ברן משלימה זינוק של 100% מתחילת השנה - עברה לרווח והיו"ר הפחית את שכרו
קבוצת ברן דיווחה אמש אחרי פרסום הדו"חות כי ועדת הביקורת קיבלה את בקשת בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון מאיר דור להפחית את שכרו ב-15% מעלות השכר, לתקופה של 8 חודשים, וזאת על מנת לסייע לחברה בצמצום הוצאותיה. בתוך כך החברה דיווהח אמש על מעבר לרווח ברבעון הראשון לעומת המקביל אשתקד.
מניית ברן 1.13% מזנקת ב-15% במחזור מסחר של 330 אלף שקל לעומת מחזור יומי ממוצע של 121 אלף שקל בחודש האחרון. בכך משלימה המניה זינוק של 100% מתחילת השנה.
לפי תוצאות הרבעון שפורסמו אתמול בערב, ברן הצליחה לצמצם את ההוצאות התפעוליות ברבעון הראשון ל-17.1 מיליון שקל לעומת 21.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה שעברה. מיליון שקל ברבעון המקביל. ברן עברה להציג רווח תפעולי ברבעון הראשון בסך 9.8 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל והפסד תפעולי של כ-31.4 מיליון שקל ב-2016. במהלך הרבעון ברן הפסיקה את פעילותה בחלק ממדינות דרום אמריקה ועשויה להפסיק הפעילות במדינה נוספת במהלך השנה.
בשורה העליונה, ברן רשמה זינוק של 24% בהכנסות ל-86.8 מיליון שקל. הצמיחה מיוחסת בעיקר לתרומה של פרויקט הולכת המים באתיופיה (35 מיליון שקל), וכן פרויקט תעשייתי להקמת מפעל קרטון ברוסיה (במהלך הרבעון הראשון רשמה ברן הכנסה ראשונה מפרויקט זה בהיקף של כ-24 מיליון שקל).
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- ברן מדווחת על זכייה בפרויקט EPC בכ-100 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הגולמי ברבעון הראשון זינק ב-35% ל-22.9 מיליון שקל, הודות לרווחיות גבוהה שנרשמו בפרויקטים המשמעותיים במגזר ברן אינטרנשיונל וחרף הרווחיות ההולכת ויורדת בשלבים המסיימים של פרויקט השיקום בפעילות ברן ישראל. שיעור הרווחיות הגולמית ברבעון הראשון של 2017 הגיע לכ-14.2% מסך ההכנסות בהשוואה לשיעור של כ-13.1% מסך ההכנסות ברבעון המקביל.
בשורה התחתונה, ברן עברה לרווח נקי של 6.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
נזכיר כי בעלי השליטה בחברה, מאיר דור וחברת GARAPA BV קיימו משא ומתן עם צד ג' מחו"ל בנוגע לאפשרות למכירת השליטה בחברה. החברה נערכת לפתיחת חדר מידע לצורך בחינת הצעות ותדווח בנושא בהתאם לחובת הדיווח.
גרף יומי של מניית ברן בחודשים האחרונים:

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
