בשוק הסלולר: נתניהו נוטה להתנגד למיזוג בין גולן לסלקום
סלקום לאחר ששר האוצר משה כחלון הודיע כי יתנגד למיזוג בשוק הסלולר שייקח את הרפורמה עליה הוא חתום צעד אחר לאחור, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר התקשורת, נוטה להתנגד לעסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום, כך דווח בחדשות 2. מנגד, החלטה סופית עדיין לא התקבלה והדברים לא נאמרו לציבור.
נתניהו תקף את מיכאל גולן, הבעלים של גולן טלקום, ואמר בשיחה סגורה לשר האוצר כחלון, כי 'גולן עשה סיבוב על המדינה ולא עמד בהתחייבויות עליהם חתם עם משרד התקשורת'.
בתחילת החודש הודיעה סלקום כי היא צפויה לרכוש את גולן טלקום תמורת 1.17 מיליארד שקל. הצעד הוביל לביקורת ציבורית על צמצום התחרות בענף כאשר שחקנית סלולר אחת יורדת מהמגרש. משרד האוצר מתנגד נחרצות למיזוג ושר האוצר משה כחלון אמר בזמנו כי יעשה הכל כדי למנוע את המיזוג בשוק הסלולר.
אילנית שרף, מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות: "מניות הסלולר מגיבות יחסית באדישות לידיעות לפיהן נתניהו יתנגד לעסקת המיזוג סלקום-גולן. נראה כי השוק מתייחס כרגע בזהירות לאמירות פופוליסטיות כאלו ואחרות ונצמד יותר לעובדות בשטח. ציבור המשקיעים כנראה מבין שרמות המחירים הנמוכות בשוק הסלולר לא יכולות להישאר על רמתן לעד. המחירים הנמוכים כיום הינם מחירי חדירה שהנהיגו השחקניות החדשות גולן טלקום והוט מובייל כדי לקחת נתח שוק. אנו מעריכים שלנוכח שיעור הנטישה הגבוה הקיים בשוק הסלולר, החברות הקטנות עדיין יצליחו להגדיל את נתח השוק שלהן בעתיד גם אם תירשם עלייה קלה ברמות המחירים.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"חשוב לציין כי במידה והמיזוג לא יושלם, גולן טלקום, על מנת להישאר בשוק, תהיה מחויבת לחתום על הסכם שיתוף אתרים עם סלקום (או חברה אחרת), הסכם שמחד יעמוד בדרישות משרד התקשורת ומאידך יאפשר את המשך קיומה של החברה. הרי אם שר התקשורת החליט בסופו של יום כי הוא נגד המיזוג, סביר להניח שהחלטה זו נובעת בעיקר מהרצון לשמר את התחרות בשוק הסלולר. לכן, הסכם שיתוף אתרים צריך לעמוד במבחן המציאות. הרי הסכם שיתוף אתרים שיגרום בסופו של דבר לתזרים שלילי אצל מחוללת התחרות לא יוביל לשום מקום מלבד הוצאתה של גולן טלקום מהשוק פשוט בדרך אחרת. לכן ההסכם צריך לעמוד בדרישות משרד התקשורת, מחד ומאידך גם לאפשר את קיומה של של גולן טלקום לאורך זמן".
"נזכיר כי על פי הנתונים שהתפרסמו התזרים התפעולי של גולן טלקום עומד על 200 מיליון שקל, הסכם שיתוף אתרים כנראה לא יחזיק לאורך זמן אם גולן טלקום תצטרך להעביר את כל התזרים שלה לחברת סלקום".
- 4.צביקה 23/11/2015 09:30הגב לתגובה זוגם אים יתנגד גולן טלקום תתפרק ובסוף לא יתנגדו עים אין מוצא
- 3.מאיר 23/11/2015 09:08הגב לתגובה זוהלא מנכ"ל משרד התקשורת, מינוי פוליטי של השר, אמר שיש יותר מדי חברות סלולר במדינה...
- 2.אם לא הלחץ של הציבור האפס היה מוכר אותנו שוב (ל"ת)תום 23/11/2015 08:14הגב לתגובה זו
- 1.אמר בחוג מלקקי גלידה פיסטוק (ל"ת)שיאמר לכל הציבור! 23/11/2015 08:12הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
