בריינסוויי
צילום: יח"צ

בריינסוויי: ניסוי קליני מוצלח בקסדה - המניה קופצת

בריינסווי מפתחת קסדה לטיפול לא-פולשני בהפרעות פסיכיאטריות ומדווחת על הצלחה בניסוי קליני שנערך בארה"ב בחולי דיכאון; על רקע הדיווח המניה מזנקת כ-5% בטרום

מנדי הניג |

בריינסוויי (Brainsway -2.61%  ) הישראלית חלוצה בתחום טיפולי המוח הלא פולשניים חושפת תוצאות ראשוניות מניסוי קליני פורץ דרך שנערך בארצות הברית. הניסוי, שבחן פרוטוקול טיפול מואץ בטכנולוגיית Deep TMS™ לחולי דיכאון מג'ורי (MDD) מציג תמונה מעודדת: ניתן להשיג שיפור קליני משמעותי בזמן קצר באופן יחסי וזה מבלי להתפשר על יעילות או בטיחות. ההישג הזה עשוי לא רק לשנות את חייהם של מיליוני חולים ברחבי העולם, אלא גם לפתוח בפני בריינסוויי שווקים חדשים. על רקע הדיווח מניית החברה קופצת כ-5% במסחר המוקדם בוול סטריט. 

בשנה האחרונה מניית החברה זינקה ביותר מ-72%, מתחילת השנה לבדה היא עשתה 24% וכאמור עם פרסום תוצאות הניסוי היא מזנקת ב-4.6% נוספים ונסחרת לפי שווי של 220 מיליון דולר. 

הניסוי, שנערך בשמונה מרכזים רפואיים מובילים בארה"ב וכלל 104 מטופלים שאובחנו עם דיכאון נועד לבחון האם פרוטוקול טיפול מואץ עם הקסדה שפתיחה החברה יכול לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הטיפול המסורתי ב-Deep TMS. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי, הכולל מפגשים יומיים לאורך כשישה שבועות; הקבוצה השנייה טופלה בצורה מהירה בהרבה  חמישה טיפולים ביום במשך שישה ימים בלבד, ואחר כך שמונה טיפולי תחזוקה. התוצאות הפתיעו המהירות לא באה על חשבון האיכות של הטיפול והמטופלים של הקבוצה השניה הציגו שיפור כמעט בדומה לקבוצה הראשונה.

בקבוצת הטיפול המהיר נרשמה ירידה ממוצעת של 18.9 נקודות במדד HDRS (סולם המילטון בו משתמשים כדי לדרג את רמת הדיכאון), לעומת 19.9 נקודות בקבוצת הטיפול הסטנדרטי תוצאה שמראה כי שני הפרוטוקולים של הטיפול כמעט זהים ביעילות שלהם על המטופלים. שיעורי התגובה וההפוגה היו מרשימים לא פחות: 87.8% מהמטופלים בטיפול המהיר דיווחו על שיפור משמעותי בתסמינים, ו78% הגיעו להפוגה מלאה, לעומת 87.5% תגובה והפוגה בטיפול המסורתי. אבל מה שהכי הרשים זה החסכון בזמן: בעוד שהטיפול הסטנדרטי דרש 28 ימים בממוצע כדי להשיג הפוגה מהדיכאון אצל המטופלים, הפרוטוקול המהיר הגיע לאותה תוצאה תוך 21 ימים בלבד.

הבטיחות, נושא קריטי לכשעצמו בטיפולים מהסוג הזה, עמדה גם היא במבחן. אף אחד מהמטופלים לא דווח על תופעות לוואי ותופעות קלות כמו כאבי ראש זמניים היו נדירות וגם הן במהירות. בנוסף, הטיפול המואץ התבצע באמצעות סליל H1 הסטנדרטי של בריינסוויי, בלי לערב ציוד יקר או הדמיות מתקדמות כמו fMRI. מה שהצליח גם להנגיש את מחיר הטיפול וגם להפוך אותו ליעיל ומהיר הרב יותר דבר שיכול להגיע לידי שימוש במרפאות בכל רחבי העולם ולהקל על מטופלים שמתקשים לעמוד בלוחות זמנים ארוכים.

מאז שנוסדה בירושלים בשנת 2003, בריינסוויי מובילה את תחום הטיפול הלא פולשני בהפרעות נפשיות באמצעות טכנולוגיית גירוי מגנטי עמוק למוח (Deep TMS). בניגוד למכשירי TMS רגילים שפועלים רק על פני המוח, הטכנולוגיה של בריינסוויי חודרת לעומק אזורים שקשורים לדיכאון, חרדה והפרעות נוספות – וכך משיגה תוצאות יעילות יותר.

המערכת של החברה, שמוגנת בפטנטים, קיבלה אישור מה-FDA לטיפול בדיכאון מג'ורי, OCD, חרדה וגמילה מעישון. כיום פועלות כ־1300 מערכות של בריינסוויי ברחבי העולם, בעיקר במרפאות ומרכזים רפואיים. החברה ממשיכה לקדם מחקרים קליניים שמטרתם לבדוק אפשרויות טיפול נוספות, כמו כאב כרוני והפרעות פוסט-טראומטיות. השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת, תוצאות מוכחות וטיפול נגיש ולא פולשני הופך את בריינסוויי לשחקנית מרכזית בתחום בריאות הנפש העולמית.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.