נשיא אלביט בצלאל מכליס
צילום: יח"צ

לאומי שוקי הון על אלביט: אלביט אולי יקרה, אבל זה זמני

הלאומי שוקי הון סבורים כי אלביט התכוננה למיזוג הרבה שנים והדבר בא לידי ביטוי; "לאלביט השנה יש גידור חלקי, אבל תיסוף נוסף של השקל עלול להוות עבורה אתגר לא קטן"
נועם בראל |

לאומי שוקי הון התייחס לדו"חות אלביט מערכות 0.11% , כשלדבריו, המיזוג עם תע"ש מתקדם כמתוכנן תוך שמירה הדוקה על המאזן של החברה וסביר להניח שבשנת המיזוג הצמיחה תקזז את המכפילים והחברה תמשיך לנוע עם הסקטור.

 

אלה פריד, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה בלאומי שוקי הון: "במבט ראשון הדוחות אוששו את התפיסה שמאחורי רכישת תעש. הגידול בהכנסות ברבעון עמד על שיעור של כ-19% והתפלג על פני רוב אזורי הפעילות העיקריים. בדוח בלטו כצפוי, שתי מגמות חזויות: העלייה בהכנסות החצי שנתיות של כ-19% שרובה נבעה מאיחוד תעש והירידה ברווח התפעולי GAAP. הצבר עמד על 9.8 מיליארד דולר עלייה של כ-21% מול רבעון קודם ושל כ-1.4% מול רבעון קודם. העלייה בהכנסות בשיעור של כ-4% הייתה גם ביחס לרבעון הקודם, שכבר כלל את תעש".

"כצפוי, ברווחיות התפעולית המדווחת השתקפה מגמה הפוכה, והרווח התפעולי המדווח ברבעון ובמחצית עמד על 7.5% שיעור הרווח התפעולי NON GAAP עלה בין הרבעונים מ-8.2% ל-8.4% מההכנסות. לפני רכישת תעש, אלביט הודיעה כי היא משנה את האסטרטגיה של שימוש במאזן החזק ככלי שיווקי, אבל מדובר בתהליך ממושך, ובינתיים הייתה ירידה מינורית מאוד בימי לקוחות. הסינרגיות מהרכישה ניכרו במו"פ ובהוצאות השיווק שהשיעור של כל אחד מהם מסך ההכנסות ירד בערך ב-1%. מנגד הוצאות הנהלה וכלליות הראו מגמה הפוכה עם עלייה של אחוז. מדובר באחת המטרות של ההתייעלות ואלביט שואפת לראות את הנתון הזה מתחת ל-5%."

"הדוח מאושש את רוב המגמות. אלביט התכוננה למיזוג הרבה שנים והדבר בא לידי ביטוי. עד כה החברה הצליחה להתמודד עם רמת שערי החליפין שפוגעים בה כמו בכל היצואנים. לאלביט השנה יש גידור חלקי, אבל תיסוף נוסף של השקל לרמות של 3.2 שקל לדולר עלול להוות עבורה אתגר לא קטן. מכפיל הרווח החזוי של החברה ימשיך להיות גבוה בשנת המיזוג ועוד כמה שנים לאחריו. מכפיל EV/EBITDA מגלם פרמיה מתונה יחסית בלבד. סביר להניח שבשנת המיזוג הצמיחה "תקזז" את המכפילים והחברה תמשיך לנוע עם הסקטור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים