אסטרטגיית המסחר ששולטת בהתנהלות שוקי המניות כיום - עד מתי זה יימשך?
בורסה אמנם יום המסחר האחרון בוול סטריט נסגר בעלייה מזערית של 0.03% ב-S&P 500 0.71% , ובכל זאת המדד האמריקני השלים בכך רצף של 7 ימי עליות רצופים לשיא כל הזמנים. רצף העליות הזה הגיע לאחר שביום רביעי לפני שבוע וחצי צללו המדדים (הנאסד"ק נחתך 2.6%) ברקע למשבר הפוליטי של טראמפ.
בבנק אוף אמריקה כבר הכריזו כי את האסטרטגיה הכי משמעותית כיום בשווקים ניתן להגדיר כ-"buy the dips". כלומר בכל פעם שקורה משהו נקודתי שגורם לנפילה בבורסות, מיד הקונים מנצלים את המצב להזרמת הוראות רכישה מאסיביות. ראינו את זה בצורה קיצונית בבוקר שלאחר הבחירות בארה"ב, ראינו את זה ביום שלאחר הבחירות בצרפת, ראינו את זה לאחר הברקזיט ובעוד שלל הזדמנויות.
גם בפסגות התייחסו היום לאותו העניין, "הצעת תקציב מגוחכת של טראמפ? שטויות, לא מעניין. אופ"ק מתגלה כלא רלוונטית? שטויות, לא מעניין. איתות רציני ראשון של הפד על צמצום המאזן? שטויות, לא מעניין. הפד אומר שחור על גבי לבן שהתמחור בשווקים מדאיג אותו? שטויות, לא מעניין. מתי כל הטוב הזה יגמר? אף אחד כמובן לא יודע. נכון, התמחור יקר והסיכונים קיימים אבל כרגע נדמה שהתחושה בשווקים היא ששום דבר לא יכול ו-או לא צריך לגרום לירידות שנמשכות יותר מכמה שעות. כל ניסיון לסמן את הטריגר שיביא לשינוי בתחושה זו מועד מראש לכישלון ובוודאי הניסיון לתזמן אותו. לכן, על מנת לצמצם את הסיכון המבני בתיק ההשקעות יש להערכתנו להמשיך ולהתמקד באזורים הדפנסיביים יותר, אם מבחינה גיאוגרפית (ארה"ב על חשבון אירופה ומתעוררים, גרמניה על חשבון איטליה וכו') ואם מבחינה סקטוריאלית (תשתיות, בריאות, צריכה)", כך כתב הבוקר הכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד.
לגבי הצעת התקציב של טראמפ כותב הבוקר גרינפלד כך: "זוכרים את טיוטת התקציב שטראמפ הציג לפני חודשיים וחצי? זו שהסיכוי שנתנו לה לעבור שאף לאפס מהצד התחתון של הסקאלה? זו שהשווקים לא התייחסו אליה מרוב שהיתה לא רצינית? אז טראמפ ראה את התגובות, לקח את ההצעה, עשה בה שינויים מינוריים עד בלתי מורגשים והגיש אותה כתקציב. בשורה התחתונה, הסיכוי של הצעת התקציב של טראמפ לעבור בקונגרס עדיין שואפת לאפס. למה טראמפ מגיש תקציב שהוא יודע שלא יעבור? כי מדובר על תחילת המו"מ ולשיטתו של טראמפ ההצעה הראשונה במו"מ צריכה להיות קיצונית ולא ריאלית על מנת שלאחר מסכת ההתפשרויות עדיין יישאר לו תקציב שהולם את כוונותיו. להלן נקודות עיקריות מההצעה:
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- הצעת התקציב כוללת מצד אחד גידול משמעותי בהוצאות הביטחון ומצד שני קיצוץ חד בכל שאר הסעיפים. עובדה זו לבדה לא תאפשר לטראמפ להעביר את התקציב ברוב מוחלט (60%) בסנאט שכן הוא לא ימצא שישה דמוקרטים שיתמכו בו.
- התקציב לא כולל את הפחתות המיסים המתוכננות.
- התקציב כן כולל צמיחה ממוצעת של 3% בעשור הקרוב וצמיחה של 2.4% ב-2017. לומר על תחזיות אלו שהן אופטימיות יהיה האנדרסטייטמנט של השנה.
- התקציב מעריך צמצום בגירעון במהלך העשור הקרוב עד איזון ב-2028.
- תחברו את ארבע הנקודות מעלה ותקבלו כשל לוגי מובנה. מצד אחד ההצעה לא כוללת הפחתות מיסים (כלומר צד ההכנסות לא נפגע) אך מצד שני היא כן כוללת את ההשלכות של הפחתות אלו על קצב הצמיחה.
- המו"מ על התקציב חייב לצבור תאוצה גם בגלל שהתקציב חייב לעבור עד אוקטובר כדי להימנע משיתוק של הממשלה וגם בגלל שטראמפ חייב להעביר את רפורמת המס שלו לכל המאוחר עד אמצע 2018. סביר להניח שהמו"מ של טראמפ עם הקונגרס יכלול כבר את שני הנושאים כך שבהחלט ניתן לצפות לאקשן מכיוון הבית הלבן בחודשים הקרובים.
- רב-בריח חוזרת לצמיחה: עלייה של 15% בהכנסות וקפיצה חדה ברווחיות ברבעון השלישי
- אמת מיחשוב עם שחיקה ברווח ובצמיחה בעקבות ייסוף השקל במהלך הרבעון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
דבר נוסף אליו מתייחס גרינפלד הוא האיתותים ששיגר השבוע הפד': "פרוטוקול החלטת הריבית של חודש מאי היה מעניין משתי סיבות. הראשונה היא שהפד התייחס בו לנתונים החלשים בארה"ב כזמניים בלבד ובכך סלל את הדרך להעלאת ריבית נוספת בחודש הבא (מתומחר בשווקים בהסתברות של 100%). השנייה היא שהפד התייחס בפעם הראשונה באופן קונקרטי לצעד הבא שלו בתהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית בארה"ב. תקציר הפרקים הקודמים למי ששכח: ההרחבה הכמותית השלישית הסתיימה בסוף 2014 ומאז בפד שומרים על היקף האג"ח שמוחזק במאזן הבנק על ידי מיחזור האג"ח שמגיעות לפדיון. כעת, בפד מתכננים להקטין בהדרגתיות את היקף האג"ח שהם מחזיקים על ידי כך שלא ימחזרו חלק מהאג"ח שמגיעות לפדיון. לפי המתווה שהוצג (פרטים קונקרטיים יימסרו בהמשך), הפד יפרסם מראש מה היקף האג"ח החודשי המקסימלי שהוא יכול לא למחזר והיקף זה יגדל בכל רבעון. מתווה זה הוא בהחלט חדשות טובות לשווקים שכן מצד אחד ההתייחסות למקסימום תאפשר לפד למחזר יותר אג"ח בתקופות חלשות ובכך לתמוך בשווקים ומצד שני, אם הכל ילך כשורה, ככל שהזמן יימשך כך גם המאזן יצטמצם בקצב מהיר יותר".
עוד כותב גרינפלד בעניין זה כי "בסך הכל חייבים להיות מרוצים מהתנהלות הפד. אם לפני שנה היינו מדברים על שלוש העלאות ריבית רצופות סביר להניח שהייתם צוחקים עלינו אבל בפד השכילו לתקשר את כוונותיהם באופן משכנע והריבית עולה מבלי לייצר זעזועים בשווקים. כך, הפד מצליח להחזיר לעצמו יותר ויותר כלים לארגז הכלים וכאשר החלק הפחות טוב של המחזור יגיע הוא יוכל, בניגוד לבנק המרכזי האירופי, היפני או בנק ישראל, להשתמש בהם על מנת להקל על המשק והשווקים".
- 1.חניבעח 28/05/2017 11:23הגב לתגובה זומה עם האנליסטים שחוזים משבר ענק בגלל טראמפ?
הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים
חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77% היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.
הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל
ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל
כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.
הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024.
הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.
ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות
החברה ממשיכה לצמוח בהכנסות וברווחים ממגזרי הרכב, וכן מגדילה את נפח ביטוח החיים; פרמיות הברוטו זינקו לכ-241.7 מיליון שקל ויש שיפור חד ברווחיות החיתומית; בנוסף, החברה מציגה שיעור גבוה של רווחי השקעות
ליברה ליברה ליברה 9.65% , חברת האינושרטק הדיגיטלית, פירסמה את דוח הרבעון השלישי של 2025, והראתה המשך צמיחה מהירה, התרחבות הפעילות העסקית ושיפור חד ברווחיות החיתומית. מנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, ביטוחי הרכב, מוצר Chik
וענף ביטוח החיים, מציגים כולם תוצאות שיא. במקביל, רווחי ההשקעות הגבוהים ותיק הנוסטרו ההולך וגדל תומכים משמעותית בשורת הרווח ומביאים את החברה לרבעון הטוב ביותר שלה מאז שנוסדה.
הרווח הכולל לאחר מס ברבעון השלישי הסתכם בכ־24 מיליון שקל, עלייה חדה
של כ-85% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. גם הרווח הכולל לפני מס עלה בצורה משמעותית והגיע לכ-37 מיליון שקל, וכמעט הוכפל לעומת כ-19.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. הדוח מציין כי תשואת ההון ברבעון השלישי, במונחים שנתיים, עמדה על נתון גבוה בהשוואה לענף, כ-58%. על פי נתוני
החברה, מקור הצמיחה ברווח הוא שילוב של גידול משמעותי בהיקפי הפעילות, ירידה בפגעי גניבה, חיתום איכותי ויעילות תפעולית גבוהה.
פרמיות הברוטו ברבעון השלישי הגיעו לשיא של כ-241.7 מיליון שקל, עלייה של כ-19.2% לעומת כ־202.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מציינת כי הגידול בהיקף הפרמיות נובע מהמשך הצטרפות מבוטחים חדשים בקצב גבוה, מהתרחבות סל המוצרים ומהעמקת החדירה לענפי הפעילות שאינם רכב, כמו ביטוח דירה, בתי עסק, חיות מחמד ונסיעות לחו"ל. בנוסף, החברה נהנית משיעור גבוה של נאמנות לקוחות ושיעורי חידוש חיוביים במיוחד, על רקע המודל הדיגיטלי שמאפשר שירות נוח ומהיר יותר מהמקובל בענף.
מגזרים
תחום רכב רכוש בלט ברבעון השלישי כאחד ממנועי הרווח המרכזיים של ליברה, עם שיפור חד ברווחיות החיתומית. ההכנסות משירותי ביטוח ברכב רכוש עלו לכ-145.6 מיליון שקל, גידול של כ-15% לעומת הרבעון המקביל, בעוד הרווח משירותי ביטוח זינק בכ-70% והגיע ל־27.2 מיליון שקל. מגמת השיפור ניכרת במיוחד במדד הרווחיות המרכזי בענף, היחס המשולב (Combined Loss Ratio) אשר ירד לרמה נמוכה של כ־76% ברוטו, לעומת כ־87% ברבעון המקביל. הנתון מעיד על ירידה בעלויות התביעות, פרופיל סיכוני נהגים איכותי יותר ועלייה באפקטיביות החיתום. מבחינת הנטו, ה-Combined Ratio ירד ל-73% לעומת 82% אשתקד, נתון נוסף המעיד על שיפור אמיתי בביצועים.
- אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"
- ליברה: הרווח הנקי זינק ב-67% ל-23 מיליון שקל - תחלק 10 מ' שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם תחום רכב חובה ממשיך לצמוח בעקביות. הפרמיות ברוטו הגיעו לכ-73.9 מיליון שקל, עלייה של כ-21.5% בהשוואה לרבעון המקביל. ההכנסות משירותי ביטוח עלו לכ-66.8 מיליון שקל והרווח החיתומי גדל ל-5.1 מיליון שקל לעומת 3.5 מיליון אשתקד. הרווח לפני מס ברבעון בתחום זה הסתכם בכ-7.5 מיליון שקל, כמעט פי שלושה לעומת כ-2.8 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. ליברה מציינת כי השיפור נובע מהמשך גידול בהיקפי הפעילות וממדיניות חיתום מוקפדת, לצד התייעלות בניהול תביעות.
