אסטרטגיית המסחר ששולטת בהתנהלות שוקי המניות כיום - עד מתי זה יימשך?
בורסה אמנם יום המסחר האחרון בוול סטריט נסגר בעלייה מזערית של 0.03% ב-S&P 500 0.05% , ובכל זאת המדד האמריקני השלים בכך רצף של 7 ימי עליות רצופים לשיא כל הזמנים. רצף העליות הזה הגיע לאחר שביום רביעי לפני שבוע וחצי צללו המדדים (הנאסד"ק נחתך 2.6%) ברקע למשבר הפוליטי של טראמפ.
בבנק אוף אמריקה כבר הכריזו כי את האסטרטגיה הכי משמעותית כיום בשווקים ניתן להגדיר כ-"buy the dips". כלומר בכל פעם שקורה משהו נקודתי שגורם לנפילה בבורסות, מיד הקונים מנצלים את המצב להזרמת הוראות רכישה מאסיביות. ראינו את זה בצורה קיצונית בבוקר שלאחר הבחירות בארה"ב, ראינו את זה ביום שלאחר הבחירות בצרפת, ראינו את זה לאחר הברקזיט ובעוד שלל הזדמנויות.
גם בפסגות התייחסו היום לאותו העניין, "הצעת תקציב מגוחכת של טראמפ? שטויות, לא מעניין. אופ"ק מתגלה כלא רלוונטית? שטויות, לא מעניין. איתות רציני ראשון של הפד על צמצום המאזן? שטויות, לא מעניין. הפד אומר שחור על גבי לבן שהתמחור בשווקים מדאיג אותו? שטויות, לא מעניין. מתי כל הטוב הזה יגמר? אף אחד כמובן לא יודע. נכון, התמחור יקר והסיכונים קיימים אבל כרגע נדמה שהתחושה בשווקים היא ששום דבר לא יכול ו-או לא צריך לגרום לירידות שנמשכות יותר מכמה שעות. כל ניסיון לסמן את הטריגר שיביא לשינוי בתחושה זו מועד מראש לכישלון ובוודאי הניסיון לתזמן אותו. לכן, על מנת לצמצם את הסיכון המבני בתיק ההשקעות יש להערכתנו להמשיך ולהתמקד באזורים הדפנסיביים יותר, אם מבחינה גיאוגרפית (ארה"ב על חשבון אירופה ומתעוררים, גרמניה על חשבון איטליה וכו') ואם מבחינה סקטוריאלית (תשתיות, בריאות, צריכה)", כך כתב הבוקר הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד.
לגבי הצעת התקציב של טראמפ כותב הבוקר גרינפלד כך: "זוכרים את טיוטת התקציב שטראמפ הציג לפני חודשיים וחצי? זו שהסיכוי שנתנו לה לעבור שאף לאפס מהצד התחתון של הסקאלה? זו שהשווקים לא התייחסו אליה מרוב שהיתה לא רצינית? אז טראמפ ראה את התגובות, לקח את ההצעה, עשה בה שינויים מינוריים עד בלתי מורגשים והגיש אותה כתקציב. בשורה התחתונה, הסיכוי של הצעת התקציב של טראמפ לעבור בקונגרס עדיין שואפת לאפס. למה טראמפ מגיש תקציב שהוא יודע שלא יעבור? כי מדובר על תחילת המו"מ ולשיטתו של טראמפ ההצעה הראשונה במו"מ צריכה להיות קיצונית ולא ריאלית על מנת שלאחר מסכת ההתפשרויות עדיין יישאר לו תקציב שהולם את כוונותיו. להלן נקודות עיקריות מההצעה:
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- הצעת התקציב כוללת מצד אחד גידול משמעותי בהוצאות הביטחון ומצד שני קיצוץ חד בכל שאר הסעיפים. עובדה זו לבדה לא תאפשר לטראמפ להעביר את התקציב ברוב מוחלט (60%) בסנאט שכן הוא לא ימצא שישה דמוקרטים שיתמכו בו.
