לא מתרוממות: 3 הסיבות שבגללן מניות הבנקים נראות רע - ומי בכל זאת עדיפה?

מדד מניות הבנקים מדשדש מתחילת השנה עם התשואה הסקטוריאלית הגרועה בבורסה - מינוס 5.5%. למעשה, מאז השיא האחרון שנרשם בנובמבר 2011 נרשמת חולשה בכל מניות הסקטור. התשואה השלילית של מניות הבנקים מושכת בינתיים את מדד המעו"ף מטה ב-1.3% וזו אחת הסיבות המרכזיות לתשואה המתונה מאוד של המדד המוביל בת"א מתחילת השנה, כ-0.5% בלבד. מה הסיבות ולאן המניות האלה הולכות מכאן השנה? בשיחה ל-Bizportal, מונה מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות פסגות, טרנס קלינגמן, את שלוש הסיבות העיקריות לדעתו, לדישדוש המתמשך בסקטור: "הסיבה הראשונה היא סביבת הריבית. כבר יותר משנה שאנחנו נמצאים בסביבה של הורדות ריבית. לבנקים יש הכנסות מריבית שמחולקות לשתיים: מרווחי אשראי ומרווחי פיקדונות. בכל פעם שבנק ישראל מוריד את הריבית, המרווח הזה מצטמק. בסופו של דבר סביבת הריבית מקשה על הבנקים להשיג שיפור בריווחיות. הבנקים נשענו בעבר על מימוש רווחים בתיק האג"ח שככל הנראה יימשכו, כל עוד נמשכות הורדות הריבית." "הנושא השני הוא הרגולציה שמגבילה מאוד את יכולת הבנקים לגרום לעליית העמלות. מעבר לכך, יש את דרישות הלימות ההון המחמירות יותר, הנובעות מתקנות 'באזל 3'. התקנות דורשות מהבנקים לשמור יותר הון בגין אותו היקף של עסקים - וזו נקודה נוספת שמדכאת את הריווחיות." "הנקודה השלישית והאחרונה" מציין קלינגמן, "היא טכנית במהותה והיא בעיה של ביקוש והיצע. בעקבות וועדת הריכוזיות, הבנקים הפכו פחות אטרקטיביים לבעלי השליטה שלהם, שמוכרים את ההחזקות בבנקים ומגבירים את ההיצע של מניות הבנקים. מנגד, הביקוש מוגבל מלאכותית ע"י בנק ישראל שלא מאפשר למוסדיים להחזיק ביותר מ-5% ממניות בנק ספציפי, למעט מקרים מיוחדים בהם אפשר לבקש הקלות באם יש לבנק גרעין שליטה. כתוצאה משני העקומים האלה אנחנו חוזים בהיצע מוגבר." "הדאון-סייד מוגבל, אבל קשה לראות אפסייד" קלינגמן רואה גם סיבות להיות 'רגוע' ואומר "אלה שלושת הפקטורים שמקשים על המערכת הבנקאית כרגע, אבל צריך לזכור שבסה"כ התשואה על ההון של הבנקים האיכותיים בישראל לא רעה, היא אולי לא מדהימה, אבל ככלל, הבנקים באירופה משיגים תשואה נמוכה מהבנקים בישראל." "כשמגיעים לרמות מכפילים מסויימות, יש ביקוש ממשקיעים זרים ומהציבור הרחב וזה מונע מהמניות ליפול בחדות. אנחנו לא במצב של 2007, 2008 או אפילו 2011 כשהיו סימני שאלה על איכות תיק האשראי של הבנקים. אנחנו חושבים שהבעיות כבר ניפתרו. החברות ברובן מקבלות העלאות דירוג. רמת המינוף במשק יורדת, חוץ ממשקי הבית, אבל גם הם לא ממונפים יתר על המידה." "אפשר לומר שהדאון-סייד דיי מוגבל, אבל מצד שני קשה לראות הרבה אפסייד. זה גורם לדישדוש ומכאן לחוסר עניין במניות האלה. ברגע שהמוסדיים לא יכולים לפעול, מי שכן יכול להרים את מניות הבנקים אלו הזרים, שמגיעים מדי פעם, אבל לא בהיקפים גדולים או הציבור. הבעיה היא שכל עוד המוסדיים לא קונים והזרים לא קונים הרבה אז גברת כהן מחדרה מסתכלת על המסך ולא מתלהבת, אז גם היא לא קונה. מובן שדברים כמו הקלה ברגולציה יוכלו לעזור למניות להתרומם." ומי המניה המועדפת בסקטור? "אנחנו מעדיפים את בנק בינלאומי, כי בסופו של דבר הרגולציה וסביבת הריבית לא מאפשרות לבנקים להרוויח תשואה על ההון, מעבר לתשואה הנדרשת של המשקיעים. אם התשואה על ההון הייתה גבוה מהתשואה הנדרשת, מכפיל ההון היה גבוה מ-1. לכן, מה שמנחה אותנו זה בנקים שיחלקו דיבידנדים מוגברים, כשאין פוטנציאל גדול להתרחבות מכפילים. בנק שנסחר במכפיל 0.8, ומחלק הרבה מההון כדיבידנד, מיטיב עם מחזיקי המניות ולכן אנחנו אוהבים את הבינלאומי." קלינגמן מוסיף ומציין כי "מבין הבנקים הגדולים אנחנו מעדיפים את בנק פועלים על פני לאומי. גם בגלל שרמת הלימות ההון שלו טובה יותר, הריווחיות שלו גבוהה יותר והוא גם מחלק דיבידנד ואני לא חושב שלאומי יחלק דיבידנד בעתיד הקרוב."