אושר מיזוג פעילות הקנאביס של אילן ביו עם פי.אל.טי פיננסים
חברת פי.אל.טי פיננס שהינה כיום חברה בורסאית ללא פעילות משמעותית, דיווחה אתמול (ב') על אישור בעלי המניות להסכם המיזוג עם חברת הקנאביס אילן ביו. על פי ההסכם, תעביר אילן ביו את מלוא פעילותה (100%) לידי פי.אל.טי הציבורית, ובתמורה יוקצו מניות של פי.אל.טי לבעלי מניותיה הנוכחיים של אילן ביו.
בעלי מניותיה הנוכחיים של אילן ביו יחזיקו, לאחר השלמת המיזוג (ככל שיושלם - אין עדיין ודאות לכך), בכ-70.5% ממניות החברה, אשר צפויה להיסחר בבורסה בתל-אביב תחת השם "אילן ביו". שיעור אחזקותיהם של בעלי המניות האמורים עשוי להגיע עד לכ-85%, בהתקיים אבני הדרך שנקבעו בהסכם. על פי מתווה העסקה ולפי מחיר המניה הנוכחי (61 אגורות למניה), לאחר השלמת העסקה, שווי השוק של החברה הממוזגת יעמוד בטווח של 200-160 מיליון שקל וזאת לפני מימוש יותר מ-100 מיליון כתבי אופציה אשר יוקצו במסגרת העסקה.
בעניין זה, יש לציין כי במסגרת דיווחי החברה נמסר כי השווי שנגזר לצורך עסקת המיזוג מבוסס על עסקה שבוצעה במניות אילן ביו בחודש דצמבר האחרון, לפי שווי חברה של כ-36.5 מיליון דולר, כלומר כ-130 מיליון שקל.
ההכנסות זינקו, אבל גם ההפסדים
הכנסות אילן ביו בשנת 2018 הסתכמו בכ-9.7 מיליון שקל, זינוק חד בהשוואה להכנסות החברה בשנת 2017 שהסתכמו בכ-92 אלף שקל בלבד. הרווח הגולמי הסתכם בכ-1.67 מיליון שקל בשנת 2018, על שולי רווחיות גולמית של כ-17.3% אולם בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של כ-15.9 מיליון שקל בשנת 2018, לעומת הפסד של כ-6.6 מיליון שקל בשנת 2017.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבקשת הרשות לני"ע, הבהירה החברה כי הכנסות אילן ביו ברבעון הראשון של 2019 היו נמוכות ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר כתוצאה מסיום התקשרות עם לקוח מרכזי של אילן ביו בארה"ב שהחל בייצור עצמאי.
הלוואה בריבית של 15% בתוספת של כתבי אופציה
החברה מציינת כי בסמוך לחתימת הסכם המיזוג, חתמה אילן ביו על הסכם הלוואה עם קבוצת מלווים, לפיו תקבל הלוואה של 5 מיליון שקל לתקופה של 15 חודשים ובריבית שנתית של 15%. עוד יקבלו המלווים, כ-13.85 מיליון כתבי אופציה של החברה (מחיר המימוש לא דווח).
המנכ"ל יקבל 7 מיליון שקל בשנה
במסגרת דיווחי החברה נמסר כי שכרו של מנכ"ל החברה, אלעד מגל, יעמוד בעלות שנתית של כ-7 מיליון שקל (מתוכם כ-5.9 מיליון שקל תשלום מבוסס מניות). יו"ר הדירקטוריון, ליעם גל-און יסתפק בשכר בעלות שנתית של כ-1.6 מיליון שקל בלבד.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מה בדיוק עושה אילן ביו?
חברת אילן ביו עוסקת במחקר ופיתוח, ייצור והפצה של מוצרי קנאביס בישראל ובארה"ב. לחברה פעילות מניבה ומחקר ופיתוח בישראל ובקליפורניה. החברה מחזיקה בישראל מתקן ייעודי במושב גבעת חן, המיועד לריבוי שתילי קנאביס.
על פי דיווחי החברה, אילן ביו עוסקת בתחום הייצור המסחרי של שתילי קנאביס באמצעות טכנולוגיות של תרביות ריקמה שפיתחה המאפשרת לה לפתח פרוטוקולים לייצור קנאביס אחיד ונקי מווירוסים ובקטריות בכמויות מסחריות. בישראל פועלת אילן ביו כחוות ריבוי (בכפוף לקבלת רישיון) באמצעותה מתוכננים ריבוי ומכירה של שתילי קנאביס רפואי לחוות גידול וגידולים חקלאיים אחרים.
אילן ביו מנהלת במרכז הפיתוח שלה בישראל מחקר אגרונומי ואנליטי של עשרות זנים להם התאימה פרוטוקול גידול כמו גם פרופיל כימוטיפי הכולל את ספקטרום הקנבינואידים והטרפנים המאפיינים אותו. אילן ביו עוסקת גם בפיתוח מוצרים ומכשור בתחום הקנאביס.
כמו כן, פועלת אילן ביו בארה"ב. החברה הקימה בקליפורניה, באמצעות חברת הבת האמריקאית אגריפארמה (AgriPharma) שבבעלותה המלאה, מפעל בעיר הוליסטר (Hollister) ומחזיקה ברישיונות של העיר הוליסטר ושל מדינת קליפורניה לריבוי, ייצור באמצעות מיצוי והפצה של קנאביס לצרכים רפואיים ולא רפואיים. הרישיונות בקליפורניה מאפשרים לאילן ביו להקים משתלה לריבוי ומכירה של שתילי קנביס למגדלים וחוות גידול בקליפורניה, להכניס למתקן הייעודי חומר צמחי של קנאביס, למצות ממנו שמנים ולייצר מוצרי קנאביס, וכן להפיץ את המוצרים בתחומי מדינת קליפורניה.
- 1.הידרו ביתי זה גרו שופ - עזבוא תכם מרפואי מרוסס (ל"ת)גינון הידרו 18/06/2019 10:52הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
