לאן נעלמו העכברים מההודעה של פלוריסטם?

פלוריסטם דיווחה על שיפור משמעותי בנזקי קרינה בעקבות טיפול במוצריה. אולם בהודעה בעברית לא הוזכרו מספר פרטים הנזכרים בדיווח הרשמי

גיא עיני | (11)

פלוריסטםואוניברסיטת פוקושימה דיווחו על תוצאות חיוביות בניסויים בתאי ה-PLX-R18 של החברה בטיפול בנזקי קרינה חמורה. הודעת החברה בעברית ציינה כי תוצאות הניסויים שנערכו במרכז הרפואי באוניברסיטת פוקושימה הראו כי טיפול בתאי PLX-R18 העלה ב-50% את השרידות של הנפגעים ושימר את פעילות תאי הגזע במערכת העיכול.

עבור הקהילה המדעית הבקיאה בתחום הניסויים, סביר להניח כי ברור שניסוי בקרינה נעשה בבעלי חיים. אולם ההודעה בעברית לא הבליטה פריט מידע זה, וקראה לעכברי המעבדה בשם נפגעים: "נמצא כי הטיפול בתאים הפחית באופן משמעותי את אבדן המשקל בקרב הנפגעים ושיקם את ספירות תאי הדם הלבנים והטסיות".

ההודעה באנגלית מעט יותר מפורטת ומציינת כי מדובר בעכברים: 

Under a Memorandum of Understanding (MOU) with Pluristem, Fukushima University, Fukushima Global Medical Science Center, has been developing targeted animal models of ARS and has been testing these models in studies to evaluate the efficacy of PLX-R18 in treating radiation damage to .the GI tract and bone marrow of mice 

עם זאת, בציטוט של ד"ר אקירו ינאנו מאוניברסיטת פוקושימה: מוזכר כי המודלים פותחו בחיות: "התרשמנו רבות מיכולתם של תאי ה-PLX-R18 להגדיל את שיעור השרידות על ידי הפחתת הנזקים שנגרמים למערכות גוף אלו בעקבות חשיפה לרמות קרינה גבוהות. הפיתוח של המודלים בחיות אפשרו לנו לבצע הערכה של יעילות הטיפול בפגיעות קרינה גם במערכת העיכול וגם במח העצם בו זמנית. התמותה במקרים של פגיעות קרינה חמורות נובעת בעיקר מפגיעות במח העצם ובמערכת העיכול, דבר המדגיש את חשיבות מטרת ניסויים אלה ותוצאותיהם. כעת אנו עורכים אנליזה נרחבת יותר של הממצאים, אותה אנו מתכננים להציג בקונגרס העולמי ה-18 לפרמקולוגיה בקיוטו, יפן (1-6 ביולי, 2018)". 

נקודה נוספת מתייחסת לשלב הניסוי. בעוד למבינים בתחום הביומד ברור שמדובר בשלב טרום קליני, הרי הקהל הרחב שאינו בקיא בתחום עלול לחשוב שמדובר בניסוי מתקדם. בהודעה באנגלית מוזכרת כי מדובר בשלב פרה קליני (preclinical studies), בעוד ההודעה בעברית לא מציינת את שלב הניסוי.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חיים 05/02/2019 11:57
    הגב לתגובה זו
    שום דבר ממש או מסחריי. היא מדשדשת במחקר שלה. יש לפחות כבר שתי חברות אמריקאיות שהשיגו אותהואולי כבר עברו אותה. תמשיכו לישון.
  • 9.
    עכבר לבן 26/06/2018 18:33
    הגב לתגובה זו
    אוי, פלוריסטם, לא שוב ....
  • 8.
    יוסי ביו 26/06/2018 09:33
    הגב לתגובה זו
    מנית פלוריסטם יורדת ויורדת
  • 7.
    תהיו אופטימיים אחים שלי (ל"ת)
    יוסי העכבר 25/06/2018 23:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הטעייה 25/06/2018 20:23
    הגב לתגובה זו
    נקווה שהרשות תתעורר.
  • 5.
    יודע דבר 25/06/2018 18:53
    הגב לתגובה זו
    כל המטרה סתם לנגח.....אני מאמין לשני גורמים כבדי משקל- לגורו גורביץ שאמר שתקופת נדשדוש של שנתיים לפני סיום וכשזה יסתיים "היתי רוצה לראות את עצמי שם, והמנכל שאמרץ לכל המלעיזים- "אני לא מהמנהלים שמתחמקים ואומרים אני מנהל חברה ולא מניה" אז תפסיקו להשחיר כל הזמן...נמאסתם
  • 4.
    Radical Dreamer 25/06/2018 17:20
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות תרגום תואם ב-100%. אחרת מדובר ב-2 גרסאות שונות לאותה הודעה. תמוהה.
  • איפה בכלל פורסמה הודעה בעברית? במאיה הנודעה באנגלית (ל"ת)
    ??? 25/06/2018 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ירון 25/06/2018 17:12
    הגב לתגובה זו
    בארה"ב הדיווחים נמדדים על פסיקים, אחרת החברות והדירקטורים חוטפים על הראש. פה הם משתינים בקשת על המשקיעים ורשות ניירות ערך ויכולים לדווח מה שבא להם.
  • 2.
    לא הבנתי, רציתים שיעשו את הניסוי על אנשים ולא על עכבר ? (ל"ת)
    [email protected] 25/06/2018 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תום 25/06/2018 16:23
    הגב לתגובה זו
    יותר מדי שנים החזקתי אותם טעות
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
ראיון

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"

מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?' 

מנדי הניג |

אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה. 

בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.

אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.

ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.

בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.