מיטב-דש: "הבנקים יעמדו בסערה הרגולטורית שתונחת עליהם - אין סיכון ליציבות"
אמיר אדר: "ניתן לראות במניית בנק לאומי אפסייד המצדיק את המלצת תשואת היתר היחידה בסקטור"
בבית ההשקעות מיטב-דש מעריכים כי "הבנקים צפויים לעמוד בסערה הרגולטורית שתונחת לבסוף עליהם שכן איננו רואים תרחיש בו יושתו תקנות אשר יהיה בהן סיכון לפגוע ביציבותם". הבנקים נמצאים היום בסערה בגלל פרשת רשויות המס שצפויה להגיע גם לפועלים -1.54% ו-מזרחי טפחות -1.7% - המפקח על הבנקים, דודו זקן, דורש מבנקים אלו לבחון הפרשה כבר היום. בנוסף, אתמול פרסם בנק לאומי אזהרת רווח ל-Q4 אחרי שבנק דיסקונט פרסם גם כן אזהרת רווח.
בנק לאומי צופה רווחיות אפסית ברבעון האחרון לשנת 2014 בעיקר עקב כך כי לא קיבל אישור מהפיקוח על הבנקים להכיר ברווח בגין הסכם השכר אשר עמד על בין 400 ל-500 מיליון שקל כבר ברבעון הרביעי אלא בפריסה אקטוארית החל משנת 2015. כמו כן התבקש הבנק על ידי הפיקוח לבצע הפחתה בהון (לא נכללת ברווח והפסד) של כ-280 מיליון שקל בשל דרישה לשינוי שיטת החישוב לפי מחושב גיל הפרישה לצרכי צבירת וייחוס הטבות פנסיוניות לעובדי דור א'. הבנק מעריך את הגידול בהפרשה על אשראי ללקוחות פרטיים בכ- 110 מיליון שקל וכן הודיע כי יבצע הפרשה להפסדי אשראי בשלוחה ברומניה בהיקף של 50 מיליון שקל בהתאם לדרישת הרגולטור המקומי. הפחתת שווי מניות קנון עודכנה מ-250 מיליון שקל ל-220 מיליון שקל.
האנליסט אמיר ארד: "שיעור חלוקת הרווחים במערכת גם כך נמוך (למעט הבינלאומי) אם בכלל (כזכור לאומי ודיסקונט לפי שעה לא במשחק) וגם הצפי להגדלתו נמצא אי שם מתחת לכך. השאלה הגדולה היא האם יכנסו מתחרים לתוך מגרש המשחקים הקיים או שמא הרגולטורים ילכו צעד קדימה ויאמצו מודל (כמו בשוק הסלולר) של הקמת 'מגרש משחקים' חדש, כלומר הכנסת שחקנים חדשים שיתחרו בבנקים הקיימים עם כללי משחק אחרים שיספקו להם את הגב הנדרש בבואם להתחרות.
איך עושים זאת מבלי לזעזע את המערכת יתר על המידה ובכך לשפוך את תינוק עם המים?
"דילמה זו כמו גם שאלות נוספות מצריכות לא מעט חשיבה ולכן סביר להניח כי המשקיעים ינסו לקבל אינדיקציה מאופייה המסתמן של הממשלה חדשה וזהותו של המפקח על הבנקים לכשייבחר בכדי לאמוד את עומק המהלכים הצפויים ובכך להסיק על עוצמת המכה והמתוכננת לסבירות כי אכן תתממש.אנו ממשיכים להעריך כי החששות יחסית מתומחרים, אך עדיין לא ברמה המאפשרת לספק המלצה חיובית על הסקטור, כאשר בבנק לאומי, לאחר שמנקים את רעשי הרקע החד פעמיים, ניתן לראות אפסייד המצדיק את המלצת תשואת היתר היחידה בסקטור".
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל
דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%
קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף).
הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל.
הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל.
עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.
- חוזה של 1.2 מיליארד דולר למנועי בית שמש - הגדול בתולדות החברה
- פייטון השלימה את רכישת SI Manufacturing תמורת כ-10 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:
· סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -4.67% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.34% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.