בשוק הסלולר: נתניהו נוטה להתנגד למיזוג בין גולן לסלקום

נתניהו אמר לכחלון בשיחה סגורה כי הוא צפוי להתנגד למיזוג. כחלון כבר הודיעה כי יעשה הכל כדי למנוע את המיזוג
גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה סלקום

לאחר ששר האוצר משה כחלון הודיע כי יתנגד למיזוג בשוק הסלולר שייקח את הרפורמה עליה הוא חתום צעד אחר לאחור, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר התקשורת, נוטה להתנגד לעסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום, כך דווח בחדשות 2. מנגד, החלטה סופית עדיין לא התקבלה והדברים לא נאמרו לציבור.

נתניהו תקף את מיכאל גולן, הבעלים של גולן טלקום, ואמר בשיחה סגורה לשר האוצר כחלון, כי 'גולן עשה סיבוב על המדינה ולא עמד בהתחייבויות עליהם חתם עם משרד התקשורת'.

בתחילת החודש הודיעה סלקום כי היא צפויה לרכוש את גולן טלקום תמורת 1.17 מיליארד שקל. הצעד הוביל לביקורת ציבורית על צמצום התחרות בענף כאשר שחקנית סלולר אחת יורדת מהמגרש. משרד האוצר מתנגד נחרצות למיזוג ושר האוצר משה כחלון אמר בזמנו כי יעשה הכל כדי למנוע את המיזוג בשוק הסלולר.

אילנית שרף, מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות: "מניות הסלולר מגיבות יחסית באדישות לידיעות לפיהן נתניהו יתנגד לעסקת המיזוג סלקום-גולן. נראה כי השוק מתייחס כרגע בזהירות לאמירות פופוליסטיות כאלו ואחרות ונצמד יותר לעובדות בשטח. ציבור המשקיעים כנראה מבין שרמות המחירים הנמוכות בשוק הסלולר לא יכולות להישאר על רמתן לעד. המחירים הנמוכים כיום הינם מחירי חדירה שהנהיגו השחקניות החדשות גולן טלקום והוט מובייל כדי לקחת נתח שוק. אנו מעריכים שלנוכח שיעור הנטישה הגבוה הקיים בשוק הסלולר, החברות הקטנות עדיין יצליחו להגדיל את נתח השוק שלהן בעתיד גם אם תירשם עלייה קלה ברמות המחירים.

"חשוב לציין כי במידה והמיזוג לא יושלם, גולן טלקום, על מנת להישאר בשוק, תהיה מחויבת לחתום על הסכם שיתוף אתרים עם סלקום (או חברה אחרת), הסכם שמחד יעמוד בדרישות משרד התקשורת ומאידך יאפשר את המשך קיומה של החברה. הרי אם שר התקשורת החליט בסופו של יום כי הוא נגד המיזוג, סביר להניח שהחלטה זו נובעת בעיקר מהרצון לשמר את התחרות בשוק הסלולר. לכן, הסכם שיתוף אתרים צריך לעמוד במבחן המציאות. הרי הסכם שיתוף אתרים שיגרום בסופו של דבר לתזרים שלילי אצל מחוללת התחרות לא יוביל לשום מקום מלבד הוצאתה של גולן טלקום מהשוק פשוט בדרך אחרת. לכן ההסכם צריך לעמוד בדרישות משרד התקשורת, מחד ומאידך גם לאפשר את קיומה של של גולן טלקום לאורך זמן".

"נזכיר כי על פי הנתונים שהתפרסמו התזרים התפעולי של גולן טלקום עומד על 200 מיליון שקל, הסכם שיתוף אתרים כנראה לא יחזיק לאורך זמן אם גולן טלקום תצטרך להעביר את כל התזרים שלה לחברת סלקום".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    צביקה 23/11/2015 09:30
    הגב לתגובה זו
    גם אים יתנגד גולן טלקום תתפרק ובסוף לא יתנגדו עים אין מוצא
  • 3.
    מאיר 23/11/2015 09:08
    הגב לתגובה זו
    הלא מנכ"ל משרד התקשורת, מינוי פוליטי של השר, אמר שיש יותר מדי חברות סלולר במדינה...
  • 2.
    אם לא הלחץ של הציבור האפס היה מוכר אותנו שוב (ל"ת)
    תום 23/11/2015 08:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמר בחוג מלקקי גלידה פיסטוק (ל"ת)
    שיאמר לכל הציבור! 23/11/2015 08:12
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.