מיטב-דש: "הבנקים יעמדו בסערה הרגולטורית שתונחת עליהם - אין סיכון ליציבות"
אמיר אדר: "ניתן לראות במניית בנק לאומי אפסייד המצדיק את המלצת תשואת היתר היחידה בסקטור"
בנקים בבית ההשקעות מיטב-דש מעריכים כי "הבנקים צפויים לעמוד בסערה הרגולטורית שתונחת לבסוף עליהם שכן איננו רואים תרחיש בו יושתו תקנות אשר יהיה בהן סיכון לפגוע ביציבותם". הבנקים נמצאים היום בסערה בגלל פרשת רשויות המס שצפויה להגיע גם לפועלים 0.23% ו-מזרחי טפחות 0.93% - המפקח על הבנקים, דודו זקן, דורש מבנקים אלו לבחון הפרשה כבר היום. בנוסף, אתמול פרסם בנק לאומי אזהרת רווח ל-Q4 אחרי שבנק דיסקונט פרסם גם כן אזהרת רווח.
בנק לאומי צופה רווחיות אפסית ברבעון האחרון לשנת 2014 בעיקר עקב כך כי לא קיבל אישור מהפיקוח על הבנקים להכיר ברווח בגין הסכם השכר אשר עמד על בין 400 ל-500 מיליון שקל כבר ברבעון הרביעי אלא בפריסה אקטוארית החל משנת 2015. כמו כן התבקש הבנק על ידי הפיקוח לבצע הפחתה בהון (לא נכללת ברווח והפסד) של כ-280 מיליון שקל בשל דרישה לשינוי שיטת החישוב לפי מחושב גיל הפרישה לצרכי צבירת וייחוס הטבות פנסיוניות לעובדי דור א'. הבנק מעריך את הגידול בהפרשה על אשראי ללקוחות פרטיים בכ- 110 מיליון שקל וכן הודיע כי יבצע הפרשה להפסדי אשראי בשלוחה ברומניה בהיקף של 50 מיליון שקל בהתאם לדרישת הרגולטור המקומי. הפחתת שווי מניות קנון עודכנה מ-250 מיליון שקל ל-220 מיליון שקל.
האנליסט אמיר ארד: "שיעור חלוקת הרווחים במערכת גם כך נמוך (למעט הבינלאומי) אם בכלל (כזכור לאומי ודיסקונט לפי שעה לא במשחק) וגם הצפי להגדלתו נמצא אי שם מתחת לכך. השאלה הגדולה היא האם יכנסו מתחרים לתוך מגרש המשחקים הקיים או שמא הרגולטורים ילכו צעד קדימה ויאמצו מודל (כמו בשוק הסלולר) של הקמת 'מגרש משחקים' חדש, כלומר הכנסת שחקנים חדשים שיתחרו בבנקים הקיימים עם כללי משחק אחרים שיספקו להם את הגב הנדרש בבואם להתחרות.
איך עושים זאת מבלי לזעזע את המערכת יתר על המידה ובכך לשפוך את תינוק עם המים?
"דילמה זו כמו גם שאלות נוספות מצריכות לא מעט חשיבה ולכן סביר להניח כי המשקיעים ינסו לקבל אינדיקציה מאופייה המסתמן של הממשלה חדשה וזהותו של המפקח על הבנקים לכשייבחר בכדי לאמוד את עומק המהלכים הצפויים ובכך להסיק על עוצמת המכה והמתוכננת לסבירות כי אכן תתממש.אנו ממשיכים להעריך כי החששות יחסית מתומחרים, אך עדיין לא ברמה המאפשרת לספק המלצה חיובית על הסקטור, כאשר בבנק לאומי, לאחר שמנקים את רעשי הרקע החד פעמיים, ניתן לראות אפסייד המצדיק את המלצת תשואת היתר היחידה בסקטור".
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
