אמנם יום המסחר האחרון בוול סטריט נסגר בעלייה מזערית של 0.03% ב-S&P 500 -0.74% , ובכל זאת המדד האמריקני השלים בכך רצף של 7 ימי עליות רצופים לשיא כל הזמנים. רצף העליות הזה הגיע לאחר שביום רביעי לפני שבוע וחצי צללו המדדים (הנאסד"ק נחתך 2.6%) ברקע למשבר הפוליטי של טראמפ.

בבנק אוף אמריקה כבר הכריזו כי את האסטרטגיה הכי משמעותית כיום בשווקים ניתן להגדיר כ-"buy the dips". כלומר בכל פעם שקורה משהו נקודתי שגורם לנפילה בבורסות, מיד הקונים מנצלים את המצב להזרמת הוראות רכישה מאסיביות. ראינו את זה בצורה קיצונית בבוקר שלאחר הבחירות בארה"ב, ראינו את זה ביום שלאחר הבחירות בצרפת, ראינו את זה לאחר הברקזיט ובעוד שלל הזדמנויות. 

גם בפסגות התייחסו היום לאותו העניין, "הצעת תקציב מגוחכת של טראמפ? שטויות, לא מעניין. אופ"ק מתגלה כלא רלוונטית? שטויות, לא מעניין. איתות רציני ראשון של הפד על צמצום המאזן? שטויות, לא מעניין. הפד אומר שחור על גבי לבן שהתמחור בשווקים מדאיג אותו? שטויות, לא מעניין. מתי כל הטוב הזה יגמר? אף אחד כמובן לא יודע. נכון, התמחור יקר והסיכונים קיימים אבל כרגע נדמה שהתחושה בשווקים היא ששום דבר לא יכול ו-או לא צריך לגרום לירידות שנמשכות יותר מכמה שעות. כל ניסיון לסמן את הטריגר שיביא לשינוי בתחושה זו מועד מראש לכישלון ובוודאי הניסיון לתזמן אותו. לכן, על מנת לצמצם את הסיכון המבני בתיק ההשקעות יש להערכתנו להמשיך ולהתמקד באזורים הדפנסיביים יותר, אם מבחינה גיאוגרפית (ארה"ב על חשבון אירופה ומתעוררים, גרמניה על חשבון איטליה וכו') ואם מבחינה סקטוריאלית (תשתיות, בריאות, צריכה)", כך כתב הבוקר הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד.

לגבי הצעת התקציב של טראמפ כותב הבוקר גרינפלד כך: "זוכרים את טיוטת התקציב שטראמפ הציג לפני חודשיים וחצי? זו שהסיכוי שנתנו לה לעבור שאף לאפס מהצד התחתון של הסקאלה? זו שהשווקים לא התייחסו אליה מרוב שהיתה לא רצינית? אז טראמפ ראה את התגובות, לקח את ההצעה, עשה בה שינויים מינוריים עד בלתי מורגשים והגיש אותה כתקציב. בשורה התחתונה, הסיכוי של הצעת התקציב של טראמפ לעבור בקונגרס עדיין שואפת לאפס. למה טראמפ מגיש תקציב שהוא יודע שלא יעבור? כי מדובר על תחילת המו"מ ולשיטתו של טראמפ ההצעה הראשונה במו"מ צריכה להיות קיצונית ולא ריאלית על מנת שלאחר מסכת ההתפשרויות עדיין יישאר לו תקציב שהולם את כוונותיו. להלן נקודות עיקריות מההצעה:

• עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

- הצעת התקציב כוללת מצד אחד גידול משמעותי בהוצאות הביטחון ומצד שני קיצוץ חד בכל שאר הסעיפים. עובדה זו לבדה לא תאפשר לטראמפ להעביר את התקציב ברוב מוחלט (60%) בסנאט שכן הוא לא ימצא שישה דמוקרטים שיתמכו בו.

-  התקציב לא כולל את הפחתות המיסים המתוכננות.

- התקציב כן כולל צמיחה ממוצעת של 3% בעשור הקרוב וצמיחה של 2.4% ב-2017. לומר על תחזיות אלו שהן אופטימיות יהיה האנדרסטייטמנט של השנה.

- התקציב מעריך צמצום בגירעון במהלך העשור הקרוב עד איזון ב-2028.

-  תחברו את ארבע הנקודות מעלה ותקבלו כשל לוגי מובנה. מצד אחד ההצעה לא כוללת הפחתות מיסים (כלומר צד ההכנסות לא נפגע) אך מצד שני היא כן כוללת את ההשלכות של הפחתות אלו על קצב הצמיחה.

-  המו"מ על התקציב חייב לצבור תאוצה גם בגלל שהתקציב חייב לעבור עד אוקטובר כדי להימנע משיתוק של הממשלה וגם בגלל שטראמפ חייב להעביר את רפורמת המס שלו לכל המאוחר עד אמצע 2018. סביר להניח שהמו"מ של טראמפ עם הקונגרס יכלול כבר את שני הנושאים כך שבהחלט ניתן לצפות לאקשן מכיוון הבית הלבן בחודשים הקרובים.

• הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
• 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

דבר נוסף אליו מתייחס גרינפלד הוא האיתותים ששיגר השבוע הפד': "פרוטוקול החלטת הריבית של חודש מאי היה מעניין משתי סיבות. הראשונה היא שהפד התייחס בו לנתונים החלשים בארה"ב כזמניים בלבד ובכך סלל את הדרך להעלאת ריבית נוספת בחודש הבא (מתומחר בשווקים בהסתברות של 100%). השנייה היא שהפד התייחס בפעם הראשונה באופן קונקרטי לצעד הבא שלו בתהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית בארה"ב. תקציר הפרקים הקודמים למי ששכח: ההרחבה הכמותית השלישית הסתיימה בסוף 2014 ומאז בפד שומרים על היקף האג"ח שמוחזק במאזן הבנק על ידי מיחזור האג"ח שמגיעות לפדיון. כעת, בפד מתכננים להקטין בהדרגתיות את היקף האג"ח שהם מחזיקים על ידי כך שלא ימחזרו חלק מהאג"ח שמגיעות לפדיון. לפי המתווה שהוצג (פרטים קונקרטיים יימסרו בהמשך), הפד יפרסם מראש מה היקף האג"ח החודשי המקסימלי שהוא יכול לא למחזר והיקף זה יגדל בכל רבעון. מתווה זה הוא בהחלט חדשות טובות לשווקים שכן מצד אחד ההתייחסות למקסימום תאפשר לפד למחזר יותר אג"ח בתקופות חלשות ובכך לתמוך בשווקים ומצד שני, אם הכל ילך כשורה, ככל שהזמן יימשך כך גם המאזן יצטמצם בקצב מהיר יותר".

עוד כותב גרינפלד בעניין זה כי "בסך הכל חייבים להיות מרוצים מהתנהלות הפד. אם לפני שנה היינו מדברים על שלוש העלאות ריבית רצופות סביר להניח שהייתם צוחקים עלינו אבל בפד השכילו לתקשר את כוונותיהם באופן משכנע והריבית עולה מבלי לייצר זעזועים בשווקים. כך, הפד מצליח להחזיר לעצמו יותר ויותר כלים לארגז הכלים וכאשר החלק הפחות טוב של המחזור יגיע הוא יוכל, בניגוד לבנק המרכזי האירופי, היפני או בנק ישראל, להשתמש בהם על מנת להקל על המשק והשווקים".