מיטב-דש: "הבנקים יעמדו בסערה הרגולטורית שתונחת עליהם - אין סיכון ליציבות"
אמיר אדר: "ניתן לראות במניית בנק לאומי אפסייד המצדיק את המלצת תשואת היתר היחידה בסקטור"
בנקים בבית ההשקעות מיטב-דש מעריכים כי "הבנקים צפויים לעמוד בסערה הרגולטורית שתונחת לבסוף עליהם שכן איננו רואים תרחיש בו יושתו תקנות אשר יהיה בהן סיכון לפגוע ביציבותם". הבנקים נמצאים היום בסערה בגלל פרשת רשויות המס שצפויה להגיע גם לפועלים 0.92% ו-מזרחי טפחות 0.5% - המפקח על הבנקים, דודו זקן, דורש מבנקים אלו לבחון הפרשה כבר היום. בנוסף, אתמול פרסם בנק לאומי אזהרת רווח ל-Q4 אחרי שבנק דיסקונט פרסם גם כן אזהרת רווח.
בנק לאומי צופה רווחיות אפסית ברבעון האחרון לשנת 2014 בעיקר עקב כך כי לא קיבל אישור מהפיקוח על הבנקים להכיר ברווח בגין הסכם השכר אשר עמד על בין 400 ל-500 מיליון שקל כבר ברבעון הרביעי אלא בפריסה אקטוארית החל משנת 2015. כמו כן התבקש הבנק על ידי הפיקוח לבצע הפחתה בהון (לא נכללת ברווח והפסד) של כ-280 מיליון שקל בשל דרישה לשינוי שיטת החישוב לפי מחושב גיל הפרישה לצרכי צבירת וייחוס הטבות פנסיוניות לעובדי דור א'. הבנק מעריך את הגידול בהפרשה על אשראי ללקוחות פרטיים בכ- 110 מיליון שקל וכן הודיע כי יבצע הפרשה להפסדי אשראי בשלוחה ברומניה בהיקף של 50 מיליון שקל בהתאם לדרישת הרגולטור המקומי. הפחתת שווי מניות קנון עודכנה מ-250 מיליון שקל ל-220 מיליון שקל.
האנליסט אמיר ארד: "שיעור חלוקת הרווחים במערכת גם כך נמוך (למעט הבינלאומי) אם בכלל (כזכור לאומי ודיסקונט לפי שעה לא במשחק) וגם הצפי להגדלתו נמצא אי שם מתחת לכך. השאלה הגדולה היא האם יכנסו מתחרים לתוך מגרש המשחקים הקיים או שמא הרגולטורים ילכו צעד קדימה ויאמצו מודל (כמו בשוק הסלולר) של הקמת 'מגרש משחקים' חדש, כלומר הכנסת שחקנים חדשים שיתחרו בבנקים הקיימים עם כללי משחק אחרים שיספקו להם את הגב הנדרש בבואם להתחרות.
איך עושים זאת מבלי לזעזע את המערכת יתר על המידה ובכך לשפוך את תינוק עם המים?
"דילמה זו כמו גם שאלות נוספות מצריכות לא מעט חשיבה ולכן סביר להניח כי המשקיעים ינסו לקבל אינדיקציה מאופייה המסתמן של הממשלה חדשה וזהותו של המפקח על הבנקים לכשייבחר בכדי לאמוד את עומק המהלכים הצפויים ובכך להסיק על עוצמת המכה והמתוכננת לסבירות כי אכן תתממש.אנו ממשיכים להעריך כי החששות יחסית מתומחרים, אך עדיין לא ברמה המאפשרת לספק המלצה חיובית על הסקטור, כאשר בבנק לאומי, לאחר שמנקים את רעשי הרקע החד פעמיים, ניתן לראות אפסייד המצדיק את המלצת תשואת היתר היחידה בסקטור".
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
