אסטרטגיית המסחר ששולטת בהתנהלות שוקי המניות כיום - עד מתי זה יימשך?

מדד ה-S&P500 האמריקני השלים ביום שישי 7 ימי עליות רצופים לשיא כל הזמנים, מישהו זוכר את משבר טראמפ? 
מערכת Bizportal | (1)
נושאים בכתבה בורסה

אמנם יום המסחר האחרון בוול סטריט נסגר בעלייה מזערית של 0.03% ב-S&P 500 -0.05% , ובכל זאת המדד האמריקני השלים בכך רצף של 7 ימי עליות רצופים לשיא כל הזמנים. רצף העליות הזה הגיע לאחר שביום רביעי לפני שבוע וחצי צללו המדדים (הנאסד"ק נחתך 2.6%) ברקע למשבר הפוליטי של טראמפ.

בבנק אוף אמריקה כבר הכריזו כי את האסטרטגיה הכי משמעותית כיום בשווקים ניתן להגדיר כ-"buy the dips". כלומר בכל פעם שקורה משהו נקודתי שגורם לנפילה בבורסות, מיד הקונים מנצלים את המצב להזרמת הוראות רכישה מאסיביות. ראינו את זה בצורה קיצונית בבוקר שלאחר הבחירות בארה"ב, ראינו את זה ביום שלאחר הבחירות בצרפת, ראינו את זה לאחר הברקזיט ובעוד שלל הזדמנויות. 

גם בפסגות התייחסו היום לאותו העניין, "הצעת תקציב מגוחכת של טראמפ? שטויות, לא מעניין. אופ"ק מתגלה כלא רלוונטית? שטויות, לא מעניין. איתות רציני ראשון של הפד על צמצום המאזן? שטויות, לא מעניין. הפד אומר שחור על גבי לבן שהתמחור בשווקים מדאיג אותו? שטויות, לא מעניין. מתי כל הטוב הזה יגמר? אף אחד כמובן לא יודע. נכון, התמחור יקר והסיכונים קיימים אבל כרגע נדמה שהתחושה בשווקים היא ששום דבר לא יכול ו-או לא צריך לגרום לירידות שנמשכות יותר מכמה שעות. כל ניסיון לסמן את הטריגר שיביא לשינוי בתחושה זו מועד מראש לכישלון ובוודאי הניסיון לתזמן אותו. לכן, על מנת לצמצם את הסיכון המבני בתיק ההשקעות יש להערכתנו להמשיך ולהתמקד באזורים הדפנסיביים יותר, אם מבחינה גיאוגרפית (ארה"ב על חשבון אירופה ומתעוררים, גרמניה על חשבון איטליה וכו') ואם מבחינה סקטוריאלית (תשתיות, בריאות, צריכה)", כך כתב הבוקר הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד.

לגבי הצעת התקציב של טראמפ כותב הבוקר גרינפלד כך: "זוכרים את טיוטת התקציב שטראמפ הציג לפני חודשיים וחצי? זו שהסיכוי שנתנו לה לעבור שאף לאפס מהצד התחתון של הסקאלה? זו שהשווקים לא התייחסו אליה מרוב שהיתה לא רצינית? אז טראמפ ראה את התגובות, לקח את ההצעה, עשה בה שינויים מינוריים עד בלתי מורגשים והגיש אותה כתקציב. בשורה התחתונה, הסיכוי של הצעת התקציב של טראמפ לעבור בקונגרס עדיין שואפת לאפס. למה טראמפ מגיש תקציב שהוא יודע שלא יעבור? כי מדובר על תחילת המו"מ ולשיטתו של טראמפ ההצעה הראשונה במו"מ צריכה להיות קיצונית ולא ריאלית על מנת שלאחר מסכת ההתפשרויות עדיין יישאר לו תקציב שהולם את כוונותיו. להלן נקודות עיקריות מההצעה:

- הצעת התקציב כוללת מצד אחד גידול משמעותי בהוצאות הביטחון ומצד שני קיצוץ חד בכל שאר הסעיפים. עובדה זו לבדה לא תאפשר לטראמפ להעביר את התקציב ברוב מוחלט (60%) בסנאט שכן הוא לא ימצא שישה דמוקרטים שיתמכו בו.

-  התקציב לא כולל את הפחתות המיסים המתוכננות.

- התקציב כן כולל צמיחה ממוצעת של 3% בעשור הקרוב וצמיחה של 2.4% ב-2017. לומר על תחזיות אלו שהן אופטימיות יהיה האנדרסטייטמנט של השנה.

