פרשת הרצת מניות מנופים מתחממת: הפרקליטות רוצה מאסר לג'קי בן זקן

נכשל המו"מ שהתנהל בחודשים האחרונים בין החשודים לפרקליטות. המדינה מתעקשת שאחד מבעלי השליטה לשעבר במנופים ייכנס לכלא
אבי שאולי | (5)

לאחר הקראת כתב האישום בפרשת הרצת מניות מנופים בחודש יולי, יתחילו הבוקר הדיונים בביהמ"ש המחוזי בת"א. ג'קי בן זקן, אחד מבעלי המניות לשעבר בחברה ושותפיו לספסל הנאשמים: איתן אלדר וצביקה קולנברנר, חשודים שהריצו לכאורה את מניית מנופים בנובמבר 2010.

כתב האישום הוגש באוקטובר 2013 והמשפט התחיל בחודש יולי ללא התייצבותם של שני כוכבי הפרשה: בן זקן ואלדר. נציגי הפרקליטות בפרשה הם עוה"ד אמיר טבנקין ואלה בנישתי.

המדינה מאשימה את בן זקן ואלדר שניסו לכאורה להשפיע במרמה על שער מניית מנופים בדרך של רכישת מניות החברה במהלך המסחר בבורסה. המטרה היתה להביא לכך שהמניה תיכנס למדד ת"א 100 בעדכון החצי שנתי של הבורסה בסוף 2010.

בן זקן מיוצג על ידי עורכי הדין נבות תל צור, ירון ליפשס וליה אפריאט. את איתן אלדר מייצגים עורכי הדין מיכל רוזן ורועי רותם. את צביקה קולנברנר מייצגים עורכי הדין אילן סופר ומיכל דיאמנט.

בחודשים האחרונים ניהלו נציגי הצדדים מו"מ קדחתני בכדי להגיע להסדר טיעון. המחסום העיקרי - ההתעקשות של הפרקליטות שבן זקן ייכנס לכלא.

השופט חאלד כבוב פסל את עצמו מדיון בתיק מסיבות אישיות והתיק עבר לידי השופט דוד רוזן. בן זקן, אלדר קולנברנר יגיעו היום לאולמו של השופט שהרשיע את ראש הממשלה אהוד אולמרט ומעורבים נוספים בפרשת הולילנד.

בבית המשפט המחוזי בת"א

עו"ד אמיר טבנקין: "סיפור המעשים שביצעו ג'קי בן זקן, איתן אלדר וצביקה קולנברנר טומן בחובו חומרה יתרה. לא מדובר באירוע נקודתי שהשפיע רק על מניית חברת מנופים אלא באירוע שהשפיע על שורה ארוכה של משקיעים בשוק ההון. מעשיהם השפיעו על ענף שלם של תעודות סל ועל ציבור גדול של משקיעים וחוסכים שכספם הושקע באותם מכשירים עוקבי מדד".

התובע התייחס גם לאישום שני בפרשה המייחס לבן זקן ואלדר שתילת ידיעה כוזבת בעיתון כלכלי לפיה משפחה של אנשי עסקים קנדים נמצאת לכאורה במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת מנופים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עו"ד נבות תל צור: "בן זקן פעל בכל הפרשה הזו בתום לב גמור, לטובת החברה ומתוך ראיית אינטרס החברה וציבור בעלי המניות שלה. תוכנית המירמה לא הייתה ולא נבראה. בן זקן אכן פעל לאתר משקיע. טימור בן יהודה, תושב חוץ קנדי ביקש לקנות את המניות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    o.n 20/10/2014 19:32
    הגב לתגובה זו
    גם אם יכניסו את בן זקן לכלא הכסף שלי לא יחזור ...
  • 4.
    כול שוק ההון השתין בברכה בפרשת מנופים השתינו מהמקפצה (ל"ת)
    איציק 02/09/2014 10:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד 02/09/2014 10:25
    הגב לתגובה זו
    זקן ] הגיע במן קצר להיות עשיר כל כך , ובנוסף יבדקו מה קרה בשמן , כאשר באוגוסט 2013 הודיעה החברה שנמצא נפט באיכות טובה וגרמו לאנשים להיכנס ולאחר חודשיים יצאה הודאה שהבאר יבשה ואנשים הפסידו את כל כספם
  • 2.
    איזה מדינה נמאס (ל"ת)
    שמליק 02/09/2014 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שישלחו אותו לכלא. טוב מאוד שרוזן שופט (ל"ת)
    עוד זקן אחד 02/09/2014 08:31
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.