פרופ' דן גלאי: מכירת כלל ביטוח במחיר הנוכחי? כמו לזרוק את הכסף לפח
עסקת מכירת השליטה בכלל ביטוח לידי הרוכשים הסינים תופסת תאוצה. רק בתחילת השבוע החליטו בדירקטוריון של אי.די.בי פיתוח לדחות את ההצבעה על הבקשה למתן ארכה לקבוצה הסינית ליום רביעי (אתמול), אולם טרם נתקבלה החלטה. הדחייה נעשתה על רקע התנגדותם של בעלי השליטה, אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, למתן הארכה ודרישתם להתאמת מחיר העסקה, שמשמעותה היא תוספת של 100-150 מיליון שקל לתמורה שתינתן עבור 55%-32% ממניות החברה. למרות זאת, אלשטיין ובן משה, נפסלו מהצבעה ומי שיחליט הם היו"ר אהרון פוגל ו-4 דירקטורים ניטרלים בחברה.
בן משה ואלשטיין מעונינים שהעסקה לא תתבצע משום שע"פ תנאי ההסדר עם מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות, הדבר יחייב אותם להעביר חצי מיליארד שקל ישירות למחזיקי האג"ח. לעומת זאת, אם העסקה לא תתבצע ההזרמה תהיה ישירות לקופת אי.די.בי פיתוח - סכום שיחזק משמעותית את החברה שבשליטתם.
המפקחת על הביטוח נוטה לאשר את העסקה
לפני יומיים (ג') הגיעו דיווחים על כך שהמפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, נוטה לאשר את העסקה. זאת לאחר סדרה של פגישות שנתקיימו בינה לבין קבוצת הרוכשים הסינית, אשר עמדה כמעט בכל הדרישות שהציבה סלינגר. קבוצת הרוכשים כוללת את לי הפיינג, New Times, ו- Rongtong Fund Management.
בימים האחרונים הגיעו תוצאות חיוביות גם מכיוונה של משלחת הפיקוח על שוק הביטוח בסין. המשלחת בראשותו של פיני שחר, המשמש כסגן ממונה בכיר על שוק ההון בפיקוח, נפגשה עם ראשי שלוש החברות שמרכיבות את הקבוצה הרוכשת וכן עם הרגולטור הסיני שנתן את ברכתו לעסקה. עם זאת, גורמים בפיקוח על הביטוח אומרים כי הממונה טרם הגיע לשלב הסיכומים, וכי מתבצעות עדיין בדיקות נוספות.
- אידיבי תמכור את כלל ביטוח בתמורה למזומן ואג"ח
- אלשטיין הבין את הרמז של ברקת: ביטל את הבקשה לקבלת היתר שליטה בכלל ביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכיוון שהבדיקות טרם הושלמו וההיתר טרם נמסר לרוכשים, נראה כי האישור לעסקה צפוי להתעכב. אם יחליטו בדירקטוריון אי.די.בי פיתוח שלא לאשר את מתן הארכה, ייתכן שההליך כולו יופסק. חשוב לציין כי עד היום ניתנו לרוכשים שלוש ארכות אוטומטיות להשלמת העסקה, אולם הבדיקות הקפדניות של הממונה על הביטוח, לצד מגבלות חשבונאיות הובילו לכך שהבדיקה של הפיקוח על הביטוח טרם הושלמה.
"שיקול מצוקת התזרימים של אי.די.בי אינו מהווה פרמטר"
יו"ר בית ההשקעות סיגמא, פרופסור דן גלאי, התייחס היום להתפתחויות האחרונות: "למכור את כלל ביטוח במחיר שאינו רלוונטי זה כמו לזרוק את הכסף לפח. בהינתן העובדה ששווי החברה עלה, המחיר צריך להתעדכן ואם הרוכשים לא מימשו את האופציה אז אין סיבה לתת ארכה נוספת".
- 4.משה2323 02/05/2014 08:31הגב לתגובה זוהערכה שלי שעם הזמן עוד נתגעגע לנוחי...מדובר בשני חברה לייצים שלא בטוח שהכשרות בעסקה נודפת מהם...והם ידרסו את כולם בהמשך...רק תמתינו ותראו....
- 3.ציון 02/05/2014 07:49הגב לתגובה זוכסף עכשיו פתאום כלום לא בוער וצריך לשמר הפרמידה בכל מיני תירוצים איפה חוק ההגבלים וכל הדיבורים שצריך לעשות סדר פיתאום כלום לא בוער
- 2.מני 01/05/2014 21:39הגב לתגובה זוכאחת מהקומבינות ההזויות של דנקנר
- 1.גיא 01/05/2014 20:13הגב לתגובה זוהשאלה אם הנכס באמת שווה יותר. אולי הוא שווה פחות לפי הערכות של בעלי השליטה ואז הם מוכרים במחיר טוב?
- fWFRB 01/05/2014 20:23הגב לתגובה זוזוג נהנתן שחולב מהחברה כספים בלי בושה ובלי רחמים. רק המשכורת שלהם יכולה לממן תוספות שכר לחצי מהעובדים. יאללה תתאיידו כבר, נמאס
- אהרון 01/05/2014 21:03צריך לסלק את אוכלי החינם ספיח של שלטון דנקנר הם חיים על חשבוני במחזיק א ג ח אחזקות איפה הבעלים החדשים ?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
