נשיא אלביט בצלאל מכליס
צילום: יח"צ

לאומי שוקי הון על אלביט: אלביט אולי יקרה, אבל זה זמני

הלאומי שוקי הון סבורים כי אלביט התכוננה למיזוג הרבה שנים והדבר בא לידי ביטוי; "לאלביט השנה יש גידור חלקי, אבל תיסוף נוסף של השקל עלול להוות עבורה אתגר לא קטן"
נועם בראל |

לאומי שוקי הון התייחס לדו"חות אלביט מערכות 2.61% , כשלדבריו, המיזוג עם תע"ש מתקדם כמתוכנן תוך שמירה הדוקה על המאזן של החברה וסביר להניח שבשנת המיזוג הצמיחה תקזז את המכפילים והחברה תמשיך לנוע עם הסקטור.

 

אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון: "במבט ראשון הדוחות אוששו את התפיסה שמאחורי רכישת תעש. הגידול בהכנסות ברבעון עמד על שיעור של כ-19% והתפלג על פני רוב אזורי הפעילות העיקריים. בדוח בלטו כצפוי, שתי מגמות חזויות: העלייה בהכנסות החצי שנתיות של כ-19% שרובה נבעה מאיחוד תעש והירידה ברווח התפעולי GAAP. הצבר עמד על 9.8 מיליארד דולר עלייה של כ-21% מול רבעון קודם ושל כ-1.4% מול רבעון קודם. העלייה בהכנסות בשיעור של כ-4% הייתה גם ביחס לרבעון הקודם, שכבר כלל את תעש".

"כצפוי, ברווחיות התפעולית המדווחת השתקפה מגמה הפוכה, והרווח התפעולי המדווח ברבעון ובמחצית עמד על 7.5% שיעור הרווח התפעולי NON GAAP עלה בין הרבעונים מ-8.2% ל-8.4% מההכנסות. לפני רכישת תעש, אלביט הודיעה כי היא משנה את האסטרטגיה של שימוש במאזן החזק ככלי שיווקי, אבל מדובר בתהליך ממושך, ובינתיים הייתה ירידה מינורית מאוד בימי לקוחות. הסינרגיות מהרכישה ניכרו במו"פ ובהוצאות השיווק שהשיעור של כל אחד מהם מסך ההכנסות ירד בערך ב-1%. מנגד הוצאות הנהלה וכלליות הראו מגמה הפוכה עם עלייה של אחוז. מדובר באחת המטרות של ההתייעלות ואלביט שואפת לראות את הנתון הזה מתחת ל-5%."

"הדוח מאושש את רוב המגמות. אלביט התכוננה למיזוג הרבה שנים והדבר בא לידי ביטוי. עד כה החברה הצליחה להתמודד עם רמת שערי החליפין שפוגעים בה כמו בכל היצואנים. לאלביט השנה יש גידור חלקי, אבל תיסוף נוסף של השקל לרמות של 3.2 שקל לדולר עלול להוות עבורה אתגר לא קטן. מכפיל הרווח החזוי של החברה ימשיך להיות גבוה בשנת המיזוג ועוד כמה שנים לאחריו. מכפיל EV/EBITDA מגלם פרמיה מתונה יחסית בלבד. סביר להניח שבשנת המיזוג הצמיחה "תקזז" את המכפילים והחברה תמשיך לנוע עם הסקטור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.