- התקציב מעריך צמצום בגירעון במהלך העשור הקרוב עד איזון ב-2028.

-  תחברו את ארבע הנקודות מעלה ותקבלו כשל לוגי מובנה. מצד אחד ההצעה לא כוללת הפחתות מיסים (כלומר צד ההכנסות לא נפגע) אך מצד שני היא כן כוללת את ההשלכות של הפחתות אלו על קצב הצמיחה.

-  המו"מ על התקציב חייב לצבור תאוצה גם בגלל שהתקציב חייב לעבור עד אוקטובר כדי להימנע משיתוק של הממשלה וגם בגלל שטראמפ חייב להעביר את רפורמת המס שלו לכל המאוחר עד אמצע 2018. סביר להניח שהמו"מ של טראמפ עם הקונגרס יכלול כבר את שני הנושאים כך שבהחלט ניתן לצפות לאקשן מכיוון הבית הלבן בחודשים הקרובים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דבר נוסף אליו מתייחס גרינפלד הוא האיתותים ששיגר השבוע הפד': "פרוטוקול החלטת הריבית של חודש מאי היה מעניין משתי סיבות. הראשונה היא שהפד התייחס בו לנתונים החלשים בארה"ב כזמניים בלבד ובכך סלל את הדרך להעלאת ריבית נוספת בחודש הבא (מתומחר בשווקים בהסתברות של 100%). השנייה היא שהפד התייחס בפעם הראשונה באופן קונקרטי לצעד הבא שלו בתהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית בארה"ב. תקציר הפרקים הקודמים למי ששכח: ההרחבה הכמותית השלישית הסתיימה בסוף 2014 ומאז בפד שומרים על היקף האג"ח שמוחזק במאזן הבנק על ידי מיחזור האג"ח שמגיעות לפדיון. כעת, בפד מתכננים להקטין בהדרגתיות את היקף האג"ח שהם מחזיקים על ידי כך שלא ימחזרו חלק מהאג"ח שמגיעות לפדיון. לפי המתווה שהוצג (פרטים קונקרטיים יימסרו בהמשך), הפד יפרסם מראש מה היקף האג"ח החודשי המקסימלי שהוא יכול לא למחזר והיקף זה יגדל בכל רבעון. מתווה זה הוא בהחלט חדשות טובות לשווקים שכן מצד אחד ההתייחסות למקסימום תאפשר לפד למחזר יותר אג"ח בתקופות חלשות ובכך לתמוך בשווקים ומצד שני, אם הכל ילך כשורה, ככל שהזמן יימשך כך גם המאזן יצטמצם בקצב מהיר יותר".

עוד כותב גרינפלד בעניין זה כי "בסך הכל חייבים להיות מרוצים מהתנהלות הפד. אם לפני שנה היינו מדברים על שלוש העלאות ריבית רצופות סביר להניח שהייתם צוחקים עלינו אבל בפד השכילו לתקשר את כוונותיהם באופן משכנע והריבית עולה מבלי לייצר זעזועים בשווקים. כך, הפד מצליח להחזיר לעצמו יותר ויותר כלים לארגז הכלים וכאשר החלק הפחות טוב של המחזור יגיע הוא יוכל, בניגוד לבנק המרכזי האירופי, היפני או בנק ישראל, להשתמש בהם על מנת להקל על המשק והשווקים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חניבעח 28/05/2017 11:23
    הגב לתגובה זו
    מה עם האנליסטים שחוזים משבר ענק בגלל טראמפ?
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

רבל זינקה 10.9%, אפולו 7.4%, אקונרג'י ב-5.5%; נעילה חיובית בת"א

הציפיות להורדת ריבית בסוף החודש התחזקו אחרי פרסום מדד המחירים לצרכן בשישי והבורסה סגרה בעליות למרות שפתחה עם ארביטרז' השלילי; ניתחנו את ביצועי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות באוקטובר; עונת הדוחות המשיכה, רבל זינקה אחרי תוצאות של קיטון בהכנסות אבל זינוק ברווח הנקי; אפל תרכוש חשמל מאקונרג'י שטיפסה - ומה הדוח של מניף מספר על הנדל"ן?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה ננעל במגמה חיובית אחרי הארביטרז' שלילי שהוביל לפתיחה יציבה. ת"א 35 עלה 0.38% בעוד ת"א 90 הוסיף 0.47%.

