פז נפט צופה גידול של עד 400 מיליון שקל בהון העצמי בשנת 2019

תפצל את פעילות הנדל"ן למגזר נפרד, באופן אשר צפוי להגדיל את הון החברה. בנוסף החברה בוחנת הקמה ורכישה של תחנות כוח נוספות
ערן סוקול |
נושאים בכתבה מרווח זיקוק נפט

חברת פז נפט הודיעה היום (ד') כי במהלך שנת 2019 היא תחל לבחון את פעילות ותוצאות הנדל"ן כמגזר פעילות נפרד, באופן אשר צפוי להגדיל את ההון העצמי של החברה בטווח של 400-300 מיליון שקל. בנוסף, דיווחה החברה כי בכוונתה להקים תחנת כוח נוספת בשט"ח פז"א בהספק של כ-700 מגה-וואט וכן לבחון אפשרות להשתתף במכרז עבור רכישת תחנות כוח של חברת החשמל.

לא צפויה השפעה על הרווח הנקי

החברה מציינת כי תחל לבחון את פעילות ותוצאות הנדל"ן של החברה באופן עצמאי, בבחינה ובראייה נפרדת מזו של פעילות הקמעונאות והמסחר, על מנת שניתן יהיה לשקף כל אחד מתחומי הפעילות בנפרד ובאופן מיטבי. 

בהתאם לכך, החל מהדו"חות הכספיים של החברה לרבעון הראשון של שנת 2019, יחול שינוי בדיווח המגזרי של החברה, כך שפעילות הנדל"ן תפוצל למגזר חשבונאי נפרד. בין היתר, החברה תיערך לשינוי באמצעות הערכות שווי משמאים חיצוניים לנדל"ן שלה, כאשר לפי הערכות שווי פנימיות, צפוי כי יירשם בגין השערוך של הנדל"ן גידול בטווח של 400-300 מיליון שקל בהון החברה, אולם החברה מבהירה כי לשערוך זה לא תהיה השפעה על רווחיה.

רואים הזדמנות בתחום ייצור החשמל

בנוסף, החברה מציינת כי לאור ההזדמנויות העסקיות שיוצרת הרפורמה בשוק החשמל, אישר הדירקטוריון את כניסת החברה לתחום החשמל כשחקן בתחום ייצור החשמל הפרטי בשני אפיקים מקבילים: קידום תכנית להקמת תחנת כוח שלישית בשטח בית הזיקוק באשדוד, בהספק של כ-700 מגה-וואט, אשר תייצר חשמל לרשת החשמל הארצית והשתתפות במכרזים השונים לרכישת תחנות כוח של חברת החשמל. במסגרת זו החברה ניגשה לאחרונה למכרז על תחנת אלון תבור. 

הקמת תחנת הכוח השלישית

על פי הדיווח, התחנה אשר תפיק חשמל באמצעות גז טבעי, תוקם כחברה נפרדת, בשטח בית הזיקוק באשדוד, וצפויה להתחיל לפעול באופן מסחרי בשנת 2023. לפי הערכה ראשונית, עלות ההקמה צפויה להגיע לכ-700 מיליון דולר אשר תמומן באמצעות הון עצמי ובאמצעות גיוס חוב פרטי או ציבורי.

רכישת תחנות כוח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.