נשיא אלביט בצלאל מכליס
צילום: יח"צ

לאומי שוקי הון על אלביט: אלביט אולי יקרה, אבל זה זמני

הלאומי שוקי הון סבורים כי אלביט התכוננה למיזוג הרבה שנים והדבר בא לידי ביטוי; "לאלביט השנה יש גידור חלקי, אבל תיסוף נוסף של השקל עלול להוות עבורה אתגר לא קטן"
נועם בראל |

לאומי שוקי הון התייחס לדו"חות אלביט מערכות 1.55% , כשלדבריו, המיזוג עם תע"ש מתקדם כמתוכנן תוך שמירה הדוקה על המאזן של החברה וסביר להניח שבשנת המיזוג הצמיחה תקזז את המכפילים והחברה תמשיך לנוע עם הסקטור.

 

אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון: "במבט ראשון הדוחות אוששו את התפיסה שמאחורי רכישת תעש. הגידול בהכנסות ברבעון עמד על שיעור של כ-19% והתפלג על פני רוב אזורי הפעילות העיקריים. בדוח בלטו כצפוי, שתי מגמות חזויות: העלייה בהכנסות החצי שנתיות של כ-19% שרובה נבעה מאיחוד תעש והירידה ברווח התפעולי GAAP. הצבר עמד על 9.8 מיליארד דולר עלייה של כ-21% מול רבעון קודם ושל כ-1.4% מול רבעון קודם. העלייה בהכנסות בשיעור של כ-4% הייתה גם ביחס לרבעון הקודם, שכבר כלל את תעש".

"כצפוי, ברווחיות התפעולית המדווחת השתקפה מגמה הפוכה, והרווח התפעולי המדווח ברבעון ובמחצית עמד על 7.5% שיעור הרווח התפעולי NON GAAP עלה בין הרבעונים מ-8.2% ל-8.4% מההכנסות. לפני רכישת תעש, אלביט הודיעה כי היא משנה את האסטרטגיה של שימוש במאזן החזק ככלי שיווקי, אבל מדובר בתהליך ממושך, ובינתיים הייתה ירידה מינורית מאוד בימי לקוחות. הסינרגיות מהרכישה ניכרו במו"פ ובהוצאות השיווק שהשיעור של כל אחד מהם מסך ההכנסות ירד בערך ב-1%. מנגד הוצאות הנהלה וכלליות הראו מגמה הפוכה עם עלייה של אחוז. מדובר באחת המטרות של ההתייעלות ואלביט שואפת לראות את הנתון הזה מתחת ל-5%."

"הדוח מאושש את רוב המגמות. אלביט התכוננה למיזוג הרבה שנים והדבר בא לידי ביטוי. עד כה החברה הצליחה להתמודד עם רמת שערי החליפין שפוגעים בה כמו בכל היצואנים. לאלביט השנה יש גידור חלקי, אבל תיסוף נוסף של השקל לרמות של 3.2 שקל לדולר עלול להוות עבורה אתגר לא קטן. מכפיל הרווח החזוי של החברה ימשיך להיות גבוה בשנת המיזוג ועוד כמה שנים לאחריו. מכפיל EV/EBITDA מגלם פרמיה מתונה יחסית בלבד. סביר להניח שבשנת המיזוג הצמיחה "תקזז" את המכפילים והחברה תמשיך לנוע עם הסקטור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%–85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר

תמיר חכמוף |

לאחרונה נראה שמתעצמת הפעילות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, שבוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -6.48%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, מדובר כמעט ב"חותמת טובה", בחירה רגולטורית בעד שלה, שיכולה לשמש כמקרה בוחן למתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.

עם זאת, בדיוק המצב הזה, כלומר רווחיות גבוהה בענף הביטוח, בשילוב עם הכנסה מהשקעות ותשואת הון גבוהה, הוא מה שמציב את החברה בעייני הרגולטור. הפער בין תמחור, סיכון ותוצאה פיננסית הוא למה שהרגולטור מזהיר נגדו. מדובר לא רק בעסק טוב, אלא בעסק טוב מידי. הפניקס מציגה יחס תביעות לתשלום של מתחת ל-80%. זה חריג בקנה מידה היסטורי. עסקה שבה חברות עשו רווחים גדולים על חשבון הלקוחות, בסגמנט שאמור להיות עם מרווחים קטנים, ואף להציג לעיתים הפסדים. אם החברות ייאלצו להוריד תעריפים, הרווחיות של הפניקס, כמו חברות הביטוח הגולות הנוספות בתחום, עשויה להתכווץ.

ההשפעות קדימה

אם יתקבלו החלטות יש סיכוי גבוה לירידה בפרמיות ביטוח רכב. מנגד, עבור חברות הביטוח, הרווחים ה"קלים" בענף הרכב עשויים להיבלם עשויה להיות נסיגה מתוכניות להרחבת פרמיה וגבייה עודפת. יעלה לחץ להוריד מחירים, לשפר תמחור, ובמקביל, סיכון להפחתת רווחיות, והגדלת התחרות. החברות יצטרכו לדייק את המודל העסקי, אולי להקטין תלות בהכנסות מפיצן השקעות, ולשמר רווחים דרך התייעלות, ניהול סיכונים, ושירות.