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 1.49%, מדד הביטוח עלה גם הוא 1.44%, מדד הנדל"ן עלה 0.26% ומדד הנפט והגז טיפס 1.15%.


ביום ראשון אין מסחר אמיתי במט"ח משום שהבנקים העולמיים סגורים, אך בבורסה כן נסחרות אופציות דולר-שקל, ומהן נגזר "הדולר הגלום", השער הלא רשמי שמשקף את ציפיית השוק לשער הדולר ביום שני. הדולר הגלום משפיע במיוחד על המניות הדואליות כמו טבע, נייס, אלביט מערכות ועוד, משום שמחירן בתל אביב נקבע לפי מחיר הנעילה בארה"ב וביחס ישיר לשער המטבע. לכן גם אם המניות לא זזות בוול סטריט, שינוי בדולר הגלום יכול להניע את מחירן כאן. להרחבה - חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם


קרנות ההשתלמות - התשואות של קרנות ההשתלמות בחודש אוקטובר היו מצוינות בהמשך לחודשים קודמים המדדים רשמו עליות חזקות כשת״א-90 עלה ב-4.13% ות״א-125 ב-2.73%, וול סטריט עלתה, אבל פחות, כך שהגופים עם נטייה להשקעות בארץ, נהנו מתשואה עדיפה. הדולר ירד והכביד על הגופים עם ההטיה לוול סטריט. כלל והראל עם זיקה חזקה לשוק המניות המקומי נמצאות בצמרת הגופים במסלול המנייתי בחודש אוקטובר. בתחתית - אלטשולר שמזוהה עם השקעות בחו"ל בעיקר טכנולוגית, אנליסט שכבר מאכזבת מספר חודשים רצופים ומור. להרחבה - דירוג קרנות השתלמות - אנליסט ממשיכה לאכזב, הראל מפתיעה; ומה עשתה הקרן שלך?

קופות הגמל להשקעה - דירוג קופות הגמל להשקעה מציג תמונה שונה מדירוג קרנות ההשתלמות - לכאורה, היינו מצפים שגופים חזקים במכשיר ההשתלמות יהיו חזקים גם בגמל להשקעה וההיפך. בפועל, מסיבות שונות זה לא בהכרח מתקיים. מעבר לכך, התשואות באפיקים על פני זמן שונות. יש יתרון מסוים לקרנות ההשתלמות. לא בכל חודש, לא אצל כל הגופים, אבל אצל רוב הגופים ואצל רוב התקופות. ניסינו לבדוק ממה נובע הפער, לא קיבלנו בינתיים, תשובות מספקות. אבל הנה הניתוח של ביצועי קופות הגמל לחודש אוקטובר ומתחילת השנה


מדד המחירים לצרכן שהתפרסם בסוף השבוע היה גורם תומך נוסף לבנק ישראל, במה שעשוי להיות החותמת להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024. המדד עלה 0.5% בהתאם לצפי, והאינפלציה השנתית נותרה על 2.5%, במבט על אינפלציית הליבה, נראה שישנה האטה קלה בקצב האינפלציה, וגם במבט קדימה נראה שהאינפלצייה נשמרת בתוך טווח היעד, במה שעוד מחזק את הציפייה להורדת ריבית כבר בסוף החודש.

 

היחסים בין ישראל וסעודיה מקבלים בימים האחרונים תאוצה מחודשת, בעיקר סביב המגעים שמובילים הבית הלבן וריאד לקידום עסקת נשק רחבה, ובה מרכזית הסוגייה של מטוסי ה-F35. ארה״ב מאותתת שהיא מוכנה להתקדם עם המכירה לסעודיה, אך ישראל הבהירה כי מבחינתה כל העברת אמצעי לחימה מתקדמים מחייבת מסגרת מדינית רחבה יותר, ובעיקר התקדמות ממשית לנורמליזציה. מבחינת ריאד, ההסכם חייב לכלול גם מסלול ברור ל"דרך בלתי הפיכה" להקמת מדינה פלסטינית. בשלב הזה הפערים עדיין גדולים, אבל עצם הדיון הפומבי בעסקת F-35, לצד הפגישה בין טראמפ לנסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, מצביעים על תזוזה. המאמץ האמריקאי נמשך, ואין כרגע פריצת דרך, אך היתכנות ההסכם עולה, גם אם מדובר בתהליך שצפוי להימשך זמן רב.