ברן משלימה זינוק של 100% מתחילת השנה - עברה לרווח והיו"ר הפחית את שכרו

גיא בן סימון |
נושאים בכתבה ברן

קבוצת ברן דיווחה אמש אחרי פרסום הדו"חות כי ועדת הביקורת קיבלה את בקשת בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון מאיר דור להפחית את שכרו ב-15% מעלות השכר, לתקופה של 8 חודשים, וזאת על מנת לסייע לחברה בצמצום הוצאותיה. בתוך כך החברה דיווהח אמש על מעבר לרווח ברבעון הראשון לעומת המקביל אשתקד.

מניית ברן 0% מזנקת ב-15% במחזור מסחר של 330 אלף שקל לעומת מחזור יומי ממוצע של 121 אלף שקל בחודש האחרון. בכך משלימה המניה זינוק של 100% מתחילת השנה.

לפי תוצאות הרבעון שפורסמו אתמול בערב, ברן הצליחה לצמצם את ההוצאות התפעוליות ברבעון הראשון ל-17.1 מיליון שקל לעומת 21.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה שעברה. מיליון שקל ברבעון המקביל. ברן עברה להציג רווח תפעולי ברבעון הראשון בסך  9.8 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל והפסד תפעולי של כ-31.4 מיליון שקל ב-2016. במהלך הרבעון ברן הפסיקה את פעילותה בחלק ממדינות דרום אמריקה ועשויה להפסיק הפעילות במדינה נוספת במהלך השנה. 

בשורה העליונה, ברן רשמה זינוק של 24% בהכנסות ל-86.8 מיליון שקל. הצמיחה מיוחסת בעיקר לתרומה של פרויקט הולכת המים באתיופיה (35 מיליון שקל), וכן פרויקט תעשייתי להקמת מפעל קרטון ברוסיה (במהלך הרבעון הראשון רשמה ברן הכנסה ראשונה מפרויקט זה בהיקף של כ-24 מיליון שקל).

הרווח הגולמי ברבעון הראשון זינק ב-35% ל-22.9 מיליון שקל, הודות לרווחיות גבוהה שנרשמו בפרויקטים המשמעותיים במגזר ברן אינטרנשיונל וחרף הרווחיות ההולכת ויורדת בשלבים המסיימים של פרויקט השיקום בפעילות ברן ישראל. שיעור הרווחיות הגולמית ברבעון הראשון של 2017 הגיע לכ-14.2% מסך ההכנסות בהשוואה לשיעור של כ-13.1% מסך ההכנסות ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה, ברן עברה לרווח נקי של 6.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

נזכיר כי בעלי השליטה בחברה,  מאיר דור וחברת GARAPA BV קיימו משא ומתן עם צד ג' מחו"ל בנוגע לאפשרות למכירת השליטה בחברה. החברה נערכת לפתיחת חדר מידע לצורך בחינת הצעות ותדווח בנושא בהתאם לחובת הדיווח.

גרף יומי של מניית ברן בחודשים האחרונים:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - חוזרים לעליות?

אר פי אופטיקל עם הזמנה פוטנציאלית נוספת של עד 15 מיליון דולר; דניה סיבוס עם הרחבת כביש 6 בחצי מיליארד שקל; דוראל אורבן ושמן נדל"ן יקימו מתקן אגירת חשמל בנמל חיפה; ב-18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן הציפיות הן לירידה של כחצי אחוז בנתוני האינפלציה - מה עשוי להשפיע בעיקר על המדד?

מערכת ביזפורטל |

הבורסה צפויה להיות היום יחסית רגועה. החוזים על וול סטריט בעלייה קלה. אסיה במגמה מעורבת עם נטייה לירידות. אתמול הבורסה ירדה, בעיקר בגלל המניות הדואליות והשבבים בראשם. 

אנחנו לקראת סיום שנה נהדרת בבורסה, אבל מה שכל כך עזר לה השנה יכול להיות בעוכריה בשנה הבאה - הבורסה שלנו מוטה פיננסים (וגם נדל"ן) - תראו כאן את התמהיל הכל כך חריג ביחס לבורסות אחרות בעולם - עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35. הבורסה שלנו נסמכת על בנקים וחברות ביטוח וזו היתה שנה טובה לבנקים ולביטוח, אבל זה לא מאוזן. איפה טכנולוגיה, איפה חברות יצרניות - פעם ולא מזמן המשקל שלהם היה מאוד גבוה. כן, יש את טבע, יש את אלביט מערכות, חברות השבבים, קניונים ועוד. אבל הפיננסים בולטים. 


מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך - קרנות נאמנות מצליחות על פני זמן. ניתוח של גיא טל - המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד


לקראת מדד המחירים לצרכן - מה הציפיות ואיזה נתון יתפוס את תשומת הלב? אחרי מדד אוקטובר שהפתיע קצת כלפי מעלה, הציפייה למדד נובמבר שיפורסם היום ב-18:30 היא לתיקון חד יחסית, עם ירידה של כ-0.4%-0.5% כך מעריכים גם במזרחי טפחות. עיקר ההשפעה תגיא בגלל היציאה מתקופת חגי תשרי, ובעיקר מסעיף הטיסות לחו"ל. נובמבר התאפיין בכמות גבוהה יחסית של ישראלים שטסו, אך מנגד מחירי הטיסות עצמם היו אלו שתרמו במידה רבה להפתעה החיובית באוקטובר, וכעת הציפייה היא לתיקון מהכיוון הזה. בסעיף המזון התמונה מורכבת יותר, היסטורית נרשמו בנובמבר ירידות אחרי התייקרויות החגים, אבל בשנים האחרונות נרשמת דווקא מגמת עלייה. גם האומדן הנוכחי מצביע על עלייה קלה, אם כי ירידה צפויה במחירי פירות וירקות, עונתית ועל פי האומדנים, אמורה לקזז חלק גדול מההשפעה. סעיף הדיור ממשיך להיות נקודת אי-ודאות, אחרי שני מדדים רצופים מפתיעים כלפי מטה, למרות נתונים שממשיכים להצביע על עליות בשכירויות בחוזים חדשים. קצב העלייה השנתי התמתן ל-3.6%, שפל של שנה, וההערכה היא שהפער בין הנתונים למדד ייסגר, אך עדיין לא ברור באיזה כיוון.

בהנחה שהמדד יעמוד בצפי, האינפלציה תישאר סביב 2.5%, כשמדובר בעוד חודש כמעט נטול השפעות מדיניות, כזה שמקרב את יציאת השפעות המע"מ וההתייקרויות של תחילת 2024 מהחישוב השנתי. גם אם מחירי החשמל, המים והארנונה יעלו, ההערכה היא שהעליות יהיו מתונות יותר מאלה שנרשמו בינואר האחרון, ולא ישנו את תוואי ההתמתנות. לכך מצטרפת גם ציפייה לירידה במחירי הדלק בינואר, על רקע שקל חזק ומחירי נפט נמוכים, מה שעשוי לדחוף את האינפלציה הכוללת לאזור 1.9%, מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. למרות הירידה בציפיות האינפלציה, ציפיות הריבית הגיבו באופן מוגבל בלבד. בבנק ישראל ממשיכים להצביע על סיכונים אפשריים, בעיקר גיאופוליטיים ופיסקליים, בעוד שהביקושים המקומיים לבדם, לאור היציבות במדד אמון הצרכנים, אינם נראים בשלב זה כגורם שמאיים להחזיר את האינפלציה למגמת עלייה - מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%