אסטרטגיית המסחר ששולטת בהתנהלות שוקי המניות כיום - עד מתי זה יימשך?
אמנם יום המסחר האחרון בוול סטריט נסגר בעלייה מזערית של 0.03% ב-S&P 500 -0.99% , ובכל זאת המדד האמריקני השלים בכך רצף של 7 ימי עליות רצופים לשיא כל הזמנים. רצף העליות הזה הגיע לאחר שביום רביעי לפני שבוע וחצי צללו המדדים (הנאסד"ק נחתך 2.6%) ברקע למשבר הפוליטי של טראמפ.
בבנק אוף אמריקה כבר הכריזו כי את האסטרטגיה הכי משמעותית כיום בשווקים ניתן להגדיר כ-"buy the dips". כלומר בכל פעם שקורה משהו נקודתי שגורם לנפילה בבורסות, מיד הקונים מנצלים את המצב להזרמת הוראות רכישה מאסיביות. ראינו את זה בצורה קיצונית בבוקר שלאחר הבחירות בארה"ב, ראינו את זה ביום שלאחר הבחירות בצרפת, ראינו את זה לאחר הברקזיט ובעוד שלל הזדמנויות.
גם בפסגות התייחסו היום לאותו העניין, "הצעת תקציב מגוחכת של טראמפ? שטויות, לא מעניין. אופ"ק מתגלה כלא רלוונטית? שטויות, לא מעניין. איתות רציני ראשון של הפד על צמצום המאזן? שטויות, לא מעניין. הפד אומר שחור על גבי לבן שהתמחור בשווקים מדאיג אותו? שטויות, לא מעניין. מתי כל הטוב הזה יגמר? אף אחד כמובן לא יודע. נכון, התמחור יקר והסיכונים קיימים אבל כרגע נדמה שהתחושה בשווקים היא ששום דבר לא יכול ו-או לא צריך לגרום לירידות שנמשכות יותר מכמה שעות. כל ניסיון לסמן את הטריגר שיביא לשינוי בתחושה זו מועד מראש לכישלון ובוודאי הניסיון לתזמן אותו. לכן, על מנת לצמצם את הסיכון המבני בתיק ההשקעות יש להערכתנו להמשיך ולהתמקד באזורים הדפנסיביים יותר, אם מבחינה גיאוגרפית (ארה"ב על חשבון אירופה ומתעוררים, גרמניה על חשבון איטליה וכו') ואם מבחינה סקטוריאלית (תשתיות, בריאות, צריכה)", כך כתב הבוקר הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד.
לגבי הצעת התקציב של טראמפ כותב הבוקר גרינפלד כך: "זוכרים את טיוטת התקציב שטראמפ הציג לפני חודשיים וחצי? זו שהסיכוי שנתנו לה לעבור שאף לאפס מהצד התחתון של הסקאלה? זו שהשווקים לא התייחסו אליה מרוב שהיתה לא רצינית? אז טראמפ ראה את התגובות, לקח את ההצעה, עשה בה שינויים מינוריים עד בלתי מורגשים והגיש אותה כתקציב. בשורה התחתונה, הסיכוי של הצעת התקציב של טראמפ לעבור בקונגרס עדיין שואפת לאפס. למה טראמפ מגיש תקציב שהוא יודע שלא יעבור? כי מדובר על תחילת המו"מ ולשיטתו של טראמפ ההצעה הראשונה במו"מ צריכה להיות קיצונית ולא ריאלית על מנת שלאחר מסכת ההתפשרויות עדיין יישאר לו תקציב שהולם את כוונותיו. להלן נקודות עיקריות מההצעה:
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- הצעת התקציב כוללת מצד אחד גידול משמעותי בהוצאות הביטחון ומצד שני קיצוץ חד בכל שאר הסעיפים. עובדה זו לבדה לא תאפשר לטראמפ להעביר את התקציב ברוב מוחלט (60%) בסנאט שכן הוא לא ימצא שישה דמוקרטים שיתמכו בו.
- התקציב לא כולל את הפחתות המיסים המתוכננות.
