קרנות הנאמנות מסכמות את יולי עם גיוסים של 455 מיליון שקל
מדובר ב-25 מיליון שקל שנכנסו לקרנות הכספיות, וגיוסים בסך של כ-430 מיליון לקרנות המסורתיות. מה עשו הקטגוריות השונות והיכן נמשכו הפדיונות?
תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את שבוע המסחר האחרון ביולי עם גיוסים של כ-455 מיליון שקל. זאת ברקע למגמה חיובית בשוקי המניות ובעליות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש.
מדובר ב-25 מיליון שקל שנכנסו לקרנות הכספיות, וגיוסים בסך של כ-430 מיליון לקרנות המסורתיות: 135 מיליון בקרנות האקטיביות-המנוהלות ו-295 מיליון בקרנות הפסיביות. בתוך כך, הקרנות המחקות גייסו כ-225 מיליון שקל בעוד קרנות הסל גייסו כ-70 מיליון.
נכון ליום חמישי האחרון, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 335.5 מיליארד שקל: 207.4 מיליארד שקל בתעשייה אקטיבית, מהם 179.9 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-27.5 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה הפסיבית מדובר בסכום של 128.1 מיליארד שקל, מהם 93.5 מיליארד בקרנות סל ו-34.6 בקרנות מחקות.
מה עשו הקטגוריות השונות?
ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח כללי מובילות את טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות מתחילת החודש גם השבוע, עם גיוס של כ-175 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה ממשיכות לרדת בקצב הגיוסים לסכום של כ-80 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות נותרו השבוע ללא שינוי.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, פודות גם השבוע סכום הנאמד בכ-40 מיליון שקל. מהקרנות האג"חיות השקליות נפדה סכום של כ-30 מיליון שקל וקרנות אג"ח חו"ל סיימו את השבוע בפדיון של כ-40 מיליון.
ברמת התעשייה הפסיבית, הקרנות המתמחות במניות - הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בגיוסים של כ-70 מיליון שקל. הקרנות שמתמחות במניות בישראל גייסו כ-25 מיליון שקל בעוד הקרנות המתמחות במניות בחו"ל גייסו כ-45 מיליון. בתוך כך, הקרנות המחקות גייסו כ-120 מיליון שקל לעומת קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-50 מיליון.
קרנות אג"ח מדינה חוזרות השבוע לגיוסים של כ-20 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי גייסה כ-10 מיליון שקל וקרנות אג"ח חברות סגרו את השבוע עם גיוסים של כ-215 מיליון שקל.
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