- התקציב לא כולל את הפחתות המיסים המתוכננות.
- התקציב כן כולל צמיחה ממוצעת של 3% בעשור הקרוב וצמיחה של 2.4% ב-2017. לומר על תחזיות אלו שהן אופטימיות יהיה האנדרסטייטמנט של השנה.
- התקציב מעריך צמצום בגירעון במהלך העשור הקרוב עד איזון ב-2028.
- תחברו את ארבע הנקודות מעלה ותקבלו כשל לוגי מובנה. מצד אחד ההצעה לא כוללת הפחתות מיסים (כלומר צד ההכנסות לא נפגע) אך מצד שני היא כן כוללת את ההשלכות של הפחתות אלו על קצב הצמיחה.
- המו"מ על התקציב חייב לצבור תאוצה גם בגלל שהתקציב חייב לעבור עד אוקטובר כדי להימנע משיתוק של הממשלה וגם בגלל שטראמפ חייב להעביר את רפורמת המס שלו לכל המאוחר עד אמצע 2018. סביר להניח שהמו"מ של טראמפ עם הקונגרס יכלול כבר את שני הנושאים כך שבהחלט ניתן לצפות לאקשן מכיוון הבית הלבן בחודשים הקרובים.
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
דבר נוסף אליו מתייחס גרינפלד הוא האיתותים ששיגר השבוע הפד': "פרוטוקול החלטת הריבית של חודש מאי היה מעניין משתי סיבות. הראשונה היא שהפד התייחס בו לנתונים החלשים בארה"ב כזמניים בלבד ובכך סלל את הדרך להעלאת ריבית נוספת בחודש הבא (מתומחר בשווקים בהסתברות של 100%). השנייה היא שהפד התייחס בפעם הראשונה באופן קונקרטי לצעד הבא שלו בתהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית בארה"ב. תקציר הפרקים הקודמים למי ששכח: ההרחבה הכמותית השלישית הסתיימה בסוף 2014 ומאז בפד שומרים על היקף האג"ח שמוחזק במאזן הבנק על ידי מיחזור האג"ח שמגיעות לפדיון. כעת, בפד מתכננים להקטין בהדרגתיות את היקף האג"ח שהם מחזיקים על ידי כך שלא ימחזרו חלק מהאג"ח שמגיעות לפדיון. לפי המתווה שהוצג (פרטים קונקרטיים יימסרו בהמשך), הפד יפרסם מראש מה היקף האג"ח החודשי המקסימלי שהוא יכול לא למחזר והיקף זה יגדל בכל רבעון. מתווה זה הוא בהחלט חדשות טובות לשווקים שכן מצד אחד ההתייחסות למקסימום תאפשר לפד למחזר יותר אג"ח בתקופות חלשות ובכך לתמוך בשווקים ומצד שני, אם הכל ילך כשורה, ככל שהזמן יימשך כך גם המאזן יצטמצם בקצב מהיר יותר".
עוד כותב גרינפלד בעניין זה כי "בסך הכל חייבים להיות מרוצים מהתנהלות הפד. אם לפני שנה היינו מדברים על שלוש העלאות ריבית רצופות סביר להניח שהייתם צוחקים עלינו אבל בפד השכילו לתקשר את כוונותיהם באופן משכנע והריבית עולה מבלי לייצר זעזועים בשווקים. כך, הפד מצליח להחזיר לעצמו יותר ויותר כלים לארגז הכלים וכאשר החלק הפחות טוב של המחזור יגיע הוא יוכל, בניגוד לבנק המרכזי האירופי, היפני או בנק ישראל, להשתמש בהם על מנת להקל על המשק והשווקים".
- 1.חניבעח 28/05/2017 11:23הגב לתגובה זומה עם האנליסטים שחוזים משבר ענק בגלל טראמפ?
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