- התקציב כן כולל צמיחה ממוצעת של 3% בעשור הקרוב וצמיחה של 2.4% ב-2017. לומר על תחזיות אלו שהן אופטימיות יהיה האנדרסטייטמנט של השנה.
- התקציב מעריך צמצום בגירעון במהלך העשור הקרוב עד איזון ב-2028.
- תחברו את ארבע הנקודות מעלה ותקבלו כשל לוגי מובנה. מצד אחד ההצעה לא כוללת הפחתות מיסים (כלומר צד ההכנסות לא נפגע) אך מצד שני היא כן כוללת את ההשלכות של הפחתות אלו על קצב הצמיחה.
- המו"מ על התקציב חייב לצבור תאוצה גם בגלל שהתקציב חייב לעבור עד אוקטובר כדי להימנע משיתוק של הממשלה וגם בגלל שטראמפ חייב להעביר את רפורמת המס שלו לכל המאוחר עד אמצע 2018. סביר להניח שהמו"מ של טראמפ עם הקונגרס יכלול כבר את שני הנושאים כך שבהחלט ניתן לצפות לאקשן מכיוון הבית הלבן בחודשים הקרובים.
- באידו בלב המירוץ הסיני ל-AI: מודל חדש, שבבים חדשים והתרחבות לסקטורים נוספים
- נטפליקס תקפיץ את פרטנר - ואיך זה קשור למע"מ?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
דבר נוסף אליו מתייחס גרינפלד הוא האיתותים ששיגר השבוע הפד': "פרוטוקול החלטת הריבית של חודש מאי היה מעניין משתי סיבות. הראשונה היא שהפד התייחס בו לנתונים החלשים בארה"ב כזמניים בלבד ובכך סלל את הדרך להעלאת ריבית נוספת בחודש הבא (מתומחר בשווקים בהסתברות של 100%). השנייה היא שהפד התייחס בפעם הראשונה באופן קונקרטי לצעד הבא שלו בתהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית בארה"ב. תקציר הפרקים הקודמים למי ששכח: ההרחבה הכמותית השלישית הסתיימה בסוף 2014 ומאז בפד שומרים על היקף האג"ח שמוחזק במאזן הבנק על ידי מיחזור האג"ח שמגיעות לפדיון. כעת, בפד מתכננים להקטין בהדרגתיות את היקף האג"ח שהם מחזיקים על ידי כך שלא ימחזרו חלק מהאג"ח שמגיעות לפדיון. לפי המתווה שהוצג (פרטים קונקרטיים יימסרו בהמשך), הפד יפרסם מראש מה היקף האג"ח החודשי המקסימלי שהוא יכול לא למחזר והיקף זה יגדל בכל רבעון. מתווה זה הוא בהחלט חדשות טובות לשווקים שכן מצד אחד ההתייחסות למקסימום תאפשר לפד למחזר יותר אג"ח בתקופות חלשות ובכך לתמוך בשווקים ומצד שני, אם הכל ילך כשורה, ככל שהזמן יימשך כך גם המאזן יצטמצם בקצב מהיר יותר".
עוד כותב גרינפלד בעניין זה כי "בסך הכל חייבים להיות מרוצים מהתנהלות הפד. אם לפני שנה היינו מדברים על שלוש העלאות ריבית רצופות סביר להניח שהייתם צוחקים עלינו אבל בפד השכילו לתקשר את כוונותיהם באופן משכנע והריבית עולה מבלי לייצר זעזועים בשווקים. כך, הפד מצליח להחזיר לעצמו יותר ויותר כלים לארגז הכלים וכאשר החלק הפחות טוב של המחזור יגיע הוא יוכל, בניגוד לבנק המרכזי האירופי, היפני או בנק ישראל, להשתמש בהם על מנת להקל על המשק והשווקים".
- 1.חניבעח 28/05/2017 11:23הגב לתגובה זומה עם האנליסטים שחוזים משבר ענק בגלל טראמפ?
סקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייסאין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
מניית נייס בקריסה - איבדה 35% מתחילת השנה, יותר מ-50% בארבע השנים האחרונות; מה יקרה כעת למניה? לא בטוח שמה שחשבתם
נייס נייס 4.61% שהיתה עד לפני שנה וחצי החברה הגדולה בת"א, איבדה 35% מתחילת השנה ו-50% בארבע השנים האחרונות. החברה מדווחת על תוצאות כספיות חלשות ברבעון השלישי של השנה, ועל תחזית מאכזבת לשנה כולה. הנהלת החברה מדברת על רווח של 12.25 דולר למניה (אמצע הטווח שבין 12.28 דולר למניה ל-12.42 דולר למניה) מתחת להערכות האנליסטים ל-12.43 דולר למניה. התחזית לא כוללת את הרכישה האחרונה בתחום ה-AI.
המשקיעים שואלים שתי שאלות חשובות - הראשונה, מה יקרה למניה? לרוב פספוס בדוחות ובעיקר בתחזית מתבטא בירידה במניה, אבל פה הירידה היתה עוד לפני הדוחות. אין עשן בלי אש - השוק הבין לאן זה הולך, ולכן בפועל, במניה הכל פתוח ותלוי בשאלה השנייה - מה תהיה התחזית לשנה הבאה ואיך ישפיע ה-AI על החברה?
חברת תוכנה צומחת במכפיל רווח נוכחי של 9 - אלו המספרים של נייס כשלשנה הבאה מדובר במכפיל רווח של 10. זה נמוך כמעט בכל קנה מידה וזה מבטא לכאורה מניה בתמחור אטרקטיבי במיוחד. אלא שזה ביטא את החששות הגדולים של השוק מאכזבה במספרים והשוק צדק. אגב, לרוב השוק צודק. השוק מתמחר גם ירידה ברווחים בשנה הבאה. השוק מתמחר תרחיש רע יחסית, כשהוא חושב שה-AI הוא איום ענק על החברה.
החששות די ברורים ומוצדקים - נייס היא חברה שפועלת גם ב-CRM, וצ'אטים AI משנים לחלוטין את העסקים האלו, ועדיין לחברה יש פעילות רחבה, והיא מוטמעת עמוק במאות גופים. יהיה שינוי, מתרחשת מהפכת AI, אך קשה לדעת אם הפגיעה בנייס תהיה גדולה מהצמיחה ומיכולות ה-AI שהחברה מדברת עליהם. מעבר לכך, הסיכון אכן גדל מאוד, אבל הכל שאלה של מחיר - אז אל תהיו בטוחים שהמניה תרד. הכל פתוח כי המחיר לכאורה נמוך ומגלם תרחיש רע.
- נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים
- נייס מכה את התחזיות; מאשרת תחזית להמשך, אבל יש נקודת חולשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההנהלה של החברה והיח"צ מספרים לנו על חצי הכוס המלאה - "אנו שמחים לדווח על רבעון שלישי חזק, הנובע מהמשך יישום האסטרטגיה שלנו, המתמקדת בבינה מלאכותית, ומהביצועים המצוינים שלנו בשוק" אמר סקוט ראסל, מנכ"ל נייס. ההכנסות הסתכמו ב-732 מיליון דולר, ברף העליון של טווח התחזית, כאשר ההכנסות מענן גדלו ב-13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-563 מיליון דולר. הצמיחה בהכנסות מענן נבעה מהמומנטום החזק של תחום חוויית הלקוח המבוססת בינה מלאכותית ותחום השירות העצמי, שהציגו גידול של 49% בהכנסות השנתיות החוזרות, וגידול של 43% בנטרול Cognigy, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יכולות ה-AI נכללו בכל עסקת CX חדשה של מעל מיליון דולר בשנה, מה שממחיש את התרחבות אימוץ פתרונות ה-AI שלנו בקרב הארגונים הגדולים ביותר".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה סוגרת בשיא: ת"א 90 עלה ב-0.7%, מדד הבנייה עלה ב-1%
תל אביב סגרה בעליות מתונות מאוד. נייס 4.61% עלתה למרות שהורידה תחזית כי היא פשוט בתמחור מאוד נמוך, הרשתות עלו - גם רשתות המזון וגם האופנה. תאת טכנו 4.72% עלתה על רקע תוצאות פריון נטוורק -4.54% נפלה נתנאל גרופ -5.27% ירדה למרות העסקה עם לאומי פרטנרס, אולי כי כבר יומיים שהמניה מזנקת - על משקל: קנה בשמועות - מכור בידיעות.
נתנאל גרופ - נתנאל גרופ -5.27% בשבוע האחרון המניה של יזמית הנדלן קפצה בלי שום סיבה ברורה, לא הייתה שום הודעה או התפתחות אבל
עכשיו מתברר שזרוע ההשקעות של לאומי -0.57% לאומי פרטנרס נכנסה להשקעה בחברה. קשה מאוד שלא לתהות "מישהו ידע משהו ועשה עם זה משהו" וזה בדיוק מסוג המקרים שמחזקים
את התדמית שאנחנו עדיין בתוך "ביצה" קטנה שבה מידע זולג החוצה הרבה לפני שהוא מגיע לציבור. כך או כך לאומי פרטנרס מרחיבה את הנוכחות שלה בשוק הנדל"ן למגורים עם השקעה בנתנאל גרופ. לאומי תזרים לחברה 45 מיליון שקל תמורת כ-9.7% מהון המניות, שווי שמגלם לחברה כ-420 מיליון
שקל לפני הכסף. ההסכם כולל גם אופציה להשקעה נוספת של 45 מיליון שקל לפי שווי גבוה יותר של 500 מיליון, מה שמעלה את פוטנציאל הסכום הכולל ל-135 מיליון שקל כשמוסיפים את ההלוואה שהבנק הודיע שיעמיד עוד 45 מיליון שקל לחמש שנים. לאומי פרטנרס רוכשת 10% מנתנאל גרופ לפי שווי של 420 מיליון שקל, המהלך מצטרף לעסקה שבה רכשה לאומי פרטנרס 10% מהחברה של יוסי אברהמי תמורת 145 מיליון שקל, והוא משתלב בגל רחב יותר של כניסת מוסדיים לשוק הדיור - לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל
אומרים ששוק ההון יעיל ותמיד צודק, אבל לעיתים דווקא מופיעות אנומליות שמערערות את ההנחה הזו. המקרה של ג’י סיטיג'י סיטי 3.57% ונורסטאר נורסטאר 4.22% בימים האחרונים הוא דוגמא מעניינת. בזמן שהחברה התפעולית נענשה בירידות חדות, חברת ההחזקות שמעליה התאוששה בצורה חדה יותר, למרות שהסיכון הכלכלי שלה גבוה יותר מעצם מבנה הקבוצה.
מניית ג’י סיטי ירדה מאז הודעת הרכישה בסיטיקון והבחינה של מעלות, בעוד נורסטאר, חברת ההחזקות שמעליה, ירדה אבל הרבה פחות. מדובר באנומליה לא טריוויאלית: ג’י סיטי היא החברה התפעולית ונורסטאר יושבת מעליה כמחזיקת שליטה עם חוב משלה. כלומר, כל הרעה במאזן של ג’י סיטי אמורה תיאורטית לפגוע אפילו חזק יותר בחברת האם, שלה אין פעילות תפעולית משלה אלא רק תלות בזרימת הדיבידנדים והערך של האחזקה. ובכל זאת, השוק בינתיים “מעניש” בעיקר את החברה התפעולית ומתמחר את נורסטאר בפרמיה יחסית. התוצאה היא פער תמחורי שאינו מתיישב עם מבנה החוב בפועל: גידול במינוף בג’י סיטי לא רק שלא עוזר לנורסטאר, הוא מעמיק את הסיכון שלה, משום שהערך הכלכלי היחיד שלה תלוי ביציבות החברה הבת. במילים אחרות: בעוד ג’י סיטי משלמת מחיר בשוק על המינוף ועל הסיכונים הגלויים, נורסטאר עדיין לא מתמחרת במלואה את אותה מציאות. אם המגמה בג’י סיטי תימשך, ייתכן שהפער הזה ייסגר, ולאו דווקא בכיוון שרבים מצפים.
- ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר ב-14:00 יפורסם מדד המחירים לצרכן - מה צופים האנליסטים? הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית - האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
