ברק סורני פסגות
צילום: יח"צ

ברק סורני פורש מתפקידו כמנכ"ל פסגות; ראובן קפלן יחליפו

סורני יסיים את תפקידו לאחר שלוש שנות כהונה ושני עשורים בקבוצה, וימשיך לשמש כיועץ לבית ההשקעות. קפלן ייכנס לתפקידו בימים הקרובים

מורן ישעיהו | (1)

בית ההשקעות פסגות מודיע על מינויו של ראובן קפלן לתפקיד המנכ"ל, זאת בהמשך לבקשתו של ברק סורני לסיים את תפקידו לאחר שלוש שנות כהונה כמנכ"ל בית ההשקעות וכ-21 שנים בקבוצת פסגות. קפלן ייכנס לתפקידו בימים הקרובים כאשר סורני ימשיך לכהן כיועץ לבית ההשקעות.

קפלן סיים לאחרונה קדנציה של 4 שנים כמנכ"ל עמידר וקודם לכן כיהן 8 שנים בכלל ביטוח כמשנה למנכ"ל וכמנכ"ל כלל בריאות. בנוסף כיהן כמנכ"ל שחל ישראל וכמנכ"ל השמירה מדיקל. קפלן בעל תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר ראשון עם התמחות בשיווק ומימון מהמכללה למנהל. "עובדי ומנהלי החברה ידועים כחוד החנית של שוק ההון ואני מחויב להצעיד את החברה קדימה יחד איתם", מסר קפלן.

מדירקטוריון פסגות נמסר כי "ראובן קפלן מביא עמו עשרות שנים של ניסיון במגזר הפרטי, בשוק ההון ובעולם הציבורי. אנו מאמינים שיכולות הניהול המוכחות שלו בתפקידיו המגוונים והניסיון הרב שצבר יסייעו לקבוצה לעמוד בפני האתגרים ולמנף את פעילותה העסקית לטובת העמיתים שלנו".

בתוך כך, סורני פורש לאחר שכיהן בפסגות בתפקידים מגוונים, בהם מנהל השקעות בכיר, מנהל הנכסים הלא סחירים, מנכ"ל פסגות ניירות ערך במשך 5.5 שנים וב-3 שנים האחרונות כמנכ"ל בית ההשקעות. במקביל, מכהן סורני כיו"ר פסגות ני"ע וכיו"ר פסגות קרנות נאמנות.

"אני מסיים כהונה ארוכה ומלאת עשייה בבית ההשקעות הגדול והמוביל בישראל. התחלתי את דרכי בשנת 1998 כאנליסט בחברת גמולות, שנרכשה על ידי פסגות בשנת 2008, ואני מסיים את דרכי בקבוצה בגאווה ובסיפוק כמנכ"ל בית ההשקעות הגדול והוותיק בישראל. במהלך שנים אלה, שינה שוק ההון את פניו באופן משמעותי, ואני גאה בעשייה שלנו לשמירה על כספי לקוחותינו במקצועיות, בחדשנות ובאחריות. איחולי הצלחה למנכ"ל החדש", מסר סורני.

דירקטוריון בית ההשקעות הודה לסורני: "ברק כיהן כמנכ"ל בתקופה מאתגרת עם שינויים רבים, בהם הרפורמה בתעודות הסל, הכניסה לפנסיה הנבחרת, שינויי חקיקה ורגולציה ועוד. ברק כיהן גם כיו"ר בשתי חברות בנות מרכזיות בקבוצה וסייע לה לעמוד באתגרים עימם התמודדה בשנים האחרונות במקצועיות ובאחריות.  ברק ימשיך להיות חלק מבית ההשקעות ויכהן כיועץ לבית".

בית ההשקעות פסגות מנהל נכסים עבור כ- 1.3 מיליון לקוחות פרטיים, לקוחות עסקיים וגופים מוסדיים בהיקף של כ-185 מיליארד שקל בתחומים הבאים: חיסכון פנסיוני, קופות גמל, השתלמות, קרנות נאמנות וקרנות מדדים, ניירות ערך, ניהול תיקים, ברוקראז' וסוכנויות ביטוח. פסגות בבעלות מלאה של קרן אייפקס פרטנרס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פלונית 04/03/2020 14:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן פרצופו האמיתי ואישיותו הלא אמינה של ברק סורני נחשפו סוף סוף זהו יום חג לפסגות!!!!!!
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.