בשוק הסלולר: נתניהו נוטה להתנגד למיזוג בין גולן לסלקום
לאחר ששר האוצר משה כחלון הודיע כי יתנגד למיזוג בשוק הסלולר שייקח את הרפורמה עליה הוא חתום צעד אחר לאחור, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר התקשורת, נוטה להתנגד לעסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום, כך דווח בחדשות 2. מנגד, החלטה סופית עדיין לא התקבלה והדברים לא נאמרו לציבור.
נתניהו תקף את מיכאל גולן, הבעלים של גולן טלקום, ואמר בשיחה סגורה לשר האוצר כחלון, כי 'גולן עשה סיבוב על המדינה ולא עמד בהתחייבויות עליהם חתם עם משרד התקשורת'.
בתחילת החודש הודיעה סלקום כי היא צפויה לרכוש את גולן טלקום תמורת 1.17 מיליארד שקל. הצעד הוביל לביקורת ציבורית על צמצום התחרות בענף כאשר שחקנית סלולר אחת יורדת מהמגרש. משרד האוצר מתנגד נחרצות למיזוג ושר האוצר משה כחלון אמר בזמנו כי יעשה הכל כדי למנוע את המיזוג בשוק הסלולר.
אילנית שרף, מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות: "מניות הסלולר מגיבות יחסית באדישות לידיעות לפיהן נתניהו יתנגד לעסקת המיזוג סלקום-גולן. נראה כי השוק מתייחס כרגע בזהירות לאמירות פופוליסטיות כאלו ואחרות ונצמד יותר לעובדות בשטח. ציבור המשקיעים כנראה מבין שרמות המחירים הנמוכות בשוק הסלולר לא יכולות להישאר על רמתן לעד. המחירים הנמוכים כיום הינם מחירי חדירה שהנהיגו השחקניות החדשות גולן טלקום והוט מובייל כדי לקחת נתח שוק. אנו מעריכים שלנוכח שיעור הנטישה הגבוה הקיים בשוק הסלולר, החברות הקטנות עדיין יצליחו להגדיל את נתח השוק שלהן בעתיד גם אם תירשם עלייה קלה ברמות המחירים.
- האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חשוב לציין כי במידה והמיזוג לא יושלם, גולן טלקום, על מנת להישאר בשוק, תהיה מחויבת לחתום על הסכם שיתוף אתרים עם סלקום (או חברה אחרת), הסכם שמחד יעמוד בדרישות משרד התקשורת ומאידך יאפשר את המשך קיומה של החברה. הרי אם שר התקשורת החליט בסופו של יום כי הוא נגד המיזוג, סביר להניח שהחלטה זו נובעת בעיקר מהרצון לשמר את התחרות בשוק הסלולר. לכן, הסכם שיתוף אתרים צריך לעמוד במבחן המציאות. הרי הסכם שיתוף אתרים שיגרום בסופו של דבר לתזרים שלילי אצל מחוללת התחרות לא יוביל לשום מקום מלבד הוצאתה של גולן טלקום מהשוק פשוט בדרך אחרת. לכן ההסכם צריך לעמוד בדרישות משרד התקשורת, מחד ומאידך גם לאפשר את קיומה של של גולן טלקום לאורך זמן".
"נזכיר כי על פי הנתונים שהתפרסמו התזרים התפעולי של גולן טלקום עומד על 200 מיליון שקל, הסכם שיתוף אתרים כנראה לא יחזיק לאורך זמן אם גולן טלקום תצטרך להעביר את כל התזרים שלה לחברת סלקום".
- 4.צביקה 23/11/2015 09:30הגב לתגובה זוגם אים יתנגד גולן טלקום תתפרק ובסוף לא יתנגדו עים אין מוצא
- 3.מאיר 23/11/2015 09:08הגב לתגובה זוהלא מנכ"ל משרד התקשורת, מינוי פוליטי של השר, אמר שיש יותר מדי חברות סלולר במדינה...
- 2.אם לא הלחץ של הציבור האפס היה מוכר אותנו שוב (ל"ת)תום 23/11/2015 08:14הגב לתגובה זו
- 1.אמר בחוג מלקקי גלידה פיסטוק (ל"ת)שיאמר לכל הציבור! 23/11/2015 08:12הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
