מניית נדל"ן בהמלצת תשואת יתר - עם אפסייד של 16%

ברורית פיין מלידר בחנה מניית נדל"ן אשר רשמה גידול של 51% בהכנסות שהסתכמו בכ-120 מיליון שקל
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה ביג לידר

ביג -1.33% מסכמת את הרבעון השני של 2015 עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות כ-164.19 מיליון שקל, זאת לעומת כ-36.8 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-346%. ה-FFO של החברה הסתכם בכ-57 מליון שקל, לעומת כ-41.4 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד. ההכנסות מהשכרה, דמי ניהול ואחרות הסתכמו בכ-120 מיליון שקל, לעומת כ-79.5 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-51%.

עיקר הגידול מקורו בפעילות החברה בארה"ב הן בעקבות רכישת מרכזים חדשים אשר תרמו לגידול כ-12 מיליון שקל והן מהכנסות המרכזים שהחברה החלה לאחד בדוחותיה הכספיים לאחר פיצול הנכסים שהוחזקו במשותף עם קימקו אשר תרמו להכנסות סך של כ-44 מיליון שקל. בנוסף החברה הכירה ברבעון השני לשנת 2015 בהכנסות שכירות ודמי ניהול בגין ביג פאשן אשדוד אשר נפתח בסוף חודש מרץ,2015 בסך של כ- 9 מיליון שקל, יתרת הגידול מקורו בתחלופה טבעית של שוכרים וחידוש חוזי שכירות בדמי שכירות גבוהים יותר. 

הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-91.2 מיליון שקל, לעומת כ-57.95 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-57%. הרווח התפעולי הסתכם בכ-340 מיליון שקל, לעומת כ-78.7 מיליון שקל אשתקד. 

האנליסטית ברורית פיין מלידר שוקי הון סקרה את דוחות החברה ואמרה: "ביג נמצאת בתקופת ייזום של מרכזים חדשים בישראל ורכישת מרכזים נוספים בארצות הברית, דבר שבא לידי ביטוי ויבוא בעתיד בצמיחה בהכנסות והחברה ובגידול ברווחיות. בשנה הקרובה צפויים שני פרויקטים נוספים להיכנס להנבה ולתרום לחברה - ביג צ'ק פוינט וביג פאשן ירכא. כמו כן, החברה רכשה ביולי קרקע בגלילות אשר עליה יוקם מתחם פאשן ביג גלילות ובנייני משרדים. בנוסף, ביג פועלת לשינוי תב"ע למגורים בקרקע בקניאל. בתחילת החודש ביג הודיעה כי היא ומגה אור הגישו יחד הצעה לרכישת נכסי גזית ישראל במשותף עם שני גופים מוסדיים, ככל הידוע פסגות והראל. נציין כי בעקבות השלמת ביג פאשן אשדוד, החשיפה של החברה לתחום מרכזי קניות מוטי אופנה עלתה מעט. בינתיים החברה ממשיכה לדווח על שיפור בפעילות בישראל והן בארה"ב ונערכת לפתיחה של מרכזי קניות נוספים".

פיין מסבירה כי מניית החברה נסחרת לאחר הרבעון ב-1.04 על ההון העצמי. "ההון העצמי של החברה משקף שיעור היוון בישראל של כ-8% וכ-6.2% בארצות הברית, כאשר להערכתנו מדובר בשיעורי היוון שמרניים מאד בישראל. תשואת ה - FFO הנגזרת מהשוק גבוה עומדת על 9% . רמת המינוף של החברה אינה נמוכה (יחס חוב ל- Cap של

64%) אולם נוכח איכות תיק הנכסים, אנו לא חושבים שמדובר בסיכון גבוה".

לאור האמור, בלידר ממשיכים להמליץ על המניה בתשואת יתר במחיר יעד של 230 שקל, הגבוה בכ-16% מהמחיר הנוכחי העומד על כ-197.6 שקל למניה. "נוסיף ונציין כי החברה מציגה גידול עקבי בכל הפרמטרים העיקריים וכי אנו סבורים כי הנהלת החברה נוקטת

בצעדים נכונים לאורך שנים לשם יצירת ערך לבעלי מניותיה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איילי 02/09/2015 16:27
    הגב לתגובה זו
    מעניין שלא טרחתם להזכיר שרוב הרווח נבע משערוכים , בנטרול השערוך החברה בכלל היתה מפסידה 2.4 מיליון שקל ברבעון...
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?