בשוק הסלולר: נתניהו נוטה להתנגד למיזוג בין גולן לסלקום
לאחר ששר האוצר משה כחלון הודיע כי יתנגד למיזוג בשוק הסלולר שייקח את הרפורמה עליה הוא חתום צעד אחר לאחור, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר התקשורת, נוטה להתנגד לעסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום, כך דווח בחדשות 2. מנגד, החלטה סופית עדיין לא התקבלה והדברים לא נאמרו לציבור.
נתניהו תקף את מיכאל גולן, הבעלים של גולן טלקום, ואמר בשיחה סגורה לשר האוצר כחלון, כי 'גולן עשה סיבוב על המדינה ולא עמד בהתחייבויות עליהם חתם עם משרד התקשורת'.
בתחילת החודש הודיעה סלקום כי היא צפויה לרכוש את גולן טלקום תמורת 1.17 מיליארד שקל. הצעד הוביל לביקורת ציבורית על צמצום התחרות בענף כאשר שחקנית סלולר אחת יורדת מהמגרש. משרד האוצר מתנגד נחרצות למיזוג ושר האוצר משה כחלון אמר בזמנו כי יעשה הכל כדי למנוע את המיזוג בשוק הסלולר.
אילנית שרף, מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות: "מניות הסלולר מגיבות יחסית באדישות לידיעות לפיהן נתניהו יתנגד לעסקת המיזוג סלקום-גולן. נראה כי השוק מתייחס כרגע בזהירות לאמירות פופוליסטיות כאלו ואחרות ונצמד יותר לעובדות בשטח. ציבור המשקיעים כנראה מבין שרמות המחירים הנמוכות בשוק הסלולר לא יכולות להישאר על רמתן לעד. המחירים הנמוכים כיום הינם מחירי חדירה שהנהיגו השחקניות החדשות גולן טלקום והוט מובייל כדי לקחת נתח שוק. אנו מעריכים שלנוכח שיעור הנטישה הגבוה הקיים בשוק הסלולר, החברות הקטנות עדיין יצליחו להגדיל את נתח השוק שלהן בעתיד גם אם תירשם עלייה קלה ברמות המחירים.
- סלקום אנרג'י מרחיבה פעילות: תרכוש חשמל ב-1.1 מיליארד שקל
- סלקום מסכמת רבעון שני עם רווח נקי של 64 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חשוב לציין כי במידה והמיזוג לא יושלם, גולן טלקום, על מנת להישאר בשוק, תהיה מחויבת לחתום על הסכם שיתוף אתרים עם סלקום (או חברה אחרת), הסכם שמחד יעמוד בדרישות משרד התקשורת ומאידך יאפשר את המשך קיומה של החברה. הרי אם שר התקשורת החליט בסופו של יום כי הוא נגד המיזוג, סביר להניח שהחלטה זו נובעת בעיקר מהרצון לשמר את התחרות בשוק הסלולר. לכן, הסכם שיתוף אתרים צריך לעמוד במבחן המציאות. הרי הסכם שיתוף אתרים שיגרום בסופו של דבר לתזרים שלילי אצל מחוללת התחרות לא יוביל לשום מקום מלבד הוצאתה של גולן טלקום מהשוק פשוט בדרך אחרת. לכן ההסכם צריך לעמוד בדרישות משרד התקשורת, מחד ומאידך גם לאפשר את קיומה של של גולן טלקום לאורך זמן".
"נזכיר כי על פי הנתונים שהתפרסמו התזרים התפעולי של גולן טלקום עומד על 200 מיליון שקל, הסכם שיתוף אתרים כנראה לא יחזיק לאורך זמן אם גולן טלקום תצטרך להעביר את כל התזרים שלה לחברת סלקום".
- 4.צביקה 23/11/2015 09:30הגב לתגובה זוגם אים יתנגד גולן טלקום תתפרק ובסוף לא יתנגדו עים אין מוצא
- 3.מאיר 23/11/2015 09:08הגב לתגובה זוהלא מנכ"ל משרד התקשורת, מינוי פוליטי של השר, אמר שיש יותר מדי חברות סלולר במדינה...
- 2.אם לא הלחץ של הציבור האפס היה מוכר אותנו שוב (ל"ת)תום 23/11/2015 08:14הגב לתגובה זו
- 1.אמר בחוג מלקקי גלידה פיסטוק (ל"ת)שיאמר לכל הציבור! 23/11/2015 08:12הגב לתגובה זו

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
אוגווינד מציגה תוכנית אסטרטגית חדשה שמטרתה לעבור משלב הפיתוח לשלב המסחרי של טכנולוגיית ה-AirBattery ולהתרחב לתחומי אגירת אנרגיה נוספים באירופה ובישראל, אבל בין השורות החברה מכינה את הקרקע לגיוס הון
חברת אוגווינד אוגווינד 0.94% עדכנה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית אסטרטגית רחבה שמטרתה למקד את פעילותה סביב המעבר ליישום מסחרי של טכנולוגיית AirBattery, וליצור בסיס כלכלי יציב באמצעות כניסה לתחומי אגירת אנרגיה משלימים וייזום פרויקטים באירופה ובישראל.
עד כה התמקדה החברה בשני מסלולים עיקריים: פעילות התייעלות אנרגטית (AirSmart), שהניבה את ההכנסות בפועל, ופעילות אגירת אנרגיה (AirBattery), שעדיין נמצאה בשלב הפיתוח וההוכחה הטכנולוגית. במחצית 2025 הודיעה החברה כי היא מצמצמת את פעילות ההתייעלות ומעבירה את עיקר המשאבים לפיתוח והשבחה של ה-AirBattery. ההכנסות של החברה היו זניחות ביחס להוצאות המו"פ שלה, כאשר בחצי השנה הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של 6.25 מיליון שקל עם רווח גולמי של 1.72 מיליון שקל, בעוד הוצאות המו"פ עמדו על 3.3 מיליון שקל.כעת, החברה מנסה להציג אסטרטגיה חדשה עם מעבר משלב המו"פ לשלב המסחור, תוך כוונה להקים מתקנים מסחריים בפועל ולגייס שותפים אסטרטגיים לצורך יישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב.
החברה עדכנה לפני כחודש על חתימת מזכר הבנות עם שותף אנרגיה בינלאומי בבריטניה לבחינת הקמת מתקן ראשון מסוגו (FOAK), שיחובר לנקרת מלח בקיבולת אגירה של עד 1 ג׳יגה־ואט־שעה. בדיקת ההיתכנות צפויה להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026, ובמקרה של הצלחה, הצדדים יתקדמו להסכם מחייב. לפי המזכר , אוגווינד תישא בעלויות התכנון וההקמה ותהיה זכאית ל־80% מהרווחים בשנה הראשונה של הפרויקט – שיעור שיצטמצם בהדרגה ל־50% מהשנה הרביעית ואילך. הפרויקט מיועד לעמוד בתנאי הסף של תוכנית LDES הבריטית, המעודדת פרויקטי אגירה ארוכי טווח (מעל 50MW ולפחות 8 שעות אגירה), מה שעשוי לפתוח דלת לתמיכה ממשלתית עתידית.
בנוסף לתחום ה־AirBattery, החברה מתכננת כניסה לשוק (Battery Energy Storage System) אגירת אנרגיה בסוללות ליתיום המשולבת במתקנים פוטו־וולטאיים באירופה, וכן ייזום והקמה של פרויקטים בישראל בשיתוף שחקנים מקומיים. לפי החברה, מרבית ההשקעות בפרויקטים החדשים יתבססו
על מימון בנקאי בשווקי היעד ובשיתוף גופים מוסדיים ישראליים.
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- אוגווינד משחקת עם המשקיעים - מחביאה הודעה שלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסר ה"נסתר"
בהודעתה כתבה אוגווינד כי היא “בוחנת חלופות מימון לרבות גיוס הון”, ובכך אותתה על הצורך בחיזוק מבנה ההון לצורך מימוש התוכנית החדשה. לאור הנתונים, המעבר למסחור מלא של
ה-AirBattery וכניסה לשווקים חדשים תלויים ביכולת החברה לגייס מימון, לשמר שותפים ולספק היתכנות הנדסית וכלכלית לטכנולוגיה.