בשוק הסלולר: נתניהו נוטה להתנגד למיזוג בין גולן לסלקום
סלקום לאחר ששר האוצר משה כחלון הודיע כי יתנגד למיזוג בשוק הסלולר שייקח את הרפורמה עליה הוא חתום צעד אחר לאחור, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר התקשורת, נוטה להתנגד לעסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום, כך דווח בחדשות 2. מנגד, החלטה סופית עדיין לא התקבלה והדברים לא נאמרו לציבור.
נתניהו תקף את מיכאל גולן, הבעלים של גולן טלקום, ואמר בשיחה סגורה לשר האוצר כחלון, כי 'גולן עשה סיבוב על המדינה ולא עמד בהתחייבויות עליהם חתם עם משרד התקשורת'.
בתחילת החודש הודיעה סלקום כי היא צפויה לרכוש את גולן טלקום תמורת 1.17 מיליארד שקל. הצעד הוביל לביקורת ציבורית על צמצום התחרות בענף כאשר שחקנית סלולר אחת יורדת מהמגרש. משרד האוצר מתנגד נחרצות למיזוג ושר האוצר משה כחלון אמר בזמנו כי יעשה הכל כדי למנוע את המיזוג בשוק הסלולר.
אילנית שרף, מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות: "מניות הסלולר מגיבות יחסית באדישות לידיעות לפיהן נתניהו יתנגד לעסקת המיזוג סלקום-גולן. נראה כי השוק מתייחס כרגע בזהירות לאמירות פופוליסטיות כאלו ואחרות ונצמד יותר לעובדות בשטח. ציבור המשקיעים כנראה מבין שרמות המחירים הנמוכות בשוק הסלולר לא יכולות להישאר על רמתן לעד. המחירים הנמוכים כיום הינם מחירי חדירה שהנהיגו השחקניות החדשות גולן טלקום והוט מובייל כדי לקחת נתח שוק. אנו מעריכים שלנוכח שיעור הנטישה הגבוה הקיים בשוק הסלולר, החברות הקטנות עדיין יצליחו להגדיל את נתח השוק שלהן בעתיד גם אם תירשם עלייה קלה ברמות המחירים.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חשוב לציין כי במידה והמיזוג לא יושלם, גולן טלקום, על מנת להישאר בשוק, תהיה מחויבת לחתום על הסכם שיתוף אתרים עם סלקום (או חברה אחרת), הסכם שמחד יעמוד בדרישות משרד התקשורת ומאידך יאפשר את המשך קיומה של החברה. הרי אם שר התקשורת החליט בסופו של יום כי הוא נגד המיזוג, סביר להניח שהחלטה זו נובעת בעיקר מהרצון לשמר את התחרות בשוק הסלולר. לכן, הסכם שיתוף אתרים צריך לעמוד במבחן המציאות. הרי הסכם שיתוף אתרים שיגרום בסופו של דבר לתזרים שלילי אצל מחוללת התחרות לא יוביל לשום מקום מלבד הוצאתה של גולן טלקום מהשוק פשוט בדרך אחרת. לכן ההסכם צריך לעמוד בדרישות משרד התקשורת, מחד ומאידך גם לאפשר את קיומה של של גולן טלקום לאורך זמן".
"נזכיר כי על פי הנתונים שהתפרסמו התזרים התפעולי של גולן טלקום עומד על 200 מיליון שקל, הסכם שיתוף אתרים כנראה לא יחזיק לאורך זמן אם גולן טלקום תצטרך להעביר את כל התזרים שלה לחברת סלקום".
- 4.צביקה 23/11/2015 09:30הגב לתגובה זוגם אים יתנגד גולן טלקום תתפרק ובסוף לא יתנגדו עים אין מוצא
- 3.מאיר 23/11/2015 09:08הגב לתגובה זוהלא מנכ"ל משרד התקשורת, מינוי פוליטי של השר, אמר שיש יותר מדי חברות סלולר במדינה...
- 2.אם לא הלחץ של הציבור האפס היה מוכר אותנו שוב (ל"ת)תום 23/11/2015 08:14הגב לתגובה זו
- 1.אמר בחוג מלקקי גלידה פיסטוק (ל"ת)שיאמר לכל הציבור! 23/11/2015 08:12הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
