמוביל בישראל. התחלתי את דרכי בשנת 1998 כאנליסט בחברת גמולות, שנרכשה על ידי פסגות בשנת 2008, ואני מסיים את דרכי בקבוצה בגאווה ובסיפוק כמנכ"ל בית ההשקעות הגדול והוותיק בישראל. במהלך שנים אלה, שינה שוק ההון את פניו באופן משמעותי, ואני גאה בעשייה שלנו לשמירה על כספי לקוחותינו במקצועיות, בחדשנות ובאחריות. איחולי הצלחה למנכ"ל החדש", מסר סורני.

דירקטוריון בית ההשקעות הודה לסורני: "ברק כיהן כמנכ"ל בתקופה מאתגרת עם שינויים רבים, בהם הרפורמה בתעודות הסל, הכניסה לפנסיה הנבחרת, שינויי חקיקה ורגולציה ועוד. ברק כיהן גם כיו"ר בשתי חברות בנות מרכזיות בקבוצה וסייע לה לעמוד באתגרים עימם התמודדה בשנים האחרונות במקצועיות ובאחריות.  ברק ימשיך להיות חלק מבית ההשקעות ויכהן כיועץ לבית".

בית ההשקעות פסגות מנהל נכסים עבור כ- 1.3 מיליון לקוחות פרטיים, לקוחות עסקיים וגופים מוסדיים בהיקף של כ-185 מיליארד שקל בתחומים הבאים: חיסכון פנסיוני, קופות גמל, השתלמות, קרנות נאמנות וקרנות מדדים, ניירות ערך, ניהול תיקים, ברוקראז' וסוכנויות ביטוח. פסגות בבעלות מלאה של קרן אייפקס פרטנרס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פלונית 04/03/2020 14:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן פרצופו האמיתי ואישיותו הלא אמינה של ברק סורני נחשפו סוף סוף זהו יום חג לפסגות!!!!!!
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.