חיים "הרשי" פרידמן יו"ר אזורים
צילום: יחצ

אזורים נערכת לגיוס של 150 מיליון שקל; מה תהיה הריבית?

מידרוג מעניקה דירוג A2 לאגרות החוב של אזורים - מה זה אומר? איזה אגרות חוב אחרות נסחרות בדירוג הזה; כנסו להשוואה מלאה
מערכת Bizportal |

חברת הדירוג מידרוג מעניקה דירוג A2 באופק יציב לסדרת אגרות החוב החדשה (סדרה 13) של חברת הנדל"ן אזורים 4.5% .

אזורים נחשבת מותג בשוק הדירות למגורים, אבל היא לא מצליחה להרוויח כמו החברות הדינמיות (והכנראה יעילות יותר). המניה שלה אמנם זינקה לאחרונה בבורסה, אם כי בהיבט רב שנתי היא מפגרת אחרי היזמיות האחרות לרבות פרשקובסקי, דוניץ ואחרות.

  

אזורים חוזרת כעת לשוק ההון ומנסה לגייס אג"ח בהיקף של 150 מיליון שקל. מידרוג לא שינתה לה את הדירוג (הרחבה בתחתית הכתבה על - דירוג A2, מידע על כל אגרות החוב בדירוג זה, והתשואה ברוטו).

עם זאת, לצד הדירוג, כלכלני מידרוג נשמעים יחסית פושרים לגבי פעילות אזורים - "לאזורים יש היקף פעילות רחב ופיזור פרויקטלי, התורם לפרופיל העסקי של החברה". ואכן לאזורים 25 פרויקטים בביצוע עם מעל 4,000 יחידות דיור. חוץ מזה לחברה יש מלאי קרקעות שמבטא פרויקטים עתידיים בעוד קרוב ל-4 אלף דירות.

"שיעורי רווחיות החברה אינם גבוהים לרמת הדירוג", כותבים במידרוג, "כאשר שיעור הרווח הגולמי הצפוי מהצבר בביצוע מסתכם ב-17%. שיעור זה כולל שיעור רווחיות בגין פרויקטים במסגרת תכנית מחיר למשתכן, ובניטרולם שיעור הרווחיות הוא 20%.

"חשיפת החברה למגמות ההאטה בקצב המכירות בענף הייזום למגורים, משפיעה לשלילה על פרופיל הסיכון. על פי אסטרטגיית החברה כפי שנאמר למידרוג, בכוונת החברה להגדיל ולפתח זרוע מניבה, אשר להערכת מידרוג, עשויה למתן במידה מסוימת את החשיפה לתנודתיות בענף הייזום למגורים. בנוסף, קיימים מספר פרויקטים בהם מושקע הון משמעותי (למשל, 'קינג דיויד'), אשר בהם קצב המכירות הינו איטי, וקיימת חוסר ודאות לגבי טווח הזמנים עד לסיום מכירת הפרויקטים, ובהתאם מועד קבלת התזרימים מהם. חוסר ודאות זו משפיעה לשלילה על פרופיל הסיכון של החברה". 

 

"חשיפת החברה לסיכונים הקשורים בענף הייזום למגורים בישראל משפיעה לשלילה על הדירוג ;קצב מכירות איטי ביחס לעבר, אך עדיין בולט לטובה ביחס לענף  להערכת מידרוג, פעילות הייזום בענף הבנייה למגורים הינה בעלת רמת סיכון גבוהה יחסית לענף הנדל"ן המניב, נוכח החשיפה לסיכונים הכרוכים בתהליך והזמן הרב הנדרש לרכישת הקרקעות, ייזום הפרויקטים וההשקעה בבנייתם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ענף הייזום למגורים מושפע משינויים בביקוש, מצמיחה או האטת המשק ומשינויי רגולציה בהיבטים של תכנון ובנייה, מיסוי ומגבלות אשראי, הן ליזמים והן לרוכשי הדירות. משברים פיננסיים ורצון הרגולטורים להוזיל את מחירי הדיור עלולים להביא לשחיקה במחירי הדיור ולקושי בגיוס מקורות